שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
316
גיורא עציון שואל/ת: יש לי תהיות על השורש בק"ר. האם מקור המשמעויות השונות (visit, criticize, inspect) הוא אחד? האם יש קשר של משמעות לשם העצם בוקר במשמעות ראשית היום?
רוביק עונה:
במקרא האדם המבקר מגיע בדרך כלל לבדוק ולחקור, ולעתים להתארח או לשהות (תהילים: "לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו"). גם המילים 'ביקורת' ו'בקרה' במשמעות חקירה ובדיקה מופיעות במקרא. משמעות החקירה והבדיקה מצויה בפועל המקביל בכמה שפות שמיות. האטימולוג קליין סבור שמקור השימושים האלה בפועל הערבי בַּקַרַ שפירושו סדק, חתך, יצר שסע, ועל כן יש לדעתו קשר למבקר ה'פורץ' לבית, לבוקר הפורץ את חשכת הלילה, ולבָקָר, בעל החיים החורש או פולח את האדמה, אך נראה שהקשר כאן אינו מובהק ומדובר בהשערה.
317
דנה לוי שואל/ת: : מה מקור המילה 'התכלות'? האם קיים קשר בינה לביטוי 'כיליון עיניים'?
רוביק עונה:
'התכלות' היא משורש כלה, הסתיים. צורת התפעל, ולמעשה נתפעל מופיעה בלשון חכמים, במדרשים, ומכאן שם הפעולה התכלות. גם 'כיליון עיניים' הוא משורש זה, וההסבר המקובל הוא שהציפייה הממושכת גורמת סבל ומכלה את העיניים, ככתוב בתלמוד: "איזהו דבר שמכלה את העיניים ומדאיב את הנפש?"
318
רמי שואל/ת: מה מקור המילה 'שגגה'? האם היא קשורה לשגיאה, או שיש שורש נפרד שג"ג?
רוביק עונה:
שג"ה ושג"ג הם שורשים אחים, ותואמים את התיאוריה שחלק מן השורשים השמיים היו בעבר בני שני עיצורים. ש"ג הוכפל (שגג) או זכה לתנועה בסופו (שגה). מכאן שהמילים 'שגיאה' ו'שגגה' הן בנות דוד.
319
נעה זמשטיין שואל/ת: השבוע למדתי שהמלה Ziffer (ציפר) בגרמנית פירושה ספרה. האם יש קשר בין המילה גרמנית והמילה העברית?
רוביק עונה:
יש ויש קשר. המילה הגרמנית, כמו גם המילה האנגלית cipher הן גלגול של המילה הערבית סִפְר שפירושה אפס. המילה החדשה ספרה נשענת על הפועל לספור, ועל המילה הערבית סִפְר. אפשר להניח גם שהפועל לספור במשמעות למנות וסִפְר במשמעות אפס הם בעלי מקור משותף.
320
בצלאל לנדאו שואל/ת: האם יש קשר בין נהג הנוסע בגילופין, כלומר, שיכור, ובין אומן המגלף יצירת אומנות?
רוביק עונה:
אכן, יש קשר, אך הוא מפותל ואפילו מפתיע. הביטוי 'גילופים' או 'גילופין' מופיע לראשונה בספר הזוהר, וזאת בעקבות מדרש שבו נאמר "הציץ ששמו של הקב"ה גלוף עליו", כלומר, שמו של האל מגולף וחקוק. בספר הזוהר שימש סמל האלוהים הגלוף שבמדרש בסיס לפרשנויות רבות, וגם זכה לצורת רבים: גילופים/ן, ובנטייה 'בגילופיהן'. בעקבות הפירוש הקבלי יצר האר"י פיוט בארמית לסעודה שלישית של שבת בשם 'בני היכלא', ובו מופיעה המילה בגילופין במשמעותה העתיקה אבל בהקשר של סעודה ומשתה. הפיוט הפך נפוץ בסעודות שבת. עם הזמן המילה זוהתה עם ההתבסמות מן היין שבסעודה, וזו היום משמעותה היחידה.
321
נגה שואל/ת: מה הקשר בין המילה 'פשוט' במובן של simple לבין הפעלים לפשוט ולהתפשט?
רוביק עונה:
המקור המקראי של המילה הוא אכן הפעלים לפשוט ולהתפשט, והם מתייחס בעיקר להסרת הבגדים, ובהרחבה לפתיחה ופיזור, כמו בביטוי 'פשט ידו'. בימי הביניים אומצה צורת הבינוני הפעוּל 'פשוט' למשמעות מופשטת (גם היא מאותו שורש): ברור, לא מורכב, כאילו נושא מסוים 'התפשט' ממה שמקשה עלינו להבין אותו.
322
עדו שואל/ת: המילה 'דודך' בשיר השירים, מופיעה במובן אהובך. האם ואיך מתחבר לשימוש במילה כשיוך משפחתי?
רוביק עונה:
כפי ש'אח' הוא גם בן לאותו אב או אם וגם חבר, כך 'דוד' הוא גם בן משפחה וגם אדם אהוב. במקרא השימוש ב'דוד' כבן משפחה (אחי האב או האם) הוא השימוש המוקדם, ואילו השימוש כ'אהוב' בלעדי לספר המאוחר יותר, שיר השירים. המילה 'דודים' במשמעות אהבים מופיע גם ביחזקאל ובמשלי. יש רואים גם בשם דָוִד נגזרת של המילה, במשמעות אהוב. המשמעות הכפולה והקשורה זו בזו במילה זאת אופיינית למילים מקבילות שפות שמיות רבות. ובאשר לבני המשפחה, בעברית החדשה 'דוד' הוא גם מי שנישא לאחי או אחות האב או האם.
323
דליה גנור שואל/ת: אני מבקשת הסבר לפועל לתרגם. אחרי ששמטתי את האות תו נשארתי עם השורש רגם ואני מתקשה, למרות שפע האבנים, למצוא קשר.
רוביק עונה:
לא, אין קשר בין הפועל 'לתרגם' לבין הפועל 'לרגום' במשמעות לסקול באבנים. הפועל לתרגם, כמו גם בעל המקצוע 'תורגמן' מופיעים בתלמוד, ולצד העברית בשפות רבות, וביניהן ערבית בכמה דיאלקטים, יוונית עתיקה וארמית, שהיא מקור הפועל והשם בלשון חז"ל. כל השפות האלה ניזונות ישירות או בעקיפין מן האכדית, שם בעל המקצוע נקרא תְרְגֻמַנֻ, במשמעות פרשן, שממנו נגזר הפועל. תְרְגֻמַנֻ הוא הרחבה של הפועל האכדי רג'ם שפירושו לצעוק, ולכן יש שקושרים אותו גם למילה רעם, וכן למילה המקראית הנדירה רִגְמָה.
324
אורי בית אור שואל/ת: אהיל, אוהל, להאהיל על עיניי; הילה של אור, תהלי מאורך כי רב, אורו יהל לי. האם מדובר באותו שורש? האם אין פירושו להטיל צל/אור?
רוביק עונה:
מדובר בשני שורשים שונים. אוהל הוא מקום מגורים, ובמקורותיו הקודמים: בני משפחה, שהאוהל הוא מקום מגוריהם המשותף. מן המילה אוהל נגזר השורש אה"ל ומילים כמו אהיל, הדומה לאוהל, להאהיל – להגן על העיניים מפני השמש בפעולת המזכירה נטיית אוהל. בערבית מברכים ב'אהלן': בוא והיכנס לאוהלי. הילה ויהל הם מן השורש הל"ל הקשור באור. יש אכן קשר סמנטי בין שני השורשים, אבל הוא קשר של ניגוד: צל לעומת אור.
325
גלעד אשבל שואל/ת: אבי הוא יליד העיר העתיקה. הוא נולד ב-1889, וחי הרבה שנים שם. שפתו העיקרית הייתה אידיש, שפה שדיברנו בבית והייתה מתובלת במילים בערבית, אנגלית וטורקית. המילה 'חקורה' הייתה מקובלת בביתנו, וכוונתה הייתה למקום ששם זורקים את האשפה. במעקב אחרי המלה הזאת מצאתי שלושה פירושים. חצר אחורית, אדמה לגידול ירקות, ובערבית סתם אדמה. אני מנסה לקשור מלה זו עם החקרה, המצודה היוונית שנתגלתה לאחרונה. היא נמצאת ליד שער האשפות ליד עיר דוד. האם אין לקשור בין מצודת החקרה לבין המילה חקורה?
רוביק עונה:
הקישור מעניין אבל כנראה שאין קשר. 'חקורה' היא אכן מילה בערבית, ופירושה חצר. חקרה היא הצורה הארמית של המילה היוונית אקרה, שהיא שמה המקורי של המצודה ופירושה המילולי מצודה. לא נראה שיש קשר בין המילים, לא ברמת המשמעות, ולא בהיבט של גלגולי מילים בין שפה לשפה.
326
נעה זמשטיין שואל/ת: מה הקשר בין יחס מתמטי (מנה של שני מספרים), לבין יחס במובן של תשומת לב או התנהגות?
רוביק עונה:
המילה 'יחס' התגלגלה ממילה יחידאית במקרא, בספר נחמיה, שם מוזכר "ספר היחשׂ" של העולים, במשמעות תולדותיו של אדם, כלומר מוצאו המשפחתי. שין שמאלית הומרה בלשון חכמים לס', ובמשמעות קרובה: קשר משפחתי בין אנשים, ומכאן גם ייחוס ואילן יוחסין. בימי הביניים התרחבה משמעות המילה לזיקה או קשר בכלל, בדרך כלל במסגרת טענות לוגיות, ומכאן גם הביטוי הוותיק 'מילת יחס', המייצג קשר בין שתי מילים במשפט. בעברית החדשה אומצה ההרחבה לתחומים נוספים, ומכאן קשר נפשי או התנהגותי ("היחס שלו לעובדים מחפיר"), וכן במתמטיקה ועוד.
327
תבור רוזנר שואל/ת: מה מקור המילה 'ניצחון'? אני יודע שהיא הופיעה לראשונה בספרות התלמודית, אבל אני לא מצליח למצוא מתי הופיעה לראשונה, ומה מקורה. האם היא קשורה למילה 'נֶצַח', או שאין שום קשר ביניהן?
רוביק עונה:
המילה ניצחון היא מלשון חכמים, ומופיעה בעיקר במדרשים. המילה נצח היא מילה מקראית שפירושה גם תהילה וגם התמשכות, עמידה מול כוחות המנסים להשמיד אותך. מקורן באותו שורש, המייצג תהילה ושליטה: הזוכה בניצחון זוכה בחיי נצח.
328
הודיה שואל/ת: האם יש קשר בין "הלכך" (המקור הוא בגמרא, עד כמה שידוע לי) לבין "אי לכך", או שהדמיון נובע רק מזה ששני הביטויים נאמרים כיום בצורות שגויות? (הצורות הנכונות הן "אֵי לְכָךְ" ו"הִלְכָּךְ" לפי המילון של מורפיקס).
רוביק עונה:
הִלכּך היא הצורה התלמודית הנפוצה, במשמעות משום כך או לפי כך, ומקבילתה הֵילכך. על פי ארנסט קליין משמעות הֵי או הִ היא קריאה לתשומת לב, ממש כמו היי של ימינו אלה. 'אֵי לכך' היא צורה חדשה לאותו רעיון, ואפשר לראות בה שיבוש מטעמי נוחות של הֵילכך, ובהשפעת הלכך, וכן הצירוף המקראי 'אֵי לזאת' במשמעות דומה מספר ירמיהו.
329
אלמוג שואל/ת: מה הקשר בין המנצח בהתמודדות (ספורט, משחק או קרב) ובין המנצח המוזיקלי, זה שמנחה את נגני התזמורת?
רוביק עונה:
הקשר הוא מקראי, שכן הביטוי "למנצח" מופיע 56 פעם במקרא, פעם בחבקוק והיתר בתהילים, ונקשר תמיד לנגינות בבית המקדש. הפרשנים התחבטו בשאלה ממש כמו אלמוג. אברהם אבן עזרא כותב: "אמר הגאון כי זה המזמור לדוד ונתנו לאחד מן המשוררים לנגן אותו תמיד כמו לַנֶצַח. ואחרים אמרו כי המנצח הוא הפקיד, בשהוא שׂר על המנגנים כמו ומנצחים עליהם, וזהו הנכון, ונפתח למ"ד למנצח, בעבור היותו ידוע וטעם בנגינות". הבלשן נ"ה טור-סיני מקדיש לנושא מאמר נרחב. לטענתו לגרסה שמדובר במפקח או מנהל אין בסיס בשימושים המקראיים של השורש נצ"ח, הקשור בגבורה ותעוזה. לטענתו 'ניצח' פירושו 'הגביר'. המנצח אינו מי שמנהל את התזמורת, אלא המנגן בעצמו, המגביר ומעלה את עוצמת הנגינה.
330
נתנאל אליאש שואל/ת: לשורש פר"ש הרבה שימושים: פרשת השבוע, פירוש רש"י, פרושים וצדוקים ופרישה מהעבודה. מה הקשר ביניהם?
רוביק עונה:
לשורש פר"ש שני מקורות שונים. האחד קשור בביאור וגילוי, מקורו במקרא, וככל הנראה הוא קשור לשורש פש"ר. מכאן 'פרשת השבוע': הפרק המבואר והמוסבר מן התורה, וכמובן פירוש רש"י. השורש האחר קשור בהתבדלות, ומכאן פרישה מן המשרה או מן המירוץ. לגבי הפרושים קיים ויכוח באיזה פר"ש מדובר, האם בפרישה מכלל ישראל, או בפירוש חדש שנתנו לתפיסת היהדות.
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >