שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
346
תהלה שואל/ת: האם יש קשר בין 'פיל' לבין 'נפיל'?
רוביק עונה:
'פיל נפיל' הוא הברקה של ורה ישראלית וא"ד שפיר, המתרגמים הראשונים של פו הדב לעברית, שקראו ליצור המסתורי heffalump פיל נפיל. פרט לכך זה אינו יותר מחרוז חביב.
347
גל בת אביבה שואל/ת: אני תוהה על תצורת המילה ׳חברבורות׳, האם היא באה משורש חב"ר כמו ׳חבורה׳, במובן סימן חבלה על הגוף?
רוביק עונה:
אכן, יש ויש קשר בין חבּורה לחבּרבּורה. לשורש חב"ר כמה משמעויות, ואחת מהן הקשורה בפסים וצבעים. חבּורה היא פסים על הגוף, הנגרמים כתוצאה מפציעה. חברבורה היא כתם צבע, על פי הדגם העברי של הכפלת אותיות ע"ל. בלשון ימי הביניים מופיעה גם המילה חברבור, מי שיש לו חברבורות.
348
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: היום נסענו דרומה ועברנו את צומת עד הלום. האם יש קשר בין 'עד הלום' במובן 'עד פה', לבין הלום במובן 'מהלומה', והאם יש הלימה בין שני המושגים?
רוביק עונה:
אין קשר. הלום היא מילה המופיעה בכמה שפות שמיות בגירסאות שונות במשמעות 'הֵנָּה'. הלם במשמעות היכה גם הוא בעל מקור שמי עתיק. גם 'הלם' התלמודי שמשמעות והתאים אינו קשור, ללא למהלומה ולא לעד הלום.
349
אסתר לוי שואל/ת: למילה גיל שתי משמעויות , age ו-joy. מהו המקור לשימוש בשתי המשמעויות’ וממתי השימוש בהם?
רוביק עונה:
אלה מילים זהות אך שונות במשמעות וללא קשר ביניהן, תופעה שלה אנו קוראים מילים הומונימיות. שתי המילים מופיעות במקרא. גיל במשמעות שמחה שמונה פעמים, גיל במשמעות שנותיו של אדם פעם אחת בספר דניאל בפסוק עברי דווקא.
350
עמוס האוזנר שואל/ת: האם נחקר לעומק הקשר בין ה"כהן" במקורותינו, לבין איש הדת בפולחן בהוואי, הקרוי kahuna. האם קיים קשר עתיק יומין איזה שהוא בין הפולינזים לבין עם ישראל?
רוביק עונה:
לא, בל' רבתי. אין קשר, אלא אם כן אוחזים באמונת ההבל שהעברית היא אם כל השפות. דמיון מקרי בין מילים משפות שונות הוא תופעה ידועה, והדוגמאות לכך רבות מאוד.
351
אלון יודקובסקי שואל/ת: מה בין הרופאים, שתפקידם לדאוג שנהיה בריאים ונחיה, לבין הרפאים, שהם מתים?
רוביק עונה:
ככל הנראה אין ביניהם קשר. רופא קשור בשורה של שפות שמיות לעבודת הריפוי והטיפול במחלות. רפאים, מילה המופיעה רק ברבים, נגזרת מהשורש רפא, שהוא צורה משנית של השורש רפ"ה שפירושו חלש, ומכאן המילה רפה.
352
גלית ארזי שואל/ת: האם יש קשר בין יישום לבין ישות? האם הכוונה ב'יישום' להפוך דבר הנמצא באוויר לדבר קיים, בדרך של יישום?
רוביק עונה:
אין כל קשר. 'ישות' היא הרחבה של 'יש' כפי ש'מהות' היא הרחבה של 'מה'. יישום היא גלגול של השורש 'שים'. י' דילגה לה קדימה והפכה מתנועה לעיצור, וכך נולד בשנות הששים שורש חדש: יש"ם. מקור המילה במילון הצבאי, והשימוש בה ובפועל ליישם התפשט לתחומים רבים ולתקשורת בניגוד לדעת בלשנים מובילים, ולמרות שהאקדמיה פסלה אותו בשעתו. גלגול שורשים כזה אינו חדש בשפה. המילה 'יקום' התגלגלה ככל הנראה מן השורש קו"ם, ביאליק חידש את 'יבוא' מן השורש בו"א, גם בהקבלה ל'יצוא'. מצביעים גם על הקשר בין השורשים הקדומים עו"ץ ויע"ץ, אם כי כאן יע"ץ נחשב קדום יותר.
353
טובה שואל/ת: מה מקור הכינוי בולבול לאיבר המין של הזכר? ידוע לי שבלאדינו הוא נקרא פאשארו: ציפור. האם יש קשר?
רוביק עונה:
על המילה בולבול נכתב באתר. האפשרות שמעלה טובה מעניינת והגיונית, גם אם אין להניח שאפשר להוכיח אותה. היא מזכירה גם את שירו של חנוך לוין "ציפור המכנסיים שלי".
354
יעל הסקרנית שואל/ת: מה הקשר בין לנצח במלחמה ולנצח על תזמורת?
רוביק עונה:
המנצח על התזמורת קדם למנצח במלחמה, והוא מופיע בספר תהילים, כמו בפתיח לפרק בנוסח "למנצח על הגיתית". הפועל לנצח פירושו, בעיקר בספרי התנ"ך המאוחרים, לפקד, למשול ולנהל, ומכאן גם לנהל כלי נגינה. בלשון חכמים מופיעה משמעות הניצחון במלחמה, וכאן גם בהשפעת משמעויות דומות בשפות שמיות אחרות, וגם על פי קשר המשמעות: המנצח במלחמה שולט על העם הנכבש ומנהל אותו.
355
איציק שואל/ת: מה הקשר בין המילים בטן, בִטנה ובטון?
רוביק עונה:
'בטן' ו'בטנה' קשורות קשר הדוק. 'בטנה' היא חלקו הפנימי של בגד, בדרך כלל בגד עליון כמו מעיל מרופד וכן תיקים מרופדים, והיא נקראת כך כדימוי לבטן: 'בטנה' היא 'בטנו' של הבגד. 'בטון' אינו קשורה לענייננו. זוהי מילה צרפתית, המשמשת בעולם הבניין. בארץ הקודש נוצר צירוף גרמני-צרפתי: אייזן בטון.
356
אבישי טופול שואל/ת: מה בין 'שרבוט שפתיים', 'שרבוט במשמעות קשקוש, ושרביט המלך?
רוביק עונה:
'שרביט' מופיעה במקרא, והיא הרחבה של המילה 'שבט' במשמעות מקל מלכותי, שממנו התגלגל גם השבט כבית אב. תוספת ר' כהרחבת שורש תלת עיצורי מוכרת בעברית, כמו בפועל 'לכרסם' ואחרים. אל שרביט נקשר הפועל לשרבט, המופיע בתלמוד ופירושו להזדקף, לגדול ולהתנפח. 'שרבוט שפתיים' הוא ניפוח השפתיים. 'שרבוט' במשמעות קשקוש היא מילה בעברית החדשה, וגם היא נגזרה מן השרביט, קשקוש באמצעות כלי דמוי שרביט, כמו מכחול או עיפרון.
357
צביקה נהיר שואל/ת: המילה הארמית גלוסקמה משמשת גם לארון קבורה וגם ללחמנייה. האם יש קשר בין שני הפירושים?
רוביק עונה:
הבלבול בין שתי המילים רב אך הן אינן זהות. 'גלוסקמה' היא ארון קבורה וגם תיבה סתם, 'גלוסקה' (ברבים 'גלוסקאות') היא לחמנייה. שתיהן מופיעות בתלמוד ומקור שתיהן מיוונית, אך ממקורות שונים.
358
שואל/ת: במסגרת שיעור תושב"ע ערכתי לתלמידי בכתה ט' היכרות עם המילים אולפנא ואולפן, שמשמעותן בתלמוד מקום לימוד. "ומה עושים באולפן?" שאלתי. "מצלמים", הם ענו. איך נוצר הקשר בין אולפן הטלוויזיה לאולפן הלימוד?
רוביק עונה:
"אולפן צילום" במשמעות "חדר העבודה של הצלם" חודש בשנות השישים. שמו הבינלאומי הוא studio, מילה שנולדה בראשית המאה ה-19 כשם לחדר העבודה של ציירים ופסלים, והתפתחה לתחומים מגוונים, ביניהם חדר העבודה של הצלם, ומאוחר יותר כונה כך החלל שבו מצלמים שידורי טלוויזיה וקולנוע. "סטודיו" קשור לפועל האנגלי הנפוץ study דהיינו, ללמוד, שמקורו בלטינית ובצרפתית. על בסיס הקשר הזה הורחבה בעברית משמעות "אולפן", מקום לימוד, ל"אולפן צילום".
359
שואל/ת: ברצוני לדעת אם מקור המילה רִתמה הוא מצמח הרותם, שענפיו ידועים בחוזקם?
רוביק עונה:
רותם העברי מקביל ל"רתם" הערבי, שפירושו צמח המטאטא, וזאת עקב דמיונו של השיח למטאטא. ואכן, הרותם נקרא באנגלית גם broom. השם הערבי נגזר מהפועל הערבי רת"מ, קשר יחד, המקביל למשמעות הפועל העברי. נראה שזה גם מקור השם העברי ומכאן שרתימת (קשירת) המטאטא, ריתמת הסוס ושיח הרותם רתומים זה לזה. המונח המדעי הבינלאומי לצמח הרותם הוא retama, הדומה במפתיע לשם העברי, ולא במקרה. מקורו מן הספרדית, ששאלה אותו מהערבית.
360
שואל/ת: בזמן ארוחת ערב עם האחיין שלי מצאתי את עצמי מונע ממנו לשחק עם הסכין, ואומר לו: "אסור, סכין זה מסוכן". האם יש קשר אמיתי בין "סכין" ל"סכנה", או שזה צירוף מקרים?
רוביק עונה:
אין כל קשר בין השניים. "סכנה", מהשורש סכ"ן, קשורה לשורשים קרובים בשפות שמיות במשמעות דומה, והיא מתייחסת למגוון מצבים שהחשש מדקירת סכין אינו הבולט ביניהם. "סכין" היא מילה תלמודית ללא שורש, המקבילה למילה המקראית שׂכין, המופיעה פעם אחת, בספר משלי. "סכין" מזכירה את המילה הארמית שכינא, הקשורה כנראה לשורש הקיים גם בעברית, שׂכ"ך, לשפד, שממנו נגזרה בין היתר סיכה.
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >