שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
עופר גביש שואל/ת: האם יש קשר בין couple ו-כפל?
רוביק עונה:
אין קשר. המקור הלועזי הוא במילה הלטינית קופולה. כפ"ל מצוי בערבית ובארמית ונחשב צורת משנה של קפ"ל.
2
אודי שואל/ת: כיצד יש לקרוא לתהליך הפיכת דברים לאוטומטיים, "אוטומציה" או "אוטומטיזציה"? האם יש הבדל בין המילים, ומהן החלופות העבריות שלהן?
רוביק עונה:
על פי מילון אוקספורד אוטומטיזציה היא מילה חליפית לאוטומציה. לצד זה הפועל autmatize הוא ביצוע פעולות באופן אוטומטי, ללא מודעות או מאמץ מכוון: לימוד הקריאה מאפשר קריאה אוטומטית (automatize) של הקריאה.
3
אבישי טופול שואל/ת: האם יש קשר בין מלל לאומללות?
רוביק עונה:
אין קשר. מֶלֶל הוא מהשורש מל"ל הקשור בדיבור, ומכאן גם מילה, תמליל ועוד. אומלל היא מילה יחידאית בתנ"ך, הרחבה של השורש אמ"ל הקשור בעצב ודיכאון ומקורו באכדית. אומללות והפועל לאמלל הן גזירות מאוחרות מ'אומלל', לצד אֲמֵלָל, גם היא מילה יחידה במקרא.
4
גל שואל/ת: כינויו של הטבור בערבית הוא סורת אל באטן. המילה שורר במשמעות טבור המופיעה בשיר השירים נשמעה לי דומה, ותהיתי אם יש קשר או שזה מקרי.
רוביק עונה:
הדמיון אינו מקרי. חבל הטבור נקרא בעברית גם שֹׂר, כאשר שֹׂרֶר היא צורה משנית. המילה מופיעה במקביל בשפות שמיות רבות: שׁורא בארמית, סורית, מנדעית ועוד, וסוּר (ר' כפולה) בערבית. יש קושרים את המילה לשורש שר"ר הקשור בכוח. סורת אל בטן היא בערבית חבל טבור הבטן.
5
מיכאל וולף שואל/ת: מה הקשר בין נגע (בעור) לבין נגיעה?
רוביק עונה:
השורש נג"ע מתייחס ברוב המקרים לנגיעה מעודנת, אך בהרחבה הוא משמש גם לנגיעה אלימה, מכה קשה, ומכאן נֶגַע במשמעות הרפואית, נגוע ועוד.
6
זאהר עראף שואל/ת: האם יש קשר בין המילה ״כליות״ לבין הפועל ״כילתה״ כמו בביטוי ״השריפה כילתה את...״ ויש גם את ״כלתה נפשי״ במובן נכספה, האם פה יש קשר ל״לכלות״ או ״נכלתה״ אולי במובן ״נגמרה״ (מזמור 84).
רוביק עונה:
כל"ה הוא שורש מקראי שפירושו הסתיים או אזל. מכאן שהשריפה כילתה – השמידה. 'כלתה נפשי' מתהילים הוא דימוי של הרגש המעניק לאדם תחושה של געגועים אין קץ, תחושה שהנפש על סף קריסה. רד"ק מבין את הביטוי בכך שהנפש המתאווה מתכלה מרוב תאווה. לא נמצא קשר בין השורש לבין האיבר כִליה או כליות, שיש לו מקבילות בכמה שפות שמיות.
7
איתי ויצמן שואל/ת: האם יש קשר אטימולוגי בין המילה "צד" לבין המילה "side" באנגלית?
רוביק עונה:
הקשר מקרי לחלוטין. צד והשורש צד"ד מוכרים בשפות שמיות רבות, וכאן משמש העיצור הנחצי צאד. side התגלגלה מהשפות הגרמניות, כגון Seite בגרמנית, הפירוש במקור 'התרחבות לאורך'.
8
איתי ויצמן שואל/ת: האם יש קשר אטימולוגי בין המילה "תייר" למילה "tourist" באנגלית?
רוביק עונה:
אין קשר. תייר היא מילה תלמודית שפירושה מורה דרך, מן השורש המקראי תו"ר שפירושו לחפש תוך כדי שיטוט או נדידה. הפועל tour ומכאן טוריסט הגיעה מיוונית ולטינית בתיווך הצרפתית, והוא קרוב לפועל turn, להסתובב.
9
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין המילים "פרווה" (לא בשרי ולא חלבי) ל"פרווה" (מעיל פרווה)?
רוביק עונה:
פארווע היא מילה ביידיש, פארעווע, אחת היחידות שמקורה אינו ידוע, והיא אינה נקשרת לאחת השפות שהשפיעו על היידיש. אין לה קשר לפרוָוה.
10
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: האם יש קשר בין פג ותפוגה? הרי הם מציינים דבר והיפוכו. פג - הוא מי שנולד טרם זמנו, תאריך תפוגה - מה שעבר זמנו.
רוביק עונה:
אין קשר בין פג לתפוגה. פג התפתח מתחום הבוטניקה, במקור המקראי זהו פרי בוסר, ובשלב מאוחר יותר זכה למשמעות תינוק שנולד קודם זמנו. למילה מקבילות בשפות שמיות. תפוגה היא מן השורש פוג, הקשור להיעלמות ולדעיכה.
11
עמליה סגל שואל/ת: פעולת קטיף התאנים נקראת ארייה. שמעתי את ניסים קריספיל, חוקר צמחים, עם הסבר נחמד מדוע הפעולה נקראת ארייה. אורֶה התאנים היה קם עם אור ראשון לארות תאנים. האם נכון?
רוביק עונה:
המדרש של קריספיל חביב אבל אין לו קשר למקור המילה. היא מופיעה בשפות שמיות שונות ופירושה פשוט 'לאסוף'. יש קושרים אותה לפועל ערה, לערות.
12
גיורא רהב שואל/ת: במקרה נפל לידי השבוע סיפורו של שאמיסו על האיש ללא צל ("סיפורו המופלא של פטר שלמיל" או "...פטר שלומיאל"). האם יש קשר בין שמו זה לבין הכינויים "שלומיאל" ו"שלימזל"?
רוביק עונה:
מחבר הספר אכן שאל את שם גיבור הספר מיידיש. פון שאמיסו סיפר על כך במפורש במכתב לאחיו, שתירגם את הספר לצרפתית: "בדיאלקט היהודי, אנחנו קוראים בשם הזה לאנשים חסרי מזל ומגושמים שלא מצליחים בדבר". על פי אילון גלעד, המכתב, מ-1821 הוא העדות המוקדמת ביותר לקיומה של המילה שלומיאל ביידיש. על מקורה יש דעות שונות. יש קושרים אותה לשלומיאל, נשיא שבט שמעון מהתנ"ך על בסיס מדרשים שהציגו אותו באור לא מחמיא. במדרש אחר מדובר בשיבוש של המילים העבריות 'שלא מועיל'. יתכן שיש כאן חיבור של המדרש הזה עם הקירבה בצליל ובמשמעות ל'שלימזל', חסר מזל.
13
עידו שואל/ת: חברתי שהיא טבעונית תהתה, האם לפועל רדה במשמעות אסף (דבש) יש אטימולוגיה משותפת עם הפועל רדה במשמעות שלט.
רוביק עונה:
רדה במשמעות שלט הוא שורש נפוץ מאוד בשפות השמיות הקדומות. לעומת זאת אין סימנים למקורו או למקבילותיו של רדה דבש. במקרים כאלה יש גם השערות הקושרות את רדיית הדבש לשלטון, אבל קשה לבסס אותן.
14
עליזה סברנסקי שואל/ת: תהיתי האם יש קשר בין המילים חופש (freedom) ולחפש (To search). נראה כאילו שתי המילים הללו מאותו השירים, ונראה לי שיש קשר במשמעות. כשאדם חופשי הוא יכול לחפש. עוד תהיתי האם יש קשר בין המילים נחש (Snake) למילה ניחוש (במשמעות של השערה, ניבוי) וגם המילה נחוש (Determined). מה הקשרים בתוך ענן המשמעויות האלה?
רוביק עונה:
'חופש' היא בשורש חפ"שׁ, שין ימנית, לחפשׂ – בשין שמאלית. שתי השינים מייצגות עיצורים שונים שזכו להסתופף באותה אות, ומכאן שמדובר בשורשים שונים. גם קשר המשמעות רופף מאוד. 'נחש' היא מילה שאין לה שורש עברי, ואולי התגלגלה מהמילה הערבית חנש באותה משמעות. 'ניחוש' התגלגלה מהמילה המקראית נחש שפירושה דיבור קדוש או מעשה קסמים אלוהי, במסגרת הצירוף לחש-נחש. בעברית החדשה נולד ממנה הפועל לנחש במשמעות המקובלת. נָחוש מקורו בנחושת, המתכת הקשה.
15
עליזה פרי שואל/ת: האם יש קשר בין המלה מחמאה - להחמיא - והמלה חמאה?
רוביק עונה:
יש בהחלט קשר, אך הוא מפותל. בתהילים נכתב 'חָלְקוּ מַחְמָאֹת פִּיו", כשהמשמעות: דיבוריו היו רכים יותר מֵחֶמְאָה. עקב הכתיב המיוחד של המילה וכן כוונת הפסוק, השתמשו סופרי ההשכלה והתחייה ב'מחמאה' כמילה אחת, במשמעות קומפלימנט.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >