שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
256
ד"ר דפנה קירש שואל/ת: האם יש משמעויות נוספות לביטוי "חילוץ עצמות", מלבד התעמלות? הביטוי מופיע בברכת החודש, ב"שבת מברכין" (השבת שלפני ראש חודש) - "חיים של חילוץ עצמות" - האם הכוונה לחיים ספורטיביים, או שבעבר היתה נהוגה משמעות אחרת?
רוביק עונה:
זו אכן הכוונה: פעילות פיזית לצורך התרעננות ושיפור הכושר הגופני, בז'רגון הדתי 'חילוץ עצמות' הוא כינוי להתעמלות וספורט. המקור אכן במסכת ברכות: "חיים של טובה, חיים של ברכה, חיים של פרנסה, חיים של חילוץ עצמות", נוסח שבו מברכים ברכת החודש, בעקבות ספר ישעיהו: "וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ" (נח 11). ביידיש אומרים: אויסגלײַכן די ביינער.
257
עזי גוט שואל/ת: מה זה חרוזי צימרמן?
רוביק עונה:
חרוזי צימרמן הם חרוזים עילגים, ללא מקצב וללא חריזה מוקפדת. הם נקראים על שם שיר במתכונת כזו שכתבו תלמידי בית הספר כדורי בשם 'צימרמן'. בין היתר מופיעות בו השורות "אָז הָלַכְנוּ/ אֶל צִימֶרְמַן/ וּבִקַּשְׁנוּ חָמֵשׁ גְּרוּשׁ./ אָז הָלַכְנוּ/ לְוַעַד הַמּוֹשָׁבָה/ וְקִבַּלְנוּ עוֹד שְׁנֵי גְּרוּשׁ".
258
אופירה שואל/ת: האם לביטוי בעברית "מים גנובים ימתקו" (מספר משלי) יש מקבילה בשפות אחרות כלשהן?
רוביק עונה:
באנגלית קיים ביטוי מקביל: Forbidden fruit is the sweetest. ובגירסה אחרת: The forbidden fruit tastes the sweetest. יתכן שביטויים אלה נולדו בהשראת ספר משלי שכן התנ"ך מוכר היטב לאנגלים.
259
אלכס שפי שואל/ת: מה דעתך על הצירוף "סוג של-": האם הוא תקין או סלנג, ואלו תרגומים חלופיים היית נותן למקבילות באנגלית - sort of ; kind of?
רוביק עונה:
'סוג של' הוא לשון דיבור, סוג של (...) סלנג. עם זאת קשה לראות בו ביטוי לא תקין, שהרי משפט כמו "האריות הם סוג של בעלי חיים" הוא תקין לגמרי. השימוש הדיבורי הוא כאשר אנו קוטעים את הביטוי, או משתמשים בו כשאין מדובר במיון ממש אלא במעין הצטנעות או הקטנה. במקרה זה החלופה המקובלת היא 'בערך'.
260
גילית שואל/ת: זכור לי ביטוי שהיה שגור בפי אמי: "עקומה וצולעה". לא מצאתי מה מקורו, אלא רק "עקומה ונדחה" בספר מיכה. האם קיים ביטוי כזה? ואם כן, מה מקורו?
רוביק עונה:
בעברית של ימינו 'עקומה וצולעה' (וצולעת) אינו מטבע לשון. קשה גם להניח שהוא גלגול של ביטוי מן התנ"ך, סביר יותר שזהו תרגום מיידיש, אך כאמור לא כמטבע לשון אלא כצירוף חופשי.
261
מאור שואל/ת: מי או מה זה ׳אֶחָא׳ מהביטוי ״משנת אחא״?
רוביק עונה:
הביטוי הוא 'משנת איכה', ובתפוצה רחבה יותר 'מימי איכה', גירסה של 'שנת תרפפו', 'שנת קוקוס' ועוד. המשמעות לא ברורה.
262
מאיר שואל/ת: עוד הפעם? צורם לי לשמוע את זה, אבל אתמול קראתי לבני את "הבית של יעל" וזה הופיע שם כך. עוד הפעם, ולא עוד פעם. ניתן לומר את זה?
רוביק עונה:
'עוד הפעם' נחשבת צורה דיבורית, והשימוש בה התרחב בזכות הקריאה במשחקים או באירועים "עוד הפעם, עוד הפעם". עם זאת יש לה שורשים במדרש המאוחר, כגון במשפט הבא מתוך מעשייה קדומה: "כשוב ההגמון לביתו שלח ויקרא ליהודים העניים אשר גרשם, ויושיבם עוד הפעם במושבותם כאשר לפנים". במקרא 'הפעם' מופיע בצירופים כגון 'אך הפעם' ועוד, שגם הם מהדהדים ב'עוד הפעם'.
263
אריה שואל/ת: האם יש קשר בין 'לקלוע אל הסל' ובין קליעת הסל? מה גם שהסל במגרש קלוע גם הוא? ומה עם קליעה אל המטרה?
רוביק עונה:
השורש קל"ע, והפעלים והשמות הנגזרים ממנו מוצגים במילונים כשני פעלים נפרדים. במשמעות אחת: ירה, פגע, ומכאן קלע אל המטרה, אבן קֶלַע, וקלע סל, קיצור של 'קלע אל הסל'. במשמעות השנייה: ארג או שזר. יש חוקרים הסבורים שמשמעות זו היא פיתוח של המשמעות הראשונה, מאחר שגם הקליעה למטרה וגם השזירה כרוכות בפיתול. בכל מקרה אין קשר במשמעות הקליעה לסל לרשת היורדת מן הטבעת.
264
אסתר שואל/ת: האם ניתן לומר 'יוצא אל הדרך' או רק 'יוצא לדרך'?
רוביק עונה:
הצירופים 'יוצא אל הדרך' ו'יוצא לדרך' אינם זהים במשמעות. כאשר אדם יוצא מביתו ופונה אל דרך מסוימת, ניתן לומר שהוא 'יוצא אל הדרך', ממש כמו 'יוצא אל הכביש' או 'יוצא אל הרחוב'. כאשר הוא מתחיל במסע כלשהו נאמר שהוא 'יוצא לדרך', ומדובר כאן בצירוף לשון בדרגת כבילות מסוימת. הצירוף נוצר בהשפעת ספר שופטים: וַיִּפְתַּח דַּלְתוֹת הַבַּיִת וַיֵּצֵא לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ" (יט 27).
265
אלכס שפי שואל/ת: מדוע המילה "צֶדֶק" מופיעה פעמיים בפסוק "צֶדֶק צֶדֶק תרדוף"? איך מסבירים זאת פרשני המקרא?
רוביק עונה:
לכפילות הזו נדרשו רבים בתלמוד ובין הפרשנים. במסכת סנהדרין מובא ההסבר של רב אשי: "צדק צדק תרדף - אחד לדין ואחד לפשרה. כיצד? שתי ספינות עוברות בנהר ופגעו זה בזה, אם עוברות שתיהן - שתיהן טובעות, בזה אחר זה - שתיהן עוברות". אבן עזרא כותב: "וטעם שני פעמים לדבר צדק - שירויח בו או יפסיד, או פעם אחר פעם כל ימי היותך, או לחזוק". הרמב"ן כותב בעקבות דיון תלמודי נוסף: "וטעם הכפל, לומר הדיינין צריכין שישפטו את העם משפט צדק, וגם אתה צריך לרדוף הצדק תמיד, שתלך ממקומך אל מקום חכמים הגדולים, אחרי רבן יוחנן בן זכאי ליבנה אחר רבי לבית שערים". ואני הקטן אוסיף בעקבות אבן עזרא: הכפלה לצורכי חיזוק היא דרך רווחת בעברית, גם במקרא.
266
גילית שואל/ת: בספר "מילה טובה 1 לכיתה ג'" מצאתי את ביטוי "חמד לצון". לעניות דעתי מדובר בטעות, כי הרי יש לומר "חמד לו לצון" ככתוב במשלי א כב: "עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי וְלֵצִים לָצוֹן חָמְדוּ לָהֶם וּכְסִילִים יִשְׂנְאוּ דָעַת".
רוביק עונה:
הפסוק ממשלי הוא אכן מקור הביטוי, אבל אין להחמיר עם עורכת הספר. המילית 'להם' אינה הכרחית להצגת משמעות הביטוי, שהוא 'התלוצצו', ומילולית: 'ביקשו לעצמם לצון". לאה גולדברג, למשל, כותבת באחד משיריה: "כן, כך זה, ידידי הטוב אריסטופנס,/ כדרכך תחמוד אתי לצון", וכאן 'אתי' אינו מקביל ל'לי' אלא מתייחס למה שעושה אריסטופנס למשוררת.
267
איתמר שואל/ת: מה מקור הביטוי/קלישאה "יש גבול לכל תעלול"?
רוביק עונה:
הביטוי 'יש גבול לכל דבר', כלומר, יש מעשים שאין לעשותם מתורגם משפות שונות כגון אנגלית: There’s a limit to everything, גרמנית וצרפתית. 'יש גבול לכל תעלול' הוא פיתוח ישראלי במסורת מטבעות הלשון בחרוזים: אותה גברת בשינוי אדרת, זה לא הגיל – זה התרגיל, יש דרג ויש זרג ועוד.
268
אלכס שפי שואל/ת: מהו חוק "לא תעמוד על דם רעך" שחוקקה הכנסת? מה משמעות הביטוי, ומה מקור המצווה הזאת?
רוביק עונה:
הצירוף 'עמד על דם רעהו' משמעותו: נמנע מלסייע לאדם פצוע. המקור בספר ויקרא: "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ, לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ" (יט 16). החוק שחקקה הכנסת ב-1998 קובע שעל אדם מוטלת חובה לסייע לאדם פצוע, והוא מזכיר במידה מסוימת את חוק "השומרוני הטוב", הקובע שאדם שלא הגיש עזרה נושא באשמה גם אם לא גרם לפגיעה ולא היה לה בו כל חלק.
269
צחי שואל/ת: כשנשאלת איך נכון לומר פירות יבשים או פירות מיובשים, לא שללת את פירות מיובשים, אך העדפת את פירות יבשים. פעם שמעתי שההגיה הנכונה היא פירוש מיובשים, כי אלה פירות שעברו ייבוש, ויש להבדילם מפירות יבשים שאינם ראויים למאכל. הלא כך?
רוביק עונה:
הטענה שאין להשתמש ב'פירות יבשים' עבור צימוקים, דבלים וכדומה היא דקדקנית ומנותקת מחיי השפה. הביטוי 'פירות יבשים' היום מציין פירות שעברו ייבוש, הוא חלק מן הפולקלור ואין כל סיבה או צידוק לפסול אותו.
270
שדמה שואל/ת: נתקלתי בביטוי "מעוז חפצו" כאיזו חלופה ל"מחוז חפצו". חיפוש בגוגל הראה לא מעט תוצאות של שימוש בביטוי זה. האם הוא תקין, או שזה שיבוש שהשתרש?
רוביק עונה:
זהו בלי ספק שיבוש. אין משמעות לביטוי 'מעוז חפצו', ואין לו בסיס כלשהו בספרות ובמקורות.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >