שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין גִמְלה (שמשלמים) לבין שם האות ג'?
רוביק עונה:
אין קשר. גִמלה היא מן השורש גמ"ל הקשור לשכר ממשי או מטפורי. האות גימל מיוחסת לצורת הגמל, בעל חיים שאין לו במקורות שורש, אבל ממנו נגזרו מילים כמו גַמֶּלֶת (שיירת גמלים) וגַמלוני. גמ"ל הוא גם שורש הקשור להבשלה, למעבר לשלב נוסף בהתפתחות: גמולי שדיים, להיגמל המעישון.
2
דניאל שואל/ת: איכשהו הגעתי לדבר עם הבן שלי (6) על השאול (עולם המתים), והוא העלה את הנקודה הבאה: האם השם "שאול" קשור למילה "שאלה"?
רוביק עונה:
שאלה שאלתית. אין קשר בין המילים. 'שאל' הוא פועל המופיע בשפות שמיות רבות וגם בעברית. 'שאול' היא מילה שיש לה מקבילה ארמית בלבד, ומקורה לא ברור. בכל מקרה דבר אינו מצביע על קשר שלה ל'שאלה'.
3
ליאוניד שטיינברג שואל/ת: האם יש קשר בין הפועל לרעות (לרעות כבשים, למשל) למילה רעיון?
רוביק עונה:
אין קשר. רעה כבשים הוא מן השורש רע"ה. רעיון הוא הרחבה של 'רֵעַ' במשמעות מחשבה או הלך רוח (הבין לרעו), השורש הוא רע"ע. אין לכך קשר ל'רֵעַ' במשמעות חבר.
4
אודי שואל/ת: באחת מתשובותיך לא מזמן קישרת את המילה 'דוּדה' במובן של חשק למילה הערבית לתולעת. אני שמעתי ממורה לשל"ח פעם כי מקור הביטוי 'דוּדה' הוא בצמח הדודא, אשר מיוחסות לו סגולות של הגברת החשק המיני וטיפול בבעיות פריון. אשמח שתסביר את הקשר בין החשק לתולעת כפי שהצעת, וכן אשמח כי תאושש או תפריך את דברי המורה.
רוביק עונה:
אין כל קשר בין הדודאים ל'דודא' במשמעות התאווה לסם. שם צמח הדודאים אכן קשור כנראה לצמד העיצורים ד"ד שאליו קשורים גם דוד - אהוב, דד ועוד. 'דודה' פירושה בערבית תולעת, והקישור לתאווה לסם הוא מטפורי.
5
אפרת שמחי אלוני שואל/ת: מה הקשר האטימולוגי בין המילה השפעה לבין המילה שפע?
רוביק עונה:
שתי המילים גזורות מן השורש שפ"ע, המתייחס לכמות רבה. שפע היא כמות רבה של דבר מה. 'השפיע' פירושו גם העניק דבר מה בכמות רבה (השפיע עליו מחמאות), וגם בלשון ימי הביניים יצר רושם רב, שינה את מחשבתו של אדם.
6
כפיר פסקין שואל/ת: האם יתכן כי מקור המילה "ספק" הוא במילה הלועזית suspicion? הרי המילה הופיעה לראשונה בלשון חז"ל, ובאותה תקופה כבר הייתה השפעה של יוונית ולטינית על העברית.
רוביק עונה:
'ספק' היא מילה תלמודית שיש לה גם מקבילה ארמית, ספֵקא, אך מקורה אינו ידוע. עם זאת קשה מאוד לראות השפעה יוונית או לטינית במקרה זה. הפועל הלטיני שממנו התגלגלה המילה לצרפתית ולאנגלית הוא suspicere, ולא מוכר גלגול מסוג זה מלטינית לעברית. נוסף לכך משמעות המילה האנגלית היא חשד ולא ספק.
7
מיכאל רונן שואל/ת: תהיתי מדוע למילה "מטיל" יש כל כך הרבה פירושים והאם יש קשר (מטיל זהב, מטיל ביצה, מטיל ספק וכו'). אפרת שמחי אלוני שואלת באותו עניין: מתי משתמשים בפועל הטיל משורש נ-ט-ל ( חסרי פ״נ)? ומתי הטיל מהשורש ט-ו-ל ע״י/ו)? הטיל כידון? התרנגולת הטילה ביצים? מה יהיה הניקוד?
רוביק עונה:
השורשים טו"ל ונט"ל קרובים ויתכן שהתגלגלו משורש דו עיצורי משותף. נט"ל פירושו בעיקר שָׂם או הניח, ובהפעיל הִטִּיל משימה, הִטִּיל אימה, הִטִּיל ספק. טו"ל פירושו השליך, פלט וכדומה: הֵטיל כידון, הֵטיל חכה, הֵטילה ביצה. המילה 'מְטיל' במשמעות מוט, המופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר איוב, אינה קשורה לשורשים אלה, ועל פי שפות מקבילות יש בה מ' שורשית.
8
סמי ארגון שואל/ת: תהיתי אם יש קשר אטימולוגי כלשהו בין המילים: חמוץ, החמצה, חמצן, או שמא זו רק קרבה פונטית?
רוביק עונה:
יש בהחלט קשר. 'חמוץ' הוא טעמו של החומץ, המוצר המשני של גידולי היין, והוא נקשר לטעמו של השאור התוסס בבצק החמץ. 'החמצה' היא אי ניצול הזדמנות. מקורה בלשון חכמים, במכילתא: "אל תקרא כן (המצוות) אלא ושמרתם את המצוות. כדרך שאין מחמיצין את המצה, כך אין מחמצין את המצווה", וכאן החמיץ בהוראת השהה, דחה. הקשר של כל אלה ליסוד חמצן מורכב יותר. המילה המדעית לחמצן היא אוקסיגן. אוקסיגן היא במקורה מילה צרפתית שפירושה 'הרכיב החומצתי', acidifying constituent. אסיד הוא חומצה, מוצר כימי שטעמו חמוץ. פירושו בלטינית (אסידוס): חמוץ. האסיד הוא הבסיס ליצירת סם הל.ס.ד. וגם שם נרדף של הסם. החמצן עצמו, ללא תרכובות, הוא חסר ריח ושקוף, אבל לתרכובות שלו עם חומרים אחרים אנו קוראים תחמוצות. בן יהודה הציע לקרוא לחמצן אַבְחֶמֶץ, אך הצעה זו נדחתה.
9
שואל/ת: מבקש להבין את המקור למלים 'מאמין' ו'מין', וכן: כיצד בהשמטת שתי האותיות הראשונות של 'מאמין' הוא הופך לכופר (מין). האם ישנן עוד מילים כך שמשמעותן מתהפכת באופן דומה?
רוביק עונה:
הדמיון בין 'מאמין' ל'מין' מקרי לחלוטין. 'מאמין' נגזר מהשורש הפורה אמ"ן ממנו נגזרו גם נאמנות, אמת, אמונה וכדומה. 'מין' במשמעות כופר היא מילה שמית עתיקה נטול שורש.
10
איתן בהט שואל/ת: איך זה אין קשר בין המילה עץ למילה עציץ. נראה שהעציץ בא מרעיון העץ.
רוביק עונה:
הדמיון מפתה, אבל המחקר הלשוני אינו מצביע על קשר. 'עץ' היא מילה מקראית שלה מקורות שמיים עתיקים, עציץ היא מילה תלמודית הקרובה למילה ערבית דומה באותה משמעות. העיצור המקורי שממנו התפתח העיצור העברי צ' בשני המקרים שונה בתכלית.
11
בצלאל שואל/ת: כאשר גוררים רכב שמים על הצמיג "סנדל", מעין מנעול. יש (או אין קשר) לסנדל?
רוביק עונה:
'סנדלי דנוור' הם השם העברי שניתן למתקן לנעילת רכב שמקורו בעיר דנוור שבקולורדו, ומכאן הפועל 'לסנדל', שהתרחב לעניינים נוספים מעבר לבעיות חניה. במקור נקרא המתקן 'מגפי דנוור' – Denver boots. נראה שהסנדלים התאימו למזג האוויר הישראלי יותר מהמגפיים.
12
יעקב שואל/ת: האם יתכן כי המילה חילוני מקורה מיוונית: הלני. השורש הוא אותו השורש ח.ל.נ. לפני אלפיים שנה מתברר שבארץ חיו יהודים דתיים מאוד ויהודים חילוניים מאוד: הלניסטים. נראה כי מקור המילה בא משם.
רוביק עונה:
הקישור חביב אבל זה אינו מקור המילה. 'חילוני' היא מילה ארמית שפירושה אדם זר או גוי, והיא אכן התרגום המקובל אצל אונקלוס ל'זָר'. זוהי מילה שאין לה שורש עברי. בעברית החדשה הציע יוסף קלויזנר להשתמש בשורש חל"ל במשמעות הדתית (ראו חילול הקודש וכדומה), ויצר את חֻלּוֹנִי. השם שונה בפי המדברים ל'חילוני', אולי בהשפעת המילה הארמית-תלמודית, או מִנוחות פונטית. חל"ן הוא שורש תנייני מודרני שנגזר מ'חילוני' במשמעות החדשה, ואין לו קשר להלניות היוונית.
13
חנה קהת שואל/ת: שאלתי היא אם ניתן לראות קשר בסיסי בין המילה ידיד לדוד, כאשר בשיר השירים דוד = אהוב, וגם ידיד הוא האהוב. האם יש קשר לדד (מקור ההזנה האינטימי) או אולי ליד?
רוביק עונה:
'דוד' במשמעויותיה השונות ו'דד' נחשבות מילים אונומטופאיות קרובות המחקות את צליל פטפוט התינוק, בדומה ל'אמא' המחקה את צליל היניקה. 'ידיד' על פי השוואה לשפות שמיות שונות אינה מאותו מקור.
14
יאיר וייל שואל/ת: אני מתעניין בקשר בין המילה 'מכונה' למקבילתה בלועזית machine. בדברים שכתבת בעבר ציינת שהמכונה שהייתה מוצבת מקדש שלמה הייתה יציבה מאוד, ואילו המקורות מציינים בפירוש: "... וארבעה אופני נחושת למכונה... " (מלכים א, ז). כלומר, המכונה של שלמה הייתה מעין כיור על גלגלים. המכונה בלועזית מגיעה מהתיאטרון היווני שם שימשה מעין עגורן להכנסת שחקנים בתעופה אל הבמה. האם מקובל שיש קשר בין המילים בשימושם המקורי, והאם סביר להניח שהשימוש העברי קדם ליוונית?
רוביק עונה:
המכונה המקראית כללה אמנם אופנים, אבל מתוארת כמתקן יציב, בניגוד למכונה במשמעות המודרנית שמקורה יווני, שבה יש מנגנון פנימי המניע אותה. הדבר מתחוור גם מכך שהשורש הוא כו"ן שהוא שורש היציבות, ומכאן המילים כן, נכון, מוכן ועוד רבות. אין לכך קשר למילה הלועזית machine, שהתגלגלה מהמילה היוונית מֶכוֹן שפירושה מוצר מורכב ומתוכנן המאפשר פעולות שונות. מ' כאן היא חלק מבסיס המילה, בעוד במילה העברית מ' היא אות משקל ולא אות שורש.
15
עמוס האוזנר שואל/ת: האם נכונה התחושה, שקיים קשר בין המילה "הגירה", ועוד יותר מקבילתה הערבית "היג'רה", לבין ה"מהגרת" הפורסמת במקרא, הגר אם ישמעאל, כאשר המילה "הגירה" כוללת כאותיות השורש שלה את שמה של הגר? והאם המילה "היג'רה" היתה קיימת בערבית הקדומה שלפני הגירת הנביא מוחמד לעיר מדינה?
רוביק עונה:
לשמות רבים בתנ"ך אין קשר לשורש עברי או משמעות של מילה עברית מוכרת, וזה גם המקרה כאן. השורש הג"ר אינו מוכר בעברית הקלסית וחודש רק בעברית החדשה בעקבות השורש הערבי הג'ר. אין סיבה להניח שלא היה קיים לפני מוחמד, שהרי שפתו של מוחמד היא דיאלקט ערבי עתיק. מכל מקום, אברהם נשא את הגר לפני שהמסַפֵר המקראי או אברהם עצמו ידעו שתגורש, וכמו כן גירוש אינו מילה נרדפת להגירה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >