שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
406
יוסף כפתורי שואל/ת: המילה mores מופיעה במילונים גרמניים ובמילון וובסטר, ופירושה "התנהגות נאותה." כנגד יהודים השתמשו במשפט jud mach mores, כשציוו על היהודים להסיר כובע בפני הנוצרים ולרדת מהמדרכה ולצעוד בבוץ (עמוס אילון: רקוויאם גרמני, עמ' 136). לפי המילונים מקור המלה mores מלטינית דווקא, אך אני בטוח שהמקור במשפט הזה הוא "מורא" מעברית. מה דעתך?
רוביק עונה:
אני נוטה להסכים לדעתו של כפתורי. Mores פירושה בלטינית מנהג, בעוד מורא(ס) ביידיש במשמעות פחד ויראה נראה מקור מתאים יותר למשפט שמצטט יוסף. מילים לא מעטות ביידיש חדרו לשפה הגרמנית, ומשם התגלגלו לאנגלית.
407
ינון שואל/ת: מה ההבדל בין המחרה, תִמחור ותמחיר?
רוביק עונה:
שלושת המושגים מצטופפים באותה משבצת בהוראת קביעת מחיר של מוצר. "המחרה" היא הצורה שהותקנה על ידי האקדמיה, אך הצורה המוקדמת ממנה "תמחור" נפוצה יותר. תמחור הוא שם פעולה, והדגש בו על פעולת קביעת המחיר. הוא נגזר מ"תמחיר", שהוא המונח החשבונאי: לתמחר פירושו לבצע תמחיר.
408
שואל/ת: האם יש קשר בין המילה "שר" לבין המילה האנגלית sir, בעקבות "השר סיר משה מונטיפיורי"?
רוביק עונה:
אין קשר, "סיר" האנגלי מקורו הלטיני ב"סניור", זקן; "שר" היא מילה שמית-מקראית ומשמעותה "בעל שררה". מונטיפיורי זכה לתואר "סיר" עקב היותו ראש עיריית מרכז לונדון, והיהודים יצרו את הקישור התוכני-פונטי ל"שר", ובכך כיבדו את מעמד העל שהיה לו בעולם היהודי.
409
שואל/ת: האם רהט שפירושה שוקת היא המקור לדיבור רהוט, ומה הקשר בינה לבין הריהוט בבית? או כפי שנכתב באחת המודעות: "מצאתי דירה רהוטה"?
רוביק עונה:
הרהט והדיבור הרהוט באים מאותו מקור, זרימה חופשית של מים או של מילים, וקושרים את השורש לשורש הנפוץ יותר רוץ. אין קשר בין הרהט והרהיטות לבין הרהיט המקראי, שפירושה שם קורה המחזיקה את הגג ("רהיטינו ברותים"), וממנה גזר אליעזר בו יהודה את הפועל לרהט.
410
יקיר דלל שואל/ת: כיצד למילה "סגלגל" משמעות של "עגלגל"? ומה הקשר למילה סגול?
רוביק עונה:
אין קשר. "סגלגל" פירושה אליפטי, אם כי אפשר להשתמש בה גם בהוראת "סגול במידת מה" כמו אדמדם וצהבהב. בהוראת אליפטי מקור המילה ארמי, והיא קרובה כנראה למילים "עגול" ו"גלגל", בבניין ספעל, המוכר בשפות השמיות, וממנו התגלגלו בין היתר לחיינו הפעלים "להסתלבט" ו"להסתערב".
411
יקיר דלל שואל/ת: מה בין פיתום ובין "דיבור מהבטן"? האם יש קשר לפיתום המקראית?
רוביק עונה:
פיתום היא מילה משנאית שמקורה יווני, ופירושה בעל אוב המדבר מבטנו, או בלשון המשנה, מבית שחיו. ביוונית פירושה אדם המתנבא מרוחו של האל אפולו. היא נכתבת כמו שמו של הנחש (python). יש טענה שמקורה בשמו של הנחש, שנשחט בידי אפולו. האם יש קשר לכל זה ולעיר המצרים פיתום? מה פיתום!
412
שואל/ת: משתמשים היום רבות בפועל צלח במובן הצליח: "מאמצי לא צלחו". אני עוד מהדור בו צלחו את הכנרת! הפועל "חצה קשור למלה "חצי", כך שמי שכתוב עליו בעיתון שחצה את גיל ארבעים, הוא בוודאי בן עשרים! האם מדובר בטעויות?
רוביק עונה:
הפועל צלח במשמעות הצליח קיים כבר בתנ"ך, כמו בפסוק הידוע מירמיהו "מדוע דרך רשעים צלחה". גם צלח במשמעות חצה או הבקיע מצוי בתנ"ך, בספר שמואל: "וצלחו הירדן לפני המלך". אין קשר בין שני הפעלים האלה, המורכבים מאותם עיצורים. לגבי "חצה", אכן הצגת בשאלה משחק מילים נאה. חצה פירושו ביקע, ומכאן המילה חצי, מה שהובקע לשניים. לכן מי ש"חצה את גיל הארבעים" עבר במעין נהר מטאפורי, הנקרא גיל ארבעים ועכשיו הוא בצד השני; אבל אם אותו אדם הוא מתמטיקאי החוצה את המספר ארבעים לשתיים, התוצאה שתתקבל היא עשרים.
413
מינה שואל/ת: מה הקשר בין "פרשת השבוע" ל"פרשת דרכים"?
רוביק עונה:
'פרשה' על פי התלמוד היא עניין, סוגיה, נושא שבדיון, ומכאן "פרשת השבוע". גם "פרשת דרכים" היא צירוף תלמודי. הקשר נטוע במשמעות הבסיסית של הפועל לפרוש: לחלק, לפצל, ומכאן גם "לפרוש לגימלאות". פרשת השבוע היא החלק או הנתח השבועי של התורה, פרשת דרכים היא הנקודה שבה הדרך מתפצלת.
414
מיקי יודקובסקי שואל/ת: ליולדת פעם ראשונה קוראים מבכירה, ואילו לצאצא של גמל ונאקה, לאו דווקא ראשון, קוראים בכר או בכרה. האם יש קשר בין שני השמות?
רוביק עונה:
המבכירה היא אמו המיועדת של הצאצא הבכור. בכר כצאצא הגמל מופיע במקרא פעם אחת בזכר ופעם אחת בנקבה, אך קיים גם בערבית, ולא ברור הקשר שלו לבכור. בישעיהו נכתב "בכרי מדיין", ולפי הפרשנים הכוונה כאן דווקא לגמלים בחורים או בחירים, באות ח'.
415
מנור שפר שואל/ת: מה בין השורש קר"ב במשמעות "להתקרב", לבין קרב (מלחמה) ותקרובת (כיבוד)? כך גם ביחס למילים נוספות מאזור המטבח, שיש להן דמיון שורשי למילים הקשורות לשדה קרב: לחם ומלחמה, טבח ומטבח?
רוביק עונה:
קרב הוא מצב שבו שני המחנות מתקרבים זה לזה. תקרובת היא מזון שמקרבים או מגישים לקרואים. במטבח ובבית המטבחיים טובחים בבשר החיה, כפי שדמיאן קרליק טבח את משפחת אושרנקו. במקרה של לחם ומלחמה הזהות של השורשים מקרית.
416
שואל/ת: האם יש קשר בין "להתאשפז" ו"אושפיזין"?
רוביק עונה:
יש ויש קשר בין "אושפיז", אורח, לבין "אשפוז". אושפיז התפתחה לאחר התאמות פונטיות מhospition”" היווני שפירושו אירוח. "אשפוז" נגזרה מ"אושפיז" בעברית החדשה ופירושה למעשה, "אירוח בבית חולים". מ"hospition" התפתחו במקביל המלים האנגליות hospitality שפירושה אירוח, וכןhospital : בית חולים. על פי צליל המילה היו שקראו בתקופת ההשכלה לבית החולים "בית אוסף דלים".
417
נועה בן עמרם שואל/ת: במסגרת לימודי נתקלתי במונח diegest dna, המציין הריסת מולקולת דנ"א ע"י אנזימים. והתלבטתי קשות בתרגום, שכן 'עיכול' מתקשר אצלי יותר עם אוכל, וגם הינו התרגום הישיר מאנגלית, בעוד 'איכול', כמו הסנה, מתייחס להרס. מה דעתך?
רוביק עונה:
הפועל "איכל" מוכר לנו מסיפור הסנה, אבל משמעותו הבסיסית קשורה באוכל, ומובן שמדובר באותו שורש. האש השורפת את הסנה "אוכלת" אותו, ו"איכול" פירושו באנגלית digest. "עיכל" בעברית היא צורה משנית מאוחרת של "איכל". אני ממליץ על "איכול".
418
נעמי מהרצלייה שואל/ת: אחייני בן ה-3 התארח אצלי ביום שישי לארוחת צהריים. כששאלתי אותו אם ירצה לאכול לביבה הוא שאל אותי: "לביבה זה מ'לב'"? האם באמת יש קשר? האם לביבה היא מאכל מלבב?
רוביק עונה:
ככל הנראה יש קשר עקיף בין לביבה לבין לב. "לביבה" היא מאכל מקראי, תמר ליבבה לביבות לאמנון, אולי מתוך אהבה. מקור המילה, שממנה נגזר הפועל ללבב, הוא מאכל אכדי: אכל-ליבו. האטימולוגי ארנסט קליין כותב שפירושו המילולי של שם המאכל האכדי הוא "המאכל שצורתו צורת לב". מאכל בשם דומה מצוי בסורית עתיקה: לבוותא, שפירושו לבבות.
419
נתי קציר שואל/ת: "האם יש קשר בין המילה העברית "גֵר", לבין המילה הספרדית גרינגו שפירושה אדם זר?
רוביק עונה:
אין קשר בין המלים. "גר" היא מילה שמית מהשורש גו"ר, ופירושה פשוט "אדם (זר) שבא לגור". גרינגו היא מילה בסלנג הספרדי-אמריקני ומתייחסת ללבנים, בעיקר יוצאי אנגליה, בעיני תושבים דוברי ספרדית. המילה היא שיבוש של המילה הספרדית griego, "יווני", שהיא כינוי מקובל לזר בספרדית, כמו במשפט hablar en griego (הוא מדבר כמו יווני, כלומר, אי אפשר להבין אותו).
420
עדו מחיפה שואל/ת: מה ההבדל בין המילים התרעה, אתראה והתראה?
רוביק עונה:
'התרעה' היא אזהרה מפני דבר מה העומד לקרות. 'התראה' היא אזהרה על מעשה שנעשה ועלול לגרור עליו עונש, כלומר, כרטיס צהוב. עם הזמן התערבבו שתי המילים ומשתמשים בהן ללא הבחנה. 'אתראה' היא צורת משנה של התראה, בדפוס הארמי המוכר גם מזוגות כמו אספקה-הספקה, אבטחה-הבטחה ועוד.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >