שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
136
יצחק צפדיה שואל/ת: האם המילה מגן מקורה בביטוי הארמי "אסיא דמגן מגן שווי", ואם כן איך החיבור ביניהן.
רוביק עונה:
מָגֵן היא מילה מקראית במשמעות שריון או מחסה. מַגָּן בתלמוד הבבלי היא מילה ארמית שפירושה חינם, ללא תשלום. "אסיא דמגן מגן שווי" – ריפוי בחינם שווה חינם (כלומר: אינו שווה כלום). אין קשר בין המילים וכאמור הן גם שונות בהגייה.
137
מריון שואל/ת: מה קדם למה – לחם או מלחמה?
רוביק עונה:
שתי המילים באו לעברית יחד בתקופה קדומה, ואין ביניהן כל קשר, למרות השורש הזהה.
138
איה נח שואל/ת: תהיתי האם יש קשר בין הפועל לציין, ציון במבחן, וציוֹן כשם העיר ירושלים.
רוביק עונה:
יש ויכוח רב שנים בין המומחים על מקור השם 'ציון', ואחת מהן תומכת בהשערה שבשאלה. סברה אחת אומרת שצִיּוֹן פירושה מקום מבוצר, והיא גזורה מהשורש צו"ן, המוכר בערבית ובגעז במשמעות הגנה. אפשרות אחרת היא שציון גזורה מהשורש צי"ן, המוכר בתנ”ך במילים לאבנים המשמשות לסימון כמו צִיֻּנִים (ירמיהו לא 20), צִיּוּן (יחזקאל לט 15) ועוד, ומכאן שהשם נקשר למצבת זיכרון עתיקה. רוב החוקרים מעדיפים לראות ב'ציון' שם הקשור ליובש: "וְעַתָּה שְׁתוּלָה בַמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצָמָא" (יחזקאל יט 13). ציון היא על פי השערה זו מקום צחיח. אפשרות נוספת היא שהשם ציון נגזר משמן של חיות שחיו באזור: "וְרָבְצוּ שָׁם צִיִּים" (ישעיהו יג 21). אף אחת מהשערות אלה, כאמור, לא זכתה להסכמה מלאה בין החוקרים.
139
אריאל נובופלנסקי שואל/ת: קראתי את תגובתך על שאלה 11 בנושא "חורש מזימה" בעניין רב. אתה טוען שם שאין קשר בין חורש מזימה לחורש בשדה, אבל האם ייתכן כי שני המושגים קשורים בחרושת, היינו, יצירה/עשייה? זה גם יכול להסביר קשר ל"חרושת שמועות", ולאו דווקא במשהו שנעשה בשקט/חרש/חשאי? מה דעתך?
רוביק עונה:
הביטוי 'חרושת שמועות' מקורו בצרפתית: fabrication de fausses nouvelles (יצירה של ידיעות כוזבות). 'חרושת' וכן 'בית חרושת' קשורים במקורם המקראי לעבודת חרש הברזל, המסגר הקדמוני, שיצר את המחרשה ומכאן מקצוע החורש. קשה לראות קשר ביניהם ל'תעשייה' של מזימות, ואין ספק שמדובר בחר"ש במשמעות שקט וחשאיות.
140
גבי מנדלסון שואל/ת: מה מקור המילה 'השאה' (סוגסטיה) , והאם קשור למשא ומתן (מה זה משא בהקשר זה?)
רוביק עונה:
השאה ומשא אינן מאותו שורש. המילה היא השָׁאָה, בש' ימנית, והשורש הוא נשׁ"א. המילה מחזירה אותנו לספר בראשית שבו מתלוננת חוה כי "הנחש השׁיאני ואוכל", הנחש שכנע אותי לאכול מפרי עץ הדעת. הַשָׂאָה (למשל של משואות) וכן מַשָּׂא ומתן וכדומה הן מהשורש נש"א, בש' שמאלית.
141
משה מיה שואל/ת: מדרש חביב במסכת סנהדרין קורא את המילה "תחבולות" כ"חבילות": "כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה" (משלי כד ו), א'ר אחא בר' חנינא אמר רב אמ' רבי אמ' ר' יוחנן: "במי את מוצא מלחמתה שלתורה? במי שיש בידו חבילות חבילות שלמשנה". ברור ששתי המילים הן משורש זהה "חבל". מה הקשר האטימולוגי בין שתיהן? אציין כי המלבי"ם בפירוש המילות שלו מפרש את משלי א 5 סבור "תחבולות - שורשו מעניין חבל, שקושר כמה חוטין זה בזה לעשות ממנו חבלים, וכן יקשור כמה היקשים או עצות וירכיבם זה על זה... וכן בא על מי שמזמין בליבו עצות שונות על עניין אחד, שבעת שלא תעלה בידו עצה אחת ישתמש באחרת...".
רוביק עונה:
הדעה הרווחת היא שאכן 'תחבולה' קשורה ל'חבל', ומתייחסת להתרת החבלים ברציף לצורך הפלגת הספינה, ומכאן גם 'חובל'. דעה אחרת היא שהמילה קשורה למשמעות שממנה נגזר הביטוי 'חבלי לידה', כלומר, התחבולה היא מעין היריון שממנו נולד מעשה. מאחר שמדובר במילה יחידאית בתנ"ך אפשר אולי לקשור את תחבולה למשמעות אחרת של השורש חב"ל, הקשורה בפגיעה מכוונת, ומכאן המילים מחבל, חבלה ועוד.
142
משה שמואלי שואל/ת: במילה חרפ משתמשים כ-לקלל (גלית חרף מערכות אלהים חיים, שפחה חרופה), לסכן (מחרף נפשו) ולמרות (חֵרֶף החלטת בגץ הממשלה ...). מאין השימושים הרבים במילה זאת.
רוביק עונה:
מילת ההסתייגות חֵרֶף מופיעה בספר תהלים: "יִשְׁלַח מִשָּׁמַיִם וְיוֹשִׁיעֵנִי חֵרֵף שֹׁאֲפִי סֶלָה, יִשְׁלַח אֱלֹהִים חַסְדּוֹ וַאֲמִתּו" (נז 4). המילה נפוצה מאוד בכתיבה המשפטית. חוקר השפה אבא בנדויד טוען כי זו "מלה שלא הייתה ולא נבראה. הממציא שבדה אותה ניסה לאנוס מליצה סתומה שבתהלים". הפועל חירף במשמעות גידף קשור לשימושים רבים בשורש חר"ף הקשורים לחדות, לדקירה: חריפות הלשון והמחשבה, וחירוף וגידוף, אמירת דברים קשים ודוקרים. חר"ף הוא שורש נוסף הקשור לחורף, הן לעונת השנה והן להזדקנות. והפרשנים קושרים דווקא אליו את "חירף נפשו למות", כפי שנאמר על זבולון. הכוונה ככל הנראה: הזדקן באחת, דחף עצמו לקראת מותו.
143
עדנה אפק שואל/ת: מה הקשר, אם בכלל, בין שבועות [חג] ושבועה?
רוביק עונה:
הקשר עקיף. שבועות נקרא כך כידוע מאחר שהוא חל שבעה שבועות לאחר פסח. המילה שבוע נגזרת מן המספר שבע: שבעה ימים. המילה שבועה נגזרת אף היא מן המספר שבע. ההנחה המקובלת היא שהקשר נוצר מפעולת השבועה או פעולות פולחניות שחזרו שבע פעמים. ואכן, בתורה הכוהן מַזֶה שבע פעמים מן הדם (ויקרא ד, ו); בפגישה בין יעקב לעשיו השתחווה יעקב שבע פעמים (בראשית לג, ג), ועוד. השבועה מופיעה גם בגרסה ארמית, אבל הקשר בין המספר שבע לשבועה הוא ככל הנראה ייחודי ליהדות.
144
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין קֶצֶב שהוא תדירות, לבין קַצָּב שהוא עובד עם בשר?
רוביק עונה:
יש ויש. השורש קצ"ב מתייחס לחיתוך. קַצָב חותך את הבשר, קֶצֶב היא תבנית, מידה קצובה, ומכאן חלוקה של קטע מוזיקלי, למשל, לקטעים קצרים היוצרים את הרצף. בהרחבה התפתח השימוש בקֶצֶב גם למדדי מהירות: קצב מהיר, קצב איטי.
145
עורב שואל/ת: שמתי לב שהמילים "חמור" (חיה), "חומר" ו"חומרה" (במובן של מעשה חמוּר) הם בעלי שורש זהה, חמ"ר. אך עם זאת, המשמעות שלהן שונה לחלוטין. יתכן שאיני מבחין בהיגיון המקשר בין משמעויות המילים, או יתכן כי מדובר במילים שונות לחלוטין שרק נשמעות דומה בעברית בת ימינו?
רוביק עונה:
התשובה בשאלה. מדובר בשלושה שורשים שונים והדמיון מקרי. חמור היא מילה נטולת שורש במקורה, שממנה נגזרה בהמשך גם חַמָּר, מוביל החמור והפועל התלמודי לחַמֵר, ללכת אחרי הבהמה. חמוּר, חוּמרה ועוד קשורים למשמעות שנייה, קושי. במשמעות שלישית חומר היא צורת משנה של חֵמָר, הנקשרת גם לאדמת החמרה, האדמה האדומה, בערבית. לשורש חמ"ר משמעויות נוספות. הוא קשור גם לתסיסה ורתיחה, ומכאן חֶמֶר במשמעות יין, ו'חמרמורת', הנג-אובר. בלשון התלמוד חָמַר פירושו שרף או צרב, ובמשמעות שישית – צבר ערימות. על הפסוק מעלילות שמשון הגיבור "בִּלְחִי הַחֲמוֹר חֲמוֹר חֲמֹרָתָיִם, בִּלְחִי הַחֲמוֹר הִכֵּיתִי אֶלֶף אִישׁ" תלו פרשנויות רבות. אבן עזרא דורש את הצירוף שם בהוראת "חומרים חומרים [ערימות ערימות] של חללים" בעקבות ספר שמות ח 10. אחרים רואים כאן כינוי גנאי לחמור.
146
אברהם שואל/ת: האם שאיפה במשמעות רצון קשורה לשאיפת אויר?
רוביק עונה:
שאף הוא פועל בעל משמעויות מגוונת הקשורות זו בזו. המקור קשור לתהליך נשימה, אך הוא התרחב למשמעות כמיהה, רצון. המשמעות הזו התגלגלה מפסוק בספר איוב: "כעבד ישאף צל", וכאן הכוונה אמנם לנשימה, אבל היא מתייחסת לרצונו של העבד לצל ולמנוחה.
147
שדמה שואל/ת: המילה 'צל' והמילה 'צלול' הן מאותו שורש, אבל משמעותן כמעט הפוכה. מה הקשר ביניהן?
רוביק עונה:
השורש צל"ל הוא שורש הומונימי משולש, כלומר, יש לו שלוש הופעות בשפה שאין ביניהן קשר. משמעות אחת קשורה בחשיכה ומכאן צל וצללים, השנייה בקולות ומכאן צליל, מצילתיים ומצלול, והשלישית בשקיעה במים ומכאן צלילה, וכן צלול – נוזל שהמשקעים המעכירים אותו צללו או שקעו לקרקעית.
148
אברהם בלום שואל/ת: האם יֵצֶר קשור ליצירה?
רוביק עונה:
יצר ויצירה גזורים מאותו שורש, יצ"ר, ממנו גזורים גם ייצור, יְצור ועוד. קשר המשמעות הוא בעשייה: יֵצֶר היא נטייה חזקה לעשות דבר מה או לפעול בתחום מסוים, יצירה היא העשייה עצמה.
149
אברהם דובדבני שואל/ת: ב'שאל את רוביק האחרון נשאל על השורש של "יחף". האם יש קשר בין "יחף", מי שאין לו נעליים, או אולי גם שאין לו דברים אחרים, לבין "חף" [מפשע] כלומר מי "שאין לו" אשמה?
רוביק עונה:
המילה חף (מפשע) היא מן השורש הכפול חפ"ף, וקשורה לניקיון: חף מפשע הוא נקי מפשע או מחטא. המילה יחף, שהשורש שלה אינו ידוע, אינה קשורה לניקיון.
150
אודי חמודי שואל/ת: האם יש קשר בין מבריק ובאנגלית mavrick?
רוביק עונה:
אין קשר. המילה האנגלית maverick פירושה אדם בעל חשיבה מקורית ועצמאית. זהו אֶפּוֹנִים – מילה על פי שם של אדם. סמואל מבריק היה בעל חווה טקסני מן המאה ה-19 שסירב לתייג את הבקר שלו. המילה העברית מבריק קשורה לשורש השמי העתיק בר"ק. השימוש ב'הבריק' במשמעות השמיע רעיון חדשני מוכר מימי תחיית הלשון.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >