שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אילן ספיר שואל/ת: "דוּ". בעברית - דו-קרב, דו-שיח, דו-חיים. ובלועזית - דואט, דופְּליקַט, דואליזם. המשמעות - דומה או זהה. המקור - האם הוא אחד? או שיש כאן מקריות?
רוביק עונה:
אין כאן כל מקריות. דו- היא צורן פתיחה עברי המציין שניים. מקורו בתלמוד, והוא נשאל מן היוונית – dyo, שניים, מילה המקבילה ל-duo הלטינית, שהיא הבסיס למילים כמן דואט ודואליזם. גם המילה double שממנה נגזר בין היתר דופליקט, ופירושה כפול, פי שניים, מקורה במילה הלטינית. אגב, במילון העברי למוזיקה הוצעה למילה דואט החלופה דואית.
2
ארז דגן שואל/ת: הביטוי "ad victoriam" ניתן לתירגום כ"עד הניצחון". האם יש אפשרות שהמילה "עד" עברה כמות שהיא בין לטינית ועברית?
רוביק עונה:
Ad היא מילה לטינית שפירושה לכיוון, אל, עד, כך גם בביטוי הנפוץ אד הוק אחרים. הזהות בהגייה למילה העברית 'עד' מעניינת, אך מקרית בהחלט.
3
יעוד גונן שואל/ת: בעקבות השאלה והתשובה בקשר ל'נסק' ו'סליק' התעוררה אצלי תהייה: האם יש קשר בין 'אסיק' במובן אגיע למסקנה, לבין 'אסיק' במובן אדליק אש (בתנור)?
רוביק עונה:
יש ויש קשר, והוא נעוץ במשמעות 'נסק', שפירושו עלה וטיפס. הִסּיק תנור: העלה אש. הִסּיק מסקנה: העלה רעיון או טענה. מקור שני השימושים בלשון חכמים. גם המילה מסקנה התגלגלה מ'נסק', ובארמית היא נהגית ונכתבת מַסְּקָנָא.
4
רועי שואל/ת: האם יש קשר בין המלה גהה למלה היוונית איגיאה (בריאות)?
רוביק עונה:
'גֵהָה' היא מילה מקראית ופירושה רפואה, לצד הפועל גָהָה: ריפא. גֵהות היא מילה חדשה. השורש הוא שמי עתיק ואין לו קשר ליוונית. המילה היוונית hugiēs , בריא, היא מקור המילה היגיינה.
5
אילה הוכמן שואל/ת: כשתינוק נולד טרם זמנו הוא מוגדר כפג. כאשר משהו כבר לא רלוונטי אומרים שפג תוקפו. האם יש קשר או שורש משותף?
רוביק עונה:
בביטוי 'פג תוקפו' פג הוא פועל, מן השורש פו"ג. שם העצם פג מופיע בשפות שמיות שונות כמו ארמית וערבית, ואין לו קשר לשורש המדובר.
6
בשמת שואל/ת: האם המילה אחד והמילה יחד הן מאותו שורש? אם כן, מה הוא השורש?
רוביק עונה:
לכאורה יש כאן שני שורשים – אח"ד ויח"ד, אבל אין ספק שלשתי המילים מקור משותף, ואנו רואים זאת גם בערבית. הצורה המקורית היא של המספר: אחד. לכאורה יש כאן שוני במשמעות, שכן אחד הוא יחיד ויחד הם רבים, אך כבר ב'יחיד' (שורש יח"ד) מתגלה הקשר, וכן ב'מיוחד'. על פי קשר המשמעות ה'יחד' הופך את הרבים ל'אחד'. קרבה דומה נמצא גם בשפות אירופה: una, אחד (באיטלקית), לצד unit, יחידה (באנגלית), unite – להתאחד ועוד.
7
צחי הורביץ שואל/ת: לדחות את פלוני ולהדיח כלים מגיעים מאותו שורש? אני מדיח את הלכלוך מהכלים?
רוביק עונה:
לדחות – שורש דח"ה. להדיח כלים – שורש דו"ח. להדיח אדם ממשרתו– שורש נד"ח. יש רואים קרבה בין דח"ה לנד"ח.
8
שולה ברנע שואל/ת: האם יש קשר בין מחסן לחוסן?
רוביק עונה:
הקשר מקרי. חס"ן הוא שורש שלו שני מקורות ומשמעויות שאינם קשורים. משמעות כוח ומכאן חסון, חיסון ועוד, ומשמעות אוצר, רכוש, ומכאן מחסן. הביטוי המקראי "לא לעולם חוסן" מתייחס דווקא למשמעות השנייה: לא לעולם יישמרו לך אוצרותיך.
9
מאיר ויעל שואל/ת: תעשה לנו סדר עם השורש קל"ע, יש קלע, ויש קליעה, ויש מקלעת השמש ויש רוגטקה - מקלעת ויש אדם נקלע למקום.
רוביק עונה:
קל"ע הוא שורש בעל שתי קטגוריות משמעות. האחת, מספר שופטים - לירות, ומכאן המקלע, הקליע ועוד. השנייה – להשתזר, להתפתל, ומכאן עבודת קליעה, מקלעת, אדם שנקלע למקום כלשהו וכדומה. יש רואים במשמעות השנייה פיתוח מטפורי של המשמעות הראשונה.
10
איתי שלמקוביץ שואל/ת: מה מקור הדמיון בין ניכוי וניכיון (כספים) לניקוי וניקיון (לכלוך)?
רוביק עונה:
אין כל קשר, הדמיון מקרי עקב ההגייה הזהה היום של כ' דגושה וק'. ניכוי וניכיון הם מהשורש נכ"ה, הקשור לפציעה ולחוסר, כמו במילים נכה ומַכָּה, ובמקרה של ניכוי הפחתה או חיסרון כספי. ניקוי קשור להסרת או היעדר לכלוך, ובמקור קדום יותר, לשפיכת מים. זהו מקרה שלו אני קורא 'הומופונים נודדים' (ראו באתר).
11
אברהם דובדבני שואל/ת: לגבי "רֵעֵ" [חבר] ורע [לא טוב]. ה"רע" במובן "לא טוב" הוא מן השורש רע"ע = הרס, קלקל. והוא אח תאום של רצץ [שבר]. האם יתכן קשר אל ארעא [ארץ] שיש לו גם משמעו של ירידה כמו ב"מלרע" או "שכיב מרע". האם יתכן קשר בין השורש של "רע=חבר" לשרש "רעה" [את העדר] במשמעות של אסף והוביל יחד?
רוביק עונה:
אין קשר בין ארעא לבין רע"ע. ארעא היא הגרסה הארמית של ארץ, ע' היא כאן צורה מרוככת של צ' העברית. 'מלרע' קשור בהחלט לארעא: גרסה ארמית של 'מן הארץ', מלמטה. אין קשר ל'שכיב מרע'. 'מרע' בהוראת חולה מתייחס גם לשורש העברי מר"צ בהוראת מחלה, כגון "מה ימריצך" (איוב טז 3), וכן השורש מר"ד בערבית בהוראה זו. לגבי הקשר בין רע (חבר) לבין רעה את הצאן, הדעה המקובלת היא שאלו יסודות לשוניים נבדלים, אבל יש גם טענה שיש קשר, והרעות, החברות התגלגלה מעדר הצאן שאותו רועים יחדיו.
12
אריאל שואל/ת: האם יש קשר בין המילה halo למילה הילה בעברית? שתי המילים נשמעות דומות זו לזו, ולכן אני תוהה אם יש קשר ומה הוא.
רוביק עונה:
halo הוא במקורו היווני עיגול הירח או השמש, ומכאן התרחב להילת האור סביב גרמי השמים, או להילה מדומיינת סביב אדם. המקור הוא בצורה הגאומטרית העגולה. 'הילה' העברית היא מן השורש השמי הל"ל, שיש לו הופעות דומות בשפות נוספות, ופירושה אור, ומכאן גם 'אור יהל', 'הילל בן שחר' ועוד. בעברית החדשה הורחבה המשמעות לחלופה עברית עבור halo, גם בזכות דמיון הצליל בין המילים.
13
תמרה שואל/ת: אני והתלמידה שלי לעברית תהינו האם יש קשר בין המילה חֵלֶק מלשון לחַלֵק, ובין המילה חָלָק מלשון להחליק?
רוביק עונה:
אין כל קשר. הזהות בין השורשים מקרית. בערבית השורשים המקבילים שונים. ח'לק (ח' חוככת) קשור בחלוקה. חלק (ח' גרונית) – בהחלקה.
14
אילת שואל/ת: מה הקשר הרעיוני בין רֵעַ במובן של חבר לרַע במובן של רוע, כששניהם יוצאים מאותו שורש?
רוביק עונה:
רע"ע הוא שורש הומונימי, כלומר, יש לו משמעויות שונות שאין ביניהן קשר. משמעות ראשונה קשורה בשבירה, ומכאן רעוע וכן רַע, רוע ועוד. המשמעות השנייה היא גזירה משם העצם רֵעַ, חבר, המופיע בשפות שמיות שונות.
15
אנה מילר שואל/ת: היש קשר ואם כן מהו בין הבחלה של פרי לבין בחילה, שהרי הן מאותו השורש?
רוביק עונה:
לא נראה שיש קשר ובוודאי אין קרבת משמעות. מדובר בשורש הומונימי. בח"ל במשמעות תיעב מופיע פעם אחת במקרא, בספר זכריה: "וגם נפשם בחלה בי". אין לכך מקבילה שמית ואולי יש כאן צורת משנה של בה"ל. בח"ל במשמעות הבשיל קרוב לשורש הערבי בל"ח', המתייחס לשלב השני בהבשלת התמרים.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >