שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
איתי ויצמן שואל/ת: האם יש קשר אטימולוגי בין המילה "תייר" למילה "tourist" באנגלית?
רוביק עונה:
אין קשר. תייר היא מילה תלמודית שפירושה מורה דרך, מן השורש המקראי תו"ר שפירושו לחפש תוך כדי שיטוט או נדידה. הפועל tour ומכאן טוריסט הגיעה מיוונית ולטינית בתיווך הצרפתית, והוא קרוב לפועל turn, להסתובב.
17
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין המילים "פרווה" (לא בשרי ולא חלבי) ל"פרווה" (מעיל פרווה)?
רוביק עונה:
פארווע היא מילה ביידיש, פארעווע, אחת היחידות שמקורה אינו ידוע, והיא אינה נקשרת לאחת השפות שהשפיעו על היידיש. אין לה קשר לפרוָוה.
18
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: האם יש קשר בין פג ותפוגה? הרי הם מציינים דבר והיפוכו. פג - הוא מי שנולד טרם זמנו, תאריך תפוגה - מה שעבר זמנו.
רוביק עונה:
אין קשר בין פג לתפוגה. פג התפתח מתחום הבוטניקה, במקור המקראי זהו פרי בוסר, ובשלב מאוחר יותר זכה למשמעות תינוק שנולד קודם זמנו. למילה מקבילות בשפות שמיות. תפוגה היא מן השורש פוג, הקשור להיעלמות ולדעיכה.
19
עמליה סגל שואל/ת: פעולת קטיף התאנים נקראת ארייה. שמעתי את ניסים קריספיל, חוקר צמחים, עם הסבר נחמד מדוע הפעולה נקראת ארייה. אורֶה התאנים היה קם עם אור ראשון לארות תאנים. האם נכון?
רוביק עונה:
המדרש של קריספיל חביב אבל אין לו קשר למקור המילה. היא מופיעה בשפות שמיות שונות ופירושה פשוט 'לאסוף'. יש קושרים אותה לפועל ערה, לערות.
20
גיורא רהב שואל/ת: במקרה נפל לידי השבוע סיפורו של שאמיסו על האיש ללא צל ("סיפורו המופלא של פטר שלמיל" או "...פטר שלומיאל"). האם יש קשר בין שמו זה לבין הכינויים "שלומיאל" ו"שלימזל"?
רוביק עונה:
מחבר הספר אכן שאל את שם גיבור הספר מיידיש. פון שאמיסו סיפר על כך במפורש במכתב לאחיו, שתירגם את הספר לצרפתית: "בדיאלקט היהודי, אנחנו קוראים בשם הזה לאנשים חסרי מזל ומגושמים שלא מצליחים בדבר". על פי אילון גלעד, המכתב, מ-1821 הוא העדות המוקדמת ביותר לקיומה של המילה שלומיאל ביידיש. על מקורה יש דעות שונות. יש קושרים אותה לשלומיאל, נשיא שבט שמעון מהתנ"ך על בסיס מדרשים שהציגו אותו באור לא מחמיא. במדרש אחר מדובר בשיבוש של המילים העבריות 'שלא מועיל'. יתכן שיש כאן חיבור של המדרש הזה עם הקירבה בצליל ובמשמעות ל'שלימזל', חסר מזל.
21
עידו שואל/ת: חברתי שהיא טבעונית תהתה, האם לפועל רדה במשמעות אסף (דבש) יש אטימולוגיה משותפת עם הפועל רדה במשמעות שלט.
רוביק עונה:
רדה במשמעות שלט הוא שורש נפוץ מאוד בשפות השמיות הקדומות. לעומת זאת אין סימנים למקורו או למקבילותיו של רדה דבש. במקרים כאלה יש גם השערות הקושרות את רדיית הדבש לשלטון, אבל קשה לבסס אותן.
22
עליזה סברנסקי שואל/ת: תהיתי האם יש קשר בין המילים חופש (freedom) ולחפש (To search). נראה כאילו שתי המילים הללו מאותו השירים, ונראה לי שיש קשר במשמעות. כשאדם חופשי הוא יכול לחפש. עוד תהיתי האם יש קשר בין המילים נחש (Snake) למילה ניחוש (במשמעות של השערה, ניבוי) וגם המילה נחוש (Determined). מה הקשרים בתוך ענן המשמעויות האלה?
רוביק עונה:
'חופש' היא בשורש חפ"שׁ, שין ימנית, לחפשׂ – בשין שמאלית. שתי השינים מייצגות עיצורים שונים שזכו להסתופף באותה אות, ומכאן שמדובר בשורשים שונים. גם קשר המשמעות רופף מאוד. 'נחש' היא מילה שאין לה שורש עברי, ואולי התגלגלה מהמילה הערבית חנש באותה משמעות. 'ניחוש' התגלגלה מהמילה המקראית נחש שפירושה דיבור קדוש או מעשה קסמים אלוהי, במסגרת הצירוף לחש-נחש. בעברית החדשה נולד ממנה הפועל לנחש במשמעות המקובלת. נָחוש מקורו בנחושת, המתכת הקשה.
23
עליזה פרי שואל/ת: האם יש קשר בין המלה מחמאה - להחמיא - והמלה חמאה?
רוביק עונה:
יש בהחלט קשר, אך הוא מפותל. בתהילים נכתב 'חָלְקוּ מַחְמָאֹת פִּיו", כשהמשמעות: דיבוריו היו רכים יותר מֵחֶמְאָה. עקב הכתיב המיוחד של המילה וכן כוונת הפסוק, השתמשו סופרי ההשכלה והתחייה ב'מחמאה' כמילה אחת, במשמעות קומפלימנט.
24
מתן שואל/ת: כשרואה יפתח הגלעדי את בתו בשובו מהקרב קורע את בגדיו וזועק ״בִּתִּי הַכְרֵעַ הִכְרַעְתִּנִי, וְאַתְּ, הָיִית בְּעֹוכְרָיי״. מה פירוש המילה ״בעוכריי״? האם יש קשר למילה עכוּר כמו מים עכורים?
רוביק עונה:
הפועל עכר פירוש במקרא גם פיזי – שאינו צלול. מים עכורים הם מים דלוחים, וגם מטפורי – עוכר הוא מי שמבלבל, מטיל מהומה ומבוכה, ומכאן 'עוכר שלוה'. היית בעוכריי – הסבת בלבול ומבוכה ולציפייה שלי להתקבל בשמחה. בביטוי 'עוכר ישראל' הפועל כבר משמש במשמעות אויב או שונא.
25
רותי שואל/ת: האם יש קשר בין המילה להתגעגע ולגעת. למרות שהשורש כנראה שונה, האותיות דומות, ועלה בדעתי שזה לא מקרי.
רוביק עונה:
הדמיון מקרי בהחלט. המילה געגועים והפועל להתגעגע נגזרו כנראה מהשורש געה, כלומר, בכה, קרא בכאב לדבר מה. לגעת הוא מהשורש נג"ע. גם ברמת המשמעות הקשר רופף. געגועים הם דווקא מה שאין אפשרות לגעת בו.
26
אלעד בן יהודה שואל/ת: האם יש קשר בין המילה "קרן" במשמעות פינה לבין corner האנגלית?
רוביק עונה:
הדמיון מקרי בהחלט. מקור המילה האנגלית במילה הלטינית cornu. פירושה קרן, קצה או פינה. גם המילה העברית, שמקורה שמי, מתייחסת הן לקצה או פינה והן לקרן הבהמה. בשפת הכדורגל בעבר נהגו להשתמש במילים באנגלית מנדטורית ולכן אמרו 'קורנֶר', וככל הנראה הקביעה שפינת המגרש תיקרא קרן נובעת מהדמיון הזה.
27
דורון שואל/ת: הם יש קשר בין להקריב קורבן לבין קרוב? אולי באמצעות הקורבן מתקרבים לאלוהים? ואיך התגלגל הקורבן מבית המקדש ל"קורבן למעשה סחיטה"?
רוביק עונה:
הקורבן נקרא כך כי היו מקרבים את העולה אל המזבח. בעברית החדשה המילה משמשת הן לקורבן מתוך אמונה או רצון לתרום מעצמך, והן לקורבן בעל כורחו: קורבן למעשי אלימות, סחיטה וכדומה.
28
מיכאל וולף שואל/ת: האם המילה מהימן נגזרה מאמין או ימין, או שיש קשר בין שלושתן?
רוביק עונה:
מקור המילה מהימן בארמית, והיא מן השורש אמ"ן כאשר א' נבלעת במבנה המילה, ומכאן הקשר למילים קרובות: אמין, נאמן ועוד. אין לכך קשר ל'ימין', שפירושה המקורי דרום, ומכאן יֶמֶן, תימן, ובנימין – בן הדרום.
29
מתן שואל/ת: מה מקור המילה ״שיסוי״/״לשסות״, וכיצד היא קיבלה את משמעותה העדכנית? האם יש קשר לשֹׁסִים, שבטים שנהגו לתקוף ולבזוז את ישראל? בפרק ב׳ בספר שופטים נכתב כי ״ וַיִּחַר-אַף יְהוָה, בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּתְּנֵם בְּיַד-שֹׁסִים, וַיָּשֹׁסּוּ אוֹתָם״.
רוביק עונה:
שיסוי היא מן השורש שס"ה, ופירושה כבר בלשון חז"ל כמו היום, לעורר לתקיפה: "שיסה בו את הכלב, שיסה בו את הנחש" (סנהדרין). שוסים היא מהשורש שס"ס שפירושו בזז, התנפל לצורך ביזה, ואין מדובר בשם פרטי של שבט מסוים. בין שני השורשים יש קרבה ומקורם כנראה בשורש משותף, וגם המשמעות אינה רחוקה.
30
דורון שואל/ת: רציתי לשאול על הקשר בין מגרש (כמו מגרש כדורגל) לבין גירוש. המורה שלנו להתעמלות היה אומר: רק מי שבא עם בגדי ספורט עולה למגרש, מי שלא - מגורש.
רוביק עונה:
מורה יצירתי בהחלט. 'מגרש' מופיעה 110 פעמים בתנ"ך, כחלקת אדמה, ובדרך כלל חלקה למרעה הבהמות. מכאן הקשר: מגרש הוא מקום שאליו מגרשים, או גורשים (שולחים) את הבהמות.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >