שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין אחוז (מאית), אחוזה (בית מפואר) והפועל לאחוז (להחזיק)?
רוביק עונה:
אחוז במשמעות 'מאית' קשור בדרך עקיפה לפועל 'לאחוז'. בספר במדבר ל"א נכתב: "וממחצית בני ישראל תקח אחד אחוז מן החמישים, מן האדם, מן הבקר, מן החמורים ומן הצאן ומכל הבהמה ונתת אותה ללוויים". "אחוז" פירושה כאן תפוס. בעקבות הפסוק המקראי קיבלה המילה כבר בימי תחיית הלשון משמעות של חלק המאה מן המכלול. 'אחוזה' המקראית היא הנכסים שבהם אדם אוחז או מחזיק, גם היא כמובן מאותו שורש.
2
יעל שואל/ת: האם יש קשר בין המילה רגע לבין המילה רוגע?
רוביק עונה:
השורש רג"ע הוא על פי רוב החוקרים שורש הומונימי, כלומר, מייצג שני שורשים נפרדים. רג"ע א' קשור במנוחה, רג"ע ב' בתנועה, כמו בפסוק באיוב "בכוחו רגע הים", שפירושו שהים סער. 'רֶגַע' במשמעות פרק זמן קצר מתייחס לרג"ע ב', לתנועה, וליסוד הזמן והחזרתיות שבתנועה.
3
מנשה בן מאיר שואל/ת: האם יש קשר בין המילים צבא, מצביא, מוציא ומביא (תפקיד המנהיג הצבאי בתנך?)
רוביק עונה:
יש קשר ברור בין צבא ומצביא. המצביא הוא מנהיג הצבא, והשורש זהה. אין לאלה קשר עם 'מוציא ומביא' שהוא צירוף. תופעה כזו של הידוק שתי מילים למילה אחת כמעט אינה מוכרת בעברית, ובמקרה זה גם אין קשר לשורשי המילים.
4
רותי שואל/ת: האם יש קשר בין המילים: בריה, בריאה, ובריא? במיוחד רציתי לדעת אם יש ואם כן, מה הקשר בין להיותר בריא ולברוא.
רוביק עונה:
אין קשר בין בריא ובריאות לבין לברוא או בריאה. אלה שני שורשים הומונימיים (בר"א) במשמעות שונה, האחר קשור ליצירה יש מאין, והשני לכוח. בתנ"ך אדם בריא הוא אדם חזק ושמן. ברייה היא צורת משנה של בריאה, יצור שנברא, כפי ש'יצור' נגזרה מן השורש יצ"ר. יש גם בר"א שלישי הקשור לעקירה (בירוא יערות).
5
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין עיקול שהוא החרמה לבין עיקול שהוא סיבוב?
רוביק עונה:
ככל הנראה אין קשר. מדובר בשני שורשים זהים שאין ביניהם קשר, שנכנסו לשימוש בימי הביניים, דבר המצביע על השפעה ערבית. בערבית עַקַלַ פירושו עיקם, עַקִלַ פירושו שילם כופר.
6
שולה ברנע שואל/ת: הקשר בין ער"ג - השורש לבין ערוגה בחצר?
רוביק עונה:
לא נראה שיש קשר. הפועל המקראי ערג, כלומר, השתוקק, התגעגע, ויש רואים בו גם את קולו של האייל, נקשר לפעלים קרובים בשפות שמיות. ערוגה, הזכורה לטוב מערוגות הבושם בשיר השירים, היא מילה נטולת שורש שמקורה אינו ברור, אך אין כל סיבה לקשור אותו לפועל ערג.
7
שרה שואל/ת: האם יש קשר בין מעוז, עוז, להעז ועז (בעל החיים), ואם כן מה הקשר, מפני שנראה שהכל שורש אחד.
רוביק עונה:
מעוז, עוז ולהעז, וכן עַז, עזוז, תעוזה ועוד כולן מהשורש עז"ז, הקשור בכוח. לכל אלה אין קשר לעֵז, שהיא מילה נטולת שורש. במילה המקבילה בערבית נמצא נ': ענזה, המסבירה את הדגש בצורות עִזָּה ועִזִּים. מכאן גם האגדה המופרכת שהשפעת - אינפלואנזה - היא גלגול של אִנְף אל עִנְזָה (חוטם העז) בערבית. הפועל להעיז פירושו לכנס ולאסוף, ויתכן שמקורו בכינוס העיזים למרעה או לדיר.
8
עופר שואל/ת: אפרסמון הוא פרי כידוע, אולם לפני כ-2000 שנה המילה שימשה לצמח שממנו יוצר בושם יקר ערך. איך הגיעה אותה מילה לשמש בשתי משמעויות שונות?
רוביק עונה:
הדמיון אכן מקרי. האפרסמון המקראי הוא עץ בושם שעליו נאמר במסכת ברכות "אין מברכין בורא עצי בשמים אלא על אפרסמון של בית רבי, ועל אפרסמון של בית קיסר, ועל ההדס שבכל מקום". על פי אחד מחוקרי העברית הקדומה המילה היא הלחם של מילה יוונית: 'בלסמון', הרחבה של בלסם במשמעות בושם, והמילה הארמית אפורסמא שהיא עץ הבשמים המדובר. עץ הפרי המוכר לנו היום נקרא באנגלית פֶרסימון, בעקבות שמו של העץ בשפות הילידים באמריקה הצפונית. דמיון השם האנגלי לשם התלמודי הדביק לעץ הפרי את השם אפרסמון.
9
שולה ברנע שואל/ת: מה הקשר בין צלילות ל-לצלול.. במים בחומר..
רוביק עונה:
השורש צל"ל מתייחס לשקיעה במים, כבר בשירה המקראית הקדומה, ומכאן גם המילה צלול, המתייחסת למים לאחר שהחומר העכור שקע, והמים נותרו בצורה הזכה והראשונית שלהם. מכאן המשמעויות מתרחבות על דרך הדימוי. קול צלול הוא קול צח וברור, צלילה בחומר הלימוד דומה לצלילה במים. צל"ל הוא שורש הומונימי: צל"ל 2 מתייחס לקול (צליל), צל"ל 3 לצֵל, ולשניהם אין קשר לצל"ל 1.
10
גיורא שנר שואל/ת: בהמשך לשאלה לגבי מקור המילה 'שעשוע', האם יש לה קשר למילה 'צעצוע'?
רוביק עונה:
הדמיון מפתה, אבל לא נראה קשר. שעשוע מתייחס לבילוי, בעוד צעצוע מתייחס למעשה אומנות, וליתר דיוק, פיסול אומנותי, והוא קרוב לפועל הערבי צע'א שפירושו הכנת פסל או קישוט באמצעות התכה.
11
יוחאי ברנאי שואל/ת: מדוע אתה קובע בבטחון שאין קשר בין שעת ערב, ערב רב, שתי וערב, ערבות בנקאית? הנה השערתי: האם "ויהי ערב ויהי בקר באמת מתיחס לחלקי היממה? אולי המשמעות היא שבהתחלה היה ערבוב, לאחר מכן הגיעה הבקורת ואז הושלם התהליך ונוצר יום? ואולי הערב נקרא ערב בשל ערבוב השמש בים? ומכאן שערב רב, הוא ערבוב רב של אנשים (למשל) בשתי וערב, השתי הוא חוטי התשתית. הערב הוא החוט שמעורבב על גבי השתי. והערבות הבנקאית? אם תהיה ערב לי מול הבנק, אתה מעורב בעסקה ועלול להיות מעורבב עם הכספים שלי?
רוביק עונה:
השורש ער"ב נחקר ביסודיות על ידי בלשנים רבים, והאקדמיה ללשון אף פרסמה חוברת שלמה על השורש וכל הופעותיו מאת זאב בן חיים, שקבע ללא ספק שמדובר בשורשים נפרדים. הנטייה למצוא בכל זאת קשר בין שורשים כאלה (הומונימים) היא טבעית, וזכתה לשם אטימולוגיה עממית, אך בדיקה בלשנית במקרה זה מוכיחה שהזהות בשורשים מקרית.
12
אלה זיידנברג שואל/ת: האם הפועל רע"ף - נזל, נטף מלמעלה למטה, ושם העצם רעף - לוח המשמש לכיסוי הגג, מקורם באותו שורש, ואם כן - מה משמעותו, ומה המקור שלו (בערבית נניח)?
רוביק עונה:
אין קשר בין המילים והשורשים שבשאלה. השורש רע"ף פירושו נזל, ומכאן בתהילים "ירעפון נאות מדבר", ובישעיהו "ירעיפו שמים מעל". השורש קרוב לפעלים ולשורשים דומים בערבית. רעף המורכב בגג היא מילה תלמודית שמקורה ארמי, וקרובה לשורש רצ"ף. הן רעף והן רצף מתייחסים למוצר שטוח, ומכאן "עוגת רצפים", עוגה שטוחה, ועוד. חילופי ע-צ מוכרים במעברים בין שפות שמיות, כגון ארץ=ארעא.
13
תומר שואל/ת: האם יש קשר בין חול (ההפך מקודש) וחול (שעל שפת הים)?
רוביק עונה:
אין קשר. 'חול' שהוא ההפך מקודש נגזר מהשורש חל"ל הקשור באיסורים ומכאן חילול הקודש, חולין ועוד. לשורש זה מקבילות בשפות שמיות נוספות, והוא נכתב חֹל. 'חול' במשמעות גרגירי האדמה שעל שפת הים ולא רק שם היא מילה שאינה נקשרת לשורש כלשהו, ויש לה מקבילה בארמית – חולא.
14
יחזקאל ליאור שואל/ת: אל חמדו לאללה...., הערבי, קשור לאל חמדה ליבי וחוסה .....???
רוביק עונה:
'אלחמדולאללה', ובתעתיק מדויק: אִל-חַמְדֻ לִלַּאהּ פירושו השבח לאל. 'אלה חמדה לבי' פירושו: אלה שאני אוהבם. זהו שיבוש מקובל של המקור בפיוט "ידיד נפש": "אנא אלי מחמד לבי, חושה נא ואל תתעלם", וכאן אני הוא זה האוהב את האל. גם 'חוסה' הוא שיבוש של 'חושה'. שיבוש על שיבוש: "עלם חמדה לבי". אין קשר ישיר בין מילות השיר המקוריות לבין הביטוי הערבי, אך הדמיון אינו מקרי. הן השורש חמ"ד והן שם האל דומים בשתי השפות, ומופיעים בשני המקרים.
15
רינה ברוך שואל/ת: אחד מבּנַי דורש ממני בכל תוקף לשאול אותך מה עניין "הקָפָה" לקנייה בּהקָפָה. התוכל להצילני?
רוביק עונה:
הַקָּפָה במשמעות סיבוב והַקָּפָה במשמעות מכירה תוך דחיית התשלום מקורן בתלמוד, מן השורש נק"ף במשמעות סובב, התקדם במעגלים. יש גם שמשייכים את הקיף במשמעות התשלום למילה 'תקופה' ולשורש הנדיר 'קוף', ואז יש לכתוב הֲקָפָה ולא הַקָּפָה. הקשר מורכב אך הגיוני. הקפה במשמעות דחיית התשלום מתייחסת למחזוריות הזמן: אדם קונה בראשית החודש, ומשלם בסוף החודש, קובע תקופת זמן בין הרכישה והתשלום.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >