שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
קובי לידרמן שואל/ת: האם המילה פנים מגיעה מיוונית? חשבתי על הקשר לאל פאן, אבל לא מצאתי לכך אישור כלשהו.
רוביק עונה:
'פנים' הוא מן השורש פנ"ה, שממנו נגזרו ממילים רבות בעברית המקראית כמו לפני, לפנות, פָנים וגם פְנים. אין קשר לאל פאן.
2
אורי שמואל קוצ'וק שואל/ת: מה הקשר אם יש כזה, בין המילה "עשתונות",ל"עשת"?
רוביק עונה:
לא נמצא קשר, מדובר בשורשים זהים אך ללא קשר מוקדם ביניהם. עש"ת א' קשור בכוח ובמוצקות ומכאן גם עשת במשמעות פלדה, עש"ת ב' קשור במחשבה ומכאן 'עשתונות'. הפועל 'התעשת' קשור דווקא לעשת ב': חשב והחליט.
3
דודי מבורך שואל/ת: המונח היווני הקלסי לבריאות הוא היגיאה. תהיתי אם יש קשר אטימולוגי ל"גהה/גהות". אני יודע שהמונח מופיע כבר במקרא - משלי והושע - אבל בכל זאת מעניין אם יש קשר, או אולי לא פחות מעניין אם אין קשר.
רוביק עונה:
אין כל קשר בין גהות לבין המילה היוונית. המילה היונית העתיקה היא hugieinē, שפירושה אומנות הבריאוּת. בריא ביוונית – hugiēs. מכאן המילה האנגלית hygiene והמילה בה אנו משתמשים, יוונית-סלאבית: היגיינה. במקור השם נובע משמה של האלה היגיאה ביתו של אסקולפיוס, אל הרפואה במיתולוגיה היוונית. היא הייתה ממונה על הבריאות ומכאן נולדה המילה היגיינה. השורש גה"ה, שממנו נגזרות גהה וגהות הוא שורש שמי עתיק הקשור לבריאות. יש לו מקבילות במספר רב של שפות שמיות: סורית: גהא, ערבית: תג'ג'ה, אתיופית: גאהגהה.
4
מיכאל שואל/ת: האם המילים "תורה" ו"תאוריה" באות ממקור משותף? המילה "תורה" משמשת בענפי המדע כאופן זהה ל"תאוריה". לדוגמה Electromagnetic Theory באנגלית מתורגם ל"תורה אלקטרומגנטית" בעברית. ויש דמיון בצליל וכתיבה בין "תורה" ל"תאוריה". האם מדובר בצירוף מקרים?
רוביק עונה:
אכן צירוף מקרים. תורה היא מילה ממקור שמי, השורש הוא יר"ה, ומכאן מורֶה, הוראה, וכן תורה. תאוריה היא מילה יוונית שפירושה התבוננות, הסקת מסקנות, בעקבות הפועל theōros, להתבונן.
5
שולה ברנע שואל/ת: השורש סכן נותן את המלים: מסוכן ומסכן. האם יש קשר משמעות?
רוביק עונה:
מפתה לחשוב ש'מסכן' קשור לסכנה, כלומר, אדם הנתון לסכנות, אך המחקר אינו תומך בכך. המילה מסכן, שיש לה מקבילות דומות בכמה שפות שמיות, מובילה אל המילה מוּסקֶנוּ באכדית שפירושה קבצן.
6
תמרה שואל/ת: אני מורה לעברית והתלמידה שלי שאלה אותי שאלה שלא מצאתי עליה תשובה: האם יש קשר בין השורשים ב.כ.ר וב.ח.ר, כמו במילים: הבכיר ובחר, או: בחור ובכור?
רוביק עונה:
אין קשר. במקורם ח' וכ' הם עיצורים נבדלים. בח"ר ובכ"ר, כל אחד לעצמו מופיעים במקביל בכמה שפות שמיות. בח"ר קשורה לבחירה, בכ"ר – היות ראשון, היות המוביל. יש קשר מסוים בין בח"ר ובח"ן וכן בין בכ"ר לבג"ר.
7
אורי ורדי שואל/ת: מה הקשר בין המילים: זמן, זמין, הזמנה?
רוביק עונה:
כל המילים הם מן השורש זמ"ן, הנגזר מהמילה הפרסית-מקראית זְמַן. זמין – מה שניתן לפגוש בו או להשתמש בו בזמן נתון. הזמנה – קביעת זמן לאירוע. וכך גם זימון, הזדמנות ועוד.
8
לביא פנחס שואל/ת: האם יש קשר בין - שיכל ידיו, השכיל לעשות, הסתכל, סיכל תכנית, אדם סכל. האם הם ממקור אחד או משרשים שונים?
רוביק עונה:
מדובר בארבעה שורשים: שכ"ל א', שכ"ל ב', סכ"ל א', סכ"ל ב'. שׂכ"ל א' קשור בתבונה וחוכמה ומכאן שֵכֶל, השכיל לעשות. שׂכ"ל ב' קשור בהחלפה, ומכאן שיכל ידיו, שיכול אותיות. יש רואים בו הרחבת משמעות של שכ"ל א'. סכ"ל א' קשור בטיפשות, ומכאן סיכל תוכנית, ואדם סָכָל. סכ"ל ב' קשור בהתבוננות והוא גירסה של שׂכ"ל א., ומכאן הסתכל.
9
עופר גביש שואל/ת: האם יש קשר בין couple ו-כפל?
רוביק עונה:
אין קשר. המקור הלועזי הוא במילה הלטינית קופולה. כפ"ל מצוי בערבית ובארמית ונחשב צורת משנה של קפ"ל.
10
אודי שואל/ת: כיצד יש לקרוא לתהליך הפיכת דברים לאוטומטיים, "אוטומציה" או "אוטומטיזציה"? האם יש הבדל בין המילים, ומהן החלופות העבריות שלהן?
רוביק עונה:
על פי מילון אוקספורד אוטומטיזציה היא מילה חליפית לאוטומציה. לצד זה הפועל autmatize הוא ביצוע פעולות באופן אוטומטי, ללא מודעות או מאמץ מכוון: לימוד הקריאה מאפשר קריאה אוטומטית (automatize) של הקריאה.
11
אבישי טופול שואל/ת: האם יש קשר בין מלל לאומללות?
רוביק עונה:
אין קשר. מֶלֶל הוא מהשורש מל"ל הקשור בדיבור, ומכאן גם מילה, תמליל ועוד. אומלל היא מילה יחידאית בתנ"ך, הרחבה של השורש אמ"ל הקשור בעצב ודיכאון ומקורו באכדית. אומללות והפועל לאמלל הן גזירות מאוחרות מ'אומלל', לצד אֲמֵלָל, גם היא מילה יחידה במקרא.
12
גל שואל/ת: כינויו של הטבור בערבית הוא סורת אל באטן. המילה שורר במשמעות טבור המופיעה בשיר השירים נשמעה לי דומה, ותהיתי אם יש קשר או שזה מקרי.
רוביק עונה:
הדמיון אינו מקרי. חבל הטבור נקרא בעברית גם שֹׂר, כאשר שֹׂרֶר היא צורה משנית. המילה מופיעה במקביל בשפות שמיות רבות: שׁורא בארמית, סורית, מנדעית ועוד, וסוּר (ר' כפולה) בערבית. יש קושרים את המילה לשורש שר"ר הקשור בכוח. סורת אל בטן היא בערבית חבל טבור הבטן.
13
מיכאל וולף שואל/ת: מה הקשר בין נגע (בעור) לבין נגיעה?
רוביק עונה:
השורש נג"ע מתייחס ברוב המקרים לנגיעה מעודנת, אך בהרחבה הוא משמש גם לנגיעה אלימה, מכה קשה, ומכאן נֶגַע במשמעות הרפואית, נגוע ועוד.
14
זאהר עראף שואל/ת: האם יש קשר בין המילה ״כליות״ לבין הפועל ״כילתה״ כמו בביטוי ״השריפה כילתה את...״ ויש גם את ״כלתה נפשי״ במובן נכספה, האם פה יש קשר ל״לכלות״ או ״נכלתה״ אולי במובן ״נגמרה״ (מזמור 84).
רוביק עונה:
כל"ה הוא שורש מקראי שפירושו הסתיים או אזל. מכאן שהשריפה כילתה – השמידה. 'כלתה נפשי' מתהילים הוא דימוי של הרגש המעניק לאדם תחושה של געגועים אין קץ, תחושה שהנפש על סף קריסה. רד"ק מבין את הביטוי בכך שהנפש המתאווה מתכלה מרוב תאווה. לא נמצא קשר בין השורש לבין האיבר כִליה או כליות, שיש לו מקבילות בכמה שפות שמיות.
15
איתי ויצמן שואל/ת: האם יש קשר אטימולוגי בין המילה "צד" לבין המילה "side" באנגלית?
רוביק עונה:
הקשר מקרי לחלוטין. צד והשורש צד"ד מוכרים בשפות שמיות רבות, וכאן משמש העיצור הנחצי צאד. side התגלגלה מהשפות הגרמניות, כגון Seite בגרמנית, הפירוש במקור 'התרחבות לאורך'.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >