שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
שולה ברנע שואל/ת: מהו הקשר בין כסף לכיסופים?
רוביק עונה:
נראה שיש קשר. הפועל לכסוף בשפות מקבילות פירושו להיות חיוור מאשמה ובושה, להיות חסר צבע, ומכאן גם כיסופים. כסף היא 'המתכת החיוורת'.
17
יואל שואל/ת: "אהובתי ציפתה לקבל שעון כסף מצופה זהב". האם יש קשר בין שתי הוראות אלו של "לצַפות"?
רוביק עונה:
ציפה א' משמעותו השקיף, התבונן, הביט אל פני עתיד. ציפה ב' פירושו כיסה. יש טוענים שזו הרחבת משמעות של 'התבונן', אם כי זו השערה הנשמעת על פניה מאולצת, וכנראה זהות השורשים מקרית.
18
יריב שואל/ת: אם כבר נדוניה, היש קשר בין נדוניה לנדן?
רוביק עונה:
אין קשר. נדן ככלי הקיבול של החרב מקורו בפרסית: nidhana. נדן היא גם מילה נרדפת לנדוניה, ומופיעה גם במשמעות מתנה בספר יחזקאל ומקורה אכדי.
19
שוש שואל/ת: האם יש קשר כלשהו בין המילים דרכון ודרקון? האם הן כל כך דומות במקרה?
רוביק עונה:
אין כל קשר. דַרְכּון היא מילה חדשה עבור פספורט, הרחבה של 'דרך'. כמו כן היא מילה מקראית שפירושה מטבע פרסי עתיק. דְרָקון היא מילה יוונית שאומצה בלשון חכמים במשמעות המוכרת לנו היום.
20
דוד כהן קלס שואל/ת: מה הקשר בין דריכת אקדח או קשת לדריכה על הרגל?
רוביק עונה:
השורש דר"ך פירושו הבסיסי הוא הלך או צעד, ומכאן גם דֶרֶך, הדרכה ועוד. מכאן גם דריכת הענבים בגת – הליכה על הענבים תוך רמיסה שלהם להוצאת המיץ. מכאן גם הדריכה על הרגל, שהיא פעולת ההליכה. במקרא מופיע הביטוי 'דרך קשתו' – כאשר הכנת הקשת לפעולה נעשתה על ידי דריכה בכף הרגל. 'דרך את הנשק' הוא גירסה עברית מודרנית ל'דרך קשתו', למרות שלרגל אין כאן כבר תפקיד כלשהו.
21
עמיחי שואל/ת: קראתי הבוקר ב"הארץ" שבלנאולוג הוא מומחה לטיפול במרחצאות וכדומה. האם הקשר למילה העברית בלן הוא מקרי?
רוביק עונה:
הקשר אינו מקרי אלא הדוק. בַּלְנֶאוֹלוֹג הוא אכן מומחה למעיינות מרפא. המונח לטיני במקורו, שם בַלְנֶאוּם פירושה אמבטיה. ביוונית בַּלְנֶאוּס הוא מי שעובד בבית המרחץ, וממילה זו נגזר בעל המקצוע בעברית: בַּלָּן.
22
עופר שואל/ת: המילים לכפר ולכפור שותפים לאותו שורש אך במשמעות הפוכה כמעט. הכיצד?
רוביק עונה:
ככל הנראה זהות השורשים מקרית. כפ"ר א' פירושו לנקות, לכסות, ומכאן לנקות את החטאים. כפ"ר ב' פירושו להכחיש, ומכאן להכחיש את קיום האל ומצוותיו.
23
רינה גרטל שואל/ת: ראיתי במילון שאותיות השורש של המילה מכולת הן: נ.כ.ל. השורש הזה מוכר לי במשמעות שלילית מהמילים נוכל נכלולי וכ'ו. כיצד זה מתקשר למשמעות של מזון או מצרכי מזון?
רוביק עונה:
השורש המקורי של מכולת, מילה המופיעה פעמיים במקרא, אינו נכ"ל אלא אכ"ל, וזהו קיצור של מאכולת, תוך הכפלת כ' כתשלום על נשילת א'.
24
אורן בן שלמה שואל/ת: מהו הקשר בין השם 'הבל' מסיפור קין והבל, לבין המונח 'הבל' ממגילת קהלת?
רוביק עונה:
שמות רבים בתנ"ך זהים לשמות עבריים, אך בדרך כלל אין למצוא קשר בינם לבין המילה העברית, בעיקר בשמות הקדומים המייצגים מיתוסים שלפני היות העברית, וזה גם המצב עם 'הבל'.
25
דניאל אפשטין שואל/ת: האם יש קשר בין ערירי לעריות? האם המלים הן מאותו השורש? אם לא, מה מקור המילה ערירי? ניצן רוזנטל שואל באותו עניין: מה בדיוק מגלים בעריות ומה מקור המילה הזו?
רוביק עונה:
מקור המילה עריות הוא במילה ערווה, שהיא איברי המין בלשון המקרא. גילוי עריות הוא קיום יחסי מין אסורים בתוך המשפחה. השורש הוא ער"ה, במשמעות נחשף. ערירי הוא מהשורש ער"ר שפירושו חשף את עצמו, קרע את הבגדיו, ורואים בו צורת משנה של ער"ה, כך שהמילים קשורות.
26
הלל ביק שואל/ת: שבולת זהו מין ממשפחת הדגנים. יש למלה גם משמעות של זרם חזק של מים. שתי המשמעויות מופיעות בתנ"ך. האם יש קשר בין שתי המשמעויות, וא"כ מה הקשר.
רוביק עונה:
החוקרים חלוקים. יש טוענים ששיבולת הנהר נקראת כך על שום צורתה המזכירה שיבולת מסתעפת. טענה אחרת קושרת את שיבולת הנהר למילה שביל.
27
משה מגן שואל/ת: היתכן שאקדח ומקדחה הם מאותו שורש? הרי ידוע שהמקדח עושה חור אבל גם האקדח.
רוביק עונה:
אקדח במקרא היא אבן טובה, הקשורה לאבני החושן ועל פי המדרש "זוהרת כגחלת". בן יהודה בחר במילה כשם לפיסטול ומנמק שהוא "דוחה בכוח האש". הקשר לשורש קד"ח אסוציאטיבי בלבד.
28
שולה ברנע שואל/ת: היש קשר בין הבעת פנים נסוכה - לנסיך?
רוביק עונה:
נסך פירושה יצק, משח ומכאן מילים כמו מסכה (יציקת נחושת), נסיך (שנמשח בנסך) וכן הבעת אושר נסוכה על פניו, כאילו יצקו על פניו הבעת אושר.
29
איתי שואל/ת: למה קוראים כך ל"עצם השת", והאם יש קשר לבן של אדם וחווה?
רוביק עונה:
שֵת הוא שם נרדף לעכוז, מן השורש שת"ה הקשור ליסודות, לבסיס, וממנו מילים כמו תשתית, אבן השתייה וכדומה. שת הוא בסיס הגוף, המקום עליו יושבים. הקשר לשמו של בנם של אדם וחווה מקרי, או לפחות בלתי ניתן לאישוש.
30
נעם שואל/ת: האם לכינוי הצנחנים 'צְנֶפים' אין קשר למילה צניפה, שהיא צבר שאריות אוכל שעופות משליכים תוך כדי מעוף?
רוביק עונה:
סלנג צבאי לא נולד ממילים ספרותיות נדירות. הגירסה המקובלת שצְנֶף הם ראשי תיבות של 'צנחן פעור', כינוי גנאי שהודבק לצנחנים על ידי הגולנצ'יקים.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >