שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
76
בצלאל שואל/ת: השורש נ.פ.ח. (לנפח בלון. ברזל) ומה הקשר (סליחה על הבוטות) לנפיחה? להפליץ? כמו כן אדם שנפטר "נפח את נשמתו".
רוביק עונה:
כל שלושת השימושים של השורש נפ"ח קשורים בהזרמת אוויר. או בהזרמה למפוח בעבודת הנפח, או בהוצאת אוויר מפי הטבעת בנפיחה, או בנשימתו האחרונה של המת, שהיא מעין הזרמה של שארית חייו מתוך גופו.
77
שלומית שואל/ת: האם יש קשר בין המילה מלבן והמילה לבן? אם כן - מהו?
רוביק עונה:
ככל הנראה אין קשר. המילה 'מלבן' מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר נחום: " ֹּאִי בַטִּיט וְרִמְסִי בַחֹמֶר, הַחֲזִיקִי מַלְבֵּֽן" (כאן בצורת ההפסק בקמץ). מלבֵן הוא מתקן שבתוכו יוצקים את הטיט המשמש להכנת הלבֵנה. הלבנה מופיעה במקומות שונים במקרא, כמו בסיפור מגדל בבל: הבה נלבָנָה לבֵנים. המתקן מספר נחום שצורתו מלבנית זכה בעברית החדשה לשימוש בתחום הגיאומטריה. מקור המילים לבנה, מלבן ועוד הוא בשפות שמיות שונות כולל האכדית, ולא נראה שיש כאן התייחסות לצבע הלבן.
78
חי שואל/ת: רציתי לדעת אם המושג "שער חליפין" מגיע מהעובדה שבעבר היו מכניסים סחורות לשוק שבעיר המסחר משערים שונים. כלומר, היה שער כניסה לבקר, שער כניסה לתבואה, שער כניסה ליין ושמנים. יכול להיות שהחלוקה של השערים נבעה מאזורי גידול שונים ( הגיוני ששטח המרעה ושטח הגידול של תבואה היו בכיוונים מנוגדים לכרך) ויכול להיות שרצו ליצור הפרדה בין הכנסה של מזון להכנסה של בקר מטעמים הגיינים. אשמח לשמוע את דעתך. אלון ריבק כותב באותו עניין: בהרצאה ששמעתי אמר המרצה כי המלים "שער (חליפין)", "שערוריה" ו-"שעור (בביה"ס)", כולן נגזרו מ-"שער (העיר)", בו התנהלו עיקר חיי העיר בעבר. האמנם כולן נגזרו מאותו שורש?
רוביק עונה:
הקישורים המוצעים בשאלות הם בגדר אטימולוגיה עממית, כלומר, קישור שגוי של מילים דומות בניסיון ליצור ביניהן קשר למרות שהזהות בשורש מקרית. לשורש שער שלושה פירושים שונים. שער א' הוא אומדן, הערכה, ומכאן הפועל לשער, וכן שיעור במשמעות מידה, ומכאן שיעור כחלק של יום הלימודים. ממילה זו נגזרה כבר בתלמוד משמעות 'שער' כערכו של דבר מה, וזה המקור לשער החליפין, שער הדולר וכדומה. הקישור לשערי העיר הוא אגדה אורבנית לשונית. שער ב' נקשר לפריצה ופתיחה, ומכאן שער העיר, ובימינו גם שער הכדורגל והשוער במשחק ובמוסדות למיניהם. בשפות השמיות המקבילות שער א' ושער ב' שונים בעיצוריהם ובמשמעותם. שער ג' קשור באימה ואיום, ומכאן המילה התנ"כית הנדירה שוֹעָר, והמילה התנכית שנקלטה שערוריה.
79
נועה זמשטיין שואל/ת: האם הפועל aggregate בלעז קשור לפועל לאגור בעברית?
רוביק עונה:
אין קשר, למרות שהדמיון בצליל ובמשמעות רב. הפועל האנגלי התגלגל מהפועל הלטיני aggregare, המורכב משני רכיבים לטיניים. אגר הוא פועל מקראי, ויש קושרים אותו לפועל גרר. עם זאת נוצר קשר בין המילים בתחום המחשבים. אגרגטור הוא שירות של שליפת מידע ממקורות שונים כמו אתרי חדשות, בלוגים, פורומים ועוד, ואיסוף והעברה שלו ללקוח באופן מקובץ, על-פי הלקוח. לשירות הזה העניקה האקדמיה ללשון את המונח 'אגרן'.
80
רותי שואל/ת: האם יש קשר ואם כן מהו בין המילה 'שומע' ו-'משמעות'. שתיהן בעלות אותו שורש ש.מ.ע, אבל קשה לי לראות את הקשר אם הוא קיים.
רוביק עונה:
חושי האדם הם מקור להרחבת משמעות (!) ולמעבר מן הפיזי אל המופשט. 'לראות' פירושו גם להבין. 'לשמוע' פירושו מצד אחד לציית, בעקבות הפסוק "נעשה ונשמע", ומכאן 'משמעת' המופיעה בתנ"ך. כמו כן הוא מתייחס ליסוד המהדהד ממילה או ממעשה, דבר מה שאנו 'שומעים' כשאנו מתוודעים אליהם. המילה התלמודית 'משמעות' התגלגלה מ'משמע' הארמית, כמו בשאלה התלמודית הנפוצה 'מאי קא משמע לן': מה זה משמיע לנו? מה משפט או עניין כלשהו אומר לנו?
81
ד"ר שלמה וולשטיין שואל/ת: מה למרשתת ולאינטרנט?
רוביק עונה:
'מרשתת' היא המילה העברית שקבעה האקדמיה ללשון לאינטרנט. המילה מתייחסת ל-net, שפירושה רשת, ולמשקל מִקְטֶלֶת, המעניק למילה אופי מערכתי (מערכת/מרשתת).
82
אלכס שואל/ת: כתבת פעם שאין קשר בין לחם למלחמה. אבל האם יש למישהו מהם קשר להלחמה (soldering)?
רוביק עונה:
'הלחים' הוא פועל תלמודי שפירושו הדביק. אין קשר בינו לבין השורש לח"ם במשמעות מלחמה או בהקשר ללֶחֶם. מדובר בשורשים הומונימיים (זהים בדרך מקרה).
83
נריה אדלר שואל/ת: רציתי לשאול האם יש קשר בין המילה "נבֵלה" - בעל חיים שמת ללא שחיטה או שמת בגלל שחיטה לא כהלכה: "לא תאכלו כל נבלה" (דברים י"ד, כ"א) והמילה "נבָלָה" שמתארת במקומות מסויימים בתנ"ך מעשים לא ראויים שקשורים לאונס (בראשית ל"ד, ז ועוד).
רוביק עונה:
יש קשר בין המילים אך הוא מורכב. השורש נב"ל והפועל נָבַל פירושו התבלה או כמש, והוא נקשר לשורשים כמו בל"ה או בלל. מכאן 'נבֵלה' – פגר בעל חיים שנבל ונרקב. בהרחבת משמעות נבל הוא מי שמתנהג בגסות ובבוז, אדם ש'נבל והתנוון' במובן המוסרי ומכאן גם מעשה נְבָלָה. השורש נו"ל שממנו גם מנוול וניוול הוא צורת משנה של נבל.
84
עדנה שואל/ת: האם יש קשר בין "פרק" ו"פורקן"? פורקן באה מארמית ומשמעה ישועה, אם כך האם יכול להיות קשר?
רוביק עונה:
אכן יש קשר. המילה הארמית פורקן היא מן השורש פר"ק. פְרַק בארמית פירושו גאל ושחרר. שימושי פרק בעברית ובמקבילות שמיות נקשר לשבירה, שחרור, פריצה וכדומה. פורקן הוא שחרור או גאולה מעול ושעבוד.
85
ליאור שואל/ת: מה מקור המילה בְּרֵכָה? האם יש קשר כלשהו לבְּרָכָה?
רוביק עונה:
בְרֵכָה במשמעות מקווה מים מופיעה 17 פעמים בתנ"ך, לעיתים בצירוף שמה או תכונתה: ברכת השילוח, ברכות בחשבון, הברכה העליונה ועוד. יש לה מקבילות רבות בשורה של שפות שמיות, כולל אוגריתית ואכדית באותה משמעות, אך היא אינה נקשרת לשורש ידוע. ברָכָה מופיעה 69 פעמים בתנ"ך, קשורה לשורש בר"ך. קושרים אותה לאיבר בֶרֶך, שכן הברכות הקדומות היו כרוכות בכריעה על הברך.
86
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין המילים "נקבה" (ההיפך מזכר), "לנקב" (לעשות חור) ו"לנקוב" (בשם של מישהו)?
רוביק עונה:
'נקבה' קשורה לנקב – הנקבה היא אדם השייך למין בעל הנקב, כלומר, איבר המין הנשי. הניב 'נקב בשמו' מקורו בספר במדבר:" "וַיִּקַּח מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֵת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמוֹת" (א 17). הניב מופיע גם בספרות המאוחרת. הכוונה, כפי שטוען גם אבן עזרא, היא ששמותיהם נאמרו באופן מפורש, כדימוי ליצירת נקב בהר, ומכאן גם שם התואר 'נוקב' במשמעות ברור ומפורש.
87
נריה אדלר שואל/ת: מעניין אותי לשמוע על הקשר, אם ישנו, בין המילים "פשוט" ומופשט", על פי הידוע לי מופשט זהו דבר שקשה להגדירו. אם כן מה הקשר?
רוביק עונה:
פשוט ומופשט נובעים שניהם מן השורש פש"ט שבמקורו מתייחס לפעולות פיזיות של הסרה ומתיחה. מכאן "פשט את בגדיו": הסיר את בגדיו בפעולות של מתיחה; התפשט, כלומר, השתרע או נמתח במרחב; 'פשוט' במשמעות התלמודית: ישר, לא עקום; בימי הביניים נוצרו שימושים מטפוריים-פילוסופיים. מצד אחד 'מופשט', זה ש'התפשט' מן הגשמיות, הסיר את הגשמיות; מצד שני 'פשוט' – זה שהסיר מתוכו מרכיבים שונים ונותר ברור לכל, נטול בגדים מטפוריים.
88
שולה ברנע שואל/ת: האם יש קשר בין מרפק ולהתרפק? וכן הקשר בין מרק לתמרוקים.
רוביק עונה:
בין מרפק והתרפקות יש קשר. השורש רפ"ק קשור לתמיכה ולסעד. מכאן ההתרפקות שהיא הישענות והסתתמכות מתוך אהבה על הזולת, וכן מרפק, האיבר שעליו נשענים. אין קשר בין מרק לתמרוקים. מרק אינה קשורה לשורש כלשהו, קרובה למילה דומה בערבית שפירושה רוטב. תמרוק נגזרת מהשורש מר"ק שפירושו ליטש או ניקה.
89
לידור שואל/ת: האם יש קשר בין המילה "תג" בעברית, כמו שיש על החולצה או סימון של משהו, לבין המילה "tag" באנגלית?
רוביק עונה:
המילה התלמודית תג פירושה קישוט או מעין כתר לאות, בעקבות תגא, כתר, ומכאן התפתחה לאורך חיי השפה למשמעות סימן מייצג. המילה האנגלית tag התגלגלה ממילה אנגלית עתיקה שפירושה קצהו של קישוט בבגד, ולא נמצא לה מקור. ייתכן שהמילה העברית דווקא התגלגלה אל המילה האנגלית, אך זו השערה בלבד.
90
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין המילה "נוכרי" (זר) לבין המילה "להכיר"?
רוביק עונה:
יש ויש קשר, אך יש בו יסוד של היפוך לכאורה. המקור של השורש נכ"ר ושל מילים כמו נוכרי ונֵכָר קשור בזרות, אדם זר או ארץ זרה. מכאן הפעלים ניכֵּר המופיע בירמיהו ומשמש במילה המודרנית ניכור, התנכר – התייחס לאדם כזר. השימוש בשורש במשמעות התוודעות הוא גלגול של אותו שורש - התוודעות לאדם זר. מכאן הפעלים הכיר, ניכָר ועוד. גלגול משמעות זה התרחש כבר בלשון המקרא.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >