שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
91
חיה שואל/ת: האם יש קשר בין המילים ברכה ולברך לבין המפרק "ברך" ברגל?
רוביק עונה:
ההשערה המקובלת היא שיש קשר. בתנ”ך מופיע הפועל בָּרַך, כרע על ברכיו, ומכאן נולדה 'ברכה', הכרוכה בכריעה.
92
עמוס קורצ'ין שואל/ת: נוף, מנוף, מניפה ונפנוף. מה הקשר?
רוביק עונה:
אין ויכוח על כך שהמנוף, המניפה והנפונוף נגזרו כולם מהשורש נו"ף שפירושו להרים. במקרה של נפנוף זו הכפלה של עיצורי השורש המוכרת משורשים רבים אחרים. לגבי 'נוף' ההשערה היא שגם כאן יש קשר לשורש, שכן נוף הוא מה שרואים ממקום גבוה.
93
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין בריח (שהוא מנעול) לבין בריחה (מהשבי למשל)?
רוביק עונה:
אין קשר בין המילים. בריחה היא מן השורש בר"ח שפירושו בשפות שמיות רבות כבעברית, נמלט, נטש וכדומה. בריח היא מילה מקראית שמקורה אכדי: buruhu. הפעלים בָרַח (הפעיל את הבריח, מופיע בספר שמות) והבריח (סגר על בריח) נגזרו מן המילה בריח.
94
יונתן שואל/ת: אני משער שזה במקרה, אבל אשאל בכל זאת - האם יש קשר אטימולוגי בין "מפנק" לבין "finicky"?
רוביק עונה:
אין כל קשר. השורש לפנק מופיע בתנ"ך במשמעות המוכרת היום, ויש לו מקבילות בארמית ובערבית. לגבי finicky או finical, זו מילת סלנג שמקורה במילה fine, או במילה מהולנדית עתיקה - fijnkens.
95
דוד שואל/ת: האם יש קשר כלשהו מבחינת מקור המילים בין תיאוריה לבין התואר שעושים באוניברסיטה?
רוביק עונה:
אין כל קשר. 'תואר' היא מילה מקראית שזכתה להרחבבת המשמעות שלה גם לתחום הדקדוק וגם לתחום האקדמי, השורש תא"ר הוא שורש שמי קדום. תיאוריה היא מילה שמקורה יווני ופירושה מחשבה או הסקת מסקנות. היו שניסו לקשור בין 'תורה' לבין 'תיאוריה', כשכאן קרבת המשמעות רבה יותר, אבל גם זה דמיון מקרי בלבד.
96
נועם שואל/ת: האם יש קשר בין המילה 'גילוף' למילה glyph היוונית? הן כמעט זהות במשמעותן.
רוביק עונה:
יש קשר ישיר. הפעלים גלף או גילף, שמהם נגזרו גם גלופה וגילוף, מקורם בפועל היווני glyphein שפירושו לַחֲרוֹת.
97
רמי רוזנגרטן שואל/ת: אם יש קשר אטימולוגי בין תקווה להיקוות (של מים)?
רוביק עונה:
מדובר בשורש קו"ה המופיע בשתי משמעויות שונות, שאין ביניהן קשר, זאת על פי המשמעות וגם על פי השוואה להופעות בשפות שמיות אחרות. קו"ה מתייחס לציפייה, רצון שיקרה משהו, ומכאן תקווה. קו"ה ב' מתייחס להתכנסות, ומכאן מקווה מים.
98
יוסף פריצקי שואל/ת: השורש ספ"ק משמש במשמעויות מנוגדות. מחד גיסא - ספק במשמעות פקפוק ואי וודאות. מנגד - סיפוק, השלמה. ויש גם ספיקת ידיים. הכיצד???
רוביק עונה:
ספ"ק הוא שורש רב שימושים שבדרך כלל אין מוצאים ביניהם קשר. ספ"ק א' המופיע בתנ"ך פירושו היכה או דפק, בדרך כלל מתוך צער. ספ"ק ב', המופיע בתנ"ך בכתיב שׂפק, משמש בעיקר בלשון חז"ל במשמעות המציא, נתן מה שדרוש. ספ"ק ג' קשור בפקפוק. הוא מופיע בלשון ימי הביניים, ונגזר משם העצם סָפֵק המופיע בתלמוד ומקורו לא ברור. במדרש סיפק פירושו גם חיבר או קשר, ויש קושרים אותו למשמעות ב'.
99
לזרו גאן שואל/ת: האם יש קשר בין מוצא המילים לְבַלּוֹת - שחק מרוב שימוש לבין לְבַלּוֹת - העביר את זמנו בנעימים?
רוביק עונה:
יש קשר אך הוא מורכב. גלגול המשמעות הוא מפסוק באיוב: "יבַלו בטוב ימיהם", כשהמשמעות כאן שלילית דווקא: ישחיתו וישחקו את ימיהם, ויש סברה שזו טעות סופר והמשפט המקורי הוא "יכַלו בטוב ימיהם". בילוי הוא אם כן שחיקה של הזמן, ומכאן גם הביטוי "להרוג את הזמן", להעביר זמן בלי לעשות דבר מה מועיל.
100
שבי שואל/ת: מה הקשר בין המילה כיפור או כפרה למילה כפירה? השורש הוא אותו שורש אבל הן כמעט מנוגדות.
רוביק עונה:
אין קשר. מדובר בשני שורשים שונים הנושאים אותם עיצורים. כפ"ר א' מתייחס לכיסוי וחיפוי, ומכאן לכיסוי וחיפוי על עוונות וחטאים. כפ"ר ב' קשור להכחשה. בשפות שמיות שונות כמו ערבית שני השורשים ממומשים בעיצורים שונים.
101
אבי לוין שואל/ת: האם יש קשר בין המילים "בן - בנים - בנות" למילה "בונה -לבנות - בנין"?
רוביק עונה:
אין קשר. השורש בנ"ה נפוץ מאוד בעברית ובשפות שמיות נוספות וממנו גזורות מילים שונות שמשותף להם רעיון הבנייה. 'בן' אינה קשורה לשורש כלשהו, בדומה לרוב מילות היחס המשפחתי, כמו אב, אם ואח. צמד האותיות ב-נ מופיע גם במילה בת, בערבית בִּנְת, ועל כן גם בריבוי – בנות.
102
איתמר שואל/ת: השורש חפף והטיותיו או כאלו שנשמעים ככה: חופף ראש; לחפוף מישהו בתפקיד, שעות חופפות; מחופף - יעני מג׳נון או משהו בסגנון; להתחפף - להסתלק וכיוצא בזה; חפיף - קל, קלי קלות, לא רציני. רציתי לדעת מקור ומשמעות לכל פועל, אם יש קשר בין המילים מה קדם למה? לפי מה שנראה לי שלוש ההטיות האחרונות: להתחפף, מחופף וחפיף מגיעות מהשפה הערבית - הלא כן?
רוביק עונה:
לפנינו ארבעה שורשים בעיצורים דומים: חפ"ף, שקשה לבסס קשר ביניהם. בעברית חפ"ף א' קשור בכיסוי והוא קרוב לשורש חפ"ה, ומכאן חפיפה בתפקיד. חפ"ף ב' קשור לניקיון הגוף והשיער. בערבית ח'פיף פירושו קל, ומכאן נוצרו בסלנג הישראל הפועל לחפף, כלומר, לעשות עבודה שטחית. ח'פף ד' פירוש בערבית להסתלק, לזוז – ומכאן הפועל להתחפף, להסתלק. גם לשני השורשים העבריים מקבילות בערבית, בשורש חפה, פ' רפה כפולה.
103
יפעת שואל/ת: מה מקור המילה "השמצה", והאם יש קשר למילה "שמץ". אם כן, מהו?
רוביק עונה:
ככל הנראה אין קשר. שמץ מופיעה בספר איוב אם כי לא ברור האם הכוונה לכמות קטנה. השמצה היא גלגול של המילה המקראית שִמְצָה, כאשר יש לה לה צורת משנית המופיעה אצל רש"י – שֶמֶץ. מכאן נגזר השורש שמ"ץ, הפועל השמיץ והמילה השמצה. הבעיה היא שלשני השימושים אין זיקה לשורשים או מילים בשפות שמיות אחרות, ולכן קשה גם לבסס את הקשר או היעדר הקשר ביניהן. הבלשן טור-סיני טוען שיש קשר בין שתי המשמעויות, אך לא רבים תומכים בהשערה הזו.
104
מאיר מינדל שואל/ת: שאלתי עוסקת במושג "מורה". יש סורר ומורה, יש שם פעולה מורה ויש מקצוע - מורה. פרט והבהר.
רוביק עונה:
הבן הסורר והמורה הוא מהשורש מר"ה, המוכר לנו גם מהפועל להמרות (את פי מישהו). המורה המלמד הוא מן השורש יר"ה הקשור ללימוד, ומכאן הוראה. ל'מורה' משמעות נוספת – יורה, הגשם הראשון.
105
גיורא שנר שואל/ת: האם "קצה נפשי" נגזרת מהמילה קץ?
רוביק עונה:
אין קשר בין הפועל 'לקוץ' במשמעות להיגעל, למאוס, לבין קֵץ. קץ היא מן השורש קצ"ץ וקשורה בסיום, בחיתוך, וכן למילה קצה ולשורש קצ"ה הקרוב לקצ"ץ. קוץ קרוב לשורשים קו"ט וקנ"ט, שיש להם מקבילות בשפות שמיות שונות, ומכאן להתקוטט, להקניט ועוד.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >