שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
406
יצחק גורן שואל/ת: מהו הקשר האטימולוגי בין הביטויים חֵטְא, חָטָא, החטיא, התחטא.
רוביק עונה:
חֵטא היא עבירה על חוקי הדת, חָטָא הוא המעשהה עצמו. חיטא והתחטא הם פעולות הניקיון שנועדו למרק את המקום הקדוש מכל שארית של חטא. בשפה העכשווית הם משמשים לניקיונות נמרצים מכל סוג, בעיקר כדי למנוע התפרצות מחלות. לשורש החטיא שני פירושים. האחד: גרם לאחרים לחטוא. השני, המופיע בספר שופטים, מתייחס למי שאינו מצליח לקלוע למטרה. פרשני המקרא ובראשם רש"י מסבירים שמי אינו קולע למטרה הוא אדם ששָגָה, כפי שמי שחוטא בחטא כלשהו הוא אדם ששגה.
407
שני שואל/ת: מה הקשר בין טיפּוס (על הר) לבין טיפּוס (של בן אדם)?
רוביק עונה:
אין כל קשר ביניהן, מדובר במילים משפות שונות. טיפוס א' הוא שם הפעולה של טיפס, שהוא פועל תלמודי נפוץ. הוא נחשב צורת משנה של הפועל המקראי תפשׂ. טיפוס ב' היא מילה לטינית שמקורה ביוונית, ופירושה סוג או צורה. ממנה התגלגלה גם המילה העברית דפוס. מילים זהות שאין ביניהן קשר נקראות מילים הומונימיות, ובמקרה זה זו הומונימיות דו-לשונית.
408
עדן שואל/ת: האם ידוע על קשר אטימולוגי בין המילים "נֶשֶק" ו"נשיקה"?
רוביק עונה:
אין קשר. זהות השורשים מקרית בהחלט, המקורות שונים, וכן המשמעות.
409
עידו שואל/ת: האם יש קשר בין המילים חשבון, מחשב, חושב, חשוב?
רוביק עונה:
יש ויש קשר. כולן קשורות במחשבה. ה'מחשב' הוא מכונה חושבת, 'חשבון' הוא חיבור מספרים או עובדות באמצעות מחשבה, כדברי קהלת: "מעשה וחשבון ודעת וחוכמה." 'חשוב', מילת תלמודית, הוא מי שאנו חושבים עליו, כלומר, מקדישים לו תשומת לב. מכאן גם 'חשיבות'.
410
חני וולקוב שואל/ת: אני מבקשת לקבל הסבר לגבי הביטוי 'ניטש ויכוח'. פירוש המושג ידוע לי, אך אינני מבינה את הקשר בין לנטוש (לעזוב) לוויכוח.
רוביק עונה:
יש קשר אך הוא מפותל במקצת. 'נטש' פירושו כידוע עזב או זנח. 'ניטש' בבניין נפעל פירושו מי ששעזבו אותו, והוא נהגה היום בדרך כלל ללא השמטת נ': ננטש. 'ניטש' זכה כבר במקורות למשמעות נוספת, התפשט או התפזר, כלומר, נעזב לכאורה ופנה לכל עבר, ומכאן הביטוי היפה 'ניטשו צללים'. 'ניטש ויכוח' הוא צירוף חדש יותר, והוא מספר לנו שנוצר ויכוח שאין עליו לכאורה שליטה. השימוש בצירוף מופיע לראשונה בעיתונות שנות הארבעים של המאה הקודמת.
411
אפרת גולדברג שואל/ת: מה הקשר בין 'סידר את החדר' לבין 'סידר מישהו', כלומר, רימה אותו?
רוביק עונה:
נראה שמקור השימוש הזה בפועל הגרמני reinlegen שפירושו המילולי 'להניח דברים באופן נקי וטהור', אבל הוא משמש בסלנג הגרמני במשמעות לרמות ולהונות, מעין סגי-נהור. השימוש הזה מזכיר במידת מה את השימוש בפועל 'לסבן' במשמעות לרמות, בעקבות הפועל הגרמני הדו-משמעי einseifen.
412
גיורא שנר שואל/ת: האם יש קשר בין המילה 'צח' למילה 'צחור', והאם מי שנעלב הוא 'עלוב'?
רוביק עונה:
בין 'צח' ו'צחור' אין קשר. השורש צח"ר בעברית ובשפות שמיות שונות פירושו לבן. צח נגזר מן השורש צח"ח, והוא קשור ליובש, לבהירות וללובן של אדמה יבשה, ומכאן המילה 'צחיח'. 'עלוב' הוא אכן מי שעלבו בו והשפילו אותו.
413
תהלה שואל/ת: איך זה שהשורש חט"א משמש הן ל'לחטוא' והן ל'לחַטֵּא'?
רוביק עונה:
הקשר אינו מקרי. חָטָא הוא מי שביצע חֵטא כלשהו. חיטֵא הוא מי שטיהר מקום מטומאת החטא שדבקה בו, כמו בספר יחזקאל: "וחיטאת את המקדש". מכאן התגלגל הפועל למי שביצע ניקיון כלשהו, רצוי ניקיון יסודי.
414
תהלה שואל/ת: האם יש קשר בין 'פיל' לבין 'נפיל'?
רוביק עונה:
'פיל נפיל' הוא הברקה של ורה ישראלית וא"ד שפיר, המתרגמים הראשונים של פו הדב לעברית, שקראו ליצור המסתורי heffalump פיל נפיל. פרט לכך זה אינו יותר מחרוז חביב.
415
גל בת אביבה שואל/ת: אני תוהה על תצורת המילה ׳חברבורות׳, האם היא באה משורש חב"ר כמו ׳חבורה׳, במובן סימן חבלה על הגוף?
רוביק עונה:
אכן, יש ויש קשר בין חבּורה לחבּרבּורה. לשורש חב"ר כמה משמעויות, ואחת מהן הקשורה בפסים וצבעים. חבּורה היא פסים על הגוף, הנגרמים כתוצאה מפציעה. חברבורה היא כתם צבע, על פי הדגם העברי של הכפלת אותיות ע"ל. בלשון ימי הביניים מופיעה גם המילה חברבור, מי שיש לו חברבורות.
416
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: היום נסענו דרומה ועברנו את צומת עד הלום. האם יש קשר בין 'עד הלום' במובן 'עד פה', לבין הלום במובן 'מהלומה', והאם יש הלימה בין שני המושגים?
רוביק עונה:
אין קשר. הלום היא מילה המופיעה בכמה שפות שמיות בגירסאות שונות במשמעות 'הֵנָּה'. הלם במשמעות היכה גם הוא בעל מקור שמי עתיק. גם 'הלם' התלמודי שמשמעות והתאים אינו קשור, ללא למהלומה ולא לעד הלום.
417
אסתר לוי שואל/ת: למילה גיל שתי משמעויות , age ו-joy. מהו המקור לשימוש בשתי המשמעויות’ וממתי השימוש בהם?
רוביק עונה:
אלה מילים זהות אך שונות במשמעות וללא קשר ביניהן, תופעה שלה אנו קוראים מילים הומונימיות. שתי המילים מופיעות במקרא. גיל במשמעות שמחה שמונה פעמים, גיל במשמעות שנותיו של אדם פעם אחת בספר דניאל בפסוק עברי דווקא.
418
עמוס האוזנר שואל/ת: האם נחקר לעומק הקשר בין ה"כהן" במקורותינו, לבין איש הדת בפולחן בהוואי, הקרוי kahuna. האם קיים קשר עתיק יומין איזה שהוא בין הפולינזים לבין עם ישראל?
רוביק עונה:
לא, בל' רבתי. אין קשר, אלא אם כן אוחזים באמונת ההבל שהעברית היא אם כל השפות. דמיון מקרי בין מילים משפות שונות הוא תופעה ידועה, והדוגמאות לכך רבות מאוד.
419
אלון יודקובסקי שואל/ת: מה בין הרופאים, שתפקידם לדאוג שנהיה בריאים ונחיה, לבין הרפאים, שהם מתים?
רוביק עונה:
ככל הנראה אין ביניהם קשר. רופא קשור בשורה של שפות שמיות לעבודת הריפוי והטיפול במחלות. רפאים, מילה המופיעה רק ברבים, נגזרת מהשורש רפא, שהוא צורה משנית של השורש רפ"ה שפירושו חלש, ומכאן המילה רפה.
420
גלית ארזי שואל/ת: האם יש קשר בין יישום לבין ישות? האם הכוונה ב'יישום' להפוך דבר הנמצא באוויר לדבר קיים, בדרך של יישום?
רוביק עונה:
אין כל קשר. 'ישות' היא הרחבה של 'יש' כפי ש'מהות' היא הרחבה של 'מה'. יישום היא גלגול של השורש 'שים'. י' דילגה לה קדימה והפכה מתנועה לעיצור, וכך נולד בשנות הששים שורש חדש: יש"ם. מקור המילה במילון הצבאי, והשימוש בה ובפועל ליישם התפשט לתחומים רבים ולתקשורת בניגוד לדעת בלשנים מובילים, ולמרות שהאקדמיה פסלה אותו בשעתו. גלגול שורשים כזה אינו חדש בשפה. המילה 'יקום' התגלגלה ככל הנראה מן השורש קו"ם, ביאליק חידש את 'יבוא' מן השורש בו"א, גם בהקבלה ל'יצוא'. מצביעים גם על הקשר בין השורשים הקדומים עו"ץ ויע"ץ, אם כי כאן יע"ץ נחשב קדום יותר.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >