שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
451
שי טאוב שואל/ת: האם יש קשר בין צליחה להצלחה? והאם יש קשר בין העולָל לבין מה שהוא מעולל?
רוביק עונה:
על פי המחקר הבלשני אין קשר בין צליחת הכינרת או ים סוף להצלחה בבחינות. זאת למרות שעל פניו נראה שקשר כזה קיים, ולשני הפעלים מקבילות זהות בארמית ובשפות אחרות. בין עולל לעלילה אין כל קשר. עלילה היא מילה מקראית שפירושה סיפור מעשה על פעולותיו של אדם, ומכאן הפועל לעולל. עולל קשור למילה הפשוטה יותר עוּל ("עול ימים").
452
שואל/ת: האם יש קשר בין "מניאק" בסלנג הישראלי לבין "מניאק" באנגלית במשמעות של מטורף?
רוביק עונה:
מניאק בעברית שאולה גם מאנגלית וצרפתית שם פירושה מטורף, וגם מן הערבית, שם פירושה נבל או סוטה. בערבית התגלגלה המילה מן המילים נייק (רודף זימה) ומניוק (מי שתחבו אצבע ביושבנו).
453
שואל/ת: האם יש קשר בין "מקצוע" במשמעות משלח יד לבין "מקצועה", שהיא כלי נגרים להחלקת העץ?
רוביק עונה:
הקשר הוא בשורש המשותף קצ"ע, שפירושו גירוד וחיתוך. מכאן נולדה המילה המקראית "מקצוע" במשמעות זווית, ונראה שמכאן התרחבה המשמעות בעברית החדשה ל"תחום עיסוק ייחודי". עם זאת יש הקושרים את "מקצוע" לשורש קצ"ה, ממנו נגזרות "מוקצה", ו"הקצאה".
454
שואל/ת: האם יש קשר בין "פגרה" ל"פוגרום"?
רוביק עונה:
לא, אין קשר בין "פגרה" שמקורה בשפות השמיות לבין "פוגרום", שהיא מילה רוסית שנקלטה גם לאנגלית ופירושה פרעות, חמס ושוד, בעיקר כנגד יהודים. "פוגרום" מורכבת משני חלקים: "פו" הקרוב ל"פוסט" הלטינית ופירושה "אחרי", ו"גֶרם" שפירושו בשפות ההודו-אירופיות "רעם". פוגרום פירושו בעצם "אחרי הרעם", ולפי פירוש אחר "כמו רעם".
455
שואל/ת: האם יש קשר בין המילה אווירון בעברית לבין avion בצרפתית באותה משמעות?
רוביק עונה:
המילה "אוויר" מקורה ביוונית, כמו המילה הצרפתית avia, וכן מקבילות בשפות רבות אחרות. המילה "אווירון" חודשה בידי אליעזר בן יהודה, ומורגשת בה השפעת הצרפתית. יש טענה שאת המילה חידש דווקא בנו איתמר.
456
שואל/ת: האם יש קשר בין המילה העברית גלידה לבין המילים הלטיניות גלאס (קרח), ג'לאטי (גלידה) ו- glacier (קרחון)?
רוביק עונה:
אליעזר בן יהודה כותב במילונו: "יקראו בא"י המדברים עברית ממתק עשוי מסוכר וביצים ונקפא וקר כגליד". המילה משויכת לשורש השמי גל"ד, ומופיעה גם בתרגום אונקלוס לתהלים: "הויתי ביממא אכלני שרבא, וגלידא נחית עלי בליליא". ואולם לדעת רבים היא הושפעה ממילים לטיניות, כגון המילים שנזכרו בשאלה, והמילה הצרפתית gelée, שגירסה שלה מופיעה בפירוש רש"י במשמעות כפור.
457
שואל/ת: האם יש קשר בין חורף לבין חרופּ?
רוביק עונה:
אין כל קשר. חורף היא מילה מקראית שמית, מקבילה לח'ריף הערבית שפירושה סתיו, והפועל ח'רף, לאסוף את הפרי. חרופ היא מילה יידישאית שמקורה ברוסית, ופירושה נחרה. ביידיש התרחבה לשינה בכלל.
458
שואל/ת: האם יש קשר בין עבש ומעופש?
רוביק עונה:
לדעת החוקרים עב"ש ועפ"ש הם שורשים קרובים, מה גם שהצורה הערבית היא עבש, והמקבילה הארמית היא עפש. יש הקושרים את שני השורשים לשורש שלישי: יב"ש.
459
שואל/ת: האם יש קשר בין שתיקה ושקט?
רוביק עונה:
הדעות חלוקות. חלק מהחוקרים סבורים שמדובר בשורשים קרובים שיש ביניהם שיכול עיצורים. שורש מקשר בין השניים הוא סכת: "הסכת ושמע" פירושו שתוק ושמע. גם בערבית סכת פירושו שתק. חוקרים אחרים, וביניהם קליין, חולקים על כך וטוענים ששקט קרוב אל שקע, וזאת על פי הערבית והאכדית. המחלוקת מתייחסת גם לביטוי "שוקט אל שמריו" שמקורו בספר ירמיה. כמה פרשני מקרא מסבירים שהיין "נח על שמריו", ואחרים שהיין "שוקע אל שמריו" (השוקעים לתחתית הכלי).
460
שואל/ת: האם נכון הדבר שהפועל האנגלי to brush מקורו במילה העברית מברשת?
רוביק עונה:
יש קשר, אבל בכיוון ההפוך. הפועל האנגלי to brush התגלגל מצרפתית והוא מצוי גם בגרמנית. בערבית נקרא מכשיר הניקוי מַבְּרָשָׁה, מן הפועל ברש שמקורו ככל הנראה אינו שמי, ובהשפעתו השתמשו בעברית במילה מִבְרשה עוד לפני עידן בן יהודה. אליעזר בן יהודה יצר את "מברשת" בעקבות העברית, הלועזית והערבית גם יחד. את "מברשה" הוא מגדיר במילונו: "לוח קבועים בו שערות פחות או יותר קשות לנקות בו האבק וכדומ' מבגדים".
461
שואל/ת: השבוע ביקרתי בטקס השבעה צה"לי. לשמע הקריאה המצמררת "אני נשבע" שאלתי את עצמי מה מקור המילה, והאם היא קשורה לספרה שבע?
רוביק עונה:
הסברה המקובלת היא שאכן השורש שב"ע ונגזרותיו, כמו "נשבע" ו"שבועה" נולדו מהספרה שבע. התפתחות זו קדומה ומצויה בשפות שמיות רבות,יש טוענים שבהשפעת העברית. על פי האטימולוג קליין "נשבע" פירושו: קושר עצמו באמצעות שבעה נדרים (או שבע שבועות).
462
שואל/ת: השורש גז"מ קשור גם להגזמה ולגוזמה, וגם לגזימת או גיזום עצים. האם יש קשר בין המילים האלה?
רוביק עונה:
שני השורשים מצויים בשפות שמיות שונות. הפועל הארמי גְזַם מתייחס לשתי ההוראות. האטימולוג קליין מעלה סברה ש"גזם" במשמעות הגזמה נולד כהרחבה ל"גזם" במשמעות חתך: דיבר דברים חדים וחותכים, ומכאן, הגזים.
463
שואל/ת: יש הטוענים שהמילה "אירופה" מקורה במילה "ערב". היש רגליים לדבר?
רוביק עונה:
יש ויש ויותר מרגליים. היוונים נהגו לשאול מילים משפות אחרות. אירופה פירושה אכן "האזור בו שוקעת השמש", והשם שאול לאו דווקא מן העברית אלא משפות שמיות אחרות כמו האכדית: erebu פירושו נכנס, ירד, שקע. שמו של ארבוס הוא erebos, מלך החושך במיתולוגיה ובעלה של מלכת הלילה, נגזר על פי האטימולוג קליין ישירות מ"ערב" העברי. גם "אסיה" מקורה שמי: השורש האכדי asi פירושו "יצא, זרח", ואסיה היא "האזור בה זורחת השמש", לעומת אירופה. asi מקביל לשורש העברי יצ"א.
464
שואל/ת: כיצד קרה המצב האבסורדי שהמילה "קֶלֶס" קיבלה שתי משמעויות שונות, הפוכות לחלוטין: מצד אחד צחוק ולעג, ומצד שני שבח ותהילה?
רוביק עונה:
קלס, קילס וגם התקלס כלשון גנאי מצויים במקרא ומקורן בשורש שמי. קילס כלשון שבח הוא פועל תלמודי, וכנראה הושפע מיוונית (calos פירושו יפה). השורשים זהים בעיצוריהם אך אין ביניהם כל קשר אחר, והיפוך המשמעות הוא צירוף מקרים. ההיפוך הטריד את מנוחת חכמי התלמוד, שנמנעו כמעט לגמרי משימוש במשמעות השלילית.
465
שואל/ת: למילה "משפט" שתי משמעויות: דין (משפט פלילי, משפט צדק) ופסוק (בתחום הדקדוק). באנגלית זה כך במילה sentence. מה הקשר ומי השפיע על מי?
רוביק עונה:
במקרא "משפט" מתייחסת בדרך כלל לתחום הדין והצדק. עם זאת, המעבר לתחום הדיבור והלשון נעשה כבר בפסוק "אך משפטים אדבר אותך" ודומים לו בירמיה. "משפט" כפסוק תחבירי מוצג במילונים אבן שושן, ספיר ואחרים כהתפתחות של העברית החדשה, אך אליעזר בן יהודה מוכיח במילונו שמקורה כבר בכתבי הרמב"ם: "וכלל הדיבור המורכב מהסיפור והמסופר ממנו היה חיוב או שלילה ר"ל הנושא והנשוא יחד ייקרא משפט" (מלות הגיון, שער א). השימוש בהוראה הכפולה באנגלית של sentence נוצר באנגלית של ימי הביניים. מקורו מלטינית והוא התגלגל מהפועל היווני sentire שפירושו הרגיש, וממנו נגזרה גם המילה sentiment. מי השפיע על מי, חכמי אירופה או אולי תרגום התנ"ך לאנגלית, או האם יש כאן התפתחות מקבילה? תיקו.
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >