שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
481
עופר מראשל"צ שואל/ת: האם יש קשר בין פמליה למילה האנגליתfamily ?
רוביק עונה:
יש ויש. המילה התלמודית פמליה היא צורת עברית של המילה הלטינית familia, שפירושו בעל בית, ממנה התפתחה המילה האנגלית family. פמיליה הלטינית מצידה התפתחה מ'פמולוס', עבדו של בעל הבית, ממש כפי ש"משפחה" העברית התפתחה מ"שפחה".
482
שואל/ת: גיליתי שהמילה "נשק" (כלי נשק) היא מאותו שורש של נשיקה. האם זו אותה משפחת מילים? לדעתי לא. אבל איך זה אותו השורש?
רוביק עונה:
מדובר באמת בשני שורשים זהים, נש"ק, אבל לכל שורש מקור שונה ומשמעות אחרת. התופעה הזו קיימת בעברית בעוד מקרים רבים. לשורש ער"ב, למשל, יש כמה וכמה משמעויות שונות, ולכן אין קשר בין ערב (סוף היום), ערבות (שנותנים בבנק) ועירוב (או עירבוב).
483
עופר שואל/ת: מה הקשר בין פיוט העברי לבין poet האנגלי; בין פיוס העברי לבין peace האנגלי; ובין פיסה העברית לבין piece האנגלית?
רוביק עונה:
פיוט ופיוס הן מילים תלמודיות המושפעות מיוונית. אין עוררין על הקשר בין 'פיוט' למילים כמו פואטיקה, פואמה ועוד. לעומת זאת 'פיוס' מגיעה ממילה יוונית שפירושה שכנוע, בעוד peace מקורה במילה הלטינית pax. 'פיסה' התלמודית היא צורת משנה של המילה 'פס', המופיעה בתנ"ך רק בצירוף "כתונת פסים", ומקורה שמי.
484
עמית מהשרון שואל/ת: האם יש קשר בין המילה "צעיר" למילה הערבית "צע'יר", כלומר קטן, צעיר?
רוביק עונה:
אין חילוקי דעות על הקשר בין 'צעיר', וכמובן 'זעיר', לבין המילה הערבית. דמיון כזה מצוי גם למילים באותה משמעות בשפות שמיות אחרות.
485
פאר פרידמן שואל/ת: האם יש קשר בין אַ ביסעלע, ('מעט' ביידיש) ל- a bit באנגלית, ובין שתיהן ל"ביס"?
רוביק עונה:
בגרמנית Biss פירושה נשיכה, וכך ביידיש ובשימוש הישראלי המקובל "תן לי ביס". א-ביסעלע הוא גלגלול יידישאי של הביטוי הגרמני bisschen שפירושו מעט, וככל הנראה הוא פיתוח של המשמעות הראשונה, נוסח "רק נשיכה קטנה". אפשרות זו מתחזקת בהתייחסות למילה האנגלית bit, שמשמעותה הקדומה היא אכן נשיכה ומכאן bite, והתגלגלה לחלק קטן של דבר מה. לעומתם "ביס" (bis) כקריאת ההדרן מגיעה ממקור אחר לגמרי. במוזיקה פירושה "עוד" או "פעם שנייה". מקורה במילה הלטינית העתיקה dvis שפירושה שתיים, והיא התגלגלה למילה האנגלית twice באותה משמעות.
486
רזיה יפה שואל/ת: נושא התשמו"צים (אליבא ד'גלעד צוקרמן...) מרתק אותי, ורציתי לשאול האם יש קשר בין פרדס לבין paradise. אני יודעת שהמילה פרדס נכנסה לעברית מהפרסית, אך אני מתרשמת שאין קשר סמנטי בין שתי המילים. האם הדמיון הצלילי מקרי בלבד?
רוביק עונה:
הדמיון כלל אינו מקרי, אך אין מדובר כאן בתשמו"ץ (כלומר, אימוץ מאוחר של משמעות על פי צליל), אלא בהתפתחות היסטורית של מילה עתיקה מן הפרסית הקדומה שפירושה שם מקום גדור. מכאן, דרך האכדית, התגלגל הפרדס העברי במשמעות גן פרי, ובמקביל למילה היוונית ואחר כך הרב-לשונית "פרדייס", שפירושה גן עדן.
487
שולמית פתח תקווה שואל/ת: בשיח בנושא ספרות או בנושא מוזיקה מרבים לשמוע את המושגים "תקליט קאלט", "ספר קאלט" וכדומה. למיטב הבנתי, מקור המילה הוא culture . מה הקשר בין השתיים?
רוביק עונה:
קאלט היא מילה אנגלית (cult), שפירושה פולחן. מקורה הלטיני הוא גם מקורה הלטיני של המילה culture, מה שקוראים קולטורה. cult פירושה בלטינית להתיישב ולעבד את האדמה.
488
שי תמיר שואל/ת: האם המילה monitor איננה ממקור עברי? הרי 'נוטר' זה 'שומר', והצָג, המוניטור, נועד במקורו להציג אותות סריקת מכ"ם וסונאר, כלומר, לשמור ולפקח?
רוביק עונה:
השאלה נאה, אך הקשר הוא מקרי בהחלט. המילה הלועזית מוניטור קשורה אכן לשמירה ולפיקוח, ובמאה ה-16 היתה שמו של מי שהופקד לפקח על הנעשה במוסדות חינוך. המקור לטיני: monereפירושו בלטינית לייעץ ולפקח , tor היא סיומת לטינית נפוצה, מדוק-טור ועד דיקט-טור. מכאן התגלגל המוניטור אל מסכי המתקנים הצבאיים, אל תחום הסאונד במוזיקה, אל המחשבים, ולעוד תחומים רבים.
489
שיאון מורבצ'יק שואל/ת: בדקתי ומצאתי ששוטר, cop, קשור בפועל האנגלי cop שפירושו לחטוף, והוא קיים גם בשפות נוספות כמו צרפתית והולנדית ומקורו לטיני. האם זה אינו המקור של המילים ביידיש חאפ וחאפר?
רוביק עונה:
חאפר הוא אכן אדם ה"חוטף" דבר מה, והוא קשור גם במונחים כמו "שכונת חאפ" או "חאפ-לאפ. המקור הוא הפועל ביידיש, כאפן, לחטוף. יידיש קיבלה את הפועל הזה מהשפות הסלאביות, בעיקר מרוסית, ונראה שהדמיון לפועל הלטיני מקרי.
490
אביב מקרית ביאליק שואל/ת: האם יש קשר בין המילה 'נאצה' למילה 'נאצי'?
רוביק עונה:
נאצה היא מילה מקראית שפירושה קללה. 'נאצי' היא קיצור של חבר המפלגה הנאציונאל-סוציאליסטית הגרמנית, שהקימה את משטר הרשע בגרמניה בשנות השלושים. נאציונאל פירושו בגרמנית לאומי.
491
שואל/ת: האם "כמו לוּ" אקוויולנטי ל"כאילו"? .
רוביק עונה:
"כמו לו" הוא צירוף תנאי הנדיר בשימוש. הוא דומה בכוונתו לכאילו: מילת תנאי המייחסת דבר מה לדומה לו. במילה "כאילו" קיים צירוף של מילית הדמיון כ', ושתי מילות תנאי: אם+לו, שאחת מהן למעשה מיותרת. "כמו לו" מוותר על אחת מהשתיים
492
אבנר מתל אביב שואל/ת: בעניין המילה בולבול: מה הקשר בין הסלנג "בולבול", שהוא אבר המין הגברי, לבין ציפור השיר?
רוביק עונה:
בולבול, השם העברי לציפור השיר, נקבע בעקבות שמה הערבי של הציפור, בִּלְבֵּל. בולבול בסלנג פירושו גם "מבולבל", בעקבות הפועל 'לבלבל', וכן כינוי לאיבר המין. בכרך הראשון של מילון הסלנג של נתיבה בן יהודה ודן בן אמוץ מופיעה המילה רק ברבים: "בולבולים", ופירושה שם אשכים. בכרך השני המילה מופיעה גם ביחיד, במשמעות אבר המין, וגם במשמעות אשך. השימוש הזה נולד אולי בהשפעת "פושפוש", כינוי לאיבר האשה, שהתפתח מהצורה האנגלית pussy.
493
אודי גרנות שואל/ת: השורש עצ"ב משמש הן למילים המתארות עצבות, והן למילים המתארות תכנון ויזואלי, כמו עיצוב בית, מעצב פנים וכו'. מהו הקשר ההגיוני בין המילים מאותו השורש? מדוע מילה המתארת בנייה והתגבשות נגזרת מאותו השורש שטמונות בו עצבות ועצבים?
רוביק עונה:
חוקרי השפות השמיות מציגים את שלוש המילים (עֶצֶב, עצבים, עיצוב) כבאות משורשים נפרדים, וזאת על פי המקבילות בערבית, ארמית ועוד. ככל הנראה אין כל קשר בין "עֶצֶב" ל"עצבים". "עיצוב" מופיע פעם אחת במקרא, בספר איוב: "ידיך עיצבוני ויעשוני", והוא נקשר לעצבים, פסלי האלילים. עם זאת יתכן שיש קשר דווקא בין עצב במשמעות תוגה, המקביל לפועל הערבי עַ'צִ'בַּ (כעס), לבין עיצב במשמעות פיסל, המקביל לפועל הערבי עַ'צַ'בַּ (חתך).
494
אלי שואל/ת: ל"חלל" יש שתי משמעויות בעברית: מת במלחמה, וריקנות. האם יש קשר ביניהם? האם איש שמת במלחמה הוא ריק כיון שהנשמה יצאה ממנו? ומדוע זה קיים רק לגבי אנשים שמתים מלחמה?
רוביק עונה:
הקשר כאן אינו מקרי, אך בהקשר שונה מזה המוצע בשאלה. 'חלל' פירושו ריק. במקרא הוא מי שנבעו בו חללים, כלומר חורים בגופו, עקב נעיצת כלי נשק כגון רומחים וחניתות, כפי שה"חליל" מנוקב בחורים ובתוכו עובר זרם אוויר. 'החלל החיצון' הוא "המקום הריק".
495
אלי מתל אביב שואל/ת: האם הקשר בין המילים רוחני-גשמי מבוסס על הקשר בין המילים רוח-גשם?
רוביק עונה:
יש קשר ברור בין 'רוחני' לבין 'רוח'. הרוח כתנועת אוויר, וכאן אוויר היוצא מן הגוף, היא מקור השימוש ברוח כחלק הלא גשמי של קיומנו. זה המצב גם עם נשמה ונפש, האוויר הננשם או הנשאף. לעומת זאת, הדמיון בין 'גשמי' במובן לא-רוחני לבין 'גשם' היורד או לא הוא מקרי בהחלט.