שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
451
שואל/ת: מה הקשר בין "כתם" במשמעות רבב, לכלוך, לצבע הכתום?
רוביק עונה:
אין קשר. "כתם" במשמעות הראשונה קיימת בשפות שמיות רבות. לצידה מופיעה "כתם" במשמעות זהב, כמו בפסוק בשיר השירים "ראשו כתם פז". מקורה המשוער מיוחס ל"כותימו", צורף זהב באכדית, שמקורה במילה השומרית "קודים", באותה משמעות. מכאן מקורו של הצבע הכתום, הדומה לזהב.
452
שואל/ת: מה הקשר בין "קנון" שמשמעותו חוק ל"קנון" שמשמעותו תותח, והאם יש קשר בין שתי המילים לבין "קנה" (המזכיר תותח) ו"קנה מידה" (המזכיר חוק)?
רוביק עונה:
אין קשר בין canon שמשמעותו חוק, והוא נכתב ב-N אחת, לבין cannon שמשמעותו תותח, הנכתב ב-N כפולה. canon נולד מהמילה היוונית kanon שגם משמעותה חוק. ממנה התגלגלו גם "קנוניזציה", כלומר, הפיכת רעיון או יצירה לדגם מכונן, והצורה המקהלתית קנון שמקורה במוזיקה הכנסייתית. לעומת זאת יש קשר בין קנה (cane) לבין תותח (cannon). היוונית שאלה את ה"קנה" (kanna) מהשפות השמיות, ביניהם האכדית (qanu) והארמית, ובעקבותיה הלכו הלטינית והאנגלית. התותח אכן נקרא "קנון" בעקבות דמיונו ל"קנה". "קנה מידה" מקורו בספר יחזקאל, הוא קנה או מוט שאורכו שש אמות ששימש למדידה פיזית, ועל דרך הדימוי הפך למושג מתמטי (שיעור יחסי) או מושג כללי (קריטריון).
453
שואל/ת: מה הקשר בין "תמרון" העברית, "מנאוראת" (תמרונים) הערבית והמילה האנגלית לתמרון manoeuvre?
רוביק עונה:
"תמרון" העברית חודשה על ידי אליעזר בן יהודה והופיעה לראשונה בעיתונו האור ב-1892. הוא טבע אותה בעקבות השורש הערבי מר"ן, ערך תרגילים, וקישר אותה למונח "בני מרון", ממסכת ראש השנה במשנה: "בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון". בתלמוד הבבלי מסבירים מפי רב שמואל: "מאי בני מרון? כחיילות של בית דוד". בערבית נמצא במקביל את שם העצם תמרין והריבוי תמארין, ואת הפועל לתמרן. לצידו נמצאת בערבית גם המילה מנאוראת במשמעות תמרונים, שיש לה צלצול דומה אבל מקורה שונה. היא אכן נטבעה בהשפעת המילה הצרפתית (שעברה מאוחר יותר לאנגלית) manoeuvre. הצרפתית הלכה אחרי הלטינית, כאשר המשמעות המילולית המקורית של המילה היא "פעולת יד" (מאנו- אופרארי).
454
שואל/ת: מה הקשר בין אכסון ואחסון?
רוביק עונה:
אכסניה, אכסון ומאוכסן מקורן ביוונית (xenia פירושה אירוח), ומשמעותן אירוח בני אדם. אחסון ומאוחסן הן צורות משנה שהתגלגלו מ"החסנה", ומהשורש העברי חס"ן במשמעות שמירה על רכוש או אוצר, ממנו נגזרו גם "מחסן", ו"לא לעולם חוסן". הזהות הפונטית (הומופוניה) הפכה אותן לישות לשונית אחת.
455
שואל/ת: מה הקשר בין המילה "גאון" במשמעותה כיום, תרגום של genius לבין "גאון" הקדומה, כמו ב"רב סעדיה גאון"?
רוביק עונה:
"גאון" המקראית, מן השורש גא"ה, פירושה רום או גובה, ובהרחבה גאווה וגאות המים. הביטויים "גאון יעקב" ו"גאון ישראל", כלומר, גדולתו של ישראל, שהופיעו בספר נחום, קוצרו בתקופת ימי הביניים ל"גאון", כתואר לגדולי וחכמי הדור. בעקבות זאת, בעברית החדשה, "גאון" הוא אדם הניחן בכישרון ובחוכמה. המשמעות הזו התקבלה בין היתר בגלל הדמיון בין "גאון" ל-genius. קשר כזה בין מילה עברית ללועזית בצליל ובמשמעות אפשר למצוא בצמדי מלים כמו יובל ו-jubilee אשף ו- chef, מסתורי ו-mystery, כבל ו-cable, כנסייה ו-ecclesia. בכל המקרים האלה אין קשר אטימולוגי בין המילה העברית ללועזית, אבל יש לדמיון הצליל והמשמעות המקורית תפקיד בהרחבת המשמעות של המילה העברית.
456
שואל/ת: מה הקשר בין המילה הספרדית arroz לבין אורז העברית?
רוביק עונה:
אורז היא מילה תלמודית שהושפעה מהמילה היוונית oryza, ומקורה מן המזרח. המילה ההודית העתיקה לאורז vritu נדדה אל האפגנית, הפרסית ומשם אל היוונית. היוונית (ואולי שפות המזרח ישירות) השפיעה על שפות רבות, ומכאן רייס האנגלית, ארוז הספרדית, ריזוטו האיטלקית, רי (riz) הצרפתית, רייס הגרמנית, ריס הרוסית, וכאמור, אורז.
457
שואל/ת: מה הקשר בין המילה העברית "תעריף" למילה הלועזית tariff?
רוביק עונה:
קשר של בני דודים. המילה העברית נוצרה בהשפעת המילה הערבית תעריף שפירושה מידע (מהשורש ערף, ידע, שנאמר, אנא עארף?), ומן השפות האירופיות בהן היא קיימת במשמעות סכום נקוב לשירות כלשהו. המילה קיימת באנגלית (tariff), בגרמנית וצרפתית tarif בספרדית tarifa, באיטלקית tariffa, וגם אליהן היא הגיעה מן הערבית.
458
שואל/ת: מה הקשר בין המילים נבל ומנוול?
רוביק עונה:
"נבל" בא משורש נב"ל במשמעות מתועב, מזוהם (כמו ב"ניבל את פיו"). מנוול בא משורש נו"ל במשמעות דומה, הנחשבת צורת משנה של נב"ל, ולמעשה מדובר בשורשים אחים.
459
שואל/ת: מה הקשר בין הנחת דבר מה על השולחן, הנחה במכולת והנחת עבודה?
רוביק עונה:
הנחה במכולת מקבלים מאז מגילת אסתר שבה נכתב "והנחה למדינות עשה", ורש"י מסביר: "לכבודה הניח להם מן המס שעליהם". במקרה זה נותנים לבעל החוב מנוחה מתשלום החוב. כשמניחים דבר מה על השולחן נותנים לו "מנוחה", וכשטוענים טענה "מניחים" אותה על שולחן הדיונים. כולם באותו שורש (נוח), בניין (הפעיל) וקרובים במשמעות.
460
שואל/ת: מה הקשר בין השימוש ב"נשוא מכתב זה", "נשוא מכרז זה" וכיו"ב לבין ה"נשוא" במשפט?
רוביק עונה:
למילה "נשוא" שימושים שונים והקשר ביניהם רופף. "נשוא פנים", הנכבד המקראי, הוא זה ש"נושאים אליו" את הפנים כדי לשמוע את דבריו. הנשוא התחבירי הוא זה ש"נושא הפעולה" מתייחס אליו במשפט. השימוש ב"נשוא" הנזכר בשאלה נהוג בספרות המשפטית ופירושו "העניין שהמכתב (או העתירה, המכרז וכדומה) מתייחס אליו".
461
שואל/ת: מה הקשר בין מחיר ומכירה?
רוביק עונה:
הקשר מקרי בהחלט, למרות ששני השורשים קיימים כבר בתנ"ך. לכל אחת מקור שמי נפרד. "מחיר" מקורה באכדית, וממנה נגזרה גם מוהר. גם ל"מכירה" ו"מכר" מקבילה באכדית: מַקַרוּ, שפירושה רכוש.
462
שואל/ת: ברצוני לדעת האם יש דבר בדמיון הצליל בין יין לבין wine?
רוביק עונה:
יש ויש קשר. שמו של היין עובר משפה לשפה מזה אלפי שנים. מלים דומות מצויות בגרמנית (ויין), הולנדית, צרפתית, איטלקית, רוסית (וינו), ארמנית (גיני), אלבנית (ווֹנֶה) ועוד. המילון האטימולוגי של קליין מביא מלים מקבילות בשפות השמיות: ינ באוגריתית, וינ, ענבים שחורים, בערבית ובאתיופית, אינו באכדית. המילה היוונית שממנה התגלגלה המילה לאנגלית היא אוינוס, ובלטינית וינום. החוקרים מסכימים שמקור המילה עתיק, אך חלוקים מאין הגיעה, האם מן השפות השמיות, מן האי האגאי או מאזור הקווקז. מילון אוקספורד סבור שהמקור המשותף הוא באגן הים התיכון.
463
שואל/ת: מה הקשר בין פטרוזיליה ל-parsley?
רוביק עונה:
פטרוזיליה היא צורה חדשה של השם התלמודי "פטרוסלינון". הדמיון בינה לבין parsley אינו מקרי: שתיהן התפתחו מהשם היווני petroselinum crispum. השם הלטיני התגלגל לשם האנגלי מן השם הצרפתי של הצמח: persil.
464
שואל/ת: מה מקור הדמיון בין המילים "תמלוגים" ל"תגמולים"?
רוביק עונה:
שתי המילים מציינות דרכים שונות של הנאה מהשקעה או מנכס, אך המקור הלשוני שונה. "תגמול" היא מילה מקראית שמשמעותה שכר על מעשה. "תגמולים" בעברית החדשה: סכומי כסף המגיעים לאדם תמורת סכומים שהשקיע בעבר. "מלוג" היא מילה תלמודית שפירושה זכות השימוש ברווחים מקרן או מנכס אך לא מהנכס עצמו, ו"נכסי מלוג" מופיעים לצד "נכסי צאן ברזל". מכאן נגזרה המילה "תמלוגים", הנאה מרווחי יצירה.
465
שואל/ת: מה מקור המילה "סיעוד", ומה הקשר שלה למסעדה?
רוביק עונה:
"סיעוד" הוא מונח חדש יחסית שנולד במסגרת לימודי העבודה למונח האנגלי nursing. הוא נגזר מהפועל "סעד", שפירושו היה כבר במקרא עזרה, סיוע, חיזוק, וממנו נגזר שמו של משרד הסעד, וכן "סעד משפטי". זה גם מקורו של "סעד" במשמעות אכל. "סעד את לבו" המופיע במקרא פירושו "חיזק את לבו", כלומר, אכל, וכבר בספר מלכים מופיעה הצורה המקוצרת: "בואה אלי הביתה וסעדה". מאוחר יותר נוצרו במשמעות זו "סעודה" התלמודית, "מסעדה" שחידש בן יהודה, ו"שירותי הסעדה" בהוראת קייטרינג.