שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
ענת שואל/ת: האם קיים קשר בין המילה איחולים למילה הערבית אנשאללה (אשר בספרדית הפכה להיות ה "אוֹחָלָה"- הלוואי)?
רוביק עונה:
אין קשר. השורש אח"ל נגזר ממילה המקראית שלה שתי הופעות בתנ"ך: 'אַחֲלַי' במשמעות הלוואי. בעברית החדשה נוצרה צורת פיעל, איחל, ומכאן איחולים. בימי הביניים נעשה שימוש ב'הֶאֳחִיל', בהפעיל. 'אנשאללה' הוא צירוף ערבי שנקלט בסלנג הישראלי: אִן-שָאא-אָלָאהּ. מילולית: אם ירצה אלוהים.
2
אברהם אריאל שואל/ת: אבי ז”ל – יליד בלארוס שרוסית הייתה שפת אמו, – אמר לי פעם שהמילה tooga ברוסית (אולי רוסית עתיקה/ספרותית) משמעותה תוגה, צער. הידוע לך על זה?
רוביק עונה:
הסופר הכותב רוסית יורי מור מתייחס לשאלה: "אביך ז"ל צדק, אכן יש מילה туга (באותיות לטיניות: tuga) בשפה הסלבית – אך לא דווקא ברוסית אלא באוקראינית – שהיא שפת האחות של הרוסית. וכן, המילה מיושנת, לא משתמשים בה כיום באוקראינית – אך יש שם פועל מהמילה במשמעות 'להיות עצוב' – тужить - שהיא די נפוצה גם בימנו הן באוקראינית, הן ברוסית, כנראה משום שמוזכרת בשיר ישן ידוע. ויש ביטוי נפוץ עם המילה בחרוז שגם שרד מהזמנים העתיקים: жить – не тужить - במשמעות 'לחיות ולא להיות בעצב, ליהנות מהחיים". לדברי יורי יש להוסיף שהדמיון מקרי בהחלט. 'תוגה' העברית היא מן השורש יג"ה, שממנו נגזרות גם המילים יגון ונוגה.
3
מורן צלניק שואל/ת: אני מניח שיש קשר בין שם הפועל העברי "לקבור" וכן לשם העצם קבר לבין שם הפועל הלועזי "to cover". האם אכן כך? אם כן - מה קדם למה?
רוביק עונה:
אין כל קשר. קב"ר הוא שורש עברי-שמי. cover התגלגלה מהפועל היווני cooperire, לכסות דבר מה ביסודיות: co+operire.
4
שדמה שואל/ת: אף סולד הוא אף שסולד ממשהו? יש קשר בין המילים?
רוביק עונה:
יש בהחלט קשר. לסלוד פירושו במקורו להירתע לאחור, ומכאן לבחול בדבר מה. אף סולד הוא ביטוי מן העברית החדשה, ומתאר אף המוגבה מעט, ויש בו אפקט של רתיעה פיזית וגם רתיעה מטפורית, ומכאן הביטוי "הרים את האף".
5
דוד סנש שואל/ת: האם יש קשר בין הכינוי לחיילים בקשר ״גפרורים״ ל״אשרי הגפרור״ של דודתי חנה סנש?
רוביק עונה:
'גפרור' הוא אכן אחד ממונחי הנדב"ר שקשה לדעת מהיכן הגיעו ומדוע נבחרו. מעבר לכך אין לנו מידע. ההסבר הסביר הוא שהכוונה שגפרור הוא חייל אחד בתוך קבוצה, בדומה לגפרור בקופסה.
6
חובב רשלבך שואל/ת: האם למילה העברית סיב, שמבטאת את התאגדות החומר כחוט, יש קשר עקיף כלשהו למילה ceive - בזיקה למילים האנגליות perceive; conceive.
רוביק עונה:
אין קשר. סיב העברית הוא צורת משנה של המילה התלמודית 'ציב', שיש לה מקבילות בשפות שמיות באותה משמעות, אך 'ציב' לא נקלטה בעברית החדשה. המילים הנזכרות באנגלית התגלגלו מפעלים לטיניים שבהם ההברה 'סיב' אינה קיימת: percipere, concipere.
7
טל שואל/ת: מה הקשר בין 'הנחה' במובן 'השערה' לבין 'הנחה' במובן: לשים, להניח חפץ כלשהו? באנגלית לא מצאתי קישור כזה אבל כן בספרדית! Su pongo - פירושו אני מניח, גם במובן אני שם חפץ כלשהו אבל גם משער או מניח הנחה כלשהי.
רוביק עונה:
הפעלים בשאלה נגזרים משורשים שונים. השורש נו"ח בהפעיל מתייחס להשערות: 'אני מֵנִיח שאלו פני הדברים', וכן להרגעה: "מֵנִיח את הדעת". השורש ננ"ח מתייחס להנחת חפצים, מקביל ל'לשים': מַנִּיח את הספר על השולחן. עם זאת רואים קשר קרוב בין השורשים והפעלים. להָניח השערה – להַנּיח את ההשערה על שולחן הדיון.
8
עמית ניב שואל/ת: האם יש קשר אטימולוגי בין המילה חתול למילים שאומרות חתול בשפות ההודו-אירופאיות? ואם כן מהיכן הוא נובע?
רוביק עונה:
מקור המילה המקובלת בשפות אירופה הוא בגרמנית - Katze ובהולנדית kat. חתול העברית מקבילה ואולי מושפעת מהמילה הארמית חתולא. אין סיבה להניח קשר, לא בתהליך ההשפעה בין השפות וגם לא בעיצורים.
9
שולה ברנע שואל/ת: האם יש קשר בין כלב לכלוב?
רוביק עונה:
אין כל קשר, וגם אין סיבה לקשר. כלבים היו בעבר חיות לא מאולפות שחיו בחוצות ובטבע, והיום יש להם מאורות ולא כלובים. כלב היא מילה שמית המקובלת בשפות רבות. כלוב היא מילה מקראית הנקשרת לשורש כל"ב ולהכלבה, תפירה ואריגה של חוטים גסים, ומכאן מתקן ארוג להחזקת בעלי חיים. היא נקשרת גם למילה היוונית קלובוֹס.
10
דליה שואל/ת: מתלבטת לגבי שורש או מקור המלה שטר. תמיד אני מחפשת מלים נוספות לשורש המדובר, והפעם מצאתי רק את "שוטר" וכמובן לשטר..... יכול להיות קשר?
רוביק עונה:
המילים משטר, שוטר ומשטרה קשורות זו בזו. 'שוטר' הוא במקרא הממונה על הסדר. התפקיד ניתן לכותב השטרות, כלומר, זה שידע קרוא וכתוב. המילה 'משטר' מופיעה בתנ”ך פעם אחת, בספר איוב: "הֲיָדַעְתָּ חֻקּוֹת שָׁמָיִם, אִם־תָּשִׂים מִשְׁטָרוֹ בָאָֽרֶץ" (לח 33), ופירושה חוק. את המילה 'משטרה' חידש אליעזר בן יהודה.
11
הגר שואל/ת: האם יש קשר בין שם הצבע ׳ורוד׳ בעברית ל verda (ירוק) באיטלקית, ספרדית, צרפתית ושאר הנגזרות מלטינית?
רוביק עונה:
אין כל קשר, ומדובר בצבעים שונים שאינם קשורים זה בזה. 'ורוד' חודשה על ידי אליעזר בן יהודה כגזירה של שם הפרח ורד, על פי צבעו. המקור הלטיני הוא viridis, שפירושו ירוק. שם הפרח התגלגל לעברית ללשון חז"ל מן הארמית, שאליה הגיע מן הפרסית: ורדא. בגלגול המילה ללטינית נשמט העיצור הפותח, וכך נוצר המילה רוזה, ומכאן rose בשפות אירופה.
12
מיכאל שואל/ת: האם המילה 'חֶלֶד' במשמעות של "עולם" והמילה 'חלודה' באים ממקור זהה?
רוביק עונה:
הקשר מקרי. חֶלֶד פירושו עפר, אדמה, ובהרחבה העולם שבו אנו חיים וגם חיי האדם. מכאן גם שם בעל החיים חולדה, החופרת באדמה. חלודה מקורה יווני, והגיעה לעברית כנראה בתיווך הארמית. ביוונית kelidos פירושה כתם.
13
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין גִמְלה (שמשלמים) לבין שם האות ג'?
רוביק עונה:
אין קשר. גִמלה היא מן השורש גמ"ל הקשור לשכר ממשי או מטפורי. האות גימל מיוחסת לצורת הגמל, בעל חיים שאין לו במקורות שורש, אבל ממנו נגזרו מילים כמו גַמֶּלֶת (שיירת גמלים) וגַמלוני. גמ"ל הוא גם שורש הקשור להבשלה, למעבר לשלב נוסף בהתפתחות: גמולי שדיים, להיגמל המעישון.
14
דניאל שואל/ת: איכשהו הגעתי לדבר עם הבן שלי (6) על השאול (עולם המתים), והוא העלה את הנקודה הבאה: האם השם "שאול" קשור למילה "שאלה"?
רוביק עונה:
שאלה שאלתית. אין קשר בין המילים. 'שאל' הוא פועל המופיע בשפות שמיות רבות וגם בעברית. 'שאול' היא מילה שיש לה מקבילה ארמית בלבד, ומקורה לא ברור. בכל מקרה דבר אינו מצביע על קשר שלה ל'שאלה'.
15
ליאוניד שטיינברג שואל/ת: האם יש קשר בין הפועל לרעות (לרעות כבשים, למשל) למילה רעיון?
רוביק עונה:
אין קשר. רעה כבשים הוא מן השורש רע"ה. רעיון הוא הרחבה של 'רֵעַ' במשמעות מחשבה או הלך רוח (הבין לרעו), השורש הוא רע"ע. אין לכך קשר ל'רֵעַ' במשמעות חבר.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >