שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
136
איתמר שואל/ת: השורש חפף והטיותיו או כאלו שנשמעים ככה: חופף ראש; לחפוף מישהו בתפקיד, שעות חופפות; מחופף - יעני מג׳נון או משהו בסגנון; להתחפף - להסתלק וכיוצא בזה; חפיף - קל, קלי קלות, לא רציני. רציתי לדעת מקור ומשמעות לכל פועל, אם יש קשר בין המילים מה קדם למה? לפי מה שנראה לי שלוש ההטיות האחרונות: להתחפף, מחופף וחפיף מגיעות מהשפה הערבית - הלא כן?
רוביק עונה:
לפנינו ארבעה שורשים בעיצורים דומים: חפ"ף, שקשה לבסס קשר ביניהם. בעברית חפ"ף א' קשור בכיסוי והוא קרוב לשורש חפ"ה, ומכאן חפיפה בתפקיד. חפ"ף ב' קשור לניקיון הגוף והשיער. בערבית ח'פיף פירושו קל, ומכאן נוצרו בסלנג הישראל הפועל לחפף, כלומר, לעשות עבודה שטחית. ח'פף ד' פירוש בערבית להסתלק, לזוז – ומכאן הפועל להתחפף, להסתלק. גם לשני השורשים העבריים מקבילות בערבית, בשורש חפה, פ' רפה כפולה.
137
יפעת שואל/ת: מה מקור המילה "השמצה", והאם יש קשר למילה "שמץ". אם כן, מהו?
רוביק עונה:
ככל הנראה אין קשר. שמץ מופיעה בספר איוב אם כי לא ברור האם הכוונה לכמות קטנה. השמצה היא גלגול של המילה המקראית שִמְצָה, כאשר יש לה לה צורת משנית המופיעה אצל רש"י – שֶמֶץ. מכאן נגזר השורש שמ"ץ, הפועל השמיץ והמילה השמצה. הבעיה היא שלשני השימושים אין זיקה לשורשים או מילים בשפות שמיות אחרות, ולכן קשה גם לבסס את הקשר או היעדר הקשר ביניהן. הבלשן טור-סיני טוען שיש קשר בין שתי המשמעויות, אך לא רבים תומכים בהשערה הזו.
138
מאיר מינדל שואל/ת: שאלתי עוסקת במושג "מורה". יש סורר ומורה, יש שם פעולה מורה ויש מקצוע - מורה. פרט והבהר.
רוביק עונה:
הבן הסורר והמורה הוא מהשורש מר"ה, המוכר לנו גם מהפועל להמרות (את פי מישהו). המורה המלמד הוא מן השורש יר"ה הקשור ללימוד, ומכאן הוראה. ל'מורה' משמעות נוספת – יורה, הגשם הראשון.
139
גיורא שנר שואל/ת: האם "קצה נפשי" נגזרת מהמילה קץ?
רוביק עונה:
אין קשר בין הפועל 'לקוץ' במשמעות להיגעל, למאוס, לבין קֵץ. קץ היא מן השורש קצ"ץ וקשורה בסיום, בחיתוך, וכן למילה קצה ולשורש קצ"ה הקרוב לקצ"ץ. קוץ קרוב לשורשים קו"ט וקנ"ט, שיש להם מקבילות בשפות שמיות שונות, ומכאן להתקוטט, להקניט ועוד.
140
חנה לשם שואל/ת: האם יש קשר בין ערום (ללא בגדים) לערמומי?
רוביק עונה:
ער"ם הוא שורש הומונימי משולש. הוא קשור לשלוש משמעויות שאין ביניהן עצמן קשר. משמעות אחת היא לצבור חפצים או חומרים ומכאן 'ערימה'. משמעות שנייה היא לפעול בפיקחות ובתחבולנות, ומכאן 'ערמומי' וכן ערוּם. המשמעות השלישית היא להיות חשוף, ומכאן 'עירוֹם' המוכר מסיפורי בראשית. ערוֹם (ללא בגדים) הוא כנראה צורה משנית של עירוֹם, אבל יש רואים בו הרחבה של השורש ער"ה, שממנה מוכרות גם המילים עריָה וערווה.
141
דורון עד שואל/ת: להזהיר, הזהרה זהירות. מה הקשר ואיך זה עובד?
רוביק עונה:
כולן מן השורש זה"ר, במשמעות הימנעות מפגיעה, קידום פני סכנה אפשרית. השורש מופיע בתנ"ך בבניין הפעיל (הִזְהַרְתָ רָשָע – יחזקאל) וברובדים מאוחרים יותר בהופעל ובנפעל. בלשון חז"ל מופיע שם התואר 'זהיר'. יש טענה שהמקור הוא במשמעות השנייה של זה"ר: הבריק, אף כי זו השערה מרחיקת לכת.
142
צבי מלניק שואל/ת: סברי רבנן ורבותי משמעו למיטב ידיעתי, ברשות רבנן והקהל. האם יש קשר למילה סוברני (מלשון רשאי)?
רוביק עונה:
אין כל קשר. השורש סב"ר מצוי בעומק השפה העברית ושפות שמיות אחרות כמו הארמית שבשאלה ופירושו חשב דבר מה, היה בדעה כלשהי. הביטוי שבשאלה 'סברי מרנן ורבנן ורבותיי' מן המדרש פירושו המילולי: חשבו אדונינו ורבותינו, אבל בפועל הוא משמש כאישור והרשאה, שהרי החכמים הם בעלי הסמכות, ומכאן הכוונה הגלומה: על דעת חכמינו... 'סוברניות' אינה קשורה להרשאה אלא לריבונות, גלגול של המילה הלטינית super שפירושה מֵעַל, המשמשת גם היא בשפות רבות וגם בשיח הישראלי. כשאומרים שמישהו 'סוברני להחליט' פירושו שהוא ריבוני להחליט את החלטותיו, אינו תלוי או כפוף לאחרים.
143
ליטל שואל/ת: האם יש קשר בין לב לבין love?
רוביק עונה:
אין כל קשר. 'לב' היא מילה שמית המופיעה בשפות עתיקות רבות. love האנגלית מקורה גרמני, אף כי יש גם מילים לטיניות כמו ליבידו הקשורות אליה, כולן גלגול של יסודות לשוניים בסנסקריט.
144
משה שואל/ת: האם יש קשר בין עדן, שמו של גן העדן, למילים כמו עדינות ועדין, ולא רק למעדן?
רוביק עונה:
המילים עדינות, עדין, מעדן ועידון גזורות כולן מן השורש עד"ן המופיע בכמה מילים ופעלים בתנ"ך, וקשור לעונג ולהנאה. המשמעות הזו מפתה לחשוב ששם המקום 'עדן' המופיע בבראשית, שבתחומו נמצא גן העדן, קשור בשורש עד"ן, בהיותו מקום מענג. דעה זו מקובלת על חלק מהחוקרים אבל קשה לאשש אותה. הסבר אחר מרחיק את שם המקום מהשורש עד"ן, וקושר אותו למילה האכדית edinu, שמוצאה שומֵרי (שפה לא שמית) ופירושו מדבר או מישור.
145
תמר לוז גרבר שואל/ת: אני חוקרת את מופעי הווסת בספרות העברית, ולצורך כך קוראת הרבה ספרות הלכה בעניין נידה. בסיפור "בית תבנה" של מ"י ברדיצבסקי נתקלתי בביטוי המחבר דמי נדוניה ודמי נידה. לא מצאתי חיבורים נוספים, ואינני יודעת לאתר את שורש המילה נדוניה. האם יש קשר פילולוגי בין המילים?
רוביק עונה:
דומה שברדיצ'בסקי עשה כאן משחק מילים להטוטני, על פי הביטוי התלמודי "דמים תרתי משמע". דמי נדוניה הם כספי נדוניה. דמי נידה הם הדם הזב בזמן הנידה. אין קשר אטימולוגי בין דמים במשמעות כסף (שורש דמ"ה) לדמים במשמעות דם (שורש דמ"ם). כן אין קשר בין נדוניה, מילה ארמית שהתגלגלה ממילים אכדיות העוסקות בנתינה, לבין נידה, הקשורה כנראה לנידוי, ויש קושרים אותה לנדידה.
146
אביב כהן שואל/ת: מתי ואיך נוצר הקשר ל.ע.ז מהגדרת ״אינו יהודי״ להגדרת ״מלעיז״ - דובר רע?
רוביק עונה:
בתנ"ך מופיע הביטוי "עם לועז", והכוונה על פי האטימולוגיה והפרשנות: עם המדבר בלשון זרה או לא מובנת. השימוש בשורש לע"ז במשמעות הוצאת דיבה והכפשה הוא תלמודי, ויתכן שיש כאן מהלך פרשני ומרחיב של המשמעות התנכית. ראשי התיבות "לשון עם זר" אינם מקור המילה או השורש אלא מדרש מאוחר.
147
אבישי לבנה שואל/ת: בעקבות התשובה לשאלה בעניין 'מר מדלי', "מר" הוא אכן מים (טיפת מים היא כבר פרשנות). ברצוני לציין כי בשפות לטיניות אחדות מר הוא ים (מים רבים) mer בצרפתית, meer בגרמנית. האם אפשר להתעלם מן הדמיון?
רוביק עונה:
אין כל בסיס לקביעת קשר בין mer לבין המילה הנדירה מר במשמעות מים או טיפה. קרבה אטימולוגית בין מילים בשפות אירופיות למילים שמיות מן המקרא נדירה מאוד, ואין סיבה להניח קשר כזה כאן. האם אפשר להתעלם מהדמיון? בוודאי שאפשר. ההסתברות לדמיון פונטי בין מילים דו עיצוריות בשפות שונות גבוהה ביותר, בלי קשר למרכיב המשמעות. הרי בעברית עצמה למילה 'מר' שלוש משמעויות שאין ביניהן קשר: אדון, טעם וטיפה.
148
עמרם בלום שואל/ת: המילה הטענה, האם היא קשורה לטענה?
רוביק עונה:
מילים ופעלים רבים עוברים הרחבת משמעות מן הפיזי אל המופשט, וככל הנראה זה מה שאירע גם לשורש טע"ן. בתנ"ך פירושו פיזי: הניח דבר מה על כתפיו, נשא ממקום למקום, ומכאן 'הטעין' בבניין הפעיל המופיע בלשון חכמים, וכן שם הפעולה הטענה. בתלמוד נוספה לשורש ולפועל לטעון משמעות של הצגת רעיון או דעה, ומכאן גם 'טענה'.
149
יוסי ברנע שואל/ת: הייתי בפולין והתברר לי שהמטבע הקטן הוא גרוש (בחולם). היש קשר בינו לבין הגרוש?
רוביק עונה:
יש בהחלט קשר. המטבע הקטנה בכמה מארצות אירופה דומה בהגייתה לגרוש העברי. grosz בפולנית, kurûş בטורקית, שלא לדבר על "אופרה בגרוש" הגרמנית, Die Dreigroschenoper: האופרה בשלושה גרוש. מקור כל אלה בלטינית, denarius grossus: מטבע עבה. השימוש העברי במילה מקורו בטורקית שבה היה המטבע שמיש לאורך מאות שנים באימפריה העותומנית.
150
חנה תדהר שואל/ת: מה מקור המילה ״מהומה״, והאם זה מקרי בלבד שהמילה המקבילה באנגלית - mayhem נשמעת דומה? באנגלית המקור הוא אנגלו-צרפתי בשימוש באנגלית מסוף המאה ה-15, כשהמקור בצרפתית. עברית לדעתי מהתנ"ך.
רוביק עונה:
'מהומה' מופיעה 12 פעמים בתנ"ך. השורש הוא הו"ם, והוא קשור ואולי נובע מאותו מקור של השורשים המ"ה והמ"ם. לגבי mayhem, המילה הצרפתית המקורית קשורה לפצע, ואין לראות כל קשר בינה למילה העברית, שהיא שמית למהדרין.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >