שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
ד"ר שלמה וולשטיין שואל/ת: מה למרשתת ולאינטרנט?
רוביק עונה:
'מרשתת' היא המילה העברית שקבעה האקדמיה ללשון לאינטרנט. המילה מתייחסת ל-net, שפירושה רשת, ולמשקל מִקְטֶלֶת, המעניק למילה אופי מערכתי (מערכת/מרשתת).
2
אלכס שואל/ת: כתבת פעם שאין קשר בין לחם למלחמה. אבל האם יש למישהו מהם קשר להלחמה (soldering)?
רוביק עונה:
'הלחים' הוא פועל תלמודי שפירושו הדביק. אין קשר בינו לבין השורש לח"ם במשמעות מלחמה או בהקשר ללֶחֶם. מדובר בשורשים הומונימיים (זהים בדרך מקרה).
3
נריה אדלר שואל/ת: רציתי לשאול האם יש קשר בין המילה "נבֵלה" - בעל חיים שמת ללא שחיטה או שמת בגלל שחיטה לא כהלכה: "לא תאכלו כל נבלה" (דברים י"ד, כ"א) והמילה "נבָלָה" שמתארת במקומות מסויימים בתנ"ך מעשים לא ראויים שקשורים לאונס (בראשית ל"ד, ז ועוד).
רוביק עונה:
יש קשר בין המילים אך הוא מורכב. השורש נב"ל והפועל נָבַל פירושו התבלה או כמש, והוא נקשר לשורשים כמו בל"ה או בלל. מכאן 'נבֵלה' – פגר בעל חיים שנבל ונרקב. בהרחבת משמעות נבל הוא מי שמתנהג בגסות ובבוז, אדם ש'נבל והתנוון' במובן המוסרי ומכאן גם מעשה נְבָלָה. השורש נו"ל שממנו גם מנוול וניוול הוא צורת משנה של נבל.
4
עדנה שואל/ת: האם יש קשר בין "פרק" ו"פורקן"? פורקן באה מארמית ומשמעה ישועה, אם כך האם יכול להיות קשר?
רוביק עונה:
אכן יש קשר. המילה הארמית פורקן היא מן השורש פר"ק. פְרַק בארמית פירושו גאל ושחרר. שימושי פרק בעברית ובמקבילות שמיות נקשר לשבירה, שחרור, פריצה וכדומה. פורקן הוא שחרור או גאולה מעול ושעבוד.
5
ליאור שואל/ת: מה מקור המילה בְּרֵכָה? האם יש קשר כלשהו לבְּרָכָה?
רוביק עונה:
בְרֵכָה במשמעות מקווה מים מופיעה 17 פעמים בתנ"ך, לעיתים בצירוף שמה או תכונתה: ברכת השילוח, ברכות בחשבון, הברכה העליונה ועוד. יש לה מקבילות רבות בשורה של שפות שמיות, כולל אוגריתית ואכדית באותה משמעות, אך היא אינה נקשרת לשורש ידוע. ברָכָה מופיעה 69 פעמים בתנ"ך, קשורה לשורש בר"ך. קושרים אותה לאיבר בֶרֶך, שכן הברכות הקדומות היו כרוכות בכריעה על הברך.
6
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין המילים "נקבה" (ההיפך מזכר), "לנקב" (לעשות חור) ו"לנקוב" (בשם של מישהו)?
רוביק עונה:
'נקבה' קשורה לנקב – הנקבה היא אדם השייך למין בעל הנקב, כלומר, איבר המין הנשי. הניב 'נקב בשמו' מקורו בספר במדבר:" "וַיִּקַּח מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֵת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמוֹת" (א 17). הניב מופיע גם בספרות המאוחרת. הכוונה, כפי שטוען גם אבן עזרא, היא ששמותיהם נאמרו באופן מפורש, כדימוי ליצירת נקב בהר, ומכאן גם שם התואר 'נוקב' במשמעות ברור ומפורש.
7
נריה אדלר שואל/ת: מעניין אותי לשמוע על הקשר, אם ישנו, בין המילים "פשוט" ומופשט", על פי הידוע לי מופשט זהו דבר שקשה להגדירו. אם כן מה הקשר?
רוביק עונה:
פשוט ומופשט נובעים שניהם מן השורש פש"ט שבמקורו מתייחס לפעולות פיזיות של הסרה ומתיחה. מכאן "פשט את בגדיו": הסיר את בגדיו בפעולות של מתיחה; התפשט, כלומר, השתרע או נמתח במרחב; 'פשוט' במשמעות התלמודית: ישר, לא עקום; בימי הביניים נוצרו שימושים מטפוריים-פילוסופיים. מצד אחד 'מופשט', זה ש'התפשט' מן הגשמיות, הסיר את הגשמיות; מצד שני 'פשוט' – זה שהסיר מתוכו מרכיבים שונים ונותר ברור לכל, נטול בגדים מטפוריים.
8
שולה ברנע שואל/ת: האם יש קשר בין מרפק ולהתרפק? וכן הקשר בין מרק לתמרוקים.
רוביק עונה:
בין מרפק והתרפקות יש קשר. השורש רפ"ק קשור לתמיכה ולסעד. מכאן ההתרפקות שהיא הישענות והסתתמכות מתוך אהבה על הזולת, וכן מרפק, האיבר שעליו נשענים. אין קשר בין מרק לתמרוקים. מרק אינה קשורה לשורש כלשהו, קרובה למילה דומה בערבית שפירושה רוטב. תמרוק נגזרת מהשורש מר"ק שפירושו ליטש או ניקה.
9
לידור שואל/ת: האם יש קשר בין המילה "תג" בעברית, כמו שיש על החולצה או סימון של משהו, לבין המילה "tag" באנגלית?
רוביק עונה:
המילה התלמודית תג פירושה קישוט או מעין כתר לאות, בעקבות תגא, כתר, ומכאן התפתחה לאורך חיי השפה למשמעות סימן מייצג. המילה האנגלית tag התגלגלה ממילה אנגלית עתיקה שפירושה קצהו של קישוט בבגד, ולא נמצא לה מקור. ייתכן שהמילה העברית דווקא התגלגלה אל המילה האנגלית, אך זו השערה בלבד.
10
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין המילה "נוכרי" (זר) לבין המילה "להכיר"?
רוביק עונה:
יש ויש קשר, אך יש בו יסוד של היפוך לכאורה. המקור של השורש נכ"ר ושל מילים כמו נוכרי ונֵכָר קשור בזרות, אדם זר או ארץ זרה. מכאן הפעלים ניכֵּר המופיע בירמיהו ומשמש במילה המודרנית ניכור, התנכר – התייחס לאדם כזר. השימוש בשורש במשמעות התוודעות הוא גלגול של אותו שורש - התוודעות לאדם זר. מכאן הפעלים הכיר, ניכָר ועוד. גלגול משמעות זה התרחש כבר בלשון המקרא.
11
חיה שואל/ת: האם יש קשר בין המילים ברכה ולברך לבין המפרק "ברך" ברגל?
רוביק עונה:
ההשערה המקובלת היא שיש קשר. בתנ”ך מופיע הפועל בָּרַך, כרע על ברכיו, ומכאן נולדה 'ברכה', הכרוכה בכריעה.
12
עמוס קורצ'ין שואל/ת: נוף, מנוף, מניפה ונפנוף. מה הקשר?
רוביק עונה:
אין ויכוח על כך שהמנוף, המניפה והנפונוף נגזרו כולם מהשורש נו"ף שפירושו להרים. במקרה של נפנוף זו הכפלה של עיצורי השורש המוכרת משורשים רבים אחרים. לגבי 'נוף' ההשערה היא שגם כאן יש קשר לשורש, שכן נוף הוא מה שרואים ממקום גבוה.
13
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין בריח (שהוא מנעול) לבין בריחה (מהשבי למשל)?
רוביק עונה:
אין קשר בין המילים. בריחה היא מן השורש בר"ח שפירושו בשפות שמיות רבות כבעברית, נמלט, נטש וכדומה. בריח היא מילה מקראית שמקורה אכדי: buruhu. הפעלים בָרַח (הפעיל את הבריח, מופיע בספר שמות) והבריח (סגר על בריח) נגזרו מן המילה בריח.
14
יונתן שואל/ת: אני משער שזה במקרה, אבל אשאל בכל זאת - האם יש קשר אטימולוגי בין "מפנק" לבין "finicky"?
רוביק עונה:
אין כל קשר. השורש לפנק מופיע בתנ"ך במשמעות המוכרת היום, ויש לו מקבילות בארמית ובערבית. לגבי finicky או finical, זו מילת סלנג שמקורה במילה fine, או במילה מהולנדית עתיקה - fijnkens.
15
דוד שואל/ת: האם יש קשר כלשהו מבחינת מקור המילים בין תיאוריה לבין התואר שעושים באוניברסיטה?
רוביק עונה:
אין כל קשר. 'תואר' היא מילה מקראית שזכתה להרחבבת המשמעות שלה גם לתחום הדקדוק וגם לתחום האקדמי, השורש תא"ר הוא שורש שמי קדום. תיאוריה היא מילה שמקורה יווני ופירושה מחשבה או הסקת מסקנות. היו שניסו לקשור בין 'תורה' לבין 'תיאוריה', כשכאן קרבת המשמעות רבה יותר, אבל גם זה דמיון מקרי בלבד.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >