שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
151
אריאל נובופלנסקי שואל/ת: קראתי את תגובתך על שאלה 11 בנושא "חורש מזימה" בעניין רב. אתה טוען שם שאין קשר בין חורש מזימה לחורש בשדה, אבל האם ייתכן כי שני המושגים קשורים בחרושת, היינו, יצירה/עשייה? זה גם יכול להסביר קשר ל"חרושת שמועות", ולאו דווקא במשהו שנעשה בשקט/חרש/חשאי? מה דעתך?
רוביק עונה:
הביטוי 'חרושת שמועות' מקורו בצרפתית: fabrication de fausses nouvelles (יצירה של ידיעות כוזבות). 'חרושת' וכן 'בית חרושת' קשורים במקורם המקראי לעבודת חרש הברזל, המסגר הקדמוני, שיצר את המחרשה ומכאן מקצוע החורש. קשה לראות קשר ביניהם ל'תעשייה' של מזימות, ואין ספק שמדובר בחר"ש במשמעות שקט וחשאיות.
152
גבי מנדלסון שואל/ת: מה מקור המילה 'השאה' (סוגסטיה) , והאם קשור למשא ומתן (מה זה משא בהקשר זה?)
רוביק עונה:
השאה ומשא אינן מאותו שורש. המילה היא השָׁאָה, בש' ימנית, והשורש הוא נשׁ"א. המילה מחזירה אותנו לספר בראשית שבו מתלוננת חוה כי "הנחש השׁיאני ואוכל", הנחש שכנע אותי לאכול מפרי עץ הדעת. הַשָׂאָה (למשל של משואות) וכן מַשָּׂא ומתן וכדומה הן מהשורש נש"א, בש' שמאלית.
153
משה מיה שואל/ת: מדרש חביב במסכת סנהדרין קורא את המילה "תחבולות" כ"חבילות": "כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה" (משלי כד ו), א'ר אחא בר' חנינא אמר רב אמ' רבי אמ' ר' יוחנן: "במי את מוצא מלחמתה שלתורה? במי שיש בידו חבילות חבילות שלמשנה". ברור ששתי המילים הן משורש זהה "חבל". מה הקשר האטימולוגי בין שתיהן? אציין כי המלבי"ם בפירוש המילות שלו מפרש את משלי א 5 סבור "תחבולות - שורשו מעניין חבל, שקושר כמה חוטין זה בזה לעשות ממנו חבלים, וכן יקשור כמה היקשים או עצות וירכיבם זה על זה... וכן בא על מי שמזמין בליבו עצות שונות על עניין אחד, שבעת שלא תעלה בידו עצה אחת ישתמש באחרת...".
רוביק עונה:
הדעה הרווחת היא שאכן 'תחבולה' קשורה ל'חבל', ומתייחסת להתרת החבלים ברציף לצורך הפלגת הספינה, ומכאן גם 'חובל'. דעה אחרת היא שהמילה קשורה למשמעות שממנה נגזר הביטוי 'חבלי לידה', כלומר, התחבולה היא מעין היריון שממנו נולד מעשה. מאחר שמדובר במילה יחידאית בתנ"ך אפשר אולי לקשור את תחבולה למשמעות אחרת של השורש חב"ל, הקשורה בפגיעה מכוונת, ומכאן המילים מחבל, חבלה ועוד.
154
משה שמואלי שואל/ת: במילה חרפ משתמשים כ-לקלל (גלית חרף מערכות אלהים חיים, שפחה חרופה), לסכן (מחרף נפשו) ולמרות (חֵרֶף החלטת בגץ הממשלה ...). מאין השימושים הרבים במילה זאת.
רוביק עונה:
מילת ההסתייגות חֵרֶף מופיעה בספר תהלים: "יִשְׁלַח מִשָּׁמַיִם וְיוֹשִׁיעֵנִי חֵרֵף שֹׁאֲפִי סֶלָה, יִשְׁלַח אֱלֹהִים חַסְדּוֹ וַאֲמִתּו" (נז 4). המילה נפוצה מאוד בכתיבה המשפטית. חוקר השפה אבא בנדויד טוען כי זו "מלה שלא הייתה ולא נבראה. הממציא שבדה אותה ניסה לאנוס מליצה סתומה שבתהלים". הפועל חירף במשמעות גידף קשור לשימושים רבים בשורש חר"ף הקשורים לחדות, לדקירה: חריפות הלשון והמחשבה, וחירוף וגידוף, אמירת דברים קשים ודוקרים. חר"ף הוא שורש נוסף הקשור לחורף, הן לעונת השנה והן להזדקנות. והפרשנים קושרים דווקא אליו את "חירף נפשו למות", כפי שנאמר על זבולון. הכוונה ככל הנראה: הזדקן באחת, דחף עצמו לקראת מותו.
155
עדנה אפק שואל/ת: מה הקשר, אם בכלל, בין שבועות [חג] ושבועה?
רוביק עונה:
הקשר עקיף. שבועות נקרא כך כידוע מאחר שהוא חל שבעה שבועות לאחר פסח. המילה שבוע נגזרת מן המספר שבע: שבעה ימים. המילה שבועה נגזרת אף היא מן המספר שבע. ההנחה המקובלת היא שהקשר נוצר מפעולת השבועה או פעולות פולחניות שחזרו שבע פעמים. ואכן, בתורה הכוהן מַזֶה שבע פעמים מן הדם (ויקרא ד, ו); בפגישה בין יעקב לעשיו השתחווה יעקב שבע פעמים (בראשית לג, ג), ועוד. השבועה מופיעה גם בגרסה ארמית, אבל הקשר בין המספר שבע לשבועה הוא ככל הנראה ייחודי ליהדות.
156
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין קֶצֶב שהוא תדירות, לבין קַצָּב שהוא עובד עם בשר?
רוביק עונה:
יש ויש. השורש קצ"ב מתייחס לחיתוך. קַצָב חותך את הבשר, קֶצֶב היא תבנית, מידה קצובה, ומכאן חלוקה של קטע מוזיקלי, למשל, לקטעים קצרים היוצרים את הרצף. בהרחבה התפתח השימוש בקֶצֶב גם למדדי מהירות: קצב מהיר, קצב איטי.
157
עורב שואל/ת: שמתי לב שהמילים "חמור" (חיה), "חומר" ו"חומרה" (במובן של מעשה חמוּר) הם בעלי שורש זהה, חמ"ר. אך עם זאת, המשמעות שלהן שונה לחלוטין. יתכן שאיני מבחין בהיגיון המקשר בין משמעויות המילים, או יתכן כי מדובר במילים שונות לחלוטין שרק נשמעות דומה בעברית בת ימינו?
רוביק עונה:
התשובה בשאלה. מדובר בשלושה שורשים שונים והדמיון מקרי. חמור היא מילה נטולת שורש במקורה, שממנה נגזרה בהמשך גם חַמָּר, מוביל החמור והפועל התלמודי לחַמֵר, ללכת אחרי הבהמה. חמוּר, חוּמרה ועוד קשורים למשמעות שנייה, קושי. במשמעות שלישית חומר היא צורת משנה של חֵמָר, הנקשרת גם לאדמת החמרה, האדמה האדומה, בערבית. לשורש חמ"ר משמעויות נוספות. הוא קשור גם לתסיסה ורתיחה, ומכאן חֶמֶר במשמעות יין, ו'חמרמורת', הנג-אובר. בלשון התלמוד חָמַר פירושו שרף או צרב, ובמשמעות שישית – צבר ערימות. על הפסוק מעלילות שמשון הגיבור "בִּלְחִי הַחֲמוֹר חֲמוֹר חֲמֹרָתָיִם, בִּלְחִי הַחֲמוֹר הִכֵּיתִי אֶלֶף אִישׁ" תלו פרשנויות רבות. אבן עזרא דורש את הצירוף שם בהוראת "חומרים חומרים [ערימות ערימות] של חללים" בעקבות ספר שמות ח 10. אחרים רואים כאן כינוי גנאי לחמור.
158
אברהם שואל/ת: האם שאיפה במשמעות רצון קשורה לשאיפת אויר?
רוביק עונה:
שאף הוא פועל בעל משמעויות מגוונת הקשורות זו בזו. המקור קשור לתהליך נשימה, אך הוא התרחב למשמעות כמיהה, רצון. המשמעות הזו התגלגלה מפסוק בספר איוב: "כעבד ישאף צל", וכאן הכוונה אמנם לנשימה, אבל היא מתייחסת לרצונו של העבד לצל ולמנוחה.
159
שדמה שואל/ת: המילה 'צל' והמילה 'צלול' הן מאותו שורש, אבל משמעותן כמעט הפוכה. מה הקשר ביניהן?
רוביק עונה:
השורש צל"ל הוא שורש הומונימי משולש, כלומר, יש לו שלוש הופעות בשפה שאין ביניהן קשר. משמעות אחת קשורה בחשיכה ומכאן צל וצללים, השנייה בקולות ומכאן צליל, מצילתיים ומצלול, והשלישית בשקיעה במים ומכאן צלילה, וכן צלול – נוזל שהמשקעים המעכירים אותו צללו או שקעו לקרקעית.
160
אברהם בלום שואל/ת: האם יֵצֶר קשור ליצירה?
רוביק עונה:
יצר ויצירה גזורים מאותו שורש, יצ"ר, ממנו גזורים גם ייצור, יְצור ועוד. קשר המשמעות הוא בעשייה: יֵצֶר היא נטייה חזקה לעשות דבר מה או לפעול בתחום מסוים, יצירה היא העשייה עצמה.
161
אברהם דובדבני שואל/ת: ב'שאל את רוביק האחרון נשאל על השורש של "יחף". האם יש קשר בין "יחף", מי שאין לו נעליים, או אולי גם שאין לו דברים אחרים, לבין "חף" [מפשע] כלומר מי "שאין לו" אשמה?
רוביק עונה:
המילה חף (מפשע) היא מן השורש הכפול חפ"ף, וקשורה לניקיון: חף מפשע הוא נקי מפשע או מחטא. המילה יחף, שהשורש שלה אינו ידוע, אינה קשורה לניקיון.
162
אודי חמודי שואל/ת: האם יש קשר בין מבריק ובאנגלית mavrick?
רוביק עונה:
אין קשר. המילה האנגלית maverick פירושה אדם בעל חשיבה מקורית ועצמאית. זהו אֶפּוֹנִים – מילה על פי שם של אדם. סמואל מבריק היה בעל חווה טקסני מן המאה ה-19 שסירב לתייג את הבקר שלו. המילה העברית מבריק קשורה לשורש השמי העתיק בר"ק. השימוש ב'הבריק' במשמעות השמיע רעיון חדשני מוכר מימי תחיית הלשון.
163
דן ירדני שואל/ת: האם יש קשר בין המילים הקשורות/נרדפות לירח: luna ולבנה? האם גם בשפות הכנעניות הייתה לונה אלת הירח?
רוביק עונה:
הדמיון מקרי בהחלט. 'לבנה' היא מילה שמית הקשורה לצבעו של הירח – לבן. 'לונה' היא אכן אלת הירח במיתולוגיה הרומית. אלת הירח הפיניקית נקראה תנית, ככל הנראה בעקבות האלה הכנענית ענת.
164
שמואל כהן שואל/ת: מה המקור למילה קשיש, ואיך זה מתקשר עם קש וגבבה, אם בכלל?
רוביק עונה:
מקור המילה התלמודית קשיש הוא בארמית, שם פירושה זקן. בערבית קסיס הוא כומר, איש דת, ונראה שיש כאן העברת משמעות: איש הדת הוא האיש הזקן, הוותיק והחכם. על פי אחת ההשערות יש קשר בין קש, שהוא החלק היבש של התבואה הנאסף לאחר הקציר, לבין הפועל הארמי קשש שפירוש הזדקן, ומכאן, אולי, התייבש, נס לחו.
165
תמר הופמן שואל/ת: מה הקשר בין המילה "סימפונות" (bronchi), רבים של "סימפון" (bronchus) והמילה הלועזית סימפוניה?
רוביק עונה:
אין קשר. סימפון היא מילה תלמודית, והיא גירסה עברית מורחבת של המילה היוונית סיפון שפירושה צינור או שפופרת, המוכרת לנו עד היום. סימפוניה, מילה שיש לה גם גירסה ארמית-מקראית ככלי נגינה, היא במקורה מילה יוונית, סומפוניה, חיבור של סון (יחד)+פון (קול, צליל).
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >