שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
391
אבישי טופול שואל/ת: מה בין 'שרבוט שפתיים', 'שרבוט במשמעות קשקוש, ושרביט המלך?
רוביק עונה:
'שרביט' מופיעה במקרא, והיא הרחבה של המילה 'שבט' במשמעות מקל מלכותי, שממנו התגלגל גם השבט כבית אב. תוספת ר' כהרחבת שורש תלת עיצורי מוכרת בעברית, כמו בפועל 'לכרסם' ואחרים. אל שרביט נקשר הפועל לשרבט, המופיע בתלמוד ופירושו להזדקף, לגדול ולהתנפח. 'שרבוט שפתיים' הוא ניפוח השפתיים. 'שרבוט' במשמעות קשקוש היא מילה בעברית החדשה, וגם היא נגזרה מן השרביט, קשקוש באמצעות כלי דמוי שרביט, כמו מכחול או עיפרון.
392
צביקה נהיר שואל/ת: המילה הארמית גלוסקמה משמשת גם לארון קבורה וגם ללחמנייה. האם יש קשר בין שני הפירושים?
רוביק עונה:
הבלבול בין שתי המילים רב אך הן אינן זהות. 'גלוסקמה' היא ארון קבורה וגם תיבה סתם, 'גלוסקה' (ברבים 'גלוסקאות') היא לחמנייה. שתיהן מופיעות בתלמוד ומקור שתיהן מיוונית, אך ממקורות שונים.
393
שואל/ת: במסגרת שיעור תושב"ע ערכתי לתלמידי בכתה ט' היכרות עם המילים אולפנא ואולפן, שמשמעותן בתלמוד מקום לימוד. "ומה עושים באולפן?" שאלתי. "מצלמים", הם ענו. איך נוצר הקשר בין אולפן הטלוויזיה לאולפן הלימוד?
רוביק עונה:
"אולפן צילום" במשמעות "חדר העבודה של הצלם" חודש בשנות השישים. שמו הבינלאומי הוא studio, מילה שנולדה בראשית המאה ה-19 כשם לחדר העבודה של ציירים ופסלים, והתפתחה לתחומים מגוונים, ביניהם חדר העבודה של הצלם, ומאוחר יותר כונה כך החלל שבו מצלמים שידורי טלוויזיה וקולנוע. "סטודיו" קשור לפועל האנגלי הנפוץ study דהיינו, ללמוד, שמקורו בלטינית ובצרפתית. על בסיס הקשר הזה הורחבה בעברית משמעות "אולפן", מקום לימוד, ל"אולפן צילום".
394
שואל/ת: ברצוני לדעת אם מקור המילה רִתמה הוא מצמח הרותם, שענפיו ידועים בחוזקם?
רוביק עונה:
רותם העברי מקביל ל"רתם" הערבי, שפירושו צמח המטאטא, וזאת עקב דמיונו של השיח למטאטא. ואכן, הרותם נקרא באנגלית גם broom. השם הערבי נגזר מהפועל הערבי רת"מ, קשר יחד, המקביל למשמעות הפועל העברי. נראה שזה גם מקור השם העברי ומכאן שרתימת (קשירת) המטאטא, ריתמת הסוס ושיח הרותם רתומים זה לזה. המונח המדעי הבינלאומי לצמח הרותם הוא retama, הדומה במפתיע לשם העברי, ולא במקרה. מקורו מן הספרדית, ששאלה אותו מהערבית.
395
שואל/ת: בזמן ארוחת ערב עם האחיין שלי מצאתי את עצמי מונע ממנו לשחק עם הסכין, ואומר לו: "אסור, סכין זה מסוכן". האם יש קשר אמיתי בין "סכין" ל"סכנה", או שזה צירוף מקרים?
רוביק עונה:
אין כל קשר בין השניים. "סכנה", מהשורש סכ"ן, קשורה לשורשים קרובים בשפות שמיות במשמעות דומה, והיא מתייחסת למגוון מצבים שהחשש מדקירת סכין אינו הבולט ביניהם. "סכין" היא מילה תלמודית ללא שורש, המקבילה למילה המקראית שׂכין, המופיעה פעם אחת, בספר משלי. "סכין" מזכירה את המילה הארמית שכינא, הקשורה כנראה לשורש הקיים גם בעברית, שׂכ"ך, לשפד, שממנו נגזרה בין היתר סיכה.
396
אהד באסי שואל/ת: מה בין בולימיה לבין בולמוס (האכילה) שמאפיין אותה?
רוביק עונה:
יש קשר הדוק. שתי המלים באו מיוונית, מהמלה boulimos – רעב חזק, המורכבת משני חלקים: bous הוא שור, limos הוא רעב, כך שמדובר ברעב של שור. בולימיה היא המלה הבינלאומית למחלת אכילת היתר, בולמוס התקבלה בעברית התלמודית, והיא גם השם הרשמי למחלת הבולימיה, שהיא גילוי של ה"אנורקסיה נרבוזה". בעברית החדשה משתמשים ב"בולמוס" גם בעניינים שאינם קשורים לאוכל (נתקף בולמוס של דיבור).
397
שואל/ת: האם המילה אָרוּס, מי שמתעתד להינשא, באה מהמילה אֶרוֹס?
רוביק עונה:
אין קשר. ארוס העברי, ובמקור המקראי הפועל ארש, מתקשר למילים שמיות מקבילות כמו למילה הערבית ערוש, חתן. ארוס הוא אל האהבה במיתולוגיה היוונית. הסיומת –וֹס נהוגה בשמות יווניים רבים.
398
זמירה מחו"ל שואל/ת: מה ההבדל בין סקירה לסריקה? האם זה לא אותו דבר?
רוביק עונה:
יש שורשים שיש בהם שיכול אותיות, אך לא במקרה זה. "סריקה" במשמעות בדיקה ובחינה מדוקדקת היא התפתחות של פעולת סריקת השיער. "סקירה" היא הסתכלות, וקשורה בפעולת העין.
399
חן גילאון שואל/ת: בעבודה היום התעורר דיון בנוגע למה מקור המושג "בול עץ"? יעקב מנתניה מוסיף: מה הקשר בין בול עץ, בול דואר וקליעה בול?
רוביק עונה:
אין קשר. בול עץ הוא ביטוי מן התנ"ך ופירושו גזיר עץ יבש. בול במשמעות בול דואר היא מילה מודרנית הלקוחה היישר מן הערבית, שלקחה אותה מצידה מטורקית, שהתגלגלה מפרסית, שם פירושה כסף. בביטוי "קלע בול", בול היא מילה אנגלית, והביטוי הוא hit the bull’s eye (פגע בעין הפר). Bull's eye (עין הפר) הוא כינוי מטאפורי לנקודה השחורה שבמרכז מטרת ירי שסביבה עיגולים ההולכים ומתרחבים. ביידיש אומרים "פגע בנקודה", בגרמנית ובצרפתית: "פגע בשחור". יש גם ירח בול, חודש חשוון, וכאן בול קשור ככל הנראה למילה "יבול".
400
חנה מירושלים שואל/ת: האם יש קשר בין אדם הכורע תחת הנטל לבין קריעת תחת? ואם לא - מהיכן הגיע הביטוי הפלסטי והלא אנין הזה? הרי לא מדובר בתופעה פיסיולוגית מוכרת?
רוביק עונה:
האדם הכורע תחת העומס התגלגל מביטויים בתנ"ך כמו "כרע נפל" או "כרע תחתיו", והוא מתאר אדם שכוחו תש מהעבודה והוא נאלץ לכרוע. "קריעת תחת" נשמעת זהה אבל מדובר כמובן בשורש אחר, קר"ע, וכאן המקור הוא דווקא בגרמנית. על מי שעובד קשה אומרים: sich den Arsch aufreissen. בשפות אחרות אפשר למצוא ביטויים קרובים שמשמעותם "לשבור את התחת". באנגלית: bust one's ass. בצרפתית: se casser le cul. על מקור הביטוי צריך לשאול את יוצריו הגרמניים, אי שם במאות הקודמות, אבל הוא בוודאי מעיד על הרגשת התשישות, המתמקדת בדרך כלל בחלק התחתון של הגוף. מלבד זאת, התחת מסמל כאן את הגוף כולו, ממש כמו ב"הזיז את התחת", גם הוא ביטוי מתורגם, וביטויים נוספים.
401
טל מהמרכז שואל/ת: אשתי, עולה חדשה, חיברה בין "מחר" ו"אחר-כך" וכרכה אותם ביחד: "מחר-כך" . מה דעתכם?
רוביק עונה:
לאשתך חוש לשוני מפותח וקולע. "מחר כך" הוא ביטוי סלנג ישראלי ותיק למדי, המופיע כבר במילון הסלנג של נתיבה בן יהודה ודן בן אמוץ משנות השבעים.
402
יואב שואל/ת: מה הקשר בין פסל לבין פָסול (לא תעשה לך פסל וגו') ומה עם הפסולת? הרי אותה משליכים, ואת הפסל שומרים (חזק!) ואף מציגים לראווה?
רוביק עונה:
החוקרים חלוקים בעניין. בשפות שמיות רבות לפַסל פירושו כמו היום לחתוך ולעצב באבן, ובקיצור, ליצור פסלים. המשמעות השנייה היא לזרוק את הבלתי רצוי, ולכן אנחנו פוסלים אדם מלשמש בתפקיד כלשהו, וגם זורקים פסולת. חלק מהחוקרים סבורים שהמשמעות הזו התגלגלה מהפיסול באבן, שם הפסל מסיר חומר מיותר מן האבן. אחרים סבורים שאלה שני שורשים שונים.
403
יוחאי נבו שואל/ת: האם יש קשר בין לחלוט במים רותחים, לביטוי 'לחלוטין'?
רוביק עונה:
לא, אין קשר. מדובר לא רק בשניים אלא בשלושה שורשים שונים. חלט א' הוא מהתנ"ך, והוא עוסק בעניינים ברורים ומגובשים, ומכאן 'החליט' ו"לחלוטין' וגם "פסק דין חלוט", שאין אפשרות לערער עליו. חלט ב' הוא מהתלמוד ואתו מרתיחים תה וביצים. יש גם חלט ג', בשימוש משפטי בלבד, מתייחס להפקעת רכוש (חילוט). זהו פועל ארמי שעבר גיור, ככל הנראה מקבוצת הפעלים חילץ, חילק וכדומה.
404
יוסף בלכר שואל/ת: האם יתכן ששורשה ומוצאה של המילה גולה היא משמו של השליט הזר הראשון בארץ שהוציא חלק מבני עמנו לגלות? הרי שמו הפרטי היה תגלת, הוא תגלת פילאסר המפורסם?
רוביק עונה:
הרעיון מעניין אך לא סביר. "גלה" הוא שורש שמי המצוי בשפות רבות ומשמש גם במשמעות הופיע, (לגלות, התגלות) וגם כיציאה לגלות (להופיע במקום מסוים, בארץ אחרת). לא סביר ששמו של המלך האשורי הוא מקור המילה, למרות שהשפה האשורית היא שפת שמית. תגלת פלאסר השלישי אכן נקט במדיניות של הגליות עמים בכיוונים שונים, אך השם ניתן לו מאבות אבותיו.
405
יוסף כפתורי שואל/ת: הקיצור ז"ל, המתווסף לשמו של נפטר, דומה מאד לשם זליג, המשמש בגרמנית ואצל יהודים אשכנזים. האם לדעתך יש כאן מקור משותף?
רוביק עונה:
השם זליג פירושו בגרמנית מבורך או מאושר. ז"ל הם ראשי תיבות שהונהגו בתלמוד ל"זיכרונו לברכה", ובכל מקרה קשה לראות את היהודים קוראים לרך הנולד בשם המזכיר את המתים. עם זאת, הביטוי הגרמני-יהודי selig en Andenken פירושו זכרונו לברכה.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >