שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
196
שמעון שואל/ת: האם קיים בעיברית המושג 'חריט' מהמילה נחרט??
רוביק עונה:
'חריט' הוא ארנק או תיק לכסף. אין לו קשר לפעולה החריטה ,ואין למילה משמעות הקשורה לחריטה.
197
יעוד גונן שואל/ת: השְּאֵלה - ותשובתך - בקשר למושג 'טַקְט' גרמו לי לתהות כיצד התגלגלה מילה זו, שמשמעותה התחשבות ברגשות, להקשרים של לחימה, ניהול-עסקים (גם שָם מדובר בעצם בהתמודדות) וכיו"ב. בניסוח חלופי: האם המושג 'טקטיקה' כל-כך שונה מ'טַקְט'?
רוביק עונה:
הדמיון הבולט בין טקט לבין טקטיקה מקרי בהחלט. טקט קשור כאמור לפועל לטיני שפירושו לגעת. טקטיקה היא מילה לטינית שהתגלגלה מיוונית, שבה המקור הוא המילה tactos, שפירושה ערוך ומסודר. הפועל היווני המקורי הוא tassein, לסדר.
198
רינה גרטל שואל/ת: האם יש קשר בין הפעל 'להתרפק' ובין המילה 'הרפתקה'? האם הם בעלי אותו השורש? ואותה משמעות במקור?
רוביק עונה:
המילה הרפתקה מופיעה בספרות ימי הביניים ומקורה פרסי: רַפְתַק, במשמעות אירוע, מקרה חריג וכדומה. הפועל להתרפק הוא מן השורש רפ"ק המשמש לעניינים של תמיכה, הישענות, ומכאן גם המילה מרפק. להתרפק פירוש להישען או ליפול לחיק מישהו פיזית, ובהרחבה, להישען על זכרונות או תחושות נעימים. אין קשר בין התרפק והרפתקה.
199
אסתי שואל/ת: האם יש קשר בין המילה "חוב, חייב" למילה "חיובי"?
רוביק עונה:
יש ויש קשר. השורש חו"ב מתייחס לדבר מה שיש לקיים אותו, דבר מוסכם. במילים חוב וחובה, חב והתחייבות מדובר בדבר מה שיש לעשותו, שחובה לעשותו, ולא רק בענייני כספים. 'חיובי' הוא שם תואר. בימי הביניים פירושו הדבר המוסכם, המאושר, וכך הוא משמש למשל בשפה הצבאית: 'חיובי' כמילת אישור. כמו כן הוא זכה בעברית החדשה למשמעות של גישה נעימה ומקבלת לחיים, לזולת וכדומה. התפתחות דומה היא במילה המהפכת, 'שלילי'.
200
אלימלך גזית שואל/ת: השר דרעי פונה לאחרונה לצעירים להשתקע בפריפריה. האם הפרברים הם התחליף לפריפריה, ומה הקשר הלשוני ביניהם?
רוביק עונה:
הדמיון אכן מפתה, אך לא נראה שיש קשר בין המילים. פרוור (ובכתיב נוסף, פַּרְבָּר, אך לא פרבר בב' רפה) הוא כנראה גלגול של המילה הפרסית farwar שפירושה דוכן פתוח. פריפריה היא צורה רוסית של מילה יוונית שפירושה לשאת ליד... ומתייחסת למבנה, יישוב או ציוד היקפי. במציאות היום חל בידול נוסף. פרוורים הם שכונות מבוססות בשולי הערים, פריפריה מתייחסת לאזורים שמעמדם הסוציו-אקונומי נמוך לעומת המרכז.
201
יהודית שואל/ת: מה האטימולוגיה של אירוסין? האם זה בא מהמלה אֶרוֹס ביוונית?
רוביק עונה:
אין קשר. השורש אר"ס מופיע כבר במקרא בצורת אר"שׂ (ארשתיך לי לעולם). הוא קרוב לשורשים ושמות בשפות שמיות אחרות, שהקדומה בהן היא האכדית. בערבית ערוּשׂ פירושה חתן. אֶרוס הוא אל האהבה היווני, ובלטינית בעקבות זאת מילה המציינת אהבה מינית.
202
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: : מה הקשר בין 'אמצעי' במובן של mean כמו ב"כל האמצעים כשרים" לבין אמצעי במובן של אמצע, כמו "אנשים טובים באמצע הדרך"?
רוביק עונה:
קשר המשמעות הוא היותו של דבר מה בין לבין. 'אמצע' היא מילה תלמודית: מה שנמצא בין דבר אחד לדבר שני. 'אמצעי' היא מילה מימי הבינים: מה שמתווך בין שני דברים, בין המבַצֵע למה שעליו לבצע. קשר כזה נמצא גם באנגלית: mean הוא אמצעי, mean-time: בינתיים.
203
אסף מרון שואל/ת: האם משביר (לצרכן) גם קשור לשבירה? אם כן - שווה לדעתי עוד פיסקה בכתבה על ש.ב.ר. ואם לא, אז "באו בנים עד משבר" נראה לי יותר קשור להשברה / הנפקה מאשר לשבירה. אודה להתייחסותך.
רוביק עונה:
מקור השם 'המשביר' הוא בסיפורי מצרים שאליה ירדו בני ישראל "לשבור שבר". השאלה הטרידה את חוקרי השפה ואין עליה הסכמה. טענה אחת היא שזהו בניין שפעל של 'בר', במשמעות תבואה. רוב החוקרים קושרים בכל זאת את לשבור שבר למשמעות הבסיסית של השבירה, אם כשבירת המזון, ואם כשבירת הרעב או המחסור במזון.
204
ישי שואל/ת: האם יש קשר בין שמות העצם מזמרה וזמורה והפועל לזמר?
רוביק עונה:
אין קשר. אלה שורשים הומונימיים . זמ"ר א' קשור בעבודה חקלאית, ומכאן גם "עת הזמיר הגיע", כשהכוונה בפסוק אינה לציפור המזמרת. זמר ב' קשור לשירה ונגינה. בשפות שמיות מקבילות אלה שורשים שונים, כאשר המקבילה לזמ"ר במובן החקלאי היא זב"ר.
205
רותי ב שואל/ת: רציתי לשאול אם אתה יודע על קשר בין המילה העברית "שום" (מאומה) לשימוש בתחילית המזלזלת שמ- כמו ב"אום שמום", שקיימת גם ביידיש ואנגלית. קראתי קצת ורוב הדעות טוענות שהמקור הוא ביידיש.
רוביק עונה:
הקידומת המזלזלת באנגלית מושפעת גם היא מן היידיש. מילים רבות בשפה זו שלהן משמעות גנאי או זלזול מתחילות ב'שמ', כמו שמונצעס, שמגגה, שמנדריק, שמוק וכדומה. אין קשר ל'שום' העברית, ולא ידוע על שימוש ביידיש הקושר בין 'שום' למילה יידישאית.
206
דורון ודידי אלמוג שואל/ת: חזרנו עכשיו מארצות הברית. בנסיעה לכיוון קיי ווסט שאלנו את עצמנו מה הקשר בין המילים מרתיע ומתריע?
רוביק עונה:
בשימושי הפעלים של הרתיע והתריע יש קרבה אסוציאטיבית: התרעה נועדה להרתיע. עם זאת אין ביניהם קשר בהיסטוריה של השפה. השורש רת"ע קשור לתזוזה מהירה, בדרך כלל לאחור. בתלמוד מי ש'מרתיע' נסוג לאחור, ובוודאי מי שנרתע. בהתפתחות בעברית החדשה: מרתיע הוא מי שגורם למישהו אחר לזוז לאחור. השורש תר"ע קשור בהצהרה ובהכרזה, ומכאן המילה תרועה. התרעה נועדה בדרך כלל לאזעקה של הציבור, ומכאן המשמעות המודרנית.
207
בנצי שואל/ת: מצע לתבשיל או מצעים למיטה, מה המקור? ואיך קשור להצעה?
רוביק עונה:
מצע והצעה הן מאותו שורש – יצ"ע. השורש מופיע במילים שונות כבר בתנ"ך, חלקן פעלים כמו הציע והוצע, או שמות עצם כמו מצע, המופיע בתנ"ך המטבע הלשון בישעיהו "קצר המצע מהתשרע", כלומר, המצע שעל המיטה קטן מדי ואי אפשר להשתרע עליו, ומכאן בהרחבה מסגרת קטנה מדי לדברים שיש לומר, לרעיון וכדומה. הציע בתנ"ך וגם מצ"ע הם במשמשעות שָטַח, פרש דבר מה שאפשר לשכב עליו, ומכאן גם המצע לתבשיל – משטח קטן שעליו מניחים את הכלי עם התבשיל החם. בלשון ימי הביניים הורחבה המשמעות של הציע: מי שמציע הצעה שוטח את הרעיון שלו באוזני הזולת. מכאן גם מצע המפלגות, שבו שוטחים את רעיונות המפלגה בפני הציבור.
208
גלית דהן-קרליבך שואל/ת: מה מקור המילה חריף?, והאם יש קשר לחירוף ולחרפה?
רוביק עונה:
גם חריף, גם חירוף וגם חרפה הן מאותו שורש, חר"ף, המופיע בשפות שמיות נוספות כמו ארמית. חריף פירודו חד, והפעלים קשורים למעשה או לדיבור חד ודוקר. 'חירוף' הוא הטחה מילולית של דברים קשים באדם או באל. חירף את נפשו מופיע בשירת דבורה: "זְבֻלוּן עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת", כלומר, הטיח את נפשו אל מול המוות. חרפה בתנ"ך היא מצב של סבל קיצוני, פגיעה חדשה שנפגע אדם מן הגורל או מאנשים אחרים. לכל אלה, אגב, אין קשר לחורף כעונת שנה.
209
שרונה אפשטיין שואל/ת: היש קשר בין קריטי לקריטיסיזם ?
רוביק עונה:
יש קשר ומדובר באותה מילה שמקורה יווני – kritikos, והיא התגלגלה מהפועל היווני krinein, לשפוט, לגזור גורלות. קריטיסיזם, ביקורתיות, קשורה בשיפוט. מצב קריטי הוא מצב מכריע, מצב הגוזר גורלות. מהפועל היווני התגלגלה גם המילה crisis, משבר, שהקשר בינה לבין 'מצב קריטי' ברור.
210
מיאה גפן שואל/ת: באנומה אליש מסופר כי האל הבורא הקריש את דמה של מפלצת ויצר מכך אדם. האם יש קשר באכדית בין המילה "דם" ל"אדם"?
רוביק עונה:
הקשר בין דם לאדם נדון גם בהקשר לעברית ולא רק לאכדית. אין ספק ש'דם' נקשר ל'אדום' ול'אדמה' (בעלת הצבע האדום). בעברית יש קשר מדרשי בין אדם ואדמה, אך ספק אם יש ביניהן גם קשר היסטורי של גלגול המילה בשפות שמיות שונות. באשר לאכדית, כאן הקשר אינו סביר. אדם באכדית הוא amelu או awelu. אדמה באכדית היא adnati.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >