שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
91
מאיר מינדל שואל/ת: האם יש קשר לשוני בין "נאלח" לבין "חלאה"?
רוביק עונה:
נאלח פירושו מזוהם, ומכן אֶלַח דם – זיהום. חלאה פירושה במקור חלודה, המילה מופיעה בספר יחזקאל. לא נראה קשר ביניהן.
92
רועי שואל/ת: המילה האנגלית mesmerize, נגזרת משמו של רופא גרמני מהמאה ה18, בשל עיסוקו בתורת הנסתר. שמו פרנץ מסמר, אבל מאחר שהוא גרמני, אולי נכון היה להעתיק את שמו "מצמר"? והאם ייתכן שמצמרר, זאת ההתאמה העברית לפועל שבאנגלית, אשר נגזר משם הרופא? הייתכן שגם המילה מצמרר נגזרת משם אותו רופא?
רוביק עונה:
הדמיון המסוים בשם ובמשמעות מקרי. 'מצמרר' נגזר מהמילה התלמודית צמרמורת, ומהשורש צמ"ר, במקור רעידה פיזית ובהמשך זעזוע נפשי. mesmerized פירושו מהופנט.
93
שולה ברנע שואל/ת: הקשר בין נבל כלי נגינה לכל ההטיות של נבלה, שני קמצים, נבלה, פגר נבל ומנוול?
רוביק עונה:
אין קשר. הדמיון מקרי בהחלט.
94
אדיתה שואל/ת: מה מקור השורש תמה (לתמוה)? האם יש לזה קשר לתואר "תם"?
רוביק עונה:
תמ"הּ (ה' עיצורית) הוא שורש שמי המופיע בכמה שפות, ומשמעותו הפתעה ותדהמה. המילה תם היא מן השורש תמ"ם המתייחס לדבר מה שלם או גמור. מכאן 'תם' (נגמר) ותם (תמים, שלם) וכדומה. גם לשורש זה מקבילות שמיות. לא נראה קשר בין השורשים.
95
אורי פנקס שואל/ת: האם ידוע קשר אטימולוגי בין השורשים עכ"ב ו-עק"ב? השערתי היא שקיים קשר, הנוגע לכך שלשני השורשים משמעות מסוימת של השהייה או המתנה מאחורי. היש ביסוס לכך?
רוביק עונה:
עכ"ב התלמודי ועק"ב המקראי הן שתי צורות של אותו שורש, אך רק במשמעות ההמתנה וההשהיה. עק"ב במשמעות ההליכה אחרי מקורו באיבר בגוף האדם: העקב, ואינו קשור לעק"ב במשמעות המתנה.
96
נער שואל/ת: האם התקיים מעבר מ"נערות" ל"νεαρός" (nearos) היווני ולשם ל"neo" ול"new" האנגלי? או אולי לעברית יש מקור משותף עם היוונית?
רוביק עונה:
הדמיון בין 'נארוס' לנערות או נוער מעניין, אך ככל הנראה מקרי. נוער קשור לתנועה ולהתנערות, ויש אפילו גירסה שהוא קשור לנעירת החמור עקב חילופי הקול של הנער. בוודאי שאין לאלה קשר ל-new או neo. חדש ונעורים אינם מונחים נרדפים, ובמקור המילים אין מופיע העיצור R. יש מילים לא מעטות שהגיעו ליוונית וללטינית משפות שמיות, אך זה אינו המקרה. יש גם תיאוריה שהשפות השמיות והשפות ההודו-אירופיות הגיעו מאותו מקור, אך מעטים תומכים בה.
97
אחי שואל/ת: מה מקור המילה "כלא" (בית סוהר), האם יש קשר למילה בספרדית calaboose צינוק?
רוביק עונה:
כֶלֶא וכן הפועל לכלוא מופיעים עשרות פעמים בתנ"ך. לשורש כל"א מקבילות קרובות בארמית, אכדית וערבית. קלבוש מקורו בשורש ערבי: כַּלְבַּש, שפירושו: אסר באזיקים, שורש שונה בתכלית מכל"א.
98
אמנון לוין שואל/ת: האם יש קשר לשוני בין 'תימן' ב"עורי צפון ובואי תימן" לבין 'תאמנה' ב"...ובנותיך על צד תאמנה"?
רוביק עונה:
אין קשר. 'תאמנה' הוא מן השורש אמ"ן הנקשר ליציבות וביטחון. תימן מקורו ב'ימין' ככינוי לדרום, ומכאן שמה הלועזי של תימן – ימן, וכן צד ימין המזוהה עם הדרום.
99
יניב שואל/ת: לאחרונה צצו בראשי מספר שאלות לגבי הקשר בין הסיפור של "שמשון ודלילה" והשורש דל"ל. האם יתכן שדלילה הוא בכלל שם תואר, ולא שמה האמיתי של האישה שגרמה לשמשון לאבד את כוחו ע"י דילול שיערות ראשו? האם השורש דל"ל הוא נגזרת של השם דלילה או להיפך? האם היה בכלל משהו "דליל" בתנ"ך לפני דלילה?
רוביק עונה:
דלל פירושו התמעט או נחלש, הפועל מופיע במקרא כמה וכמה פעמים, ומכאן גם דל במשמעות עני. יש כמה השערות בנוגע למקור שמה של דלילה, אבל אף אחת מהן אינה קשורה לדלילות השיער, ובכל מקרה שמה ניתן לה לפני שמתרחש סיפור השיער. יש השערה שנדחתה שהמקור הוא בשורש דל"ל, אך במשמעות תלתלים, כמו בשיר השירים: "ראשך עלייך ככרמל, ודַלַּת ראשך כארגמן", השערה אחרת היא שהשורש דל"ל קרוב לשורש ערבי דומה במשמעות פיתוי והולכה. הדעה המקובלת יותר היא שזהו קיצור של שמות אכדיים לאלות. 'דַליל אִשְתָר' או 'דיליל אשתר' פירושה תהילת אשתר.
100
שולה שואל/ת: היש קשר שורשים בין נזר לנזיר?
רוביק עונה:
יש ויש קשר. נזיר הוא מי שיש על ראשו נזר, כלומר, אין גוזזים את שערו, ככתוב בספר במדבר: "כל ימי נדר נזרו, תער לא יעבור על ראשו, ועד מלאת הימים אשר יזיר לה', קדוש יהיה, גדל פרע שער ראשו".
101
עובדיה שואל/ת: מה הקשר בין הטיות צל"ח: צלחת (שם) צלח את הנהר (פועל, בניין קל) הצליח במבחן (פועל, הפעיל). את מי הוא הפעיל?
רוביק עונה:
צלחת אינה קשורה לעניין. במילים בשפות שמיות אחרות המקור הוא צח"ן, נ' שוכלה והומרה בל'. למרות הקרבה המסוימת אין קשר בין צלח את הנהר והצליח או צלח בתנ"ך (מדוע דרך רשעים צַלֵחָה). הצליח משמש במקרא באותה משמעות. בניין הפעיל אינו תמיד בניין גורם, ובמקרים רבים הוא מתאר מצב או התפתחות.
102
אורי שואל/ת: האם יש קשר בין פגיון לשורש פגע?
רוביק עונה:
אין קשר. מקור המילה 'פגיון' לטיני. השורש פג"ע שֵמי ורווח במקרא.
103
אליק בר און שואל/ת: כל אולטימטום מכיל את המילה טמטום. האם יש קשר בין המילים?
רוביק עונה:
טמטום הוא פועל תלמודי, הרחבה של טמם במשמעות אטם או סגר, הטומטום הוא אם כן אטום, טיפש. כמו כן טומטום בתלמוד הוא אדם שאיברי המין שלו מטושטשים. אולטימטום התגלגל מפועל לטיני במשמעות סיים, השלים. גם במשמעות אין קשר בין טמטום לאולטימטום.
104
אלון ריבק שואל/ת: האם יש קשר בין סַנְקְט, קדוש בלטינית (כמו בשם העיר סנקט פטרבורג), לבין סַנְקְצְיָה, עִיצוּם בעברית?
רוביק עונה:
יש קשר. גם סנקט, קדוש, וגם סנקציה קשורים לפולחן וכללים דתיים. שתי המילים – saint (הגירסה האנגלית) ו-sanction מוליכים אל הפועל הלטיני sancire שפירושו לקדש דבר מה, להכריז על קדושה וכדומה.
105
משה מאירי שואל/ת: הביטוי דח'ילך בעברית מקורו לבטח מהערבית. כך גם דח'יל אללה, לשון שבועה. השורש הערבי دخل במובן זה של בקשה או מילת פניה מתוך יראה או כבוד פחות מוכר. האם יש קשר לעניין זה, וכן לשם העצם דחליל? ומה הקשר שלו למילה בדחילו, כלומר ביראה בכבוד?
רוביק עונה:
השורש דח"ל משמש בארמית במשמעות פחד, ומכאן דחילו ורחימו, ביראה ובאהבה. וכן המילה המחודשת 'דחליל', בעקבות המילה הארמית דחלול. דח'ל בערבית פירושו נכנס, ומכאן: דח'ילכּ, אנא, תן לי מחסה, הכנס אותי אליך וכדומה. מעתקים פונטיים מבהירים שאין קשר בין דח"ל הארמי לדח'ל הערבי.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >