שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
451
שואל/ת: השורש גז"מ קשור גם להגזמה ולגוזמה, וגם לגזימת או גיזום עצים. האם יש קשר בין המילים האלה?
רוביק עונה:
שני השורשים מצויים בשפות שמיות שונות. הפועל הארמי גְזַם מתייחס לשתי ההוראות. האטימולוג קליין מעלה סברה ש"גזם" במשמעות הגזמה נולד כהרחבה ל"גזם" במשמעות חתך: דיבר דברים חדים וחותכים, ומכאן, הגזים.
452
שואל/ת: יש הטוענים שהמילה "אירופה" מקורה במילה "ערב". היש רגליים לדבר?
רוביק עונה:
יש ויש ויותר מרגליים. היוונים נהגו לשאול מילים משפות אחרות. אירופה פירושה אכן "האזור בו שוקעת השמש", והשם שאול לאו דווקא מן העברית אלא משפות שמיות אחרות כמו האכדית: erebu פירושו נכנס, ירד, שקע. שמו של ארבוס הוא erebos, מלך החושך במיתולוגיה ובעלה של מלכת הלילה, נגזר על פי האטימולוג קליין ישירות מ"ערב" העברי. גם "אסיה" מקורה שמי: השורש האכדי asi פירושו "יצא, זרח", ואסיה היא "האזור בה זורחת השמש", לעומת אירופה. asi מקביל לשורש העברי יצ"א.
453
שואל/ת: כיצד קרה המצב האבסורדי שהמילה "קֶלֶס" קיבלה שתי משמעויות שונות, הפוכות לחלוטין: מצד אחד צחוק ולעג, ומצד שני שבח ותהילה?
רוביק עונה:
קלס, קילס וגם התקלס כלשון גנאי מצויים במקרא ומקורן בשורש שמי. קילס כלשון שבח הוא פועל תלמודי, וכנראה הושפע מיוונית (calos פירושו יפה). השורשים זהים בעיצוריהם אך אין ביניהם כל קשר אחר, והיפוך המשמעות הוא צירוף מקרים. ההיפוך הטריד את מנוחת חכמי התלמוד, שנמנעו כמעט לגמרי משימוש במשמעות השלילית.
454
שואל/ת: למילה "משפט" שתי משמעויות: דין (משפט פלילי, משפט צדק) ופסוק (בתחום הדקדוק). באנגלית זה כך במילה sentence. מה הקשר ומי השפיע על מי?
רוביק עונה:
במקרא "משפט" מתייחסת בדרך כלל לתחום הדין והצדק. עם זאת, המעבר לתחום הדיבור והלשון נעשה כבר בפסוק "אך משפטים אדבר אותך" ודומים לו בירמיה. "משפט" כפסוק תחבירי מוצג במילונים אבן שושן, ספיר ואחרים כהתפתחות של העברית החדשה, אך אליעזר בן יהודה מוכיח במילונו שמקורה כבר בכתבי הרמב"ם: "וכלל הדיבור המורכב מהסיפור והמסופר ממנו היה חיוב או שלילה ר"ל הנושא והנשוא יחד ייקרא משפט" (מלות הגיון, שער א). השימוש בהוראה הכפולה באנגלית של sentence נוצר באנגלית של ימי הביניים. מקורו מלטינית והוא התגלגל מהפועל היווני sentire שפירושו הרגיש, וממנו נגזרה גם המילה sentiment. מי השפיע על מי, חכמי אירופה או אולי תרגום התנ"ך לאנגלית, או האם יש כאן התפתחות מקבילה? תיקו.
455
שואל/ת: לקראת פסח ניסיתי להבין מה ההבדל בין הגדה לאגדה?
רוביק עונה:
שתי המלים הן מאותו שורש, נג"ד, ושתיהן מופיעות בתלמוד, במשמעויות דומות. "הגדה" היא במשקל הפעלה, "אגדה" היא במשקל אפעלה. האות א' איננה אות שורש והיא אופיינית למשקלים ארמיים, כמו ב"אגדתא". כך נוצרה אבדלה בעקבות אבדלתא, אשכבה (המודרנית) בעקבות אשכבתא, ועוד רבות.
456
שואל/ת: מדוע נקרא עמוד (בספר, חלק מדף) כך? האם הסיבה קשורה בעמודים הפיזיים?
רוביק עונה:
על פי מילון אליעזר בן יהודה השימוש הוא אכן על דרך הדימוי לעמוד הפיזי, שכהגדרת בן יהודה "מידת אורכו הרבה יותר ממידת עוביו". בהמשך הדיון בערך "עמוד" מזכיר בן יהודה "עמוד של שורות הכתב שבספר וכדומה", ומביא דוגמה מ"תורת אמת" של הרב יוסף ששון שיצא לאור בראשית המאה ה-17 במסגרת ספרות השו"ת: "ראובן הלך והביא פנקס אביו יעקב, והיה כתוב בו בעמוד א' חוב השטר". זו כנראה ההופעה הראשונה של המילה במשמעות זו. במקורות אמנם אין העמוד צד אחד של דף, אבל הוא יחידה מסוימת בספר תורה הכתוב על קלף. במחזור ויטרי מן המאות 12-13 נכתב: "ותפילין של יד בעור קלף אחד לכתחילה. ד' פרשיות בד' עמודים. ואם כתבם בד' חתיכות קלף יצא. ויתנם בעור דפוס בית".
457
שואל/ת: מה בין "חימר" ל"חומר"? ובאותו עניין: "נתקלתי בפועל בעל 5 אותיות שורש: חמרמ"ר; האם יש כאן קשר למילה "חמרה", אותה אדמה אדומה?
רוביק עונה:
חמ"ר הוא שורש מתעתע. מחלקים אותו לחמש הוראות נפרדות, אבל אטימולוגים כמו ארנסט קליין סבורים שכמה מהן קשורות זו בזו. ההוראות הנפוצות קשורות לשריפה וצריבה ולצבע האדום. "חומר" במשמעות הקדומה היא אדמה אדמדמה שממנה עושים כדים, ובשפת ימי הביניים המילה התפתחה למשמעות הרחבה יותר, בצמד "חומר וצורה". "חימר" הוא האספלט החום-שחור, ומקורו כמקור "חומר". גם הפועל המקראי חמרמר, וכן אדמת החמרה הערבית קשורים לצבע האדום, הקרוי בערבית "אחמר". הוראה אחרת של השורש היא: היה קשה, ממנה נולדו מילים כמו חומרה והחמיר, וגם זו קשורה לפי קליין באותו מקור של "חומר" ו"חימר": האדמה הקשה. חֶמֶר במשמעות יין, והפועל חמר במשמעות תסס, הם גילוי אחר של השורש, ומכאן "חמרמורת", המילה העברית להנג-אובר. הוראה אחרת של השורש נקשרת לבעל החיים החרוץ והעקשן "חמור".
458
שואל/ת: מה בין "תפיסה" לבין "תפישה"?
רוביק עונה:
אין כל הבדל. תפש (ומכאן תפישה) היא הצורה המקראית, ותפס – הצורה התלמודית. קיימת נטייה לא מחייבת להבחין בין "תפיסה" פיזית לבין "תפישה" שכלית.
459
שואל/ת: מה בין חמינאדוס וחמין?
רוביק עונה:
חמין היא מילה עברית תלמודית. "חמינאדוס" הן בלדינו ביצים הטמונות בחמין, וזהו קיצור של הביטוי guebos haminados – ביצים של חמין.
460
שואל/ת: מה בין להתיר את קשר הנישואין, כלומר, להתגרש, לבין להתיר את הנישואין, כלומר, לאפשר להינשא למי שהיה אסור לו?
רוביק עונה:
משמעות היסוד של "התיר" היא "פתח קשר", פיזי או רוחני, ומכאן התגרש. המשמעות המושאלת היא "הרשה, ביטל איסור", ומכאן איפשר להינשא.
461
שואל/ת: מה בין נגיד הבנק לבין נגד בצה"ל?
רוביק עונה:
נגיד היא מילה מקראית שפירושה שליט, מנהיג. במערכת הישראלית היא יוחדה לנגיד בנק ישראל, אך יש הצעה להגביל את כוחו באמצעות "מועצת נגידים". נגד היא מילה צה"לית שפירושה מפקד שאינו קצין. לכאורה שתי המלים נלקחו משורשים שונים: "נגיד" מהשורש נג"ד 1 במשמעות "היה גבוה" ממנו נגזרו "הגיד", "התנגד" ואחרות. "נגד" מהשורש נג"ד 2 במשמעות "משך, היכה". בפועל שתי המלים מתייחסות לעמדת הנהגה והובלה, ויש אטימולוגים הטוענים שנג"ד 2 אינו אלא הרחבת משמעות של נג"ד 1.
462
שואל/ת: מה הקשר בין "תה של מנחה" (five o'clock tea) למנחה במשמעות מתנה או זבח?
רוביק עונה:
"מנחה" עברה כמה גלגולי משמעות. במקרא פירושה מתנה ובהקשר הדתי קורבן בבית המקדש. תפילת מנחה היא תפילת אחר הצהריים שבאה כתחליף לקורבן המנחה, ומכאן התגלגלה לשם כללי לשעות אחר הצהריים. מכאן קצרה הדרך ל"פייב או'קלוק טי".
463
שואל/ת: מה הקשר בין "כתם" במשמעות רבב, לכלוך, לצבע הכתום?
רוביק עונה:
אין קשר. "כתם" במשמעות הראשונה קיימת בשפות שמיות רבות. לצידה מופיעה "כתם" במשמעות זהב, כמו בפסוק בשיר השירים "ראשו כתם פז". מקורה המשוער מיוחס ל"כותימו", צורף זהב באכדית, שמקורה במילה השומרית "קודים", באותה משמעות. מכאן מקורו של הצבע הכתום, הדומה לזהב.
464
שואל/ת: מה הקשר בין "קנון" שמשמעותו חוק ל"קנון" שמשמעותו תותח, והאם יש קשר בין שתי המילים לבין "קנה" (המזכיר תותח) ו"קנה מידה" (המזכיר חוק)?
רוביק עונה:
אין קשר בין canon שמשמעותו חוק, והוא נכתב ב-N אחת, לבין cannon שמשמעותו תותח, הנכתב ב-N כפולה. canon נולד מהמילה היוונית kanon שגם משמעותה חוק. ממנה התגלגלו גם "קנוניזציה", כלומר, הפיכת רעיון או יצירה לדגם מכונן, והצורה המקהלתית קנון שמקורה במוזיקה הכנסייתית. לעומת זאת יש קשר בין קנה (cane) לבין תותח (cannon). היוונית שאלה את ה"קנה" (kanna) מהשפות השמיות, ביניהם האכדית (qanu) והארמית, ובעקבותיה הלכו הלטינית והאנגלית. התותח אכן נקרא "קנון" בעקבות דמיונו ל"קנה". "קנה מידה" מקורו בספר יחזקאל, הוא קנה או מוט שאורכו שש אמות ששימש למדידה פיזית, ועל דרך הדימוי הפך למושג מתמטי (שיעור יחסי) או מושג כללי (קריטריון).
465
שואל/ת: מה הקשר בין "תמרון" העברית, "מנאוראת" (תמרונים) הערבית והמילה האנגלית לתמרון manoeuvre?
רוביק עונה:
"תמרון" העברית חודשה על ידי אליעזר בן יהודה והופיעה לראשונה בעיתונו האור ב-1892. הוא טבע אותה בעקבות השורש הערבי מר"ן, ערך תרגילים, וקישר אותה למונח "בני מרון", ממסכת ראש השנה במשנה: "בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון". בתלמוד הבבלי מסבירים מפי רב שמואל: "מאי בני מרון? כחיילות של בית דוד". בערבית נמצא במקביל את שם העצם תמרין והריבוי תמארין, ואת הפועל לתמרן. לצידו נמצאת בערבית גם המילה מנאוראת במשמעות תמרונים, שיש לה צלצול דומה אבל מקורה שונה. היא אכן נטבעה בהשפעת המילה הצרפתית (שעברה מאוחר יותר לאנגלית) manoeuvre. הצרפתית הלכה אחרי הלטינית, כאשר המשמעות המילולית המקורית של המילה היא "פעולת יד" (מאנו- אופרארי).