שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
106
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין המילים "נקבה" (ההיפך מזכר), "לנקב" (לעשות חור) ו"לנקוב" (בשם של מישהו)?
רוביק עונה:
'נקבה' קשורה לנקב – הנקבה היא אדם השייך למין בעל הנקב, כלומר, איבר המין הנשי. הניב 'נקב בשמו' מקורו בספר במדבר:" "וַיִּקַּח מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֵת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמוֹת" (א 17). הניב מופיע גם בספרות המאוחרת. הכוונה, כפי שטוען גם אבן עזרא, היא ששמותיהם נאמרו באופן מפורש, כדימוי ליצירת נקב בהר, ומכאן גם שם התואר 'נוקב' במשמעות ברור ומפורש.
107
נריה אדלר שואל/ת: מעניין אותי לשמוע על הקשר, אם ישנו, בין המילים "פשוט" ומופשט", על פי הידוע לי מופשט זהו דבר שקשה להגדירו. אם כן מה הקשר?
רוביק עונה:
פשוט ומופשט נובעים שניהם מן השורש פש"ט שבמקורו מתייחס לפעולות פיזיות של הסרה ומתיחה. מכאן "פשט את בגדיו": הסיר את בגדיו בפעולות של מתיחה; התפשט, כלומר, השתרע או נמתח במרחב; 'פשוט' במשמעות התלמודית: ישר, לא עקום; בימי הביניים נוצרו שימושים מטפוריים-פילוסופיים. מצד אחד 'מופשט', זה ש'התפשט' מן הגשמיות, הסיר את הגשמיות; מצד שני 'פשוט' – זה שהסיר מתוכו מרכיבים שונים ונותר ברור לכל, נטול בגדים מטפוריים.
108
שולה ברנע שואל/ת: האם יש קשר בין מרפק ולהתרפק? וכן הקשר בין מרק לתמרוקים.
רוביק עונה:
בין מרפק והתרפקות יש קשר. השורש רפ"ק קשור לתמיכה ולסעד. מכאן ההתרפקות שהיא הישענות והסתתמכות מתוך אהבה על הזולת, וכן מרפק, האיבר שעליו נשענים. אין קשר בין מרק לתמרוקים. מרק אינה קשורה לשורש כלשהו, קרובה למילה דומה בערבית שפירושה רוטב. תמרוק נגזרת מהשורש מר"ק שפירושו ליטש או ניקה.
109
לידור שואל/ת: האם יש קשר בין המילה "תג" בעברית, כמו שיש על החולצה או סימון של משהו, לבין המילה "tag" באנגלית?
רוביק עונה:
המילה התלמודית תג פירושה קישוט או מעין כתר לאות, בעקבות תגא, כתר, ומכאן התפתחה לאורך חיי השפה למשמעות סימן מייצג. המילה האנגלית tag התגלגלה ממילה אנגלית עתיקה שפירושה קצהו של קישוט בבגד, ולא נמצא לה מקור. ייתכן שהמילה העברית דווקא התגלגלה אל המילה האנגלית, אך זו השערה בלבד.
110
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין המילה "נוכרי" (זר) לבין המילה "להכיר"?
רוביק עונה:
יש ויש קשר, אך יש בו יסוד של היפוך לכאורה. המקור של השורש נכ"ר ושל מילים כמו נוכרי ונֵכָר קשור בזרות, אדם זר או ארץ זרה. מכאן הפעלים ניכֵּר המופיע בירמיהו ומשמש במילה המודרנית ניכור, התנכר – התייחס לאדם כזר. השימוש בשורש במשמעות התוודעות הוא גלגול של אותו שורש - התוודעות לאדם זר. מכאן הפעלים הכיר, ניכָר ועוד. גלגול משמעות זה התרחש כבר בלשון המקרא.
111
חיה שואל/ת: האם יש קשר בין המילים ברכה ולברך לבין המפרק "ברך" ברגל?
רוביק עונה:
ההשערה המקובלת היא שיש קשר. בתנ”ך מופיע הפועל בָּרַך, כרע על ברכיו, ומכאן נולדה 'ברכה', הכרוכה בכריעה.
112
עמוס קורצ'ין שואל/ת: נוף, מנוף, מניפה ונפנוף. מה הקשר?
רוביק עונה:
אין ויכוח על כך שהמנוף, המניפה והנפונוף נגזרו כולם מהשורש נו"ף שפירושו להרים. במקרה של נפנוף זו הכפלה של עיצורי השורש המוכרת משורשים רבים אחרים. לגבי 'נוף' ההשערה היא שגם כאן יש קשר לשורש, שכן נוף הוא מה שרואים ממקום גבוה.
113
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין בריח (שהוא מנעול) לבין בריחה (מהשבי למשל)?
רוביק עונה:
אין קשר בין המילים. בריחה היא מן השורש בר"ח שפירושו בשפות שמיות רבות כבעברית, נמלט, נטש וכדומה. בריח היא מילה מקראית שמקורה אכדי: buruhu. הפעלים בָרַח (הפעיל את הבריח, מופיע בספר שמות) והבריח (סגר על בריח) נגזרו מן המילה בריח.
114
יונתן שואל/ת: אני משער שזה במקרה, אבל אשאל בכל זאת - האם יש קשר אטימולוגי בין "מפנק" לבין "finicky"?
רוביק עונה:
אין כל קשר. השורש לפנק מופיע בתנ"ך במשמעות המוכרת היום, ויש לו מקבילות בארמית ובערבית. לגבי finicky או finical, זו מילת סלנג שמקורה במילה fine, או במילה מהולנדית עתיקה - fijnkens.
115
דוד שואל/ת: האם יש קשר כלשהו מבחינת מקור המילים בין תיאוריה לבין התואר שעושים באוניברסיטה?
רוביק עונה:
אין כל קשר. 'תואר' היא מילה מקראית שזכתה להרחבבת המשמעות שלה גם לתחום הדקדוק וגם לתחום האקדמי, השורש תא"ר הוא שורש שמי קדום. תיאוריה היא מילה שמקורה יווני ופירושה מחשבה או הסקת מסקנות. היו שניסו לקשור בין 'תורה' לבין 'תיאוריה', כשכאן קרבת המשמעות רבה יותר, אבל גם זה דמיון מקרי בלבד.
116
נועם שואל/ת: האם יש קשר בין המילה 'גילוף' למילה glyph היוונית? הן כמעט זהות במשמעותן.
רוביק עונה:
יש קשר ישיר. הפעלים גלף או גילף, שמהם נגזרו גם גלופה וגילוף, מקורם בפועל היווני glyphein שפירושו לַחֲרוֹת.
117
רמי רוזנגרטן שואל/ת: אם יש קשר אטימולוגי בין תקווה להיקוות (של מים)?
רוביק עונה:
מדובר בשורש קו"ה המופיע בשתי משמעויות שונות, שאין ביניהן קשר, זאת על פי המשמעות וגם על פי השוואה להופעות בשפות שמיות אחרות. קו"ה מתייחס לציפייה, רצון שיקרה משהו, ומכאן תקווה. קו"ה ב' מתייחס להתכנסות, ומכאן מקווה מים.
118
יוסף פריצקי שואל/ת: השורש ספ"ק משמש במשמעויות מנוגדות. מחד גיסא - ספק במשמעות פקפוק ואי וודאות. מנגד - סיפוק, השלמה. ויש גם ספיקת ידיים. הכיצד???
רוביק עונה:
ספ"ק הוא שורש רב שימושים שבדרך כלל אין מוצאים ביניהם קשר. ספ"ק א' המופיע בתנ"ך פירושו היכה או דפק, בדרך כלל מתוך צער. ספ"ק ב', המופיע בתנ"ך בכתיב שׂפק, משמש בעיקר בלשון חז"ל במשמעות המציא, נתן מה שדרוש. ספ"ק ג' קשור בפקפוק. הוא מופיע בלשון ימי הביניים, ונגזר משם העצם סָפֵק המופיע בתלמוד ומקורו לא ברור. במדרש סיפק פירושו גם חיבר או קשר, ויש קושרים אותו למשמעות ב'.
119
לזרו גאן שואל/ת: האם יש קשר בין מוצא המילים לְבַלּוֹת - שחק מרוב שימוש לבין לְבַלּוֹת - העביר את זמנו בנעימים?
רוביק עונה:
יש קשר אך הוא מורכב. גלגול המשמעות הוא מפסוק באיוב: "יבַלו בטוב ימיהם", כשהמשמעות כאן שלילית דווקא: ישחיתו וישחקו את ימיהם, ויש סברה שזו טעות סופר והמשפט המקורי הוא "יכַלו בטוב ימיהם". בילוי הוא אם כן שחיקה של הזמן, ומכאן גם הביטוי "להרוג את הזמן", להעביר זמן בלי לעשות דבר מה מועיל.
120
שבי שואל/ת: מה הקשר בין המילה כיפור או כפרה למילה כפירה? השורש הוא אותו שורש אבל הן כמעט מנוגדות.
רוביק עונה:
אין קשר. מדובר בשני שורשים שונים הנושאים אותם עיצורים. כפ"ר א' מתייחס לכיסוי וחיפוי, ומכאן לכיסוי וחיפוי על עוונות וחטאים. כפ"ר ב' קשור להכחשה. בשפות שמיות שונות כמו ערבית שני השורשים ממומשים בעיצורים שונים.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >