שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
286
עופר שואל/ת: האם יש קשר בין המילה 'טיפוס' לבין מקבילתה הלועזית type, או שמא הדמיון הפונטי בין שתי המילים הוא רק מקרי?
רוביק עונה:
יש קשר הדוק. המילה טיפוס, כמו המילה האנגלית type הן גלגול של המילה הלטינית typus, שמקורה במילה היוונית topus. המשמעות המקורית של המקור היווני-לטיני היא נקישה או מכה, ועד המאה ה-19 המונח שימש בתחום הדפוס, כך באנגלית וכך במילה העברית דפוס. החל מן המאה ה-19 התרחבה משמעות המילה באנגלית ליסוד קבוע באופיו של אדם או אובייקט כלשהו, בדומה לאותיות הדפוס. הרחבת השימוש בעברית, הן במילה טיפוס והן במילה דפוס באה בעקבות הרחבתה באנגלית ובשפות נוספות.
287
אראל שואל/ת: האם קיים קשר בין הפועל לווה הקשור בכסף, לבין הפועל ליווה?
רוביק עונה:
ככל הנראה הדמיון בין הפעלים מקרי, וזאת על פי הפעלים המקבילים בשפות שמיות שונות, בעיקר בערבית. השורש לו"ה (1) משמש בהוראות הקשורות לכסף, השורש לו"ה (2) המופיע בבניין קל במקרא מתייחס לחיבור בין אנשים.
288
יוש בר מאיר שואל/ת: האם יש קשר בין להיות נחוש, לבין נחושת? עד כמה שזכור לי, "מצח נחושה" הוא ביטוי המתייחס לעמדות ועקרונות שעומדים עליהם. והרי נחושת היא מתכת רכה וגמישה יחסית, ולכן היא החומר המוליך בחוטי החשמל.
רוביק עונה:
נראה שאבותינו לא הכירו את תכונות הנחושת כמונו, והיא נחשבה מתכת חזקה, ומכאן נחושתיים במשמעות אזיקים כבדים, ומצח נחושה, כלומר, מצח העשוי מנחושת, כדימוי לאדם אגרסיבי וחצוף.
289
ערן רון שואל/ת: הייתי בכניסת הבשורה בנצרת. הם קוראים לכנסיה כך, משום שהמלאך בישר למרים שם, בבית הוריה, שהיא עומדת להיות אימא של ישו. מנגד, מצאתי שם בכנסיה וגם לאחר מכן בהסברים בוויקיפדיה, שיש קשר בכנסיה לא רק לבשורה אלא גם לבשר: "כאן נהיה הדבר לבשר"[12] האם יש קשר בין הבשורה, למילה בשר. אני עיינתי במילון אבן שושן, אך לא מצאתי שום קשר בין שני המושגים. בשר בא מהאכדית bisru ואילו בשורה באה מאכדית bussuru.
רוביק עונה:
תודה על השאלה, והתשובה בגוף השאלה. אין קשר בין בשר ולבשורה, מדובר בדמיון מקרי, תופעה רווחת בעברית כמו בשפות אחרות.
290
סמדר קרקינובסקי שואל/ת: האם יש קשר בין צו, לצַוות ומצווה?
רוביק עונה:
אכן, שלוש המילה הן מן השורש צו"ה, וכולן עוסקות בפקודות והוראות. צַו הוא סוג של פקודה, לצוות פירושו לתת פקודה, ומצווה היא מעשה שיש לעשותו בתוקף פקודה – או ציווי – דתי.
291
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: האם יש קשר בין 'קולר' בעברית לבין collar באנגלית?
רוביק עונה:
יש ויש קשר, ולמעשה מדובר באותה מילה שהתגלגלה מן המילה הלטינית collare, שפירושה שרשרת על הצוואר, אל העברית התלמודית, ואל שפות אירופה השונות.
292
זיו כהן שואל/ת: אני מבקש להבין את פשרו של הפועל 'ההדיר'. האם קיים קשר בינו לבין הפועל 'האדיר'?
רוביק עונה:
אין קשר בין שני הפעלים. 'האדיר' פירושו הילל ושיבח, או העצים דבר מה. 'ההדיר' הוא מי שמתקין מהדורה חדשה לספר, ומכאן 'המהדיר'. מקצוע זה עובר מן העולם כיוון שהוצאות הספרים כמעט שאינן משקיעות במהדורות חדשות. המילה 'מהדורה' נגזרה מן השורש הארמי הד"ר, שפירושו חזר, ומכאן גם 'הדרן'.
293
נוני שואל/ת: ברח' בצלאל בירושלים מתנוסס שלט "בית הכנסת לעדת הג'רמקולים". להר מירון קראו פעם ג'רמק, היש קשר?
רוביק עונה:
לא נראה שיש קשר בין הג'רמקולים לבין הג'רמק. מדובר בעדה ייחודית קטנה שמרכזה בירושלים. ואולם, האתר לא הצליח לתהות על קנקנה של העדה, ונשמח לשתף את הגולשים בכל מידע, רצוי ממקור ראשון.
294
יהושע לניאדו שואל/ת: מהו שורש המילה 'סיכוי'? האם היא היפוכה של המילה 'סיכון'?
רוביק עונה:
שתי המילים תלמודיות, אך אין ביניהן קשר. 'סיכוי' פירושה תקווה, 'סיכון' פירושה העמדה בסכנה. קשה גם לטעון שמדובר בניגודים, אם כי לפעמים אנו רואים בהם אפשרויות לבחירה: סיכויים מול סיכונים. בכל מקרה מקור המילים בשורשים שונים, ואין ביניהן קשר אטימולוגי. סיכוי: סכ"ה, סיכון: סכ"ן.
295
ישראל זיו שואל/ת: אני תוהה מה מקור המילה התפעל במשמעות be amazed of. מה הקשר לשורש פע"ל?
רוביק עונה:
השורש של 'התפעל' במשמעות נדהם או התרגש הוא אכן משורש פע"ל. הוא מופיע במשמעות זו בלשון ימי הביניים. בתקופה זו החל השימוש בבניין התפעל בשורש פע"ל, לציון פעולה היוצרת שינוי, רושם וכדומה על האדם. משמעות נדהם או התרגש, המופיעה אצל אברבנאל, אינה רחוקה אם כן מהמשמעות הבסיסית של 'התפעל'.
296
עופר רוזנברג שואל/ת: האם יש קשר בין state שזו מדינה במהותה, לשטייטל האידישאי? מזכיר לי קצת את משמעות המילה מדינה בעברית וערבית.
רוביק עונה:
יש ויש קשר, וההשוואה לערבית נכונה. המקור הוא בגרמנית, שבה Stadt היא עיר, ו- Staat – מדינה. ביידיש עיר היא שטָאט, ועיירה: שטעטל, עיר קטנה. באנגלית state היא מדינה, וכן מצב עניינים, והמקור לטיני, במילה המוכרת לכולנו בימי הפייסבוק: סטטוס, מצב. גם בשפות השמיות שימשה המילה מדינה הן לעיר והן לחבל ארץ ריבוני, ומכאן השימוש במילה מדינה במגילת אסתר. יש לזכור שערים רבות גם באזור שלנו וגם באירופה היו ריבוניות, ערי מדינה.
297
דרור דרומי שואל/ת: מדוע 'שחר' הוא בוקר? אצלי המילה 'שחר' מתקשרת ל'שחור', שזה יותר לילה מבוקר.
רוביק עונה:
ככל הנראה אין קשר בין שחר במשמעות בוקר לבין שחור, למרות ששחר הוא המעבר מחושך לאור. שפות שמיות שונות מצביעות על כך שמדובר בשורשים שונים, אף כי בעברית הם זהים בעיצוריהם.
298
רפי הירשפלד שואל/ת: אני מלא סיפוק, כי אין לי ספק שהספקתי לספק מספיק. מה הקשר אם יש?
רוביק עונה:
הפעלים להספיק ולהסתפק, תואר הפועל מספיק ותחושת הסיפוק מתייחסים כולם למשמעות קרובה הגלומה בשורש ספ"ק: שלמות, שביעות רצון. המילה התלמודית סָפֵק אינה קשורה למשמעויות אלה, ומקורה אינו ברור. גם כאשר אנחנו סופקים כפיים לנוכח פורענות כלשהי אין לכך קשר לסיפוק, וגם לא להסתפקות במועט.
299
אבי שואל/ת: מה מקור המילה סמכות, ומה הקשר שלה ל'סמיכה' במובן של הישענות?
רוביק עונה:
'סמכות' היא מילה מחודשת, בעקבות הביטוי הארמי-תלמודי 'בר סמכא'. שימושי השורש סמ"ך קשורים ביסודם להישענות על מישהו, אם לצורכי עזרה, תמיכה רוחנית, השראה ולימוד, ומכאן 'סמכות'. כך גם בדקדוק: הנסמך, המילה הראשונה בצירוף, 'נשענת' על הסומך. השורש משמש גם במובן הפיזי הפשוט: הישענות על דבר מה, ובמקרה של שכיבות סמיכה: על הידיים.
300
עקיבא רגן שואל/ת: האם יש קשר בין האלה הכנענית הקרויה 'קדֵשה' לבין המונח קודש ונגזרותיו, הידועים לנו מהתנ"ך העברי?
רוביק עונה:
קדשה אינה אלה כנענית אלא אשה ששירתה את פולחן האלה עשתורת. בעברית, כמו באכדית שקדמה לה, קדשה, וכן בצורת הזכר קָדֵש, היא במקור כוהנת טהורה, ובהתפתחות מאוחרת, בהתייחסות לנוהגי הפולחן, זונה המשמשת בבית אלוהים. מדובר באותו שורש, קד"ש, ובהתפתחות משמעות דומה שלו בעברית ובאכדית.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >