שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אבישי לבנה שואל/ת: האם עלג (או עילג בלשון ה"אקדמיה") ולעג קשורים זה בזה? שאלתי נסמכת על פסוק בספר ישעיהו (כ"ח, י"א): "כי בלעגי שפה..."?
רוביק עונה:
המילה 'עילג' נוצרה משיכול אותיות (מטאתזיס) של 'לעג', והיא מופיעה פעם אחת בתנ"ך. שיכולי אותיות כאלה מוכרים במקרא, כמו שמלה/שלמה, בהלה/בלהה, כבש/כשב ועוד. הצורה המקורית מבין השתיים היא לעג, שהשורש שלה מוכר בשפות שמיות רבות.
2
ד"ר שלמה וולשטיין שואל/ת: מה בין עקומה ל-עקום (בקמץ חולם)?
רוביק עונה:
שתי המילים הן מהשורש עק"ם, והן קרובות במשמעות. עָקוֹם (בכתיב חסר עָקֹם) הוא עקלקל, מפותל, ובהשאלה בעל אישיות עקלקלה. הצורה עקוּם שגויה, והיא גזירה לאחור של צורת הריבוי עֲקֻמִּים. עקומה (נכתבת עֲקֻמָּה) היא דיאגרמה במבנה עקלתוני.
3
דור שואל/ת: האם יש קשר בין הסוֹמק ששמים לאיפור לבין תבלין הסוּמק?
רוביק עונה:
יש קשר אם כי הוא מפותל מעט. השורש סמ"ק הוא שורש עברי הקשור לצבע האדום, ומכאן סומק לחיים, להסמיק ועוד. יש לו מקבילות בארמית ובערבית. תבלין הסומק, המופק מעץ הסומק שפירותיו אדמדמים והוא מוכר באנגלית, צרפתית ועוד קיבל את שמו מערבית, ובה השם מתייחס לצבע האדום של הפרי.
4
מיכאל שואל/ת: האם המילים "חורף", "חריף" ו"חרף" (במובן של "למרות"), "חרף" (כמו בביטוי "חרף נשפו") ו"חרפה" (בושה) הן בעלות מקור זהה? כולם זה שורש חר"פ, אבל המשמעויות שונות מאוד.
רוביק עונה:
'חורף' קשורה באסיף הפרי ואין לה קשר למילים האחרות. כל יותר המילים קשורות לאותו שורש, חר"ף, שפירושו לנזוף ולהאשים. מכאן לחָרֵף ולגדף, חרפה, 'חֵרֶף' במשמעות למרות, חריף (כלומר בוטה, חד) ועוד.
5
מירי קרפיול שואל/ת: אודה לך אם תסייע לי לבחון את האנלוגיה בין מקור השם טאבו כלשכת רישום המקרקעין לבין מטרותיו הראשוניות של הטאבו הקדום.
רוביק עונה:
טאבו כרישום מקרקעין היא מילה טורקית במקורה, tapu, והיא נהגית במלעיל. טאבו במשמעות איסור מקורה בשפת תושבי האי טונגה שבאוקיינוס השקט, והיא נהגית במלרע. אלו שתי מילים שונות ואין ביניהן כל קשר.
6
עופר שואל/ת: האם יש קשר בין prize האנגלי לפרס?
רוביק עונה:
אין קשר. פרס הוא חלק של דבר מה, ומכאן חלק הניתן כתגמול. המילה נקשרת לשורש פר"ס ויש לה שורשים באכדית. prize מקורה צרפתי והיא קרובה לפעלים דומים כמו praise.
7
אסנת אלון שואל/ת: פגשתי את המילה מגוז בכותבי על המילה פרספקטיבה (נקודת המגוז - נקודת העלמות האוביקט). באופן חופשי ייחסתי אותה למשפחה משותפת עם נגוז. האם הן בנות דודות?
רוביק עונה:
הביטוי "נקודת מגוז" נקבע במילוני ועד הלשון בתחום המתטמטיקה בשנת 1940, ובשלב מאוחר יותר במילוני טכניקה ושרטוט. המונח הוא תרגום של הביטוי האנגלי vanishing point. הוא נקרא גם "נקודת הֶעֱלֵם". השורש הוא גו"ז, הקשור בהיעלמות ,והוא גם השורש של הפועל נגוז וכן גז.
8
גונן שואל/ת: האם יש קשר סמנטי בין פלוץ ופליצה (משלל השמות העוסקים בנפיחת אוויר חם וריחני) לשמות מאותו שורש: מפלצת ופלצות.
רוביק עונה:
פלוץ היא מילה אונומטופאית, מחקה את צליל הנפיחה. היא מושפעת גם מהמונח היידי: פורץ, וראה גם באנגלית: fart. נראה שגם אלה מילים אונומטופאיות. למילים מפלצת ופלצות אין לכך קשר, אך שם התואר פלצני נולד מן הפלוץ.
9
יואל שואל/ת: נשאלתי על הקשר בין מסתורי ל mystery. הערכתי שהאנגלית ירשה מהיוונית שירשה מ"מסתורין" של לשון חכמים. נכון הדבר? והאם יש קשר בין סת"ר במשמעות של כיסוי והתחבאות לאותו שורש במשמעות של הרס?
רוביק עונה:
כבר בתקופה היוונית היו חיבורי מלים לועזיות לשורש עברי קרוב בצליל. כך במלה "מסתורין", לכאורה ובדיעבד מהשורש ס.ת.ר., אבל מקורה מהמילה היוונית mysterion, ממנה צמחו mystery האנגלית ורבות אחרות. בתלמוד המילה נכתבת בדרך כלל בעקבות היוונית בט', מסטורין, אך גם בת', מסתורין, אות לקשר שלה עם השורש העברי.
10
אלכס שואל/ת: האם המילה "קישוט" נכתבה אי-פעם כ"כישוט"? כי נראה הגיוני שמילה זו היא מאותו שורש כמו "תכשיט".
רוביק עונה:
אכן מדובר בשתי גירסאות של אותו שורש, כש'ט וקש"ט. המילה תכשיט נכתבת בתלמוד גם תקשיט.
11
בצלאל שואל/ת: מה הקשר בין המילים סלק (ירק), להסתלק (לברוח. לרוץ), סליקה (כאשר מעבירים כרטיס אשראי, רב קו וכיו"ב).
רוביק עונה:
השורש סל"ק מתייחס להסרת דבר מה, או העברה שלו ממקומו. מכאן הפועל הסתלק, וגם סליקה – העברת כסף מחשבון לחשבון באמצעות כרטיס אשראי. לכל אלה אין קשר לירק סלק, שמקורו ארמי.
12
משה שמואלי שואל/ת: המילה להזדהות - לתת פרטים אישיים, והמילה להזדהות - להיות תמים דעים הן מאותו שורש - זה"ה. מה הקשר ביניהן?
רוביק עונה:
זהות פירושה כפול: דמיון מוחלט בין שניים (רעיונות, אנשים, מוצרים וכדומה), והדרך שאדם או גוף מגדירים את עצמם, וגם כאן יש חפיפה בין האדם והארגון לבין רעיון, לאום וכדומה. זהות יהודית היא חפיפה של אדם יחיד לכלל התרבות, הדת או הגורל היהודי. קרבת משמעות זו מושפעת מן הגרמנית והאנגלית. באנגלית identity פירושה גם דמיון מוחלט, וגם הגדרה עצמית. את המילה יצר בן יהודה בחיבור של מילת הרמז זה+סיומת המונח –וּת. הפועל להזדהות, כמו גם השורש זה"ה, נגזרו מ'זהות'. להזדהות בשם: להודיע מהי זהותך. להזדהות עם מישהו – לקבוע שאתה מרגיש כמוהו, זהה בהרגשותיך.
13
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: האם הדמיון בין המילים הנרדפות זעם וזעף הוא מקרי? האם יש דוגמאות נוספות למילים נרדפות עם דמיון כל כך גדול?
רוביק עונה:
ככל הנראה הדמיון אינו מקרי. בעברית קבוצות פעלים לא מעטות שלהן שתי אותיות שורש זהות, וקרבת משמעות. למשל: קצר, קצץ, קצב ועוד; פרץ, פרק, פרט ועוד. התופעה הזו הביאה לגיבוש תיאוריה לפיה בשפות השמיות הקדומות התקיימו שורשים דו עיצוריים, ואלה התפתחו לשלוש במרוצת הדורות ובשפות השונות.
14
ברוך גלטשטיין שואל/ת: לפני שנים רבות התפרסמה בעיתון "הארץ" כתבה על מילים בלועזית שמקורם בשפה העברית. למשל – גרעין – grain, מידת מדידה בחקלאות – acre שנגזרת מאיכר, לחרוש – to plough – לפלח את האדמה. לדעתו גם מטאורולוגיה נגזרת מהמילה מטר. אני חושב שהדברים נכתבו על ידי פרופסור שובל שעסק במטאורולוגיה. אני חושב שהוא כתב ספר בנושא. האם אכן מקור המילה מטאורולוגיה בשפה העברית?
רוביק עונה:
אינני יודע מיהו אותו פרופסור שובל, אבל אלה דברי הבל, וניסיון, לא ראשון, לכפות בכוח מקור עברי למילים לועזיות על פי דמיון צלילי. אם אכן הארץ נתן לכך במה ללא ביקורת יש להצר על כך. grain היא גלגול של המילה הלטינית גראנום. acre התגלגלה דרך הגרמנית מן הסנסקריט ופירושה שדה, ומכאן הקשר לאגרו- במילים שונות, כגון אגרונומיה. plough התגלגלה מהגרמנית העתיקה מן הפועל pflug. למותר לציין שאין כל קשר בין מָטָר למטאורולוגיה.
15
אופיר קיסר שואל/ת: ברצוני לשאול, מה מקור הביטוי "סיחים על האש"? האם יש קשר לפסוק: לשכים בעיניכם - ליתידות המנקרות עיניכם; תרגום של "יתידות" (שמ' לח , כ): "סיכיא"?
רוביק עונה:
המילה המקראית שֹׂךְ מהפסוק שבשאלה קשורה למילים שמיות רבות, ביניהן עבריות כמו 'סיכה'. משותפת להן הכפלה של העיצור כ'. המילה הערבית היא סיח' ומשמעותה שפוד, בח' חוככת וללא הכפלה, כך שקשה להצביע על קשר, אם כי יתכן שבגלגול קדום קשר כזה אפשרי.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >