שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
256
מיכל לשצ'ינסקי שואל/ת: : מה מקור המילה ''חבישה'' (של כובע)? מדוע היא זהה למילה חבישה בהקשר של פצע, ומה הקשר בין השתיים?
רוביק עונה:
הקשר קרוב למדי. חבש פירושו כיסה. חובש כובע: מכסה את ראשו בכובע. חובש פצע – מכסה את הפצע בתחבושת. חבש את החמור – כיסה את החמור באוכף או אמצעי ישיבה מתאים. ומכאן גם 'חבש את ספסל הלימודים'.
257
נתי שואל/ת: תמיד כשמישהו משתמש ב"יוקרתי" אני מחליף אותו ב"יקר", ומגחך למשמעות החדשה של המשפט. למשל, "צימר יוקרתי", "עיצוב יוקרתי" וכד'. רציתי לשאול מה פשר המילה יוקרה, ואיך לדעתך היא מעדנת עבור כולנו את השורש י.ק.ר ואת היוקר של הפריט/השירות שאנחנו צורכים? פרסטיג' האנגלית היא בעלת משמעות רחבה יותר מאשר המשמעות החבויה בשורש י.ק.ר (למשל בהקשר הצלחה, דרג וכד')?
רוביק עונה:
יוקרה פירושה אכן פרסטיז'ה, אך אין לכך קשר ליוקר ולעושר דווקא. זוהי גירסה עברית של המילה הארמית יוקרא שפירושה כובד, והיא מזכירה לנו את המילה הארמית יְקָרָא שפירושה כבוד, וכן יְקָר, שפירושה בעברית כבוד, כמו בצירוף "כבוד ויקר". מכאן שב'יוקרה' הדגש אינו על היוקר והמחיר, אלא על הכבוד והמוניטין.
258
יגאל שואל/ת: איך קרה ששתי המשמעויות של הפועל 'לבקר' הן בעלות משמעות והקשר הפוכות. לבקר חבר מזכיר "להתקרב" אל אדם, ולבקר בהקשר ביקורת מסמל התרחקות מאמפטיה לאותו אדם או אובייקט.
רוביק עונה:
מדובר באותו שורש, שמקורו בתנ"ך. לבקר פירושו לסור אצל אדם מסוים או מקום מסוים. לפעמים זהו ביקור נימוסים, ולפעמים זהו ביקור לצורך בדיקה ופיקוח. מכאן גם שתי מילים נוספות שמקורן בתנ"ך: ביקורת ובקרה.
259
בנצי שואל/ת: האם יש קשר בין להצטיין ולהזדיין? אולי מי שיזדיין לפני הקרב יוכל להצטיין?
רוביק עונה:
אין כל קשר, הקשר נוצר באמצעות סיסמת הפרסום הפרובוקטיבית "לך תצטיין", שרמזה לאמירה הבוטה "לך תזדיין". להצטיין פירושו לעשות דבר מה הראוי לציון. להזדיין הוא שורש בשתי משמעויות: לשאת נשק, בעקבות 'כלי זין', ולקיים יחסי מין, בעקבות המשמעות הסלנגית של 'זין'.
260
הדס שואל/ת: האם יש קשר לשוני בין מוּסָר למוסֵרוֹת - הרצועות שבהן מכוונים את הבהמה לדרך הנכונה, והאם יש קשר לשוני בין 'גוי' ל'גוויה'? נתקלתי בשתי שאלות אלה בעבודתי ואשמח לתשובה מלומדת.
רוביק עונה:
במקרה הראשון אין קשר. 'מוסרות' הן מלשון איסור, במוסרות אוסרים את הבהמה. 'מוסר' הוא מלשון ייסורים, בעקבות 'ייסרוני כליותי', שממנו התגלגל הביטוי 'מוסר כליות'. לגבי 'גוי' ו'גווייה' קשה לראות קשר, אך קליין טוען כי קשר כזה אפשרי: 'גוייה' קשורה לגֵו (גוף), 'גוי' הוא גוף אתני או לאומי.
261
ברק שואל/ת: האם המילה 'מזיד' קשורה בנזיד? המילה 'מזיד' לא מופיעה במקרא. בספרים המאוחרים מופיעים "זד" ו"זדון". המקור הקדום יותר מופיע בשמות: "וְכִי־יָזִד אִישׁ עַל־רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה", אך פועל כמעט זהה נמצא בבראשית כה, כט': "וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד". האם זו רק יד המקרה? באותו הקשר האם יכול להיות ש"יזד נזיד" הוא האב הקדמון של "לבשל את הדייסה..."?
רוביק עונה:
המילים 'נזיד' ו'זד', וכן 'זדון', 'מזיד' וכו' באים מן השורש זו"ד. יש הרואים כאן שורשים שונים, הראשון קשור ברשעות ומזימה, השני בבישול. האטימולוג קליין סבור שיש קשר בין השורשים ומדובר באותו שורש: הזיד פירושו גם בישל, הרתיח ומכאן נזיד, ובהרחבה התנהג באופן מוגזם, רתח, גרם נזק וכדומה, ומכאן זד וזדון. לגבי 'בישל את הדייסה', המקור הוא ביידיש: פֿאַרקאָכט אַ קאַשע.
262
נעה זמשטיין שואל/ת: השורש טפ"ח מייצר מילים בעלות משמעויות שלפחות נראות שונות מאוד: לטפוח - לתת מכות קטנות; לטפח - לעודד; טֶפַח - פיסה; האם יש קשר בין המילים הללו?
רוביק עונה:
טיפח וטֶפַח קשורים, ולשניהם מקור בלשון המקרא. טפח הוא רוחב קו היד, מה שקוראים בלשון היום 'שיבר', והוא שימש מידה לבנייה, ומכאן גם "מן המסד עד הטפחות". טיפח במשמעות עודד, בנה, וכדומה קשור למילה זו ואולי אפילו נגזר ממנה. 'טָפַח' במשמעות היכה הוא פועל תלמודי שאין לו כל קשר לטיפח. יש השערה שהוא קרוב אל 'קיפח'.
263
רותי שואל/ת: איך מתקשרות המילים סוף ולהוסיף? או במילים תנ"כיות: סוף ויסף (כמו: ולא יסף עוד)?
רוביק עונה:
אין קשר בין סוף לבין להוסיף, ולמעשה יש כאן ניגוד. כך בביטוי "ולא יסף עוד" 'ולא' שולל את 'יסף', ולכן קובע שהגיע הסוף. במילים מקבילות של 'סוף' ובעברית עצמה לא נמצאה י' שורשית כמו ב'יסף'.
264
ישראל שואל/ת: מה הקשר בין מבריח במשמעות נעילה והמילה התנ"כית בְריח: ׳בריח התיכון מבריח מן הקצה אל הקצה׳ (שמות כו כו), לבין מבריח, שפירושו מרחיק, מניס? נראה שיש כאן שורש אחד במשמעויות מנוגדות.
רוביק עונה:
אין קשר בין הפעלים. 'מבריח' א' פירושו גרם למישהו לברוח, סייע לו להימלט. הפועל לברוח במשמעות לנוס או להימלט מופיע בשפות שמיות שונות. 'הבריח' במשמעות נעל דלת או שער הוא פועל שנגזר משם העצם בְריח, המופיע בתנ"ך ומקורו במילה אכדית דומה במשמעות זהה. הצירוף 'נחש בָריח' זכה לפירושים רבים אבל ככל הנראה אינו קשור לבְריח שער או הדלת.
265
עופר שואל/ת: האם יש קשר בין המילה story ל history ? האם יש קשר בין סוריה לבין אשור?
רוביק עונה:
המילים באנגלית מגיעות מאותו מקור לטיני, שפירושו לספר סיפור. לדעת רוב החוקרים השם סוריה הוא גלגול של אשור או אסיריה, לאחר שזו נכבשה ופסקה להיות ישות עצמאית במאה השביעית לפני הספירה.
266
אמנון שואל/ת: איך הביטויים "אף על פי", "אף על גב" קשורים לאף, כמו בביטויים "מנה אחת אפיים", "ארך אפיים", "חרון אף", התאנף וניאוף?
רוביק עונה:
המילה אף היא מילה הומונימית, כלומר: יש לה שתי משמעויות שאין ביניהן קשר כלשהו. אף 1 פירושה גם. אף על פי – גם על פי. אפילו = אף (גם) אם לו. אף 2 – החוטם, האיבר במרכז הפנים, שבשפות שמיות מופיע בו העיצור נ' כמן אנפ בערבית ועוד. בעברית נ' התלכדה עם פ', ונוצר הדגש החזק ולכן נאמר אַפּים, אַפַּיים וכדומה. לאף 2 יש קשר גם לכעס (בחרי אף), ומכאן הפעלים המקראיים אָנַף והתאנף, כלומר, כעס כעס רב, שבהן יש לנ' נוכחות. נוכחות כזו יש גם לפועל שהתגלגל מיידיש: לאנפף. לניאוף אין קשר לעניין.
267
דניאל שואל/ת: מה מקור המילה ׳מוצא׳ (נקודת מוצא, ללא מוצא), ואיך למילה אחת שתי משמעויות הפוכות (יציאה או סוף, והתחלה או מקור)? האם יש קשר לשורש מצ״א (למצוא), ואם כן, איך המילה התפתחה מהשורש?
רוביק עונה:
אין למוצא קשר למציאה. השורש הוא יצ"א. לכן כשאנחנו במילכוד ומחפשים מוצא אנחנו מחפשים דרך יציאה. כשהשבת יוצאת אנחנו במוצאי שבת. מוצא האדם הוא השלב שממנו יצא האדם. אין להתבלבל עם הביטוי "כל המוצאות אותו". כאן השורש הוא אכן מצ"א.
268
איציק שניבוים שואל/ת: מהי האטימולוגיה של "ענווה", והאם השורש זהה לזה של "עוני"?
רוביק עונה:
אכן המילים עני וענו, עוני וענווה נגזרות מן השורש ענ"ה, במשמעותו הקשורה לשפלות רוח, דכדוך וכדומה. מכאן גם עינוי, להתענות וכו'. לשורש ענ"ה שלושה מימושים נוספים שאינם קשורים זה לזה או לענווה ועוני: השיב, נתן תשובה (עניתי לשאלותיך); עסק בדבר מה ("עניין לענות בו; מעניין); וכן שימוש נדיר במשמעות שירה.
269
לייב שואל/ת: מה בין פרכס (רעד) לפרכס (קישט) ולאפרכסת?
רוביק עונה:
הדמיון בין שני הפעלים פרכס מקרי, וכן קשרם לאפרכסת. שניהם תלמודיים ומקור שניהם מיוונית. פרכס במשמעות קישט הוא הרחבה באמצעות ר' (מוכרת גם מן הפעלים כרסם, שרבט ועוד) של הפועל התלמודי פָּקַס, הקשור למילה התלמודית פּיקָס שפירושה צבע ארגמן, בעקבות המילה היוונית במשמעות זו phycos. פרכס במשמעות רעד התגלגל מהפועל היווני phrix שפירושו התרגז או התערער, או מן המילה phrixos שפירושה רעידה. במילה התלמודית אפרכסת נוספה א' פרוסתטית (א' לצורכי נוחות ההגייה) למילה היוונית prochoos שפירושה צנצנת או שפופרת מזיגה.
270
גדעון נח שואל/ת: האם יש קשר בין המילה גמרא למילה גמור במשפט "מאידך זיל גמור"?
רוביק עונה:
יש ויש קשר. גמ"ר הוא שורש ארמי שהוראתו לימוד, ואינו קשור לגמר במשמעות סיים. גְמור פירושה לְמַד, פועל בציווי המוכר מן המשפט של הלל הזקן, ומכאן לך ולמד. גמרא היא השם הארמי לתלמוד.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >