שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
181
אלימלך גזית שואל/ת: במקרא נאמר "וצפחת השמן לא תחסר", וכן נאמר על המן "כצפיחית בדבש". האם יש קשר בין שתי המילים?
רוביק עונה:
יש בהחלט קשר. צפחת היא כלי לנוזלים, בקבוקון. בתלמוד היא קיבלה גם משמעות של עוגה. צפיחית היא עוגה קטנה שאותה ממליצים לאכול עם דבש: צפיחית בדבש, ויתכן שהיא השפיעה על הרחבת המשמעות של צפחת בתלמוד. שתי המילים הן מהשורש צפח שפירושו התרחב, התפשט.
182
גדעון נח שואל/ת: לאחרונה דובר על המעילים של נתניהו בהקשר למעילה, ו"ידו לא היתה במעל". האם יש קשר בין המילים האלו?
רוביק עונה:
יש דעות שונות, אך אחת הדעות הרווחות היא כי יש אכן קשר בין מעיל ומעילה או מעל. מָעַל פירושו התנהג בחוסר יושר, כיסה על מעשיו, והקשר בין מעיל לבין כיסוי ברור. יש הסכמה רחבה יותר על הקשר בין בגד ובגידה, כאשר גם כאן המשמעות הבסיסית היא כיסוי.
183
מלכי ענבר שואל/ת: היום עלתה התהייה אם יש קשר בין המילה חנדלאך (חיינדלעך? לעשות חיינדלעך?) ובין חנדלה הערבית (אותה דמות של הקריקטוריסט הערבי-פלסטיני נאג׳י אל-עלי). אודה לך אם תיתן לי שתי תשובות: א. מה מקור המילה היידית שנכנסה לשימוש בעברית? ב. האם קיים קשר אטימולוגי אמיתי בין חיינדלעך ביידיש-עברית לבין חנדלה הערבית.
רוביק עונה:
חיינדאלאך קשורה לפועל חנדלען זיך, שפירושו להתחנחן, והבסיס היא המילה העברית חן, בתוספות ידישאיות טיפוסיות. אין סיבה או אפשרות להניח קשר לדמות הערבית. דמות הילד הפלסטיני נוצרה על ידי אל-עלי ב-1969, ושמו המקורי חַנְטָלָה. אל-עלי לא הסביר את מקור השם, אבל הוא בוודאי לא לקוח מהיידיש.
184
שמעון שואל/ת: האם קיים בעיברית המושג 'חריט' מהמילה נחרט??
רוביק עונה:
'חריט' הוא ארנק או תיק לכסף. אין לו קשר לפעולה החריטה ,ואין למילה משמעות הקשורה לחריטה.
185
יעוד גונן שואל/ת: השְּאֵלה - ותשובתך - בקשר למושג 'טַקְט' גרמו לי לתהות כיצד התגלגלה מילה זו, שמשמעותה התחשבות ברגשות, להקשרים של לחימה, ניהול-עסקים (גם שָם מדובר בעצם בהתמודדות) וכיו"ב. בניסוח חלופי: האם המושג 'טקטיקה' כל-כך שונה מ'טַקְט'?
רוביק עונה:
הדמיון הבולט בין טקט לבין טקטיקה מקרי בהחלט. טקט קשור כאמור לפועל לטיני שפירושו לגעת. טקטיקה היא מילה לטינית שהתגלגלה מיוונית, שבה המקור הוא המילה tactos, שפירושה ערוך ומסודר. הפועל היווני המקורי הוא tassein, לסדר.
186
רינה גרטל שואל/ת: האם יש קשר בין הפעל 'להתרפק' ובין המילה 'הרפתקה'? האם הם בעלי אותו השורש? ואותה משמעות במקור?
רוביק עונה:
המילה הרפתקה מופיעה בספרות ימי הביניים ומקורה פרסי: רַפְתַק, במשמעות אירוע, מקרה חריג וכדומה. הפועל להתרפק הוא מן השורש רפ"ק המשמש לעניינים של תמיכה, הישענות, ומכאן גם המילה מרפק. להתרפק פירוש להישען או ליפול לחיק מישהו פיזית, ובהרחבה, להישען על זכרונות או תחושות נעימים. אין קשר בין התרפק והרפתקה.
187
אסתי שואל/ת: האם יש קשר בין המילה "חוב, חייב" למילה "חיובי"?
רוביק עונה:
יש ויש קשר. השורש חו"ב מתייחס לדבר מה שיש לקיים אותו, דבר מוסכם. במילים חוב וחובה, חב והתחייבות מדובר בדבר מה שיש לעשותו, שחובה לעשותו, ולא רק בענייני כספים. 'חיובי' הוא שם תואר. בימי הביניים פירושו הדבר המוסכם, המאושר, וכך הוא משמש למשל בשפה הצבאית: 'חיובי' כמילת אישור. כמו כן הוא זכה בעברית החדשה למשמעות של גישה נעימה ומקבלת לחיים, לזולת וכדומה. התפתחות דומה היא במילה המהפכת, 'שלילי'.
188
אלימלך גזית שואל/ת: השר דרעי פונה לאחרונה לצעירים להשתקע בפריפריה. האם הפרברים הם התחליף לפריפריה, ומה הקשר הלשוני ביניהם?
רוביק עונה:
הדמיון אכן מפתה, אך לא נראה שיש קשר בין המילים. פרוור (ובכתיב נוסף, פַּרְבָּר, אך לא פרבר בב' רפה) הוא כנראה גלגול של המילה הפרסית farwar שפירושה דוכן פתוח. פריפריה היא צורה רוסית של מילה יוונית שפירושה לשאת ליד... ומתייחסת למבנה, יישוב או ציוד היקפי. במציאות היום חל בידול נוסף. פרוורים הם שכונות מבוססות בשולי הערים, פריפריה מתייחסת לאזורים שמעמדם הסוציו-אקונומי נמוך לעומת המרכז.
189
יהודית שואל/ת: מה האטימולוגיה של אירוסין? האם זה בא מהמלה אֶרוֹס ביוונית?
רוביק עונה:
אין קשר. השורש אר"ס מופיע כבר במקרא בצורת אר"שׂ (ארשתיך לי לעולם). הוא קרוב לשורשים ושמות בשפות שמיות אחרות, שהקדומה בהן היא האכדית. בערבית ערוּשׂ פירושה חתן. אֶרוס הוא אל האהבה היווני, ובלטינית בעקבות זאת מילה המציינת אהבה מינית.
190
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: : מה הקשר בין 'אמצעי' במובן של mean כמו ב"כל האמצעים כשרים" לבין אמצעי במובן של אמצע, כמו "אנשים טובים באמצע הדרך"?
רוביק עונה:
קשר המשמעות הוא היותו של דבר מה בין לבין. 'אמצע' היא מילה תלמודית: מה שנמצא בין דבר אחד לדבר שני. 'אמצעי' היא מילה מימי הבינים: מה שמתווך בין שני דברים, בין המבַצֵע למה שעליו לבצע. קשר כזה נמצא גם באנגלית: mean הוא אמצעי, mean-time: בינתיים.
191
אסף מרון שואל/ת: האם משביר (לצרכן) גם קשור לשבירה? אם כן - שווה לדעתי עוד פיסקה בכתבה על ש.ב.ר. ואם לא, אז "באו בנים עד משבר" נראה לי יותר קשור להשברה / הנפקה מאשר לשבירה. אודה להתייחסותך.
רוביק עונה:
מקור השם 'המשביר' הוא בסיפורי מצרים שאליה ירדו בני ישראל "לשבור שבר". השאלה הטרידה את חוקרי השפה ואין עליה הסכמה. טענה אחת היא שזהו בניין שפעל של 'בר', במשמעות תבואה. רוב החוקרים קושרים בכל זאת את לשבור שבר למשמעות הבסיסית של השבירה, אם כשבירת המזון, ואם כשבירת הרעב או המחסור במזון.
192
ישי שואל/ת: האם יש קשר בין שמות העצם מזמרה וזמורה והפועל לזמר?
רוביק עונה:
אין קשר. אלה שורשים הומונימיים . זמ"ר א' קשור בעבודה חקלאית, ומכאן גם "עת הזמיר הגיע", כשהכוונה בפסוק אינה לציפור המזמרת. זמר ב' קשור לשירה ונגינה. בשפות שמיות מקבילות אלה שורשים שונים, כאשר המקבילה לזמ"ר במובן החקלאי היא זב"ר.
193
רותי ב שואל/ת: רציתי לשאול אם אתה יודע על קשר בין המילה העברית "שום" (מאומה) לשימוש בתחילית המזלזלת שמ- כמו ב"אום שמום", שקיימת גם ביידיש ואנגלית. קראתי קצת ורוב הדעות טוענות שהמקור הוא ביידיש.
רוביק עונה:
הקידומת המזלזלת באנגלית מושפעת גם היא מן היידיש. מילים רבות בשפה זו שלהן משמעות גנאי או זלזול מתחילות ב'שמ', כמו שמונצעס, שמגגה, שמנדריק, שמוק וכדומה. אין קשר ל'שום' העברית, ולא ידוע על שימוש ביידיש הקושר בין 'שום' למילה יידישאית.
194
דורון ודידי אלמוג שואל/ת: חזרנו עכשיו מארצות הברית. בנסיעה לכיוון קיי ווסט שאלנו את עצמנו מה הקשר בין המילים מרתיע ומתריע?
רוביק עונה:
בשימושי הפעלים של הרתיע והתריע יש קרבה אסוציאטיבית: התרעה נועדה להרתיע. עם זאת אין ביניהם קשר בהיסטוריה של השפה. השורש רת"ע קשור לתזוזה מהירה, בדרך כלל לאחור. בתלמוד מי ש'מרתיע' נסוג לאחור, ובוודאי מי שנרתע. בהתפתחות בעברית החדשה: מרתיע הוא מי שגורם למישהו אחר לזוז לאחור. השורש תר"ע קשור בהצהרה ובהכרזה, ומכאן המילה תרועה. התרעה נועדה בדרך כלל לאזעקה של הציבור, ומכאן המשמעות המודרנית.
195
בנצי שואל/ת: מצע לתבשיל או מצעים למיטה, מה המקור? ואיך קשור להצעה?
רוביק עונה:
מצע והצעה הן מאותו שורש – יצ"ע. השורש מופיע במילים שונות כבר בתנ"ך, חלקן פעלים כמו הציע והוצע, או שמות עצם כמו מצע, המופיע בתנ"ך המטבע הלשון בישעיהו "קצר המצע מהתשרע", כלומר, המצע שעל המיטה קטן מדי ואי אפשר להשתרע עליו, ומכאן בהרחבה מסגרת קטנה מדי לדברים שיש לומר, לרעיון וכדומה. הציע בתנ"ך וגם מצ"ע הם במשמשעות שָטַח, פרש דבר מה שאפשר לשכב עליו, ומכאן גם המצע לתבשיל – משטח קטן שעליו מניחים את הכלי עם התבשיל החם. בלשון ימי הביניים הורחבה המשמעות של הציע: מי שמציע הצעה שוטח את הרעיון שלו באוזני הזולת. מכאן גם מצע המפלגות, שבו שוטחים את רעיונות המפלגה בפני הציבור.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >