שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
391
עידו מאשקלון שואל/ת: כמנהגי בקודש בעת הכריעה בשירותים אני קורא תנ"ך, והנה הגעתי לספר משלי, כ"ז 7: "נפש שבעה תבוס נופת, ונפש רעבה כל-מר מתוק". תהיתי האם "תבוס" קשור איכשהו ל"באסה"?
רוביק עונה:
"בוס" בפסוק ממשלי קשור ל"בוז": מי ששבע בז למזון מתוק המוגש לו. באשר ל"באסה" הסוגיה מורכבת יותר. קיים שורש בערבית ספרותית: בא"ס, הקשור לתחושות רעות ולדכדוך. שורש זה קשור לשורש העברי בא"ש, הסריח, ממנו צמחו פרי הבאושים וידידנו הבואש. ואולם מילת הסלנג באסה מקורה בערבית המדוברת והיא נהגית בַּעְצָה (צ' היא אות נחצית הנשמעת כמו ס' כבדה). משמעותה בערבית המדוברת תקיעת אצבע בישבנו של אדם, עניין משפיל ביותר, ולכן ממעטים הערבים להשתמש במילה. בשימוש העברי באסה היא מילה מתונה בהרבה, ומכאן נוצרו מילים ופעלים כמו מבואס, להתבאס ועוד.
392
עידו ארד שואל/ת: לפני כמה שבועות התייחסת במדור במוסף לשבת למילה חוליה, אך לא הזכרת את הביטוי התלמודי "אין הבור מתמלא מחולייתו".?
רוביק עונה:
במדור התייחסתי למילה 'חוליה' בהקשר לחוליה שנתפסה בעקבות רצח התיירת ליד בית שמש. חוליה היא מילה תלמודית שפירושה במקורה טבעת בשלשלת, ומכאן התגלגלה לאנטומיה, למכאניקה, למתמטיקה (שם היא קטע של מספר גדול) ועוד. בכולן חוזר הדימוי של קטע בשרשרת ארוכה. בצבא חוליה היא קבוצה קטנה למשימות מיוחדות, חלק משרשרת הלחימה. לכל אלה אין קשר ל"חוליה" בביטוי המדובר. בלשון חכמים חוליה היא אבן המונחת על פי בור המים, ואם זו המשמעות הכוונה היא שהאבן אינה מאפשרת למים לחזור אל הבור. אפשרות השנייה היא שחוליה היא ערימת החול שנחפר כדי ליצור את הבור, ועל פי הביטוי אם נשיב אם נשיב את החול שנחפר אל הבור הוא לא יתמלא.
393
עידית רוטשטיין שואל/ת: מה הקשר בין חיובי לשורש חי"ב? והאם יש קשר בין שלילי לשלל המופיע בתנ"ך?
רוביק עונה:
"חיובי" היא מילה חדשה שהתגלגלה מהפועל לחייב, המופיע בתלמוד: חיוב והתחייבות קשורות להסכמה והכרעה שיש לפעול בצורה מסוימת. "חיובי" במקורו פירושו, "קשור בהסכמה מחייבת שיש לפעול בדרך זו ולא אחרת". תופעה דומה קיימת באנגלית: positive מייצג גם רוח טובה ומשתפת, וגם החלטיות ומחויבות. "שלילי" הוא ככל הנראה התפתחות של המילה והפועל שלל במשמעות ביזה המופיעה במקרא.
394
עידן כהן שואל/ת: מה הקשר בין רימון (פרי) לרימון (נפץ)?
רוביק עונה:
באנגלית, וכן בצרפתית ובספרדית רימון במשמעות רימון הנפץ נקרא Grenade. בספרדית ובצרפתית זהו גם שמו של הפרי, בעוד באנגלית הוא הורחב ל-Pommegranate. הוא נקרא בשפות אלה כך בגלל דמיונו של רימון הנפץ לפרי (עגול ומלא "גרעינים" של אבק שריפה), וברור שבכל המקרים שם הפרי הוא מקור שמו של חומר הנפץ ולא להיפך.
395
שואל/ת: האם יש קשר בין "ליווי" ו"לווייה" ללוויתן, בעיקר על רקע נוהגם של הלווייתנים ללוות זה את זה, לפעמים במחיר חייהם?
רוביק עונה:
הרעיון יפה, אבל ככל הנראה אין קשר כזה. על פי מילון האטימולוגיה של קליין לוויתן מתייחס למשמעות אחרת של השורש לו"ה, "התפתל". בשורש הזה אפשר למצוא את הקישוט המקראי המפותל "לוויה" ומכאן "לוויית חן". "לוויתן" המקראי נחשב נחש או דרקון (ישעיהו: "יפקוד אדני על לויתן נחש בריח, ועל לויתן נחש עקלתון"), או חיית ים גדולה. קליין סבור שרק בעברית החדשה הוצמד לוויתן לחיה הענקית הקרויה whale. לוויתן נדד לשפות האירופיות כשם ליצור גדול ומורכב, ועל שמו נקראה יצירת הענק של הפילוסוף הובס על המדינה.
396
עמרי שואל/ת: מה הקשר בין 'אספקה' ו'הספקה', ובין 'הרגעה' ל'ארגעה'?
רוביק עונה:
'הספקה' ו'הרגעה' הן שמות פעולה ומייצגות את הפעולה. 'ארגעה' ואספקה' הם שמות עצם כלליים. עקרונית יש לומר "ההספקה עברה בשלום", אבל "קיבלנו את האספקה בזמן"; "ניסיונות ההרגעה לא הצליחו", אבל "נשמעה צפירת ארגעה". גם כאן התערבב השימוש במילים לבלי הכר.
397
ענת מיהוד שואל/ת: מהיכן מגיע הפועל "לשׂים", ומה הקשר בינו לבין הפועל "ליישׂם"?
רוביק עונה:
השורש שׂי"ם מופיע במקרא קרוב ל-600 פעמים. הסיפור המעניין הוא הפועל "ליישם". הוא החל להישמע בשנות החמישים במשמעות to apply, ומכאן יישום, שפירושה application. הפועל החדש נגזר לכאורה מ"לשים", אבל הוא זכה לביקורת רבה, ובשנת 1961 נפסל על ידי האקדמיה מסיבות דקדוקיות, שהרי י' היא ע' הפועל שהתחצפה והפכה לפ' הפועל. הפסילה לא עזרה, הציבור והתקשורת המשיכו להשתמש בפועל החדש ובשנת 1981 הוא זכה גם לאישור בדיעבד של האקדמיה, לצד הפועל הנפוץ פחות "להחיל". היום קשה לתאר את חיינו במציאות ובעולם הדיגיטלי בלי "יישום" וצורת הריבוי "יישומים".
398
ערן מתל אביב שואל/ת: האם הדמיון בין 'מפרק' ו'מרפק' מקרי? הרי מרפק מחבר בין שני פרקי היד?
רוביק עונה:
ככל הנראה אין קשר. מפרק קשור לענייני פיצול וחלוקה. מרפק קשור לענייני תמיכה, והוא חובר לפועל להתרפק המופיע בשיר השירים, ולפועל לרַפֵּק במשמעות לסייע, המופיע בספרות מאוחרת יותר.
399
ערן תל אביב שואל/ת: במדור נכתב על מילים שבהן מתחלפות א' וה', כמו אבחנה והבחנה. האם ההחלפה הזו תופסת גם במקרה של 'ארמון' ו'הרמון', או שיש פירוש שונה לשתי המלים האלו?
רוביק עונה:
שתי המילים מופיעות במקרא, כל אחת בהופעה יחידה, ומקורן אינו ברור. רבים סבורים ש'הרמון' במקרא היא צורה משנית של ארמון, ואולי שם מקום. בספרות ההשכלה קיבלה המילה 'הרמון' את המשמעות המקובלת, שהיא החלק בארמון שבו חיות הנשים. זאת בעקבות המילה האנגלית Harem שמשמעותה הרמון, שהתגלגלה מהמילה הערבית חארם במשמעות זו.
400
קארין שואל/ת: רציתי לדעת מה מקור הביטוי "לסבר את האוזן" ומה הקשר שלו למילה "סביר" ולביטוי "סבר פנים יפות".
רוביק עונה:
יש קשר. הביטוי מצוי בלשון חז"ל ושם בש' שמאלית: "לשׂבר את האוזן", לגרום שטסקט כלשהו יהיה פשוט ומובן, ומכאן גם סביר, פשוט והגיוני. סֵבֶר (בתנ"ך: שֵׂבֶר) פירושו תקווה והוא התרחב למשמעות של הבעת פנים, ועל כן נכתב במסכת אבות: "והווי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות". בשפות שמיות מקבילות "סבר" פירושו חשב, האמין, קיווה או ציפה לדבר מה, ומכאן הקשר.
401
רותי שואל/ת: המילה "העתק" בלשון הרבנית ובמקרא מציינת העברת משהו, בדרך כלל ממקום למקום. האם המילה 'עתיק', משהו ישן, מקורה באותו מקור, או שזו התלבשות של שורש עברי על המילה antique?
רוביק עונה:
המילה עתיק מופיעה במשמעות ישן-נושן בתנ"ך. החוקרים קושרים אותה למשמעות הבסיסית של השורש עת"ק, כלומר, עתיק הוא מה שהועבר או הועתק מזמננו אל העבר הרחוק.
402
רחל אשד שואל/ת: רות בת השש וחצי שאלה אותי מה הקשר בין ערוץ של נחל לערוץ בטלוויזיה. מה אענה לה?
רוביק עונה:
רות שאלה שאלה נהדרת. אנחנו קוראים לערוץ טלוויזיה כך בעקבות ערוץ הנחל, שהיא מילה מהתנ"ך. במקרה זה אנו עושים זאת בעקבות האנגלים, שקוראים לערוץ טלוויזיה channel, שפירושו המקורי ערוץ נחל. בטלוויזיה וגם ברדיו ניתן לכל שדרן או תחנה פס ברוחב מסוים שדרכו הוא יכול לשדר, ועל כן הוא נקרא ערוץ, באנגלית ובעקבותיה בעברית.
403
ריקי שואל/ת: האם יש קשר בין המילה 'כרבולת' והפועל 'להתכרבל'?
רוביק עונה:
יש קשר, אך הוא מפותל במקצת. כרבולת היא מילה תלמודית. בתלמוד נאמר שמי שרוצה לסרס תרנגול צריך לקחת ממנו את כרבולתו, והוא "יסתרס מאליו". בתלמוד מופיעה גם הצורה הארמית של המילה, כרבלתא. בשפות שמיות שונות המילה מציינת מגבעת או ברדס, כגון באכדית: כַּרְבָּלָתוּ. הכרבולת היא איפה המגבעת של התרנגול. הפועל להתכרבל נשאב מן התנ"ך. על דוד המלך נאמר בספר דברי הימים שהוא "מכורבל במעיל בוּץ". המעיל מקשר לספר דניאל, שם מופיעה המילה הארמית כרבלא, שפירושה מעיל. המגבעת והמעיל הם פרטי לבוש העוטפים את חלקי הגוף, ומכאן הקשר ביניהם. על הקשר בין הכרבולת וההתכרבלות מצביע כבר רש"י בפירושו לספר דברי הימים. הפועל להתכרבל הוא התתפתחות טבעית חדשה מ"מכורבל" המקראי.
404
ש' מאזור הצפון שואל/ת: מדוע נאמר על אדם בעל דעה פוליטית שהוא 'שמאלני'? מה זה קשור לצד שמאל, ומה אומרת התוספת ני?
רוביק עונה:
ההבחנה בין ימין ושמאל נולדה באסיפות הנבחרים באירופה, ובראשונה בפרלמנט הצרפתי, שבהם באופן מסורתי בעלי ההשקפות הרדיקליות יותר ישבו בצד שמאל. התוספת –ני התפתחה בשנות השישים כדי להבחין בין "שמאלי" מתון לבין "שמאלני" רדיקלי, על משקל ההבחנה "לאומי-לאומני". עם הזמן היא הפכה כינוי לכל אדם בעל השקפות שמאליות, כשהיא ממשיכה לשאת את המטען השלילי אך בצורה סמויה יחסית.
405
ש. מירושלים שואל/ת: מה טיב ההבדל בין חטף וחתף? ומדוע בת"ו מופיעה המילה כמעט באופן בלעדי בצורה "כחתף"?
רוביק עונה:
אין הבדל. האותיות ט' ות' מתחלפות ביניהן לכל אורך ההיסטוריה של השפה. "תועה ו"טועה" באות מאותו מקום, וכמוהן "חרט" ו"חרת". חטף וחתף מופיעות שתיהן בתנ"ך. "כחתף" מופיע בתנ"ך רק בת', ולכן נקלט כך, אבל פרשני המקרא טורחים לומר כי "כחתף" פירושו "כחטף".
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >