שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
משה מגן שואל/ת: היתכן שאקדח ומקדחה הם מאותו שורש? הרי ידוע שהמקדח עושה חור אבל גם האקדח.
רוביק עונה:
אקדח במקרא היא אבן טובה, הקשורה לאבני החושן ועל פי המדרש "זוהרת כגחלת". בן יהודה בחר במילה כשם לפיסטול ומנמק שהוא "דוחה בכוח האש". הקשר לשורש קד"ח אסוציאטיבי בלבד.
32
שולה ברנע שואל/ת: היש קשר בין הבעת פנים נסוכה - לנסיך?
רוביק עונה:
נסך פירושה יצק, משח ומכאן מילים כמו מסכה (יציקת נחושת), נסיך (שנמשח בנסך) וכן הבעת אושר נסוכה על פניו, כאילו יצקו על פניו הבעת אושר.
33
איתי שואל/ת: למה קוראים כך ל"עצם השת", והאם יש קשר לבן של אדם וחווה?
רוביק עונה:
שֵת הוא שם נרדף לעכוז, מן השורש שת"ה הקשור ליסודות, לבסיס, וממנו מילים כמו תשתית, אבן השתייה וכדומה. שת הוא בסיס הגוף, המקום עליו יושבים. הקשר לשמו של בנם של אדם וחווה מקרי, או לפחות בלתי ניתן לאישוש.
34
נעם שואל/ת: האם לכינוי הצנחנים 'צְנֶפים' אין קשר למילה צניפה, שהיא צבר שאריות אוכל שעופות משליכים תוך כדי מעוף?
רוביק עונה:
סלנג צבאי לא נולד ממילים ספרותיות נדירות. הגירסה המקובלת שצְנֶף הם ראשי תיבות של 'צנחן פעור', כינוי גנאי שהודבק לצנחנים על ידי הגולנצ'יקים.
35
עופר שואל/ת: האם יש קשר בין ארמון להרמון? מהו מקור המילים?
רוביק עונה:
מקור המילה ארמון אינו מוסכם. יש קושרים אותו למילה האכדית אַדַמַנוּ שפירושה בניין או היכל. הרמון נחשב צורת משנה של ארמון, אך קרבת המשמעות והצליל קושרת אותו לערבית, שבה ח'ארם הוא אגף הנשים בארמון, ופירושו אסור, מחוץ לתחום.
36
אלי בן דוד שואל/ת: האם הלווייתן של תומאס הובס קשור ללווייתן המוכר לנו בשפה העברית, ורק הועלה כמטפורה לתיאור סמכות השלטון הריבוני?
רוביק עונה:
'לווייתן' הוא יצור מקראי מיתולוגי, שאינו הלווייתן של ימינו. על פי ההקשרים הוא עשוי להיות נחש עקלתון, תנין (הנרמז גם על פי השם), דרקון או חיה קדמונית מאיימת אחרת. כמה פרשנים סברו שמדובר ביצור רב כוח המורכב מכמה בעלי חיים, והפרשנות הזו נתנה כנראה להובס, שהכיר את המילה מתרגומי המקרא, השראה לקרוא כך לספרו על המדינה. המשמעות העכשווית ללווייתן כדג הענק הוענקה בלשון חכמים.
37
עופר שואל/ת: האם יש קשר בין בירת סודן לבין החרטומים המוזכרים בתנך? אם כן, מה המקור המשותף?
רוביק עונה:
משמעות שמה של בירת סודן - אלחרטום – היא בערבית חדק (של פיל). המילה זהה למילה העברית וכן מילים קרובות שבהן היא מיוחסת לבעלי חיים אחרים, למשל עופות. המילה קרובה ל'חוטם' באמצעות חדירה העיצור ר'. לגבי החרטומים מתצרים יש דעות שונות. יש קושרים אותם לחרט, בהתייחסות לפעולת חריטת הכתב החרטומים. יש גם הקושרים את השם לחוטם. אך המחקר מעיד שזו מילה מצרית קדומה, קיצור של הרצף 'חרי חב חר תפ', שפירושו 'העומד בראש אלה אשר על ספר הפולחן'. צירוף זה מתאים לתפקידם הדתי של החרטומים.
38
עופר שואל/ת: האם יש קשר בין שם המדינה קטאר לשורש העברי קטר?
רוביק עונה:
מקור השם דווקא רומי. הסופר הרומי פליני כתב על תושבי המפרץ באמצע האלף הראשון, וכינה אותם Catharrei - המתיישבים. מעט מאוחר יותר צוירה מפת המפרץ ואזור המפרץ כונה קָטָרה או קָדָרה, בעקבות השם הרומי. הצורה הנוכחית קטאר או קטר ניתנה מאוחר הרבה יותר על ידי הערבים. לכל אלה אין קשר לשורש קט"ר, העלה עשן או קטורת, שיש לו מקבילה ערבית, ובוודאי לא לפועל הסלנג לקַטֵר.
39
קובי לידרמן שואל/ת: האם המילה פנים מגיעה מיוונית? חשבתי על הקשר לאל פאן, אבל לא מצאתי לכך אישור כלשהו.
רוביק עונה:
'פנים' הוא מן השורש פנ"ה, שממנו נגזרו ממילים רבות בעברית המקראית כמו לפני, לפנות, פָנים וגם פְנים. אין קשר לאל פאן.
40
אורי שמואל קוצ'וק שואל/ת: מה הקשר אם יש כזה, בין המילה "עשתונות",ל"עשת"?
רוביק עונה:
לא נמצא קשר, מדובר בשורשים זהים אך ללא קשר מוקדם ביניהם. עש"ת א' קשור בכוח ובמוצקות ומכאן גם עשת במשמעות פלדה, עש"ת ב' קשור במחשבה ומכאן 'עשתונות'. הפועל 'התעשת' קשור דווקא לעשת ב': חשב והחליט.
41
דודי מבורך שואל/ת: המונח היווני הקלסי לבריאות הוא היגיאה. תהיתי אם יש קשר אטימולוגי ל"גהה/גהות". אני יודע שהמונח מופיע כבר במקרא - משלי והושע - אבל בכל זאת מעניין אם יש קשר, או אולי לא פחות מעניין אם אין קשר.
רוביק עונה:
אין כל קשר בין גהות לבין המילה היוונית. המילה היונית העתיקה היא hugieinē, שפירושה אומנות הבריאוּת. בריא ביוונית – hugiēs. מכאן המילה האנגלית hygiene והמילה בה אנו משתמשים, יוונית-סלאבית: היגיינה. במקור השם נובע משמה של האלה היגיאה ביתו של אסקולפיוס, אל הרפואה במיתולוגיה היוונית. היא הייתה ממונה על הבריאות ומכאן נולדה המילה היגיינה. השורש גה"ה, שממנו נגזרות גהה וגהות הוא שורש שמי עתיק הקשור לבריאות. יש לו מקבילות במספר רב של שפות שמיות: סורית: גהא, ערבית: תג'ג'ה, אתיופית: גאהגהה.
42
מיכאל שואל/ת: האם המילים "תורה" ו"תאוריה" באות ממקור משותף? המילה "תורה" משמשת בענפי המדע כאופן זהה ל"תאוריה". לדוגמה Electromagnetic Theory באנגלית מתורגם ל"תורה אלקטרומגנטית" בעברית. ויש דמיון בצליל וכתיבה בין "תורה" ל"תאוריה". האם מדובר בצירוף מקרים?
רוביק עונה:
אכן צירוף מקרים. תורה היא מילה ממקור שמי, השורש הוא יר"ה, ומכאן מורֶה, הוראה, וכן תורה. תאוריה היא מילה יוונית שפירושה התבוננות, הסקת מסקנות, בעקבות הפועל theōros, להתבונן.
43
שולה ברנע שואל/ת: השורש סכן נותן את המלים: מסוכן ומסכן. האם יש קשר משמעות?
רוביק עונה:
מפתה לחשוב ש'מסכן' קשור לסכנה, כלומר, אדם הנתון לסכנות, אך המחקר אינו תומך בכך. המילה מסכן, שיש לה מקבילות דומות בכמה שפות שמיות, מובילה אל המילה מוּסקֶנוּ באכדית שפירושה קבצן.
44
תמרה שואל/ת: אני מורה לעברית והתלמידה שלי שאלה אותי שאלה שלא מצאתי עליה תשובה: האם יש קשר בין השורשים ב.כ.ר וב.ח.ר, כמו במילים: הבכיר ובחר, או: בחור ובכור?
רוביק עונה:
אין קשר. במקורם ח' וכ' הם עיצורים נבדלים. בח"ר ובכ"ר, כל אחד לעצמו מופיעים במקביל בכמה שפות שמיות. בח"ר קשורה לבחירה, בכ"ר – היות ראשון, היות המוביל. יש קשר מסוים בין בח"ר ובח"ן וכן בין בכ"ר לבג"ר.
45
אורי ורדי שואל/ת: מה הקשר בין המילים: זמן, זמין, הזמנה?
רוביק עונה:
כל המילים הם מן השורש זמ"ן, הנגזר מהמילה הפרסית-מקראית זְמַן. זמין – מה שניתן לפגוש בו או להשתמש בו בזמן נתון. הזמנה – קביעת זמן לאירוע. וכך גם זימון, הזדמנות ועוד.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >