שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
דוד כהן קלס שואל/ת: מה הקשר בין דריכת אקדח או קשת לדריכה על הרגל?
רוביק עונה:
השורש דר"ך פירושו הבסיסי הוא הלך או צעד, ומכאן גם דֶרֶך, הדרכה ועוד. מכאן גם דריכת הענבים בגת – הליכה על הענבים תוך רמיסה שלהם להוצאת המיץ. מכאן גם הדריכה על הרגל, שהיא פעולת ההליכה. במקרא מופיע הביטוי 'דרך קשתו' – כאשר הכנת הקשת לפעולה נעשתה על ידי דריכה בכף הרגל. 'דרך את הנשק' הוא גירסה עברית מודרנית ל'דרך קשתו', למרות שלרגל אין כאן כבר תפקיד כלשהו.
2
עמיחי שואל/ת: קראתי הבוקר ב"הארץ" שבלנאולוג הוא מומחה לטיפול במרחצאות וכדומה. האם הקשר למילה העברית בלן הוא מקרי?
רוביק עונה:
הקשר אינו מקרי אלא הדוק. בַּלְנֶאוֹלוֹג הוא אכן מומחה למעיינות מרפא. המונח לטיני במקורו, שם בַלְנֶאוּם פירושה אמבטיה. ביוונית בַּלְנֶאוּס הוא מי שעובד בבית המרחץ, וממילה זו נגזר בעל המקצוע בעברית: בַּלָּן.
3
עופר שואל/ת: המילים לכפר ולכפור שותפים לאותו שורש אך במשמעות הפוכה כמעט. הכיצד?
רוביק עונה:
ככל הנראה זהות השורשים מקרית. כפ"ר א' פירושו לנקות, לכסות, ומכאן לנקות את החטאים. כפ"ר ב' פירושו להכחיש, ומכאן להכחיש את קיום האל ומצוותיו.
4
רינה גרטל שואל/ת: ראיתי במילון שאותיות השורש של המילה מכולת הן: נ.כ.ל. השורש הזה מוכר לי במשמעות שלילית מהמילים נוכל נכלולי וכ'ו. כיצד זה מתקשר למשמעות של מזון או מצרכי מזון?
רוביק עונה:
השורש המקורי של מכולת, מילה המופיעה פעמיים במקרא, אינו נכ"ל אלא אכ"ל, וזהו קיצור של מאכולת, תוך הכפלת כ' כתשלום על נשילת א'.
5
אורן בן שלמה שואל/ת: מהו הקשר בין השם 'הבל' מסיפור קין והבל, לבין המונח 'הבל' ממגילת קהלת?
רוביק עונה:
שמות רבים בתנ"ך זהים לשמות עבריים, אך בדרך כלל אין למצוא קשר בינם לבין המילה העברית, בעיקר בשמות הקדומים המייצגים מיתוסים שלפני היות העברית, וזה גם המצב עם 'הבל'.
6
דניאל אפשטין שואל/ת: האם יש קשר בין ערירי לעריות? האם המלים הן מאותו השורש? אם לא, מה מקור המילה ערירי? ניצן רוזנטל שואל באותו עניין: מה בדיוק מגלים בעריות ומה מקור המילה הזו?
רוביק עונה:
מקור המילה עריות הוא במילה ערווה, שהיא איברי המין בלשון המקרא. גילוי עריות הוא קיום יחסי מין אסורים בתוך המשפחה. השורש הוא ער"ה, במשמעות נחשף. ערירי הוא מהשורש ער"ר שפירושו חשף את עצמו, קרע את הבגדיו, ורואים בו צורת משנה של ער"ה, כך שהמילים קשורות.
7
הלל ביק שואל/ת: שבולת זהו מין ממשפחת הדגנים. יש למלה גם משמעות של זרם חזק של מים. שתי המשמעויות מופיעות בתנ"ך. האם יש קשר בין שתי המשמעויות, וא"כ מה הקשר.
רוביק עונה:
החוקרים חלוקים. יש טוענים ששיבולת הנהר נקראת כך על שום צורתה המזכירה שיבולת מסתעפת. טענה אחרת קושרת את שיבולת הנהר למילה שביל.
8
משה מגן שואל/ת: היתכן שאקדח ומקדחה הם מאותו שורש? הרי ידוע שהמקדח עושה חור אבל גם האקדח.
רוביק עונה:
אקדח במקרא היא אבן טובה, הקשורה לאבני החושן ועל פי המדרש "זוהרת כגחלת". בן יהודה בחר במילה כשם לפיסטול ומנמק שהוא "דוחה בכוח האש". הקשר לשורש קד"ח אסוציאטיבי בלבד.
9
שולה ברנע שואל/ת: היש קשר בין הבעת פנים נסוכה - לנסיך?
רוביק עונה:
נסך פירושה יצק, משח ומכאן מילים כמו מסכה (יציקת נחושת), נסיך (שנמשח בנסך) וכן הבעת אושר נסוכה על פניו, כאילו יצקו על פניו הבעת אושר.
10
איתי שואל/ת: למה קוראים כך ל"עצם השת", והאם יש קשר לבן של אדם וחווה?
רוביק עונה:
שֵת הוא שם נרדף לעכוז, מן השורש שת"ה הקשור ליסודות, לבסיס, וממנו מילים כמו תשתית, אבן השתייה וכדומה. שת הוא בסיס הגוף, המקום עליו יושבים. הקשר לשמו של בנם של אדם וחווה מקרי, או לפחות בלתי ניתן לאישוש.
11
נעם שואל/ת: האם לכינוי הצנחנים 'צְנֶפים' אין קשר למילה צניפה, שהיא צבר שאריות אוכל שעופות משליכים תוך כדי מעוף?
רוביק עונה:
סלנג צבאי לא נולד ממילים ספרותיות נדירות. הגירסה המקובלת שצְנֶף הם ראשי תיבות של 'צנחן פעור', כינוי גנאי שהודבק לצנחנים על ידי הגולנצ'יקים.
12
עופר שואל/ת: האם יש קשר בין ארמון להרמון? מהו מקור המילים?
רוביק עונה:
מקור המילה ארמון אינו מוסכם. יש קושרים אותו למילה האכדית אַדַמַנוּ שפירושה בניין או היכל. הרמון נחשב צורת משנה של ארמון, אך קרבת המשמעות והצליל קושרת אותו לערבית, שבה ח'ארם הוא אגף הנשים בארמון, ופירושו אסור, מחוץ לתחום.
13
אלי בן דוד שואל/ת: האם הלווייתן של תומאס הובס קשור ללווייתן המוכר לנו בשפה העברית, ורק הועלה כמטפורה לתיאור סמכות השלטון הריבוני?
רוביק עונה:
'לווייתן' הוא יצור מקראי מיתולוגי, שאינו הלווייתן של ימינו. על פי ההקשרים הוא עשוי להיות נחש עקלתון, תנין (הנרמז גם על פי השם), דרקון או חיה קדמונית מאיימת אחרת. כמה פרשנים סברו שמדובר ביצור רב כוח המורכב מכמה בעלי חיים, והפרשנות הזו נתנה כנראה להובס, שהכיר את המילה מתרגומי המקרא, השראה לקרוא כך לספרו על המדינה. המשמעות העכשווית ללווייתן כדג הענק הוענקה בלשון חכמים.
14
עופר שואל/ת: האם יש קשר בין בירת סודן לבין החרטומים המוזכרים בתנך? אם כן, מה המקור המשותף?
רוביק עונה:
משמעות שמה של בירת סודן - אלחרטום – היא בערבית חדק (של פיל). המילה זהה למילה העברית וכן מילים קרובות שבהן היא מיוחסת לבעלי חיים אחרים, למשל עופות. המילה קרובה ל'חוטם' באמצעות חדירה העיצור ר'. לגבי החרטומים מתצרים יש דעות שונות. יש קושרים אותם לחרט, בהתייחסות לפעולת חריטת הכתב החרטומים. יש גם הקושרים את השם לחוטם. אך המחקר מעיד שזו מילה מצרית קדומה, קיצור של הרצף 'חרי חב חר תפ', שפירושו 'העומד בראש אלה אשר על ספר הפולחן'. צירוף זה מתאים לתפקידם הדתי של החרטומים.
15
עופר שואל/ת: האם יש קשר בין שם המדינה קטאר לשורש העברי קטר?
רוביק עונה:
מקור השם דווקא רומי. הסופר הרומי פליני כתב על תושבי המפרץ באמצע האלף הראשון, וכינה אותם Catharrei - המתיישבים. מעט מאוחר יותר צוירה מפת המפרץ ואזור המפרץ כונה קָטָרה או קָדָרה, בעקבות השם הרומי. הצורה הנוכחית קטאר או קטר ניתנה מאוחר הרבה יותר על ידי הערבים. לכל אלה אין קשר לשורש קט"ר, העלה עשן או קטורת, שיש לו מקבילה ערבית, ובוודאי לא לפועל הסלנג לקַטֵר.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >