שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
391
גיורא שנר שואל/ת: האם יש קשר בין המילה 'כֵּרָה', שהיא התוצאה, ובין המילה 'כיריים' שהם המכשיר לקבלת התוצאה?
רוביק עונה:
אין קשר. כרה היא מילה יחידאית במקרא. המילה הקרובה לה בשפות השמיות היא קֵרָתוּ, במשמעות דומה. המילה כיריים נקשרת לשורש כו"ר, שמשמעותו להיות עגול, וכאן מדובר בשורשים קרובים כמן כר"ה וכר"ר, ובמילים שונות כמו כיור, כרייה, כיכר, כרכור ואחרים.
392
ניב שואל/ת: האם נכון לכתוב 'עובדי ומנהלי החברה מצופים לסטנדרט ביצוע גבוה', או שהמשמעות תהיה שעובדי החברה מצופים בשוקולד?
רוביק עונה:
השורש צפ"ה משמש לפעלים במשמעויות שונות כבר במקרא, וככל הנראה הזהות ביניהם מקרית. צפ"ה 1 נקשר להתבוננות (ומכאן לִצְפות וכן לצַפּות, לייחל לדבר מה). צפ"ה 2 נקשר לכיסוי. מצופה הוא על כן מי שמצפים ממנו לדבר מה (צפ"ה 1), או מי שמצפים אותו, למשל בשוקולד (צפ"ה 2).
393
אמנון שואל/ת: מה הקשר בין 'תפילה' ל'פלילי'?
רוביק עונה:
השורש של שתי המילים הוא פל"ל, אבל על הקשר ביניהן חלוקות הדעות. פלילי נקשר למילה הנדירה 'פָליל' שפירושה שופט. תפילה היא פנייה אל האל, ומכאן הפועל התפלל, לצד פילל שפירושו ייחל וציפה לישועה. יש שקושרים בנימוקים שונים בין הפנייה לאל לבין הפנייה אל השופט, אך אלה השערות שלא נמצא להן אישוש משכנע.
394
פנחס שואל/ת: מה הקשר בין 'מבוסם' ו'מבושם'?
רוביק עונה:
יש קשר, מדובר באותה מילה בכתיב שונה, ועם זאת יש ביניהן בידול משמעות מאוחר. מקור השורש בש"ם הוא במילה המקראית בושם המופיעה בשיר השירים, שמקורה או השפעתה ארמית, במשמעות חומר כלשהו המפיץ ריח טוב ומעניק הרגשה טובה. מכאן 'מבושם' הוא מי שמשתמש בבשמים, אך המשמעות התרחבה למי שחש נעימות רבה. כדרך לשון חכמים הומרה ש' לעיתים קרובות בס', ונוצרו שני כתיבים למילים מאותו שורש: מבושם ומבוסם. מכאן נולד גם הביטוי המדרשי 'יבושם (או יבוסם) לך', שבו אומר בעל מרתף היין לגנבים "יערב לכם, יבושם לכם, החזירו את החבית למקומה". השימוש הזה הוליד כבר בימי הביניים קשר בין תחושת הנעימות לבין שתיית יין, וכך קיבל 'מבוסם' (או 'מבושם') משמעות נוספת, של אדם שהשתכר. היום נוצר בידול: 'מבושם' הוא מי שהעטה על עצמו בושם, 'מבוסם' הוא אדם ששתה יין ונוטה לשיכרות.
395
אלעד שואל/ת: מדוע מוצמד הכינוי 'חוראנים' לאנשים שפועלים בצורה לא אלגנטית ומנומסת. האם זה קשור לאזור חורן בסוריה?
רוביק עונה:
החוראנים הם ערבים מוסלמים המתגוררים בהרי החורן הנמצאים בחלק הדרום מזרחי של רמת הגולן, בקרבת הירמוך. הם הגיעו בתקופת המנדט כעובדים בנמל חיפה, והן היהודים והן הערבים המקומיים זלזלו בהם עקב הופעתם המוזנחת.
396
יסוי אבידור שואל/ת: מה הקשר בין שפע להשפעה?
רוביק עונה:
'שפע' היא מילה מקראית המופיעה פעם יחידה במקרא ופירושה המון, דבר מה המגיע בכמויות רבות, ומכאן שם התואר 'שופע'. כך גם המילה המקראית הקרובה 'שפעה', המופיעה בעיקר בצירופי סמיכות. הפעלים השונים בשורש זה מופיעים ברבדים מאוחרים יותר, וקשורים גם הם לדבר מה המגיע בכמויות גדולות. גם 'השפיע' בבניין הפעיל משמש בתלמוד במשמעות זו: "השפיעו עליהם מתנות". בלשון ימי הביניים התפתח שימוש מופשט יותר בפועל להשפיע, כשהכוונה כאן היתה להעביר כוחות רוחניים, ידע משמעותי וכדומה מאדם לאדם, ומכאן המשמעות המקובלת היום של 'השפיע'. יש בתהליך הזה הקבלה מסוימת למילים האנגליות fluent שפירושה רהוט, זורם ללא הפרעה (בעיקר בדיבור) ו-influence שפירושה השפעה. הדמיון הזה הוליד את המילה העברית שפעת, מחלת ההשפעה, בעקבות אינפלואנזה, מילה איטלקית המתייחסת להשפעת הכוכבים, הגורמים לכאורה למחלה המסתורית.
397
דניאל גנור שואל/ת: האם יש קשר בין שם התואר 'חלש' לפועל 'לחלוש' (לשלוט)?
רוביק עונה:
מילים ופעלים מן השורש חל"ש משמשים כבר במקרא בשימושים שונים שלכולם מכנה משותף סמנטי. שם התואר חַלָּש (שימו לב לניקוד!) משמעותו רפה, נטול כוח. בבניין קל משמעות הפועל היא הפך לחלש, כגון בספר איוב: וגבר ימות ויחלש, וכך בהופעות מאוחרות יותר בבניין נפעל. בבניין הפעיל משמעותו החליש, וכאן משמעותו להקטין את כוחו של הזולת ולשלוט בו. משמעות זו מופיעה גם בבניין קל, ככתוב בישעיה: "חולש על גויים", כלומר, גורם לגויים להיות חסרי כוח. לשימוש הזה התפתחות נוספת. במסכת שבת אומר רבה בר רב הונא בהתייחסות ל'חולש על גויים': "מלמד שהיה מטיל פור על גדולי מלכות, לידע איזה בן יומו של משכב זכור". בעקבות זאת חלש בלשון התלמוד פירושו גם הטיל פור, זרק קובייה.
398
אלדד אורן שואל/ת: במאמר "גלגוליו של אלוף" אתה מציין כי "טוראי הוא מי שעומד בטור". למיטב ידיעתי הדרגה הנמוכה ביותר במשטרה היא שוראי, כנראה מי שעומד בשורה. האם כך הדבר?
רוביק עונה:
שוראי הוא על פי פקודת המשטרה "שוטר למטה מדרגת סמל שני". 'קורס שוראים' הוא קורס המכשיר חיילים חדשים המוגבלים פיזית לעבודת מנהלה במקום לעבודה משטרתית בשטח. זוהי אכן מילה המקבילה ל'טוראי', והיא אף נולדה בצה"ל. עם ראשיתה של עבודת המינוח בצה"ל התעורר דיון ער סביב חלק משמות הדרגות, ובעיקר סביב הדרגה הנמוכה ביותר. סא"ל רפאל שפירא, שמונה על ידי הרמטכ"ל לעמוד בראש ועדת המינוח הצבאית, התנגד למילה טוראי, והציע כמה חלופות: שוּראי או שוּרן. הצעות אלה לא התקבלו, אך הן התגלגלו אל עבודת המשטרה ואומצו שם.
399
נתי שואל/ת: מה הקשר בין השורש עת"ר שמשמעו קשור לשפע (למשל במילים העתיר, עתיר וכד') לבין שורש זה שמשמעו קשור לבקשה (עתר, עתירה, נעתר)? ובהקשר זה אשמח לקבל ביאור למילים "נעתר לבקשתו", שהרי נעתר אמור להיות הסביל של עתר, אך לא כך היא.
רוביק עונה:
כמו במקרים לא מעטים אחרים מדובר בשורשים זהים שאין ביניהם קשר משמעות או מקור משותף. עתר 1 הוא במקורו התפלל או התחנן, ובעברית החדשה הועתק לתחום המשפטי. עתר 2 קשור ככל הנראה לשורש עושר, ומכאן שיש כאן השפעה ארמית שבה נמצא חילופי ת'-ש' כמו במילים שור-תור ואחרות. ובאשר ל'נעתר לבקשתו', יש כאן יסוד סבילות מסוים, הנעתר אינו יוזם את הבקשה (או העתירה) אלא מגיב עליה, בדומה ל'נענה לפנייתו'.
400
דליה גנור שואל/ת: חל"ם הוא שורש המילה 'החלמה'. יש לכך קשר ל'חלימה' בשינה?
רוביק עונה:
לא נמצא קשר בין שני פירושי השורש, ומדובר בשורשים המופיעים שניהם במקרא, שהזהות ביניהם מקרית. חלם שבמילה 'החלמה' וכן בפועל 'החלים' קשור לכוח, וקרוב למילה הערבית ח'לים, שפירושה שמן. השורש הוא גם ככל הנראה מקורה של אבן החן אחלמה, האבן המחזקת. סימן הניקוד חולם הוא על פי אבן עזרא 'התנועה החזקה'.
401
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: באנגלית המילה settlement משמשת גם במשמעות של מקום מגורים וגם במשמעות של הסכם. גם בעברית קיימת המלה ישוב, במובן של מקום שגרים בו אנשים, וגם "ליישב מחלוקת" כלומר להגיע להסכם. האם זה מקרי? האם בעברית זה אותו השורש יש"ב בשני המובנים?
רוביק עונה:
השורש הוא כמובן זהה, יש"ב, והשאלה אכן נאה ומכילה את התשובה. ליישב סכסוך: לגרום לסכסוך 'לנוח', להושיב אותו. המשמעות הזו מופיעה כבר במדרשים, וכמוה הביטוי 'יישוב דעת'. הפועל האנגלי to settle משמש בשלוש משמעויות: להגיע להסכמה, לשלם חוב, ולהתיישב במקום כלשהו ומכאן settlement, מושבה, קולוניה, ובלשון ימינו, התנחלות. המקור המשותף הוא הפועל האנגלי העתיק satlen שפירושו לשבת, להניח במקום.
402
נתי שואל/ת: מה הקשר בין קנאה וקנאות, בין 'לקנא ב...' ו'לקנא ל...'?
רוביק עונה:
מדובר כאן באותו שורש עם משמעויות מתפצלות. ההתפצלות חלה כבר במקרא ביחס למילה 'קנאה' ולפועל 'לקנא'. כמה פסוקים מדברים על רגש הקנאה במשמעות צרות עין בעושרו וברכושו של הזולת. בפסוקים אחרים קנאה פירושה כעס רב על הזולת וחשד בבגידה, שהיא הבסיס הרגשי של הקנאות. אל קנא (ונוקם) הוא אל הרודף את מי שאינו מאמין בו וממלא את מצוותיו. המשותף לשתי המשמעויות הוא כעס ותסכול, אך בראשונה המקנא חש נחות וחלש, ובשנייה הוא חש חזק ובעל כוח לפגוע. שם התואר 'קנאי' משמש בתלמוד בשתי המשמעויות, המילה 'קנאות' שבלשון ימי הביניים מתייחדת למשמעות החשד והמלחמה בבוגדים.
403
חמי שטוירמן שואל/ת: מילים מהשורש נט"ל ומילים מהשורש טו"ל קרובות במשמעות. האם יש קשר בין שני השורשים?
רוביק עונה:
אין כל ספק שיש קשר בין שני השורשים, וגם אל הפועל הכפול טלטל. טו"ל משמש בבניינים הפעיל והופעל בלבד, וכבר במקורות השימושים מתערבבים. הֵטיל (במקרא) והִטּיל (בעברית החדשה) משמשים במשמעות שָׂם, הניח או השליך. מוטל ומֻטָּל משמשים במעורבב בלשון חכמים. ביתר הבניינים מופיעות צורות נט"ל בלבד.
404
גיורא עציון שואל/ת: יש לי תהיות על השורש בק"ר. האם מקור המשמעויות השונות (visit, criticize, inspect) הוא אחד? האם יש קשר של משמעות לשם העצם בוקר במשמעות ראשית היום?
רוביק עונה:
במקרא האדם המבקר מגיע בדרך כלל לבדוק ולחקור, ולעתים להתארח או לשהות (תהילים: "לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו"). גם המילים 'ביקורת' ו'בקרה' במשמעות חקירה ובדיקה מופיעות במקרא. משמעות החקירה והבדיקה מצויה בפועל המקביל בכמה שפות שמיות. האטימולוג קליין סבור שמקור השימושים האלה בפועל הערבי בַּקַרַ שפירושו סדק, חתך, יצר שסע, ועל כן יש לדעתו קשר למבקר ה'פורץ' לבית, לבוקר הפורץ את חשכת הלילה, ולבָקָר, בעל החיים החורש או פולח את האדמה, אך נראה שהקשר כאן אינו מובהק ומדובר בהשערה.
405
דנה לוי שואל/ת: : מה מקור המילה 'התכלות'? האם קיים קשר בינה לביטוי 'כיליון עיניים'?
רוביק עונה:
'התכלות' היא משורש כלה, הסתיים. צורת התפעל, ולמעשה נתפעל מופיעה בלשון חכמים, במדרשים, ומכאן שם הפעולה התכלות. גם 'כיליון עיניים' הוא משורש זה, וההסבר המקובל הוא שהציפייה הממושכת גורמת סבל ומכלה את העיניים, ככתוב בתלמוד: "איזהו דבר שמכלה את העיניים ומדאיב את הנפש?"
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >