שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
136
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין קֶצֶב שהוא תדירות, לבין קַצָּב שהוא עובד עם בשר?
רוביק עונה:
יש ויש. השורש קצ"ב מתייחס לחיתוך. קַצָב חותך את הבשר, קֶצֶב היא תבנית, מידה קצובה, ומכאן חלוקה של קטע מוזיקלי, למשל, לקטעים קצרים היוצרים את הרצף. בהרחבה התפתח השימוש בקֶצֶב גם למדדי מהירות: קצב מהיר, קצב איטי.
137
עורב שואל/ת: שמתי לב שהמילים "חמור" (חיה), "חומר" ו"חומרה" (במובן של מעשה חמוּר) הם בעלי שורש זהה, חמ"ר. אך עם זאת, המשמעות שלהן שונה לחלוטין. יתכן שאיני מבחין בהיגיון המקשר בין משמעויות המילים, או יתכן כי מדובר במילים שונות לחלוטין שרק נשמעות דומה בעברית בת ימינו?
רוביק עונה:
התשובה בשאלה. מדובר בשלושה שורשים שונים והדמיון מקרי. חמור היא מילה נטולת שורש במקורה, שממנה נגזרה בהמשך גם חַמָּר, מוביל החמור והפועל התלמודי לחַמֵר, ללכת אחרי הבהמה. חמוּר, חוּמרה ועוד קשורים למשמעות שנייה, קושי. במשמעות שלישית חומר היא צורת משנה של חֵמָר, הנקשרת גם לאדמת החמרה, האדמה האדומה, בערבית. לשורש חמ"ר משמעויות נוספות. הוא קשור גם לתסיסה ורתיחה, ומכאן חֶמֶר במשמעות יין, ו'חמרמורת', הנג-אובר. בלשון התלמוד חָמַר פירושו שרף או צרב, ובמשמעות שישית – צבר ערימות. על הפסוק מעלילות שמשון הגיבור "בִּלְחִי הַחֲמוֹר חֲמוֹר חֲמֹרָתָיִם, בִּלְחִי הַחֲמוֹר הִכֵּיתִי אֶלֶף אִישׁ" תלו פרשנויות רבות. אבן עזרא דורש את הצירוף שם בהוראת "חומרים חומרים [ערימות ערימות] של חללים" בעקבות ספר שמות ח 10. אחרים רואים כאן כינוי גנאי לחמור.
138
אברהם שואל/ת: האם שאיפה במשמעות רצון קשורה לשאיפת אויר?
רוביק עונה:
שאף הוא פועל בעל משמעויות מגוונת הקשורות זו בזו. המקור קשור לתהליך נשימה, אך הוא התרחב למשמעות כמיהה, רצון. המשמעות הזו התגלגלה מפסוק בספר איוב: "כעבד ישאף צל", וכאן הכוונה אמנם לנשימה, אבל היא מתייחסת לרצונו של העבד לצל ולמנוחה.
139
שדמה שואל/ת: המילה 'צל' והמילה 'צלול' הן מאותו שורש, אבל משמעותן כמעט הפוכה. מה הקשר ביניהן?
רוביק עונה:
השורש צל"ל הוא שורש הומונימי משולש, כלומר, יש לו שלוש הופעות בשפה שאין ביניהן קשר. משמעות אחת קשורה בחשיכה ומכאן צל וצללים, השנייה בקולות ומכאן צליל, מצילתיים ומצלול, והשלישית בשקיעה במים ומכאן צלילה, וכן צלול – נוזל שהמשקעים המעכירים אותו צללו או שקעו לקרקעית.
140
אברהם בלום שואל/ת: האם יֵצֶר קשור ליצירה?
רוביק עונה:
יצר ויצירה גזורים מאותו שורש, יצ"ר, ממנו גזורים גם ייצור, יְצור ועוד. קשר המשמעות הוא בעשייה: יֵצֶר היא נטייה חזקה לעשות דבר מה או לפעול בתחום מסוים, יצירה היא העשייה עצמה.
141
אברהם דובדבני שואל/ת: ב'שאל את רוביק האחרון נשאל על השורש של "יחף". האם יש קשר בין "יחף", מי שאין לו נעליים, או אולי גם שאין לו דברים אחרים, לבין "חף" [מפשע] כלומר מי "שאין לו" אשמה?
רוביק עונה:
המילה חף (מפשע) היא מן השורש הכפול חפ"ף, וקשורה לניקיון: חף מפשע הוא נקי מפשע או מחטא. המילה יחף, שהשורש שלה אינו ידוע, אינה קשורה לניקיון.
142
אודי חמודי שואל/ת: האם יש קשר בין מבריק ובאנגלית mavrick?
רוביק עונה:
אין קשר. המילה האנגלית maverick פירושה אדם בעל חשיבה מקורית ועצמאית. זהו אֶפּוֹנִים – מילה על פי שם של אדם. סמואל מבריק היה בעל חווה טקסני מן המאה ה-19 שסירב לתייג את הבקר שלו. המילה העברית מבריק קשורה לשורש השמי העתיק בר"ק. השימוש ב'הבריק' במשמעות השמיע רעיון חדשני מוכר מימי תחיית הלשון.
143
דן ירדני שואל/ת: האם יש קשר בין המילים הקשורות/נרדפות לירח: luna ולבנה? האם גם בשפות הכנעניות הייתה לונה אלת הירח?
רוביק עונה:
הדמיון מקרי בהחלט. 'לבנה' היא מילה שמית הקשורה לצבעו של הירח – לבן. 'לונה' היא אכן אלת הירח במיתולוגיה הרומית. אלת הירח הפיניקית נקראה תנית, ככל הנראה בעקבות האלה הכנענית ענת.
144
שמואל כהן שואל/ת: מה המקור למילה קשיש, ואיך זה מתקשר עם קש וגבבה, אם בכלל?
רוביק עונה:
מקור המילה התלמודית קשיש הוא בארמית, שם פירושה זקן. בערבית קסיס הוא כומר, איש דת, ונראה שיש כאן העברת משמעות: איש הדת הוא האיש הזקן, הוותיק והחכם. על פי אחת ההשערות יש קשר בין קש, שהוא החלק היבש של התבואה הנאסף לאחר הקציר, לבין הפועל הארמי קשש שפירוש הזדקן, ומכאן, אולי, התייבש, נס לחו.
145
תמר הופמן שואל/ת: מה הקשר בין המילה "סימפונות" (bronchi), רבים של "סימפון" (bronchus) והמילה הלועזית סימפוניה?
רוביק עונה:
אין קשר. סימפון היא מילה תלמודית, והיא גירסה עברית מורחבת של המילה היוונית סיפון שפירושה צינור או שפופרת, המוכרת לנו עד היום. סימפוניה, מילה שיש לה גם גירסה ארמית-מקראית ככלי נגינה, היא במקורה מילה יוונית, סומפוניה, חיבור של סון (יחד)+פון (קול, צליל).
146
יוחאי אוזן שואל/ת: האם ל"מחראה" יש קשר לצואה בערבית, חרא?
רוביק עונה:
חר"א הוא שורש עברי, על פי המילה בספר ישעיהו 'חראיהם', שאסורה בקריאה (יש לקרוא צואתם). השורש והמילה בערבית זהים לעברית, והשימוש בסלנג הישראלי ב'חרא' הוא בהשפעת הערבית, אך כאמור יש לכך גם מקור עברי.
147
יוחאי אוזן שואל/ת: לציר ישראל באו"ם אין שום קשר מקצועי לציר דגים או בקר. אז למה הם חולקים מילה משותפת?
רוביק עונה:
המילה 'ציר' היא מילה הומונימית. כלומר, יש לה כמה משמעויות, אך מדובר במילים שונות והזהות ביניהן מקרית. שלוש המשמעויות הן ציר הדלת (ומכאן גם צירי לידה), רוטב ושגריר. ההבדל בולט כשמשווים את המילה למילים קרובות בשפות שמיות אחרות. יש קושרים את המילה 'ציר במשמעות שגריר למילה 'עיר'.
148
אסף מרון שואל/ת: אני מתייחס לפסוק "אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי בַּחַלּוֹן". בסיפורי מילים ל"תקווה" כתבת שהשורש קו"ה בקשר לשאיפה לעתיד טוב אינו קשור לקו"ה בקשר ל"שאיפה" של מים להגיע לנקודה נמוכה ביותר. לאיזה משניהם קשורה תקוות חוט השני? לחילופין - איך ידוע שאין קשר ולו מטפורי בין לקוות ולהקוות?
רוביק עונה:
תקוות חוט השני אינה קשורה לא ל'תקווה' במשמעות ציפייה ולא למקווה מים אלא למילה קו. לגבי השורש קו"ה, כשאנו משווים אותו לשורשים קרובים בשפות שמיות אחרות אנו רואים שמקורם בשורשים שונים. קו"ה א' מתייחס לציפייה, קו"ה ב' להתכנסות, ומכאן להתכנסות מים למקום אחד. אין קשר משמעות בין ציפייה להתכנסות.
149
יוחאי אוזן שואל/ת: קראתי על המושג בתר דוקטורט, זה לא מובן לי שזה מהפועל לבתר.
רוביק עונה:
אין קשר בין ביתור לצורה הנדירה בָּתַר-דוקטורט. בתר-דוקטורט הוא תרגום חצי עברי של פוסט-דוקטורט. בָּתָר פירושו בארמית 'אחרי', ומכאן גם בבא בתרא, השער האחרון. בעברית תופיע בתר רק כתחילית, ולא באופן עצמאי.
150
רותי שואל/ת: האם יש קשר בין המילים ריס, תריס ו-terrace (באנגלית)?
רוביק עונה:
בין שלוש המילים אין קשר ומקורותיהן שונים. 'ריס' היא מילה תלמודית שמית, בהשפעה ארמית (ריסא) ובהקבלה לערבית (ריש, נוצה). 'תריס' היא מילה תלמודית שמקורה יווני, והיא נקשרת למילים ביוונית שמשמעותן מחסה, כיסוי וכדומה. terrace התגלגלה מהמילה הלטינית terra, אדמה.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >