שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
391
נעה שואל/ת: האם יש קשר בין המילה העברית 'אוריין' לבין המילה האנגלית oriented?
רוביק עונה:
אין קשר. 'אוריין' היא מילה ארמית במסגרת הצירוף 'בר-אוריין' שפירושו בן תורה. היא קרובה ל'אורייתא' הארמית שפירושה תורה. oriented התגלגלה מהמילה הלטינית orient, מזרח, ומכאן גם 'אוריינטציה', התמצאות. המזרח נתפס על ידי הקדמונים ככיוון שאליו צופים וממנו משרטטים את הכיוונים, ומכאן גם בעברית 'קדימה', 'ימי קדם' וכדומה, בעקבות קדם, מזרח.
392
אליעזר שואל/ת: מה הקשר בין אמנות, אמונה, אומֶנֶת ואולי גם אמירת אָמֶן?
רוביק עונה:
השורש אמ"ן הוא שורש פורה מאוד, ויש במשפחתו מילים נוספות חשובות: אמינות, נאמנות, אֵמון, מאמן ואפילו אמת. כולן קשורות ליסוד משותף של יציבות ובטחון (אמינות ונאמנות), הדרך הנכונה לעשות דברים (אמנות) מה שנכון ואין אפשרות לערער עליו (אמת ואמונה), וכך יתר הופעות השורש.
393
יוש בן מאיר שואל/ת: 'הצלחה' ו'בהצלחה', מתי זו ומתי זו? האם ואיך זה קשור ל'לצלוח'? מה מקור המילה 'לצלוח', ומדוע היא קשורה בעיקר למים? האם גם ה'צלחת' במשפחה?
רוביק עונה:
'הצלחה' היא שם עצם, 'בהצלחה' היא תואר פועל (הוא ביצע את המשימה בהצלחה), שהתגלגלה גם לברכה מקובלת, קיצור של משפט האיחול 'שתבצע את המשימה בהצלחה'. אין קשר בין 'הצלחה' ל'צליחה'. השורש צל"ח משקף שני שורשים שונים מבחינת מקורם ומשמעותם. האחד מדבר על השלמת משימה באופן ראוי, השני על חיתוך וחציה, ולאו דווקא מים: גם הרים, מדבריות ומשימה קשה. גם 'צלחת' אינה קשורה. במקרא יש לה כבר עקבות בספר דברי הימים: "וַֽיְבַשְּׁלוּ הַפֶּסַח בָּאֵשׁ כַּמִּשְׁפָּט וְהַקֳּדָשִׁים בִּשְּׁלוּ בַּסִּירוֹת וּבַדְּוָדִים וּבַצֵּלָחוֹת וַיָּרִיצוּ לְכָל־בְּנֵי הָעָֽם".
394
עדן שואל/ת: האם יש מכנה אטימולוגי משותף בין נחש, נחושת, נחישות וניחוש?
רוביק עונה:
'נחש' ו'ניחוש' אינן קשורות. 'נחושת' ו'נחישות' קשורות זו לזו. אדם נחוש ובעל נחישות הוא מי שאופיו והתנהגותו חזקים כנחושת.
395
אלון בריגה שואל/ת: מה הקשר בין צריח של מנוף או טנק, לבין צורח?
רוביק עונה:
אין כל קשר אטימולוגי, שלא לדבר על היעדר קשר אחר. האות צ' במילים אלה מגיע ממעתקים פונטיים שונים.
396
תהלה שואל/ת: האם יש קשר בין חיתול שכרוך סביב ישבן התינוק, חותלות שכרוכות סביב הרגל, וחתול שנכרך סביב עצמו כשהוא מתארגן לשינה?
רוביק עונה:
החיתול והחותלות הם בני אותה משפחה שמקורה בהופעה יחידה בתנ"ך, בספר יחזקאל טז: "וּבְמַיִם לֹא־רֻחַצְתְּ לְמִשְׁעִי, וְהָמְלֵחַ לֹא הֻמְלַחַתְּ, וְהָחְתֵּל לֹא חֻתַּלְתְּ". החתול אינו שייך לכאן, זו מילה תלמודית השאולה מארמית.
397
אבי פוספוס שואל/ת: מאיה בִתי שאלה האם גֵרָה שמעלה הפרה מגיעה במקור מאיבר הגוף גרון?
רוביק עונה:
למאיה חוש לשוני מצוין, אבל התשובה מורכבת. למילה גֵרָה כשם עצם שלוש משמעויות: העלאת המזון מן הקיבה לצורך לעיסה והחזרתה לקיבה שנייה; חלק הגוף הכולל את הצוואר, החזה והבטן ומכונה באנגלית torso; וכן מטבע עתיק. בעוד המשמעות השנייה אכן קשורה על פי שפות שמיות נוספות כגון אכדית לגרון, גֵרָה שמעלה הבהמה קשורה ככל הנראה לפועל גרר, שפירושה לעס ושׁחק משהו.
398
אליעזר שואל/ת: מה מקור המילה 'שלולית'? האם יש לה קשר ל'שלילי'?
רוביק עונה:
'שלולית' היא מילה תלמודית, קרובה למילה הערבית שלאל שפירושה מפל מים. 'שלילי' התגלגל מהשורש השמי של"ל שפירושה, דחה, דחק. יש קושרים אותו לפועל מקראי שפירושו שליפת אלומות חציר. בלי קשר, 'שלולית' איננה עניין 'שלילי', ובעיני הילדים בחורף היא אפילו סיבה למסיבה.
399
רינה ברוך שואל/ת: בעקבות ליל הסדר ועשר מכות מצריים, חבר קיבוץ שלי דורש ממני בתוקף שאסביר לו מה הקשר (אם יש קשר) בין "דיבור", "דָבָר", "מִדבָּר", "הדבּרה" ו"דֶבֶר".
רוביק עונה:
לשורש דב"ר שלושה מימושים שאין ביניהם קשר. דיבור ודָבָר קשורים, הקשר הוא ייחודי לשפות שמיות: 'דָבָר' הוא עניין כלשהו, אבל מקורו במילה הנאמרת, בדיבור. דֶבֶר קשורה לשורש דב"ר המופיע בשפות שונות, במילים הקשורות במוות. מִדְבָּר הוא מקום מרעה הצאן, בעקבות משמעות השורש דב"ר: ללוות, ללכת אחרי. מכאן גם 'הדביר', שפירושו 'התגבר על משהו', ומכאן 'השמיד מזיקים'.
400
הדס שואל/ת: האם מקור המילה "עוינות" הוא במילה "עין", במובן של "לשים עין" על מישהו?
רוביק עונה:
אכן ואכן. 'עוין' הוא מי שמביט בחברו בעין רעה, כמו שהביט שאול בדוד.
401
אורנה פונדק שואל/ת: האם יש קשר בין עבודת פרך לבין פריכת זיתים?
רוביק עונה:
יש ויש קשר. פריכת זיתים היא ריסוק הזיתים לצורך ייצור השמן. עבודת פרך היא עבודת ריסוק ושבירה של העובד.
402
יעוד גונן שואל/ת: בהערה לדיון במילים הקשורות לשרש חט"א, דומני שנתקלתי בעבר בשימוש בפועל 'להתחטא' במובן 'להתנחמד'; האם זכרוני אינו מתעתע בי?
רוביק עונה:
אכן, 'התחטא', ובעיקר בצורת הבינוני 'מתחטא', פירושו להתפנק, עם אבק חנופה. מקור הפועל בתלמוד, ולמרות השורש הזהה מקורו שונה, ואין כל קשר בינו לבין החטאים שאנחנו עושים.
403
אורי לאור שואל/ת: לפני מספר שנים שמעתי רעיון מעניין לגבי "להחטיא את המטרה". הטענה היתה שאין לומר "להחטיא את המטרה" אלא "להחטיא את החץ", לגרום לחץ לסטות מדרך הישר, כלומר לחטוא. האם יש סימוכין לשימוש זה?
רוביק עונה:
המדרש נחמד ומשרת את המחזירים בתשובה למיניהם, אבל אין לו קשר לפשט המקראי.
404
שלומית שואל/ת: האם לקנח את האף (למחוט), לקנח את הרצפה (לנגב בסחבה), ולקנח את הארוחה בגלידה, כולם מאותו שורש?
רוביק עונה:
בהחלט. בכולם יש פעולה של ניקוי: ניקוי האף, ניקוי הרצפה, וניקוי הצלחת בסוף הארוחה. בלשון חכמים מקנחים גם לאחר עשיית צרכים.
405
אורי שואל/ת: השורש דל"ק משמש גם במובן רדיפה וגם במובן בעירה. האם יש קשר בין שני המובנים הללו?
רוביק עונה:
אין קשר בין השורשים, המופיעים שניהם במקרא. דלק א' פירושו בשפות מקבילות התקדם. דל"ק ב' פירושו בער. לאות ד' המשותפת לשני השורשים יש מקור פונטי שונה, פרט המחדד את העובדה שאין ביניהם קשר.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >