שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
421
רותי שואל/ת: המילה "העתק" בלשון הרבנית ובמקרא מציינת העברת משהו, בדרך כלל ממקום למקום. האם המילה 'עתיק', משהו ישן, מקורה באותו מקור, או שזו התלבשות של שורש עברי על המילה antique?
רוביק עונה:
המילה עתיק מופיעה במשמעות ישן-נושן בתנ"ך. החוקרים קושרים אותה למשמעות הבסיסית של השורש עת"ק, כלומר, עתיק הוא מה שהועבר או הועתק מזמננו אל העבר הרחוק.
422
רחל אשד שואל/ת: רות בת השש וחצי שאלה אותי מה הקשר בין ערוץ של נחל לערוץ בטלוויזיה. מה אענה לה?
רוביק עונה:
רות שאלה שאלה נהדרת. אנחנו קוראים לערוץ טלוויזיה כך בעקבות ערוץ הנחל, שהיא מילה מהתנ"ך. במקרה זה אנו עושים זאת בעקבות האנגלים, שקוראים לערוץ טלוויזיה channel, שפירושו המקורי ערוץ נחל. בטלוויזיה וגם ברדיו ניתן לכל שדרן או תחנה פס ברוחב מסוים שדרכו הוא יכול לשדר, ועל כן הוא נקרא ערוץ, באנגלית ובעקבותיה בעברית.
423
ריקי שואל/ת: האם יש קשר בין המילה 'כרבולת' והפועל 'להתכרבל'?
רוביק עונה:
יש קשר, אך הוא מפותל במקצת. כרבולת היא מילה תלמודית. בתלמוד נאמר שמי שרוצה לסרס תרנגול צריך לקחת ממנו את כרבולתו, והוא "יסתרס מאליו". בתלמוד מופיעה גם הצורה הארמית של המילה, כרבלתא. בשפות שמיות שונות המילה מציינת מגבעת או ברדס, כגון באכדית: כַּרְבָּלָתוּ. הכרבולת היא איפה המגבעת של התרנגול. הפועל להתכרבל נשאב מן התנ"ך. על דוד המלך נאמר בספר דברי הימים שהוא "מכורבל במעיל בוּץ". המעיל מקשר לספר דניאל, שם מופיעה המילה הארמית כרבלא, שפירושה מעיל. המגבעת והמעיל הם פרטי לבוש העוטפים את חלקי הגוף, ומכאן הקשר ביניהם. על הקשר בין הכרבולת וההתכרבלות מצביע כבר רש"י בפירושו לספר דברי הימים. הפועל להתכרבל הוא התתפתחות טבעית חדשה מ"מכורבל" המקראי.
424
ש' מאזור הצפון שואל/ת: מדוע נאמר על אדם בעל דעה פוליטית שהוא 'שמאלני'? מה זה קשור לצד שמאל, ומה אומרת התוספת ני?
רוביק עונה:
ההבחנה בין ימין ושמאל נולדה באסיפות הנבחרים באירופה, ובראשונה בפרלמנט הצרפתי, שבהם באופן מסורתי בעלי ההשקפות הרדיקליות יותר ישבו בצד שמאל. התוספת –ני התפתחה בשנות השישים כדי להבחין בין "שמאלי" מתון לבין "שמאלני" רדיקלי, על משקל ההבחנה "לאומי-לאומני". עם הזמן היא הפכה כינוי לכל אדם בעל השקפות שמאליות, כשהיא ממשיכה לשאת את המטען השלילי אך בצורה סמויה יחסית.
425
ש. מירושלים שואל/ת: מה טיב ההבדל בין חטף וחתף? ומדוע בת"ו מופיעה המילה כמעט באופן בלעדי בצורה "כחתף"?
רוביק עונה:
אין הבדל. האותיות ט' ות' מתחלפות ביניהן לכל אורך ההיסטוריה של השפה. "תועה ו"טועה" באות מאותו מקום, וכמוהן "חרט" ו"חרת". חטף וחתף מופיעות שתיהן בתנ"ך. "כחתף" מופיע בתנ"ך רק בת', ולכן נקלט כך, אבל פרשני המקרא טורחים לומר כי "כחתף" פירושו "כחטף".
426
שואל/ת: האם יש קשר בין "מגזין" למילה העברית "מחסן"?
רוביק עונה:
יש ועוד איך. "מגזין" במשמעות מחסן המכיל סחורות או חפצים אכן הגיע לשפות האירופיות דרך האיטלקית, שקיבלה את המילה מן הערבית, מהשורש ח'סן הקרוב לשורש העברי חס"ן במשמעות שמירת רכוש. "מגזין" ככינוי לכתב-עת, שהוא מעין "מחסן" של מאמרים, התפתח בשפה הצרפתית, והמילה הפכה גלובלית, חזרה אל העברית בסוף שנות השבעים, אחזה בעיתונות כאש בשדה קוצים, ואפילו גוירה לעברית כשם תואר: "מגזיני".
427
שוש מאזור המרכז שואל/ת: האם המילה "התפקר" באה מהמילה "הפקר", או מהשם "אפיקורוס"?
רוביק עונה:
"התפקר" ו"הפקר" באות מהשורש התלמודי פק"ר, שיש לגביהן שתי השערות. אחת, שזהו שיכול של השורק פר"ק, כלומר, פורק עול מצוות ואמונה. השנייה, שיש כאן השפעה של המונח היווני אפיקורי, שפירושו אדם הכופר במוסכמות. המונח הזה התגלגל משמו של הפילוסוף היווני אפיקורוס.
428
שי טאוב שואל/ת: האם יש קשר בין צליחה להצלחה? והאם יש קשר בין העולָל לבין מה שהוא מעולל?
רוביק עונה:
על פי המחקר הבלשני אין קשר בין צליחת הכינרת או ים סוף להצלחה בבחינות. זאת למרות שעל פניו נראה שקשר כזה קיים, ולשני הפעלים מקבילות זהות בארמית ובשפות אחרות. בין עולל לעלילה אין כל קשר. עלילה היא מילה מקראית שפירושה סיפור מעשה על פעולותיו של אדם, ומכאן הפועל לעולל. עולל קשור למילה הפשוטה יותר עוּל ("עול ימים").
429
שואל/ת: האם יש קשר בין "מניאק" בסלנג הישראלי לבין "מניאק" באנגלית במשמעות של מטורף?
רוביק עונה:
מניאק בעברית שאולה גם מאנגלית וצרפתית שם פירושה מטורף, וגם מן הערבית, שם פירושה נבל או סוטה. בערבית התגלגלה המילה מן המילים נייק (רודף זימה) ומניוק (מי שתחבו אצבע ביושבנו).
430
שואל/ת: האם יש קשר בין "מקצוע" במשמעות משלח יד לבין "מקצועה", שהיא כלי נגרים להחלקת העץ?
רוביק עונה:
הקשר הוא בשורש המשותף קצ"ע, שפירושו גירוד וחיתוך. מכאן נולדה המילה המקראית "מקצוע" במשמעות זווית, ונראה שמכאן התרחבה המשמעות בעברית החדשה ל"תחום עיסוק ייחודי". עם זאת יש הקושרים את "מקצוע" לשורש קצ"ה, ממנו נגזרות "מוקצה", ו"הקצאה".
431
שואל/ת: האם יש קשר בין "פגרה" ל"פוגרום"?
רוביק עונה:
לא, אין קשר בין "פגרה" שמקורה בשפות השמיות לבין "פוגרום", שהיא מילה רוסית שנקלטה גם לאנגלית ופירושה פרעות, חמס ושוד, בעיקר כנגד יהודים. "פוגרום" מורכבת משני חלקים: "פו" הקרוב ל"פוסט" הלטינית ופירושה "אחרי", ו"גֶרם" שפירושו בשפות ההודו-אירופיות "רעם". פוגרום פירושו בעצם "אחרי הרעם", ולפי פירוש אחר "כמו רעם".
432
שואל/ת: האם יש קשר בין המילה אווירון בעברית לבין avion בצרפתית באותה משמעות?
רוביק עונה:
המילה "אוויר" מקורה ביוונית, כמו המילה הצרפתית avia, וכן מקבילות בשפות רבות אחרות. המילה "אווירון" חודשה בידי אליעזר בן יהודה, ומורגשת בה השפעת הצרפתית. יש טענה שאת המילה חידש דווקא בנו איתמר.
433
שואל/ת: האם יש קשר בין המילה העברית גלידה לבין המילים הלטיניות גלאס (קרח), ג'לאטי (גלידה) ו- glacier (קרחון)?
רוביק עונה:
אליעזר בן יהודה כותב במילונו: "יקראו בא"י המדברים עברית ממתק עשוי מסוכר וביצים ונקפא וקר כגליד". המילה משויכת לשורש השמי גל"ד, ומופיעה גם בתרגום אונקלוס לתהלים: "הויתי ביממא אכלני שרבא, וגלידא נחית עלי בליליא". ואולם לדעת רבים היא הושפעה ממילים לטיניות, כגון המילים שנזכרו בשאלה, והמילה הצרפתית gelée, שגירסה שלה מופיעה בפירוש רש"י במשמעות כפור.
434
שואל/ת: האם יש קשר בין חורף לבין חרופּ?
רוביק עונה:
אין כל קשר. חורף היא מילה מקראית שמית, מקבילה לח'ריף הערבית שפירושה סתיו, והפועל ח'רף, לאסוף את הפרי. חרופ היא מילה יידישאית שמקורה ברוסית, ופירושה נחרה. ביידיש התרחבה לשינה בכלל.
435
שואל/ת: האם יש קשר בין עבש ומעופש?
רוביק עונה:
לדעת החוקרים עב"ש ועפ"ש הם שורשים קרובים, מה גם שהצורה הערבית היא עבש, והמקבילה הארמית היא עפש. יש הקושרים את שני השורשים לשורש שלישי: יב"ש.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >