שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
226
אלון שוסטר שואל/ת: מה מקור השימוש המשותף למילה עיקול עבור סיבוב ועבור תפיסת נכסים?
רוביק עונה:
עק"ל הוא שורש דו-משמעי כבר בשפת התלמוד. חלק ממימושיו קשורים לסיבוב ופיתול, ומכאן גם הצורה המוכפלת המקראית עקלקלות, וכמובן עיקול הדרך. המימוש השני קשור לתפיסת רכוש על ידי השלטונות. לשני המימושים מקבילות בארמית, ערבית ועוד. החוקרים אינם נוטים לראות קשר בין שתי משמעויות עק"ל, ולראות בהן זהות מקרית, אך לא מן הנמנע שיש לשורשים מקור משותף בדמדומי הלשונות השמיות.
227
יוני שואל/ת: האם יש קשר בין המילים טריז ותריס?
רוביק עונה:
ככל הנראה אין קשר, שכן יש מרחק משמעות רב בין המילים. 'תריס' התגלגלה ממילה יוונית שפירושה חלון, שממנה התגלגלה גם המילה דלת, בגרמנית: Tür ובאנגלית door. 'טריז' היא מילה ארמית-תלמודית שפירושה יתד. אמנם אין רמז למקור ממנו התגלגלה המילה לארמית, אך עקב ריחוק המשמעות אין לקשור בין שתי המילים.
228
אורי לאור שואל/ת: מאיר שלו בספרו "גינת בר" מקשר בין המונח "חקלאות בעל" לשמו של האליל הידוע - בעל. האם יש סימוכין לקשר זה, או שזה רק במסגרת הגיגי הסופר?
רוביק עונה:
ההשקפה הנהוגה במחקר היא שמקור השם תיאולוגי. הבעל היה האל המרכזי והמשפיע בתקופה הקדומה, כולל בארץ ישראל, לצד יהוה שהתחרה בו על הבכורה. הוא נתפס על ידי הסוגדים לו כמביא הגשמים וכמי שיש לפנות אליו כדי שהאדמה תצמיח את גידוליה. לחכמי התלמוד לא היתה נוחה העובדה שהמושג קשור לאל המשוקץ, ולכן יש מדרשים שונים חלופיים, אך לא נראה שהם מקור המונח.
229
אסף מרון שואל/ת: באחת השאלות התייחסת לסילסול בקול ובשיער. נראה לי שמתבקש קשר למילה "שלשלת" - מעגלים המשולבים זה בזה. מה אתה חושב?
רוביק עונה:
ככל הנראה הדמיון בין השורשים סלס"ל ושלש"ל מקרי. עקבות סלסל מוליכים אל הפועל סל"ל, העובר הכפלה בדומה לבז"ז>בזב"ז. השלשלת, שיש לה מקבילה ארמית (שלשלתא) היא ככל הנראה צורת משנה של שרשרת. סמנטית סלסול מייצגת תנועת גלים, בשיער או בקול, בעוד שרשרת/שלשלת מייצגות טבעות השלובות זו בזו.
230
כפיר מי-בר שואל/ת: האם יש קשר בין המילה "ניכוי" לבין המילה "נָכֶה"? לשתיהן אותו שורש.
רוביק עונה:
יש בהחלט קשר. השורש נכ"ה עניינו פגיעה, ומכאן גם המילה מַכָּה, והפועל לְהַכּות בהפעיל. נָכֶה הוא מי שנפגע באחד מאבריו. ניכּה וכן שם הפעולה ניכּוי בבניין פיעל פירושם כבר בתלמוד פגיעה בשכר או בתשלום.
231
מאור שואל/ת: האם יש קשר בין היבריס לעברית (Hebrew)?
רוביק עונה:
הדמיון מקרי לגמרי. היבריס היא מילה יוונית (hubris). לעומתה Hebrew היא מילה אנגלית שמקורה עברי, מן המילה עברי. המילה עברי עצמה מקורה שמי, ויש כמה השערות למקורה, כגון שמו של האב הקדמון עבר, עבר הנהר או שבטי החבירו. עם זאת, כקוריוז, ההגייה האשכנזית של 'עברית' נשמעת 'עבריס', במלעיל.
232
שלמה קניאל שואל/ת: האם יש קשר בין נרצה (השלב האחרון בליל הסדר) לבין המילה הרצאה? האם שניהם באים לרצות מישהו? להשלים מעשה מלשון שלם?
רוביק עונה:
גלגולי השורש רצ"ה מרתקים. בבסיסו הוא קשור ברצון במשמעותו הפשוטה. כאשר אנו מרַצִים מישהו (בניין פיעל) אנו גורמים לו שביעות רצון, ממלאים את רצונו. 'נרצה' (בניין נפעל) פירושו שהתפילה או הקורבן התקבלו ברצון. הרצה (בניין הפעיל) פירושו בתלמוד מילא חוב, מילא את רצונו של תובע, ומכאן גם: פירט את חובו, או פירט וסָפַר דבר מה. מכאן הִרְצָה בתלמוד הוא אדם המפרט דבר מה באריכות. משמעות זו התגלגלה לעברית החדשה, כאשר צורת שם הפעולה של הִרְצָה היא הרצאה, פירוט דברים, הצגת רעיונות ועובדות באופן מפורט.
233
דוד שואל/ת: האם המילה להקסים: "הילד הקסים אותה בפרח". קשורה למילה קסם (קסם של קוסם, magic).
רוביק עונה:
אכן, מדובר באותו שורש ובאותה משמעות. כאשר אנו מקסימים מישהו, הרי זה כאילו הפעלנו עליו קסם. תופעה דומה קיימת למשל באנגלית, שם charm פירושו קסם בכלל, וקסם אישי המופעל על אנשים אחרים בפרט.
234
גיורא שנר שואל/ת: האם למילה קדימה שהיא בהיפוך משמעות ל'קדום' או 'מוקדם', יש קשר למילה 'קדם' במשמעות של מזרח?
רוביק עונה:
'קדימה' היא מילת מגמה מן השורש קד"ם, המייצג מה שנמצא לפנים. קֶדֶם במשמעות מזרח היא המקום שממנו עולה השמש, והוא מה שנמצא לפני האדם, ועל פיו נקבעו כיוונים רוחות השמים ושמות הצדדים (ימין ושמאל) בעת העתיקה באזורנו.
235
איתי שואל/ת: האם יש קשר בין המילה school למילה השכלה?
רוביק עונה:
הקשר והדמיון מקריים. school מקורה במונח היווני scola, בית ספר. השכלה נגזרה מהשורש המקראי שׂכ"ל. המונח 'איש אשכולות' מן התלמוד נקשר למילה היוונית.
236
נדב שרי שואל/ת: נודע לי כי הימים שבין פטירתו של אדם לקבורתו נקראים אנינות. מה המקור ומה הקשר, אם יש, לאנין טעם?
רוביק עונה:
במקרא משמשת המילה 'אנייה' במשמעות אבל, כמו בצירוף 'אנייה ותאנייה' בישעיהו. בתלמוד מופיעות באותה משמעות המילים אנינה ואנינות, מן השורש אנ"ן שפירושו בכה והתאבל, ומכאן גם הפועל התאונן. בלשון ימי הביניים משמש מאותו שורש הפועל 'האנין' במשמעות שלילית: בחל בדבר מה, ומכאן נגזרה המילה 'אנין', זה שבוחל בדברים מסוימים. בעוד המתאונן אינו זוכה לאהדה, האנין זוכה ליוקרה ונחשב בעל טעם מעודן.
237
עודד שואל/ת: האם 'תאור' בא מ'תואר' ושניהם מ'אור'? וממנו גם ביאור, איור? מה שמאיירים או מתארים, שופכים עליו אור והוא גלוי וברור. ונאורות, אנלייטמנט האנגלית, שניהם 'מכילים' אור.
רוביק עונה:
השערה נאה אבל אין לה סימוכין במחקר. תא"ר ושם העצם תואר מצויים בשפות עתיקות ולא נמצא קשר ביניהן לבין אור, וכן בא"ר ואי"ר. יש קושרים את 'תאר' ל'ראה', ואחרים ל'תור'.
238
שירן שואל/ת: האם יש קשר בין המילה זָקֵן (בא בימים) למילה זָקָן (שערות על הפנים)?
רוביק עונה:
הדעה המקובלת על רוב החוקרים היא שזקֵן הוא בעל זָקָן, כפי ששָׂב (או סב) הוא בעל שער שיבה. הבלשן חיים כהן מאוניברסיטת בן גוריון טוען שאין קשר בין זקן לזקן, ומסמיך את קביעתו על שיקולים שונים, אך כאמור זו דעת מיעוט.
239
ארנה בן מאיר שואל/ת: מה הקשר בין מילת הלבוש 'כתונת' ובין מילת הלבוש היווני כיתון (chiton)?
רוביק עונה:
יש קשר. השם היווני המקורי הוא Khiton. מילה זו שאולה מן השפות השמיות, וכמוה המילה הלטינית טוניקה. בשפות השמיות, וביניהן אכדית, ערבית, ארמית, אוגריתית וכמובן עברית. למילים במתכונת זו ובעיצורי כת"ן משמעות של בגד כלשהו. לאלה קשורה גם המילה כותנה, המייצגת את הצמח והחומר שממנו עשוי הבגד.
240
יוני שואל/ת: האם יש קשר יסודי בין המילים "שמן" ו"שמונה", לגבי הרלוונטיות שלהן לסיפור של חנוכה?
רוביק עונה:
אין כל קשר. אמנם בעברית השורש של שֶמֶן ושל שמונה זהה – שמ"ן, אך בשפות שמיות אחרות זהו שורש שונה: שְמַן בארמית וסמן בערבית קשורות לשומן, לשֶמֶן ולהשמנה, תמניא בארמית או ת'מנה בערבית קשורות למספר שמונה. צריך לזכור גם שסיפורי המכבים נוצרו אחרי חתימת המקרא, בעוד המילים המדוברות נפוצות מאוד במקרא.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >