שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
שלי שואל/ת: לסנגר ולסנג'ר : לסנגר - זה לדבר טובות על מישהו לסנג'ר - זה לשלוח אחר לבצע משימות עבורי. מאיפה בא הסינג'ור? מאיזה מילה?
רוביק עונה:
הסינג'ור התגלגל מהמילה האנגלית מנסג'ר, שליח שקוצרה לסַנְגָ'ר המשמש בעיקר בלשון העבריינים, מכאן זכתה להפוך לפועל – לסנג'ר. אין קשר לסנגוריה הפרטית והציבורית.
32
בצלאל שואל/ת: מה הקשר (אם יש) בין שטחים "כבושים" לאחר מלחמה לבין ירקות כבושים? והמכבש, אותו גלגל ענק המשמש לסלילת אספלט בכבישים?
רוביק עונה:
הקשר הוא במשמעות. לכבוש פירושו להדק, לדרוס, לכתות וכדומה. על כן כשכובשים שטח במשמעות הקדומה דורסים וכותשים אותו, כשדוחסים ירקות לתוך מי נוזל מהדקים וכך כובשים אותם, וזה גם מה שעושה המכבש.
33
רינה ברוך שואל/ת: בני שאל אותי מה הקשר בין יָריד ובין ירידה, ולא ידעתי מה לענות לו...
רוביק עונה:
הדעה הרווח היא ש'יריד' נגזר מהפועל ירד, ומתייחס לכך שאנשים יורדים אל השוק כדי למכור ולקנות את מרכולתם.
34
אודי שואל/ת: אשמח לדעת מהו המקור הלשוני של המילים דרבון, מדרוב (סלנג למשוגע), אודרוב (סלנג דומה ל'יאללה') ודרבי. האם ישנו איזשהו קשר לשוני בין מי מהמילים?
רוביק עונה:
'אודרוב' ו'מדרוב' הן מילים בערבית. 'אודרוב' מילולית פירושו 'תרביץ' או 'תכה', ומשמש כמילת זירוז. 'מדרוב' הוא כאמור משוגע, אך המשמעות המילולית היא 'מוּכֶה', ומדובר כמובן באותו שורש. אין לאלה קשר לפועל העברי לדרבן בעקבות הדרבונות, שבאמצעותם היו מזרזים את הבהמות, או למונח האנגלי דֶרבי.
35
מיקי לוזון שואל/ת: ברצוני לשאול שתי שאלות שיועילו לצורך מחקר היסטורי שאני עורך ביחס להיסטוריה של אקלים במזרח התיכון. ראשית, האם יש ישנו קשר לשוני בין המילים חַמה (שמש) לבין חֵמה (זעם)? שנית, האם ידוע לך מתי נכנסו הפעלים אקלם והתאקלם לשפה העברית? האם מדובר בהשפעה לטינית או דווקא בהשפעה ערבית שגם אימצה לחיקה את המילה כשורש?
רוביק עונה:
חמה וחמה אינן מאותו שורש. חַמה (שמש) היא מהשורש חמ"ם, חֵמה – מהשורש יח"ם, בתהליך של שיכול י' וח' והפיכת י' לתנועה. עם זאת ככל הנראה יש להן מקור אחד, כאשר העיצורים ח-ם מרמזים על שורש קדום הקשור בעליית החום, אם בדרך אקלימית ואם בנפש האדם. 'אקלים' נוצרה בעברית בימי הביניים בעקבות הערבית, ששאלה את המילה מיוונית בתוספת א' פרוסתטית. היא זכתה שייגזר ממנה שורש בעברית החדשה, ומכאן הפעלים אקלם והתאקלם.
36
עופר שואל/ת: האם יש קשר בין המילה לעיסה והשורש לעס (שאולי הגיע מהמילה לעיסה) למילה עיסה, כלומר פעולת הלעיסה היא הפיכת משהו ל-עיסה?
רוביק עונה:
עיסה היא מהשורש עס"ס, לעיסה מהשורש לע"ס. מילות יחס אינן יוצרות שורשים חדשים.
37
אלכס שואל/ת: איך זה שלמילה "לברך" נוצר שם פעולה לא סטנדרטי ("ברכה")? האם היה קיים אי-פעם שם פעולה סטנדרטי לפועל זה ("בירוך")? ומה הקשר בינו לבין בריכה?
רוביק עונה:
אכן לפועל לברך אין שם פעולה המקובל בעברית, והוא אינו הפועל היחיד. 'ברכה' אינה שם פעולה אלא שם עצם רגיל המתייחס לתוכן הברכה ולטקס הכרוך בה. הפועל והשם מתייחסים לברך, ולפעולת הכריעה בעת מתן הברכה. לכל אלה אין קשר למילה בריכה, זוהי מילה שמית עתיקה המופיעה בכמה שפות ואינה קשורה לשורש ידוע.
38
דניאל שואל/ת: האם יש קשר בין השורש חלל לבין הפועל חליתי, חולה, אֶחֱלֶה? שמעתי אטימולוגיה עממית שמקשרת בין השתיים. אולי בכל זאת קיים קשר מהותי ביניהן?
רוביק עונה:
אכן אטימולוגיה עממית. חל"ה הוא פועל נפוץ בשפות שמיות וקשור לחולשה, בעוד חל"ל קשור לריקנות.
39
חגית שואל/ת: לעניין פריכת הזיתים ועבודת פרך ברצוני להוסיף סברה ששמעתי בעבר: פריכת הזיתים בבית בד מסורתי נעשית באמצעות הנעת גלגל אבן כבד על הגומה הרדודה בה מצויים הזיתים. בבתי בד אלה מניעה את האבן בהמה, הרתומה לציר הגלגל. יתכן שבעבר העבידו אסירים במלאכה זו, שהיא קשה מאד לאדם, ומכאן יתכן ונגזר המונח עבודת פרך.
רוביק עונה:
אין סיבה או מהלך הגיוני לגזירת 'פרך' מעבודת בית הבד. פרך בהופעותיו השונות כולל בשפות עתיקות מעברית פירושו לחץ, שבר וריסק והוא מתייחס למגוון מצבים ומלאכות, כולל פריכת הזיתים.
40
נריה שואל/ת: רציתי לשאול אם יש קשר בין המילה מחילה בהקשר של "סליחה ומחילה", לבין מחילה של בעלי חיים?
רוביק עונה:
אין כל קשר, אלה מה שקרוי הומופונים, מילים הנשמעות זהות בדרך מקרה. בכתיב מנוקד הן שונות בכתיב. מחילה א' היא מן השורש מח"ל, הקשור בסליחה, והיא צורת שם הפעולה של בניין קל. מחילה נכתבת בניקוד מְחִלָּה, מן השורש חל"ל, המתייחס לחללה של המחילה.
41
שוש בר חן שואל/ת: האם יש קשר בין המילים פרך (פריכת זיתים) לעבודת פרך? מה בין חניטה (התאנה חנטה פגיה) לחניטה (שימור גופות)?
רוביק עונה:
פר"ך הוא שורש המשמש לענייני שבירה וריסוק. מכאן פריכה וכן שם התואר פריך, מה שניתן לשבירה; ועבודת פרך – עבודה השוברת את העובד. קשה להצביע על קשר בין חניטה של גופות לחניטת הפרי, הראשונה עוסקת בשימור והשנייה בהבשלה. גם שפות שמיות אחרות אינן מרמזות על קשר. ככל הנראה יש קשר בין חניטה לבין חיטה.
42
דוד סנש שואל/ת: האם יש זיקה בין מילת הקשר ״גפרורים״ לציון חיילים פשוטים (חפ״שים) לבין ״אשרי הגפרור״ של דודתי חנה סנש?
רוביק עונה:
אין לנו מידע על המניעים של יוצרי שפת הקשר לקביעת המונחים השונים. הקשר לשירה של חנה סנש נראה רופף, ויתכן מאוד שהייתה כאן אסוציאציה של גפרורים רבים בתוך קופסה, בדומה לחיילים פשוטים ביחידה קרבית.
43
אברהם גרינבלט שואל/ת: המילה לחסם, קשורה לטיוב פלדות באמצעות טיפול מיוחד. המילה לחסן, קשורה גם היא לסוג של טיפול שנועד לחזק. השאלה: מה המקור לשתי מילים אלו? (ולמרות שהמשמעות דומה).
רוביק עונה:
הפועל 'חיסֵם' הוא בעברית החדשה, אך מקורו בפועל חָסַם המופיע בתלמוד במשמעות הקשייה של מתכת על ידי צינון, לאחר שלובנה באש. הפועל לחסן וכן חיסון פירושם חיזוק, כמו מילים רבות אחרות בשורש חס"ן הקשורות בחוזק ועוצמה. יש מקום לסברה שחס"ם הוא צורת משנה או צורה קרובה של חס"ן.
44
מורן צלניק שואל/ת: : האם יש קשר בין שם הפועל לגלות (גילוי) לבין הפועל "קלה" (אמר) על נטיותיו השונות בערבית? ידוע לי שבדואים, למשל, אומרים "אנא גילית" (אני אמרתי).
רוביק עונה:
הפועל הערבי המקביל ל'אמר' מופיע בלהגים פלסטיניים בלפחות שלוש גירסאות: קָאלַ, אָאלַ, גָאלַ, ומכאן השימוש הבדואי הנזכר בשאלה. אין לכל אלה קשר לפועל העברי גילה, בערבית: כַּשַׁף.
45
סתיו שואל/ת: אני מבינה למה חתול מגרגר, אבל לא מבינה למה אדם שאוכל הרבה הוא גרגרן.
רוביק עונה:
'גרגר' הוא פועל אונומטופאי, המחקה את הקול היוצא מן הגרון בעת שטיפת הפה בנוזלים. בעקבות זאת נולד הגרגרן התלמודי, הזולל והסובא, בהתייחס לשתיית משקאות רבים והשמעת הגרגור.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >