שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
יאיר וייל שואל/ת: אני מתעניין בקשר בין המילה 'מכונה' למקבילתה בלועזית machine. בדברים שכתבת בעבר ציינת שהמכונה שהייתה מוצבת מקדש שלמה הייתה יציבה מאוד, ואילו המקורות מציינים בפירוש: "... וארבעה אופני נחושת למכונה... " (מלכים א, ז). כלומר, המכונה של שלמה הייתה מעין כיור על גלגלים. המכונה בלועזית מגיעה מהתיאטרון היווני שם שימשה מעין עגורן להכנסת שחקנים בתעופה אל הבמה. האם מקובל שיש קשר בין המילים בשימושם המקורי, והאם סביר להניח שהשימוש העברי קדם ליוונית?
רוביק עונה:
המכונה המקראית כללה אמנם אופנים, אבל מתוארת כמתקן יציב, בניגוד למכונה במשמעות המודרנית שמקורה יווני, שבה יש מנגנון פנימי המניע אותה. הדבר מתחוור גם מכך שהשורש הוא כו"ן שהוא שורש היציבות, ומכאן המילים כן, נכון, מוכן ועוד רבות. אין לכך קשר למילה הלועזית machine, שהתגלגלה מהמילה היוונית מֶכוֹן שפירושה מוצר מורכב ומתוכנן המאפשר פעולות שונות. מ' כאן היא חלק מבסיס המילה, בעוד במילה העברית מ' היא אות משקל ולא אות שורש.
2
עמוס האוזנר שואל/ת: האם נכונה התחושה, שקיים קשר בין המילה "הגירה", ועוד יותר מקבילתה הערבית "היג'רה", לבין ה"מהגרת" הפורסמת במקרא, הגר אם ישמעאל, כאשר המילה "הגירה" כוללת כאותיות השורש שלה את שמה של הגר? והאם המילה "היג'רה" היתה קיימת בערבית הקדומה שלפני הגירת הנביא מוחמד לעיר מדינה?
רוביק עונה:
לשמות רבים בתנ"ך אין קשר לשורש עברי או משמעות של מילה עברית מוכרת, וזה גם המקרה כאן. השורש הג"ר אינו מוכר בעברית הקלסית וחודש רק בעברית החדשה בעקבות השורש הערבי הג'ר. אין סיבה להניח שלא היה קיים לפני מוחמד, שהרי שפתו של מוחמד היא דיאלקט ערבי עתיק. מכל מקום, אברהם נשא את הגר לפני שהמסַפֵר המקראי או אברהם עצמו ידעו שתגורש, וכמו כן גירוש אינו מילה נרדפת להגירה.
3
מאור שואל/ת: האם יש קשר בין המילים שריטה ושרטון?
רוביק עונה:
ככל הנראה הדמיון מקרי. שריטה, מן השורש שר"ט קשורה לחיוך או פציעה בעור. שרטון מקורו במילה היוונית במשמעות קרוב, syrtis.
4
מוטי זוזובסקי שואל/ת: האם יש קשר בין לכרות רגל, לכרות ברית, לכרות אוזן לדבריך, לכרות פחם, לכרות ביטקוין, לכרות את הענף?
רוביק עונה:
הניבים שבשאלה נחלקים לשני שורשים שונים. הראשון הוא כר"ת במשמעות חתך, חטב וכדומה, ומכאן לכרות רגל, לכרות ענף, ובהשאלה לכרות ברית, בעקבות ברית בין הבתרים. השני הוא כר"ה במשמעות חפר כדי למצוא דבר מה, ומכאן כרה פחם, כרה ביטקוין, ובהשאלה כרה אוזן, כלומר חפר, הפך את אוזנו חלולה כדי לשמוע, כהסברו של רש"י. שני השורשים השונים נפגשים בשם הפועל של בניין קל: לכרות.
5
גיא שואל/ת: האם קתרוס, סיטאר ו- Guitar ממקור אחד?
רוביק עונה:
המקור משותף. קתרוס וגיטרה התגלגלו מן המילה היוונית kithara המייצגת כלי נגינה דמוי נבל. 'קתרוס' מופיעה בספר דניאל, וגם מקורה מאותו כלי נגינה יווני. סיטאר הוא כלי נגינה הודי. כמו כן בשפות שונות כלי נגינה נוספים בעלי שם דומה. כולם מובילים אל הכלי הפרסי shitar שפירושו 'בעל שלושת המיתרים'.
6
יובל שואל/ת: שמעתי לא מזמן ברדיו שהמילה "לנחש" במשמעות של ניחוש, הגיעה בעצם מהמילה נחש. מכיוון שבעבר נהוג היה לנחש את העתיד ע"י הסתכלות על עור הנחש. חיפשתי ולא מצאתי סימוכין לכך. האם באמת יש קשר אטימולוגי בין לנחש ונחש?
רוביק עונה:
אין קשר ומדובר באטימולוגיה עממית במקרה הטוב, ובפייק ניוז היסטורי במקרה הפחות טוב. לשורש נח"ש במשמעות המקובלת מקבילות בשפות שמיות כגון ארמית וכן בערבית, שבה נחש פירושו 'היות חסר מזל'. נחש כשם בעל החיים קרובה למילה הערבית חַנַש במשמעות דומה.
7
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין אדם צעיר, תחושת צער, צער בעלי חיים וצוערים בקורסים? פעם ענית שאין קשר בין שני הראשונים, אבל האם יש קשר ביניהם לבין השאר?
רוביק עונה:
'צער בעלי חיים' הוא ביטוי המכיל בתוכו את המילה 'צער' במשמעות הרגילה: סבל או מצוקה. 'צוער' הוא מתלמד בקורס במקצועות שונים (קאדֶט), חלקם בצבא וחלקם באזרחות כמו במשרד החוץ, למשל, והוא נגזר מהמילה צעיר, כלומר, חדש. המקור בספר זכריה, במשמעות נער מתלמד לרועה צאן: "הַךְ אֶת־הָֽרֹעֶה וּתְפוּצֶיןָ הַצֹּאן, וַהֲשִׁבֹתִי יָדִי עַל־הַצֹּעֲרִים".
8
אורן שואל/ת: האם יש קשר בין המילה עגל (בנקבה עֶגְלָה) למילה עֲגָלָה במשמעות של כלי רכב הרתום לבהמה?
רוביק עונה:
למרות הדמיון אין כל קשר בין שתי המילים. עֵגֶל ובצורת הנקבה עֶגְלָה הוא שם עברי שיש לו מקבילות קרובות בשפות שמיות רבות, תופעה מוכרת בתחום בעלי החיים. עֲגָלָה, המופיעה גם היא בתנ"ך, קשורה לשורש עג"ל ולשם התואר 'עגול', על שום גלגליה העגולים. גם לה יש מקבילות בשפות שמיות.
9
כרמית בר און שואל/ת: הפועל סיפר (בכתיב מלא כדי להמנע מניקוד) מכיל שתי משמעויות שאין לכאורה קשר ביניהן: בהקשר של סיפור ושל תספורת. אבל מה שמתמיה אותי שהשורש قصص בערבית אף הוא מכיל את אותן שתי משמעויות (סיפר סיפור וגם: קצץ). איך מסבירים את הזהות המוזרה הזאת בין שתי משמעויות חסרות קשר ביניהן בשתי לשונות (הגם ששתיהן לשונות שמיות).
רוביק עונה:
אכן צירוף המקרים כאן מפתיע, אך הוא אינו חריג כל כך. בכל מקרה, אין קשר אטימולוגי בין סיפר (גזז) לסיפר (השמיע סיפור). על פי המילונים לערבית קלסית לא נמצא גם קשר בין קצ"צ (סיפר סיפור) לקצ"צ (גזר) ואף למשמעויות נוספות של קצ"צ.
10
שלי שואל/ת: לסנגר ולסנג'ר : לסנגר - זה לדבר טובות על מישהו לסנג'ר - זה לשלוח אחר לבצע משימות עבורי. מאיפה בא הסינג'ור? מאיזה מילה?
רוביק עונה:
הסינג'ור התגלגל מהמילה האנגלית מנסג'ר, שליח שקוצרה לסַנְגָ'ר המשמש בעיקר בלשון העבריינים, מכאן זכתה להפוך לפועל – לסנג'ר. אין קשר לסנגוריה הפרטית והציבורית.
11
בצלאל שואל/ת: מה הקשר (אם יש) בין שטחים "כבושים" לאחר מלחמה לבין ירקות כבושים? והמכבש, אותו גלגל ענק המשמש לסלילת אספלט בכבישים?
רוביק עונה:
הקשר הוא במשמעות. לכבוש פירושו להדק, לדרוס, לכתות וכדומה. על כן כשכובשים שטח במשמעות הקדומה דורסים וכותשים אותו, כשדוחסים ירקות לתוך מי נוזל מהדקים וכך כובשים אותם, וזה גם מה שעושה המכבש.
12
רינה ברוך שואל/ת: בני שאל אותי מה הקשר בין יָריד ובין ירידה, ולא ידעתי מה לענות לו...
רוביק עונה:
הדעה הרווח היא ש'יריד' נגזר מהפועל ירד, ומתייחס לכך שאנשים יורדים אל השוק כדי למכור ולקנות את מרכולתם.
13
אודי שואל/ת: אשמח לדעת מהו המקור הלשוני של המילים דרבון, מדרוב (סלנג למשוגע), אודרוב (סלנג דומה ל'יאללה') ודרבי. האם ישנו איזשהו קשר לשוני בין מי מהמילים?
רוביק עונה:
'אודרוב' ו'מדרוב' הן מילים בערבית. 'אודרוב' מילולית פירושו 'תרביץ' או 'תכה', ומשמש כמילת זירוז. 'מדרוב' הוא כאמור משוגע, אך המשמעות המילולית היא 'מוּכֶה', ומדובר כמובן באותו שורש. אין לאלה קשר לפועל העברי לדרבן בעקבות הדרבונות, שבאמצעותם היו מזרזים את הבהמות, או למונח האנגלי דֶרבי.
14
מיקי לוזון שואל/ת: ברצוני לשאול שתי שאלות שיועילו לצורך מחקר היסטורי שאני עורך ביחס להיסטוריה של אקלים במזרח התיכון. ראשית, האם יש ישנו קשר לשוני בין המילים חַמה (שמש) לבין חֵמה (זעם)? שנית, האם ידוע לך מתי נכנסו הפעלים אקלם והתאקלם לשפה העברית? האם מדובר בהשפעה לטינית או דווקא בהשפעה ערבית שגם אימצה לחיקה את המילה כשורש?
רוביק עונה:
חמה וחמה אינן מאותו שורש. חַמה (שמש) היא מהשורש חמ"ם, חֵמה – מהשורש יח"ם, בתהליך של שיכול י' וח' והפיכת י' לתנועה. עם זאת ככל הנראה יש להן מקור אחד, כאשר העיצורים ח-ם מרמזים על שורש קדום הקשור בעליית החום, אם בדרך אקלימית ואם בנפש האדם. 'אקלים' נוצרה בעברית בימי הביניים בעקבות הערבית, ששאלה את המילה מיוונית בתוספת א' פרוסתטית. היא זכתה שייגזר ממנה שורש בעברית החדשה, ומכאן הפעלים אקלם והתאקלם.
15
עופר שואל/ת: האם יש קשר בין המילה לעיסה והשורש לעס (שאולי הגיע מהמילה לעיסה) למילה עיסה, כלומר פעולת הלעיסה היא הפיכת משהו ל-עיסה?
רוביק עונה:
עיסה היא מהשורש עס"ס, לעיסה מהשורש לע"ס. מילות יחס אינן יוצרות שורשים חדשים.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >