שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
376
יהודה נויפלד שואל/ת: האם לדעתך יש קשר בין המילה הארמית 'דלמא', שפירושה שמא או אולי, ל'דילמה' של ימינו, שבה אנחנו מתלבטים שמא כן לעשות דבר או שמא לא לעשותו?
רוביק עונה:
הדמיון רב אך הוא מקרי בהחלט. דְּלמא מורכב ממילית הזיקה די- ו'למה' במשמעות למה כמילת שאלה. המקבילה העברית 'שמא' נחשבת קיצור של הצירוף המקראי שַלָמה, ש' הזיקה+למה, ויש קושרים אותה ל'דילמא'. דילמה האנגלית היא מילה יוונית במקורה, ופירושה 'שתי טענות'.
377
יונתן קלדרון שואל/ת: האם מקור המונח John Doe, הפלוני אלמוני האנגלי, קשור למונח הארמי 'מאן דהוא'?
רוביק עונה:
לא קשור, אם כי הרעיון מעניין. 'מאן דהוא' פירושו בארמית 'מי שהוא', וספק אם יוצרי האנגלית לדורותיה נחשפו אליו. John doe הוא במקורו מן המאה ה-18 כינוי בדיוני לתובע במשפט, מול Richard roe, שם בדיוני כללי לנתבע.
378
מנחם קוזלובסקי שואל/ת: מה הקשר בין שימושיו השונים של השורש חב"ל: 'חובל' במשמעות פוגע, 'חובל' במשמעות ימאי, 'חבל' במשמעות חוטים שזורים, 'חבל ארץ', 'חבלי לידה', 'חבלי משיח', והאם 'תחבולה' קשורה גם כן?
רוביק עונה:
השורש חב"ל הוא שורש הומונימי, כלומר, שורש זהה ממקורות שונים ובמשמעויות שונות, שבדרך כלל אין ביניהן קשר. חב"ל 1 קשור בהרס, ומכאן 'לחבול' במשמעות לפגוע במישהו, וכן 'מְחַבֵּל' ו'חַבָּלָה'. חב"ל 2 נוגע בענייני קשירה. מכאן כמובן המילה חֶבֶל, אבל גם המונח חֶבֶל ארץ, שנמדד בעבר על ידי מתיחת חבלים. חובל הוא במקורו איש ים הקושר חבלים.יתכן שגם 'תחבולה', קשירת קשרים מטפורית, שייכת לשורש הזה. חב"ל 3 קשור בסבל ובמאמץ, בעבודה קשה המביאה לתוצאות רצויות. מכאן 'חבלי לידה', וגם 'חבלי משיח'.
379
דב שואל/ת: מה הקשר בין 'מעריץ' ל'עריץ'? במילון מצאתי שהמקור לשתי המילים הוא ער"ץ. האם 'מעריץ' הופך את ה'נערץ' ל'עריץ', ואולי להיפך?
רוביק עונה:
השורש ער"ץ קשור לפחד, ומכאן הופעותיו השונות. המילה 'עריץ' מופיעה במקרא 20 פעם במשמעות אכזר, מי שפוחדים ממנו, בעיקר אצל ישעיהו. הפועל 'העריץ' מופיע שלוש פעמים אצל ישעיהו, וכאן מדובר בפחד ויראה מאלוהים.
380
תהלה שואל/ת: נדיר בן החמש וחצי שב ושואל: האם 'עטלף' קשור ל'להתעלף'?
רוביק עונה:
החשיבה של נדיר מוכיחה לנו שילדים שומעים בשפה דברים הנחסמים אצל המבוגר. הפועל 'להתעלף' ושם העצם 'עטלף' אכן נשמעים דומים וקרובים. כאמור, הידע 'המבוגר' אינו מוצא ביניהם קשר, כי הם מגיעים ממקורות שונים ואפילו רחוקים, וגם אין ביניהם קשר של משמעות.
381
משה שואל/ת: מה הקשר בין תקיעה בשופר לבין תקיעה במובנים של נעיצה או חסימה?
רוביק עונה:
משמעותו הבסיסית של הפועל 'תקע' היא דחיפה, כמו דחיפת יתד לאדמה. מכאן, על דרך החיקוי, נקראת דחיפת האוויר בשופר, בקרן יער או בחצוצרה 'תקיעה'. קשר דומה בפעלים קרובים אפשר למצוא גם באתיופית ובארמית. האטימולוג קליין מזכיר כי בגרמנית קיימת תופעה דומה. Strassen פירושו לדחוף,. das horn Strassen פירושו לתקוע בקרן. משמעות החסימה (הוא תקע אותי) היא מטפורית ונהוגה בסלנג.
382
סמואל שואל/ת: מה מקור המילה 'קרב', והאם היא קשורה במשמעותה המקורית למילה 'קרוב'.
רוביק עונה:
קשורה בהחלט. המילה 'קרב' מציינת התקרבות של המחנות הלוחמים אלה לאלה.
383
לילך בר נב שואל/ת: האם המילה 'מאושר' בשפה העברית מגיעה מהמילה 'אישור'? על פי התיאוריה שלי היא מעידה שבעברית האושר כרוך בכך שהסביבה מאשרת את האדם ומעשיו.
רוביק עונה:
התיאוריה יפה, והיא אפילו נתנה רעיון לאחת הפרסומות, בשאלה "אני לא יודעת מי יותר מאושרת, אני או המשכנתא". ואולם על פי הבלשנות ההשוואתית של השפות השמיות מדובר בשני שורשים שונים. אש"ר א' קשור בתחושת שביעות רצון ובנוחות, כמו למשל באוגריתית ובערבית, והוא מקור המילה אושר, המופיעה פעם אחת במקרא. אש"ר ב' שממנו נגזרה אישור, קשור לכוח וביטחון, והוא התגלגל מן הפועל שרר, שלט.
384
עמית שואל/ת: קראתי את טורו של אהרון מוריאלי על שמות הציפורים והופתעתי לגלות כי במספר שפות חוזרים בשמו של העורב צלילים דומים. עורב בעברית, רַבֶּה Rabe בגרמנית, Rapp בגרמנית אמצעית, ראָב (קרי: רוב) ביידיש, Raven באנגלית וכן Gawron בפולנית. האם הדמיון הצלילי מקרי?
רוביק עונה:
המילים באנגלית וביידיש מקורן בגרמנית. דווקא הדוגמה מהגרמנית האמצעית מעידה שהדמיון בין המילים מקרי, שכן אין קרבה או תהליך העתקה בין v שבמילה עורב לבין p שבמילה rapp. המילה הפולנית רחוקה עוד יותר וגלגולה הוא סלאבי. ככל הנראה היא מקור שם המשפחה גברון.
385
תמי הרמן שואל/ת: תמי הרמן האם קיים קשר בין המילה 'שביל' למילה 'שובל'? ואיך מתקשרת המילה 'בשביל' למילה 'שביל'?
רוביק עונה:
השורש שב"ל, בעברית ובשפות שמיות נוספות, מתייחס להתמתחות, התקדמות וזרימה. מכאן נוצרה 'שביל', המופיעה פעמיים במקרא, מהן פעם אחת במשמעות 'שבילי מים'. מאותו שורש נמצא את 'שובל' הנשרך אחרי הבגד, ואת 'שיבולת', שהיא זרימת הנהר המוכרת ממבחן הש' של בני שבט אפרים. 'בשביל' היא מילת יחס תלמודית המורכת מ'ב+שביל', ופירושה המילולי הוא 'בדרך אל'. "עשיתי את זה בשביל לקבל הערכה": עשיתי את זה בדרך או במטרה לקבל הערכה.
386
אורי לאור שואל/ת: הצרוף "הבל ורעות רוח" מופיע בספר קהלת מספר פעמים. האם רעות קרוב לרועה (צאן), והאם המלה מופיעה ללא קשר עם הבל?
רוביק עונה:
רעוּת בפסוק זה פירושה מחשבות או חזיונות, וכאן במשמעות שלילית: חזיונות שווא. המילה קשורה למילה המקראית רֵעַ שפירושה רצון וכוונה ומכאן הביטוי שמקורו בתהלים "הבין לרעו". משורש זה, רע"ה נגזרה גם המילה רעיון. למילים אלה מקבילות בארמית, וכיוון שהן מופיעות בספרים מאוחרים יחסית נראה שיש כאן השפעה ארמית. לכל אלה אין קשר לרועה הצאן. השורש אמנם גם הוא רע"ה, אך הוא נקשר לשורשים ופעלים אחרים בשפות שמיות שונות. אין גם קשר ביניהן לבין רעות במשמעות חברות. הקשר להבל הוא אסוציאטיבי בלבד.
387
אריה קרישק שואל/ת: האם יש משותף בין בֶגֶד במשמעות מלבוש לבין בגד במשמעות בגידה?
רוביק עונה:
הן פרשני המקרא והן הבלשנים נוטים לקבל את הטענה שיש קשר בין המילים. כפי שהלובש בגד מכסה את עצמו, כך הבוגד מכסה את כוונותיו האמיתיות. את הטענה מחזק הקשר האפשרי בין 'מעיל' לבין הפועל 'למעול'; וכן הקשר בערבית בין לַבִשַׂ: לבש בגד, לבין לַבַּשַׂ: הסווה, כיסה, בלבל.
388
חיים אייל שואל/ת: מה הקשר בין 'משא' ל'עומס'? האם אדם 'מעמיס משא' או 'עומס משא'?
רוביק עונה:
שורש המילה משא היא נש"א, ועל כן מי שמוביל משא בדרך כלשהי הוא 'נושא משא'. 'עומס משא' הוא מי שנושא משא על שכמו, 'מעמיס משא' מתאר את מהלך ההעמסה הראשון.
389
שרית שואל/ת: מהיכן מגיעה הפועל לְבָאֵר, והאם יש לו קשר לבְאֵר המים?
רוביק עונה:
הפועל לבאר מופיע שלוש פעמים במקרא. על משה נאמר בספר דברים שהוא "באר את התורה". באר המים נפוצה הרבה יותר במקרא. למרות הדמיון בעיצורים אין בין המילים קשר. בשפות שמיות מקבילות מופיע בפועל לבאר העיצור א', בעוד המילים המקבילות לבאר המים מכילות אֵם תנועה בהגיות שונות, כגון בִּיר בערבית. המילה 'בוֹר' היא בת משפחה של 'באר'.
390
מיכה כנרר שואל/ת: 'שבוע משמשי', בערבית ג'ומעה משמשִיָּה, הוא שבוע החולף במהירות, כמו עונת המשמֵש הקצרה. החג 'הממשמש ובא' קרב אלינו במהירות. האם יש קשר, ואם כן מהו?
רוביק עונה:
הביטוי התלמודי 'ממשמש ובא' סתום במידת מה. 'למשמש' פירושו לגעת, לחוש, צורה משנית של 'למַשֵש'. על פי ההופעות המעטות של הביטוי בתלמוד נראה שהכוונה כאן לכך שהאדם המתקרב למקום כלשהו עושה זאת בזהירות, בודק ובוחן לפני שהוא בא: "ממשמש – ובא". אין לכך קשר לפרי המשמש, פרי שמקור שמו בערבית. פרי המשמֵש נקשר לדחיפות ומהירות עקב עונת הקטיף הקצרה מאוד שלו, ומכאן 'בֻקרָה פיל מִשמִש' (מחר בקטיף המשמש), שכוונתו 'זה לא יקרה לעולם', וכן הביטוי היפה שבשאלה, 'שבוע משמשי'.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >