שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
481
אלישע פרוינד שואל/ת: בעיר קיטו, בירת אקוודור, יש שכונה, או עיירה נלווית שנקראת קלדרון. האם יש קשר כלשהו לשם המשפחה קלדרון?
רוביק עונה:
יש ודאי קשר, שהרי קלדרון הוא שם אופייני ליוצאי ארצות דוברות לדינו. קלדרון פירושה בספרדית ובלדינו קלחת או דוד, והיא קשורה לשם התואר קאלדו, חם. יתכן שיש כאן רמז למקצוע הקשור בכביסה.
482
גד מאזור המרכז שואל/ת: שמעתי סיפור נחמד על הקשר בין המילים אשליה ו-illusia. בימים ההם משלו בארץ הרומאים, והיהודים חלמו לבנות את מדינתם. התחילו לומר: אח, אילו הייתה לנו מדינה, 'אילו זה היה'. שמעו הרומאים את היהודים האומרים: 'אילו זה היה' וחזרו על המלים ברצף, וכך נולדה המילה אילוזיה. מן המילה הלועזית אילוזיה נולדה המלה אשליה בעברית?
רוביק עונה:
סיפור חביב אך מופרך. מקור המילה אשליה הוא בתנ"ך, בפסוק "לא תשלה אותי". השורש של המילה הוא של"ה, שממנו באו גם שלוה ושלום. בימי תחיית השפה אהבו להמציא ביטויים דומים למילים לועזיות, והיו שהציעו לקרוא לאילוזיה בעברית "אילו זה היה". הביטוי, מיותר לומר, לא נקלט. המילה אילוזיה עצמה היא מילה שמקורה לטיני, illidere פירושו לעשות ממישהו צחוק.
483
דוד מרמת גן שואל/ת: האם יש קשר בין העוגה האנגלית "מאפין" לבין המילה העברית "מאפים", או שזהו צירוף מיקרים בלבד ?
רוביק עונה:
אסוציאציה חביבה ומתוקה. המילה המקראית "מאפה" קשורה לשורש השמי המכובד אפה. המאכל האנגלי מוכר מסוף המאה ה-17,. יש להודות שמקור השם אינו ברור אפילו למילון וובסטר, אך קשה להצביע על אפשרות שמילה מקראית נדירה תשפיע כאן על האנגלית.
484
יעקב קלאר שואל/ת: נתקלתי בצלצול דומה של שתי מילים, המבקשות להביע דברים דומים. הכוונה היא ל"סוליה" בעברית, בעוד המילה soulier בצרפתית פירושה נעליים?
רוביק עונה:
ללא ספק יש קשר. המילה התלמודית סוליה מקורה בלטינית :solea, תחתית הנעל, ומכאן גם מקור המילה הצרפתית, וכן מילים דומות בשפות אחרות.
485
נדב מהשפלה שואל/ת: המילים palm באנגלית וכף יד בעברית קשורות לעץ התמר. האם יש קשר בין המונחים בשתי השפות, ומה מקורו?
רוביק עונה:
אין כאן קשר אלא קווים מקבילים. כפות תמרים בתנ"ך נקראות כך בגלל הדמיון של ענף התמר לכף יד. המקור הוא בשורש כפף. Palm היא כף יד בלטינית, וכבר בלטינית נקרא גם עץ התמר וכן הענף שלו הדומה לכף יד בשם זה. אפשר אולי לטעון שהדמיון של כותבי התנ"ך השפיע על הדמיון של יוצרי הלטינית, אך קשה להוכיח זאת.
486
עברי מירושלים-ת"א שואל/ת: האם יש קשר בין המלים העבריות ארץ, מסתורי, היסוס, כבלים, מסיכה, לתרגומן הלועזי, אשר דומה להן פונטית:earth, mysterious, hesitation, cable, mask, והאם יש קשר בין "פיתה" ל"פיצה", כפי שחשבתי כשהייתי ילד?
רוביק עונה:
המילים עליהן שואל עברי הן חלק מתופעה בהתפתחות הלקסיקון העברי: מילים עתיקות, שמקורן בדרך כלל שמי, דומות למילים שמקורן לטיני, הן בצליל והן במשמעות. כתוצאה מכך גם מתרחבת לעיתים משמעות המילה העברית על פי משמעות המילה הלטינית. הבלשן גלעד צוקמן נתן לכך את מונח "תשמוץ": "תרגום שומר משמעות וצליל". "מסכה" מן השורש נס"ך קרובה בצליל ומשמעות למילה הלטינית של mask. בדוגמאות של "כבל" ו"מסתורי" התופעה דומה. במקרה של "היסוס" (שורש ארמי) הדמיון מקרי. הדמיון בין "ארץ" שמקורה שמי לבין earth שמקורו בשפות הגרמניות מעניין. יהיו מי שיראו בכך הוכחה לקיומה של השפה הנוסטרטית, לפיה לשפות השמיות וההודו-אירופיות אותו מקור קדום.
487
עודד שואל/ת: האם יש קשר בין המילה "אבוקדו" ובין המילה הספרדית לעורך דין, abogado?
רוביק עונה:
יש קשר אך הוא מסובך במקצת. אדבוקט האנגלית כמו אבוגאדו הספרדית התגלגלו מלטינית, ובמילה מסתתר המרכיב voc, ממנו התגלגלה המילה voice. הפרי אבוקדו בסיסו אכן ספרדי. הספרדים הכירו את השם הילידי של הפרי שמקורו במקסיקו, אגואקאטה, ופירושו אשכים, ושיבשו אותו למילה שהכירו: אבוגאדו, עורך דין. אין מה לומר, עורך דין עם ביצים.
488
עופר מראשון לציון שואל/ת: האם יש קשר בין המילה ספורט לבין ספרטה היוונית?
רוביק עונה:
אין קשר. ספורט אינה מילה יוונית אלא אנגלית. היא נולדה במאה ה-14 כקיצור של המילה האנגלית הוותיקה disport, שפירושה בילוי, שהתגלגלה ממילה צרפתית קדומה דומה.
489
עופר מראשל"צ שואל/ת: האם יש קשר בין פמליה למילה האנגליתfamily ?
רוביק עונה:
יש ויש. המילה התלמודית פמליה היא צורת עברית של המילה הלטינית familia, שפירושו בעל בית, ממנה התפתחה המילה האנגלית family. פמיליה הלטינית מצידה התפתחה מ'פמולוס', עבדו של בעל הבית, ממש כפי ש"משפחה" העברית התפתחה מ"שפחה".
490
שואל/ת: גיליתי שהמילה "נשק" (כלי נשק) היא מאותו שורש של נשיקה. האם זו אותה משפחת מילים? לדעתי לא. אבל איך זה אותו השורש?
רוביק עונה:
מדובר באמת בשני שורשים זהים, נש"ק, אבל לכל שורש מקור שונה ומשמעות אחרת. התופעה הזו קיימת בעברית בעוד מקרים רבים. לשורש ער"ב, למשל, יש כמה וכמה משמעויות שונות, ולכן אין קשר בין ערב (סוף היום), ערבות (שנותנים בבנק) ועירוב (או עירבוב).
491
עופר שואל/ת: מה הקשר בין פיוט העברי לבין poet האנגלי; בין פיוס העברי לבין peace האנגלי; ובין פיסה העברית לבין piece האנגלית?
רוביק עונה:
פיוט ופיוס הן מילים תלמודיות המושפעות מיוונית. אין עוררין על הקשר בין 'פיוט' למילים כמו פואטיקה, פואמה ועוד. לעומת זאת 'פיוס' מגיעה ממילה יוונית שפירושה שכנוע, בעוד peace מקורה במילה הלטינית pax. 'פיסה' התלמודית היא צורת משנה של המילה 'פס', המופיעה בתנ"ך רק בצירוף "כתונת פסים", ומקורה שמי.
492
עמית מהשרון שואל/ת: האם יש קשר בין המילה "צעיר" למילה הערבית "צע'יר", כלומר קטן, צעיר?
רוביק עונה:
אין חילוקי דעות על הקשר בין 'צעיר', וכמובן 'זעיר', לבין המילה הערבית. דמיון כזה מצוי גם למילים באותה משמעות בשפות שמיות אחרות.
493
פאר פרידמן שואל/ת: האם יש קשר בין אַ ביסעלע, ('מעט' ביידיש) ל- a bit באנגלית, ובין שתיהן ל"ביס"?
רוביק עונה:
בגרמנית Biss פירושה נשיכה, וכך ביידיש ובשימוש הישראלי המקובל "תן לי ביס". א-ביסעלע הוא גלגלול יידישאי של הביטוי הגרמני bisschen שפירושו מעט, וככל הנראה הוא פיתוח של המשמעות הראשונה, נוסח "רק נשיכה קטנה". אפשרות זו מתחזקת בהתייחסות למילה האנגלית bit, שמשמעותה הקדומה היא אכן נשיכה ומכאן bite, והתגלגלה לחלק קטן של דבר מה. לעומתם "ביס" (bis) כקריאת ההדרן מגיעה ממקור אחר לגמרי. במוזיקה פירושה "עוד" או "פעם שנייה". מקורה במילה הלטינית העתיקה dvis שפירושה שתיים, והיא התגלגלה למילה האנגלית twice באותה משמעות.
494
רזיה יפה שואל/ת: נושא התשמו"צים (אליבא ד'גלעד צוקרמן...) מרתק אותי, ורציתי לשאול האם יש קשר בין פרדס לבין paradise. אני יודעת שהמילה פרדס נכנסה לעברית מהפרסית, אך אני מתרשמת שאין קשר סמנטי בין שתי המילים. האם הדמיון הצלילי מקרי בלבד?
רוביק עונה:
הדמיון כלל אינו מקרי, אך אין מדובר כאן בתשמו"ץ (כלומר, אימוץ מאוחר של משמעות על פי צליל), אלא בהתפתחות היסטורית של מילה עתיקה מן הפרסית הקדומה שפירושה שם מקום גדור. מכאן, דרך האכדית, התגלגל הפרדס העברי במשמעות גן פרי, ובמקביל למילה היוונית ואחר כך הרב-לשונית "פרדייס", שפירושה גן עדן.
495
שולמית פתח תקווה שואל/ת: בשיח בנושא ספרות או בנושא מוזיקה מרבים לשמוע את המושגים "תקליט קאלט", "ספר קאלט" וכדומה. למיטב הבנתי, מקור המילה הוא culture . מה הקשר בין השתיים?
רוביק עונה:
קאלט היא מילה אנגלית (cult), שפירושה פולחן. מקורה הלטיני הוא גם מקורה הלטיני של המילה culture, מה שקוראים קולטורה. cult פירושה בלטינית להתיישב ולעבד את האדמה.