שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
סמי ארגון שואל/ת: תהיתי אם יש קשר אטימולוגי כלשהו בין המילים: חמוץ, החמצה, חמצן, או שמא זו רק קרבה פונטית?
רוביק עונה:
יש בהחלט קשר. 'חמוץ' הוא טעמו של החומץ, המוצר המשני של גידולי היין, והוא נקשר לטעמו של השאור התוסס בבצק החמץ. 'החמצה' היא אי ניצול הזדמנות. מקורה בלשון חכמים, במכילתא: "אל תקרא כן (המצוות) אלא ושמרתם את המצוות. כדרך שאין מחמיצין את המצה, כך אין מחמצין את המצווה", וכאן החמיץ בהוראת השהה, דחה. הקשר של כל אלה ליסוד חמצן מורכב יותר. המילה המדעית לחמצן היא אוקסיגן. אוקסיגן היא במקורה מילה צרפתית שפירושה 'הרכיב החומצתי', acidifying constituent. אסיד הוא חומצה, מוצר כימי שטעמו חמוץ. פירושו בלטינית (אסידוס): חמוץ. האסיד הוא הבסיס ליצירת סם הל.ס.ד. וגם שם נרדף של הסם. החמצן עצמו, ללא תרכובות, הוא חסר ריח ושקוף, אבל לתרכובות שלו עם חומרים אחרים אנו קוראים תחמוצות. בן יהודה הציע לקרוא לחמצן אַבְחֶמֶץ, אך הצעה זו נדחתה.
32
שואל/ת: מבקש להבין את המקור למלים 'מאמין' ו'מין', וכן: כיצד בהשמטת שתי האותיות הראשונות של 'מאמין' הוא הופך לכופר (מין). האם ישנן עוד מילים כך שמשמעותן מתהפכת באופן דומה?
רוביק עונה:
הדמיון בין 'מאמין' ל'מין' מקרי לחלוטין. 'מאמין' נגזר מהשורש הפורה אמ"ן ממנו נגזרו גם נאמנות, אמת, אמונה וכדומה. 'מין' במשמעות כופר היא מילה שמית עתיקה נטול שורש.
33
איתן בהט שואל/ת: איך זה אין קשר בין המילה עץ למילה עציץ. נראה שהעציץ בא מרעיון העץ.
רוביק עונה:
הדמיון מפתה, אבל המחקר הלשוני אינו מצביע על קשר. 'עץ' היא מילה מקראית שלה מקורות שמיים עתיקים, עציץ היא מילה תלמודית הקרובה למילה ערבית דומה באותה משמעות. העיצור המקורי שממנו התפתח העיצור העברי צ' בשני המקרים שונה בתכלית.
34
בצלאל שואל/ת: כאשר גוררים רכב שמים על הצמיג "סנדל", מעין מנעול. יש (או אין קשר) לסנדל?
רוביק עונה:
'סנדלי דנוור' הם השם העברי שניתן למתקן לנעילת רכב שמקורו בעיר דנוור שבקולורדו, ומכאן הפועל 'לסנדל', שהתרחב לעניינים נוספים מעבר לבעיות חניה. במקור נקרא המתקן 'מגפי דנוור' – Denver boots. נראה שהסנדלים התאימו למזג האוויר הישראלי יותר מהמגפיים.
35
יעקב שואל/ת: האם יתכן כי המילה חילוני מקורה מיוונית: הלני. השורש הוא אותו השורש ח.ל.נ. לפני אלפיים שנה מתברר שבארץ חיו יהודים דתיים מאוד ויהודים חילוניים מאוד: הלניסטים. נראה כי מקור המילה בא משם.
רוביק עונה:
הקישור חביב אבל זה אינו מקור המילה. 'חילוני' היא מילה ארמית שפירושה אדם זר או גוי, והיא אכן התרגום המקובל אצל אונקלוס ל'זָר'. זוהי מילה שאין לה שורש עברי. בעברית החדשה הציע יוסף קלויזנר להשתמש בשורש חל"ל במשמעות הדתית (ראו חילול הקודש וכדומה), ויצר את חֻלּוֹנִי. השם שונה בפי המדברים ל'חילוני', אולי בהשפעת המילה הארמית-תלמודית, או מִנוחות פונטית. חל"ן הוא שורש תנייני מודרני שנגזר מ'חילוני' במשמעות החדשה, ואין לו קשר להלניות היוונית.
36
חנה קהת שואל/ת: שאלתי היא אם ניתן לראות קשר בסיסי בין המילה ידיד לדוד, כאשר בשיר השירים דוד = אהוב, וגם ידיד הוא האהוב. האם יש קשר לדד (מקור ההזנה האינטימי) או אולי ליד?
רוביק עונה:
'דוד' במשמעויותיה השונות ו'דד' נחשבות מילים אונומטופאיות קרובות המחקות את צליל פטפוט התינוק, בדומה ל'אמא' המחקה את צליל היניקה. 'ידיד' על פי השוואה לשפות שמיות שונות אינה מאותו מקור.
37
יאיר וייל שואל/ת: אני מתעניין בקשר בין המילה 'מכונה' למקבילתה בלועזית machine. בדברים שכתבת בעבר ציינת שהמכונה שהייתה מוצבת מקדש שלמה הייתה יציבה מאוד, ואילו המקורות מציינים בפירוש: "... וארבעה אופני נחושת למכונה... " (מלכים א, ז). כלומר, המכונה של שלמה הייתה מעין כיור על גלגלים. המכונה בלועזית מגיעה מהתיאטרון היווני שם שימשה מעין עגורן להכנסת שחקנים בתעופה אל הבמה. האם מקובל שיש קשר בין המילים בשימושם המקורי, והאם סביר להניח שהשימוש העברי קדם ליוונית?
רוביק עונה:
המכונה המקראית כללה אמנם אופנים, אבל מתוארת כמתקן יציב, בניגוד למכונה במשמעות המודרנית שמקורה יווני, שבה יש מנגנון פנימי המניע אותה. הדבר מתחוור גם מכך שהשורש הוא כו"ן שהוא שורש היציבות, ומכאן המילים כן, נכון, מוכן ועוד רבות. אין לכך קשר למילה הלועזית machine, שהתגלגלה מהמילה היוונית מֶכוֹן שפירושה מוצר מורכב ומתוכנן המאפשר פעולות שונות. מ' כאן היא חלק מבסיס המילה, בעוד במילה העברית מ' היא אות משקל ולא אות שורש.
38
עמוס האוזנר שואל/ת: האם נכונה התחושה, שקיים קשר בין המילה "הגירה", ועוד יותר מקבילתה הערבית "היג'רה", לבין ה"מהגרת" הפורסמת במקרא, הגר אם ישמעאל, כאשר המילה "הגירה" כוללת כאותיות השורש שלה את שמה של הגר? והאם המילה "היג'רה" היתה קיימת בערבית הקדומה שלפני הגירת הנביא מוחמד לעיר מדינה?
רוביק עונה:
לשמות רבים בתנ"ך אין קשר לשורש עברי או משמעות של מילה עברית מוכרת, וזה גם המקרה כאן. השורש הג"ר אינו מוכר בעברית הקלסית וחודש רק בעברית החדשה בעקבות השורש הערבי הג'ר. אין סיבה להניח שלא היה קיים לפני מוחמד, שהרי שפתו של מוחמד היא דיאלקט ערבי עתיק. מכל מקום, אברהם נשא את הגר לפני שהמסַפֵר המקראי או אברהם עצמו ידעו שתגורש, וכמו כן גירוש אינו מילה נרדפת להגירה.
39
מאור שואל/ת: האם יש קשר בין המילים שריטה ושרטון?
רוביק עונה:
ככל הנראה הדמיון מקרי. שריטה, מן השורש שר"ט קשורה לחיוך או פציעה בעור. שרטון מקורו במילה היוונית במשמעות קרוב, syrtis.
40
מוטי זוזובסקי שואל/ת: האם יש קשר בין לכרות רגל, לכרות ברית, לכרות אוזן לדבריך, לכרות פחם, לכרות ביטקוין, לכרות את הענף?
רוביק עונה:
הניבים שבשאלה נחלקים לשני שורשים שונים. הראשון הוא כר"ת במשמעות חתך, חטב וכדומה, ומכאן לכרות רגל, לכרות ענף, ובהשאלה לכרות ברית, בעקבות ברית בין הבתרים. השני הוא כר"ה במשמעות חפר כדי למצוא דבר מה, ומכאן כרה פחם, כרה ביטקוין, ובהשאלה כרה אוזן, כלומר חפר, הפך את אוזנו חלולה כדי לשמוע, כהסברו של רש"י. שני השורשים השונים נפגשים בשם הפועל של בניין קל: לכרות.
41
גיא שואל/ת: האם קתרוס, סיטאר ו- Guitar ממקור אחד?
רוביק עונה:
המקור משותף. קתרוס וגיטרה התגלגלו מן המילה היוונית kithara המייצגת כלי נגינה דמוי נבל. 'קתרוס' מופיעה בספר דניאל, וגם מקורה מאותו כלי נגינה יווני. סיטאר הוא כלי נגינה הודי. כמו כן בשפות שונות כלי נגינה נוספים בעלי שם דומה. כולם מובילים אל הכלי הפרסי shitar שפירושו 'בעל שלושת המיתרים'.
42
יובל שואל/ת: שמעתי לא מזמן ברדיו שהמילה "לנחש" במשמעות של ניחוש, הגיעה בעצם מהמילה נחש. מכיוון שבעבר נהוג היה לנחש את העתיד ע"י הסתכלות על עור הנחש. חיפשתי ולא מצאתי סימוכין לכך. האם באמת יש קשר אטימולוגי בין לנחש ונחש?
רוביק עונה:
אין קשר ומדובר באטימולוגיה עממית במקרה הטוב, ובפייק ניוז היסטורי במקרה הפחות טוב. לשורש נח"ש במשמעות המקובלת מקבילות בשפות שמיות כגון ארמית וכן בערבית, שבה נחש פירושו 'היות חסר מזל'. נחש כשם בעל החיים קרובה למילה הערבית חַנַש במשמעות דומה.
43
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין אדם צעיר, תחושת צער, צער בעלי חיים וצוערים בקורסים? פעם ענית שאין קשר בין שני הראשונים, אבל האם יש קשר ביניהם לבין השאר?
רוביק עונה:
'צער בעלי חיים' הוא ביטוי המכיל בתוכו את המילה 'צער' במשמעות הרגילה: סבל או מצוקה. 'צוער' הוא מתלמד בקורס במקצועות שונים (קאדֶט), חלקם בצבא וחלקם באזרחות כמו במשרד החוץ, למשל, והוא נגזר מהמילה צעיר, כלומר, חדש. המקור בספר זכריה, במשמעות נער מתלמד לרועה צאן: "הַךְ אֶת־הָֽרֹעֶה וּתְפוּצֶיןָ הַצֹּאן, וַהֲשִׁבֹתִי יָדִי עַל־הַצֹּעֲרִים".
44
אורן שואל/ת: האם יש קשר בין המילה עגל (בנקבה עֶגְלָה) למילה עֲגָלָה במשמעות של כלי רכב הרתום לבהמה?
רוביק עונה:
למרות הדמיון אין כל קשר בין שתי המילים. עֵגֶל ובצורת הנקבה עֶגְלָה הוא שם עברי שיש לו מקבילות קרובות בשפות שמיות רבות, תופעה מוכרת בתחום בעלי החיים. עֲגָלָה, המופיעה גם היא בתנ"ך, קשורה לשורש עג"ל ולשם התואר 'עגול', על שום גלגליה העגולים. גם לה יש מקבילות בשפות שמיות.
45
כרמית בר און שואל/ת: הפועל סיפר (בכתיב מלא כדי להמנע מניקוד) מכיל שתי משמעויות שאין לכאורה קשר ביניהן: בהקשר של סיפור ושל תספורת. אבל מה שמתמיה אותי שהשורש قصص בערבית אף הוא מכיל את אותן שתי משמעויות (סיפר סיפור וגם: קצץ). איך מסבירים את הזהות המוזרה הזאת בין שתי משמעויות חסרות קשר ביניהן בשתי לשונות (הגם ששתיהן לשונות שמיות).
רוביק עונה:
אכן צירוף המקרים כאן מפתיע, אך הוא אינו חריג כל כך. בכל מקרה, אין קשר אטימולוגי בין סיפר (גזז) לסיפר (השמיע סיפור). על פי המילונים לערבית קלסית לא נמצא גם קשר בין קצ"צ (סיפר סיפור) לקצ"צ (גזר) ואף למשמעויות נוספות של קצ"צ.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >