שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
121
יוסף פריצקי שואל/ת: השורש ספ"ק משמש במשמעויות מנוגדות. מחד גיסא - ספק במשמעות פקפוק ואי וודאות. מנגד - סיפוק, השלמה. ויש גם ספיקת ידיים. הכיצד???
רוביק עונה:
ספ"ק הוא שורש רב שימושים שבדרך כלל אין מוצאים ביניהם קשר. ספ"ק א' המופיע בתנ"ך פירושו היכה או דפק, בדרך כלל מתוך צער. ספ"ק ב', המופיע בתנ"ך בכתיב שׂפק, משמש בעיקר בלשון חז"ל במשמעות המציא, נתן מה שדרוש. ספ"ק ג' קשור בפקפוק. הוא מופיע בלשון ימי הביניים, ונגזר משם העצם סָפֵק המופיע בתלמוד ומקורו לא ברור. במדרש סיפק פירושו גם חיבר או קשר, ויש קושרים אותו למשמעות ב'.
122
לזרו גאן שואל/ת: האם יש קשר בין מוצא המילים לְבַלּוֹת - שחק מרוב שימוש לבין לְבַלּוֹת - העביר את זמנו בנעימים?
רוביק עונה:
יש קשר אך הוא מורכב. גלגול המשמעות הוא מפסוק באיוב: "יבַלו בטוב ימיהם", כשהמשמעות כאן שלילית דווקא: ישחיתו וישחקו את ימיהם, ויש סברה שזו טעות סופר והמשפט המקורי הוא "יכַלו בטוב ימיהם". בילוי הוא אם כן שחיקה של הזמן, ומכאן גם הביטוי "להרוג את הזמן", להעביר זמן בלי לעשות דבר מה מועיל.
123
שבי שואל/ת: מה הקשר בין המילה כיפור או כפרה למילה כפירה? השורש הוא אותו שורש אבל הן כמעט מנוגדות.
רוביק עונה:
אין קשר. מדובר בשני שורשים שונים הנושאים אותם עיצורים. כפ"ר א' מתייחס לכיסוי וחיפוי, ומכאן לכיסוי וחיפוי על עוונות וחטאים. כפ"ר ב' קשור להכחשה. בשפות שמיות שונות כמו ערבית שני השורשים ממומשים בעיצורים שונים.
124
אבי לוין שואל/ת: האם יש קשר בין המילים "בן - בנים - בנות" למילה "בונה -לבנות - בנין"?
רוביק עונה:
אין קשר. השורש בנ"ה נפוץ מאוד בעברית ובשפות שמיות נוספות וממנו גזורות מילים שונות שמשותף להם רעיון הבנייה. 'בן' אינה קשורה לשורש כלשהו, בדומה לרוב מילות היחס המשפחתי, כמו אב, אם ואח. צמד האותיות ב-נ מופיע גם במילה בת, בערבית בִּנְת, ועל כן גם בריבוי – בנות.
125
איתמר שואל/ת: השורש חפף והטיותיו או כאלו שנשמעים ככה: חופף ראש; לחפוף מישהו בתפקיד, שעות חופפות; מחופף - יעני מג׳נון או משהו בסגנון; להתחפף - להסתלק וכיוצא בזה; חפיף - קל, קלי קלות, לא רציני. רציתי לדעת מקור ומשמעות לכל פועל, אם יש קשר בין המילים מה קדם למה? לפי מה שנראה לי שלוש ההטיות האחרונות: להתחפף, מחופף וחפיף מגיעות מהשפה הערבית - הלא כן?
רוביק עונה:
לפנינו ארבעה שורשים בעיצורים דומים: חפ"ף, שקשה לבסס קשר ביניהם. בעברית חפ"ף א' קשור בכיסוי והוא קרוב לשורש חפ"ה, ומכאן חפיפה בתפקיד. חפ"ף ב' קשור לניקיון הגוף והשיער. בערבית ח'פיף פירושו קל, ומכאן נוצרו בסלנג הישראל הפועל לחפף, כלומר, לעשות עבודה שטחית. ח'פף ד' פירוש בערבית להסתלק, לזוז – ומכאן הפועל להתחפף, להסתלק. גם לשני השורשים העבריים מקבילות בערבית, בשורש חפה, פ' רפה כפולה.
126
יפעת שואל/ת: מה מקור המילה "השמצה", והאם יש קשר למילה "שמץ". אם כן, מהו?
רוביק עונה:
ככל הנראה אין קשר. שמץ מופיעה בספר איוב אם כי לא ברור האם הכוונה לכמות קטנה. השמצה היא גלגול של המילה המקראית שִמְצָה, כאשר יש לה לה צורת משנית המופיעה אצל רש"י – שֶמֶץ. מכאן נגזר השורש שמ"ץ, הפועל השמיץ והמילה השמצה. הבעיה היא שלשני השימושים אין זיקה לשורשים או מילים בשפות שמיות אחרות, ולכן קשה גם לבסס את הקשר או היעדר הקשר ביניהן. הבלשן טור-סיני טוען שיש קשר בין שתי המשמעויות, אך לא רבים תומכים בהשערה הזו.
127
מאיר מינדל שואל/ת: שאלתי עוסקת במושג "מורה". יש סורר ומורה, יש שם פעולה מורה ויש מקצוע - מורה. פרט והבהר.
רוביק עונה:
הבן הסורר והמורה הוא מהשורש מר"ה, המוכר לנו גם מהפועל להמרות (את פי מישהו). המורה המלמד הוא מן השורש יר"ה הקשור ללימוד, ומכאן הוראה. ל'מורה' משמעות נוספת – יורה, הגשם הראשון.
128
גיורא שנר שואל/ת: האם "קצה נפשי" נגזרת מהמילה קץ?
רוביק עונה:
אין קשר בין הפועל 'לקוץ' במשמעות להיגעל, למאוס, לבין קֵץ. קץ היא מן השורש קצ"ץ וקשורה בסיום, בחיתוך, וכן למילה קצה ולשורש קצ"ה הקרוב לקצ"ץ. קוץ קרוב לשורשים קו"ט וקנ"ט, שיש להם מקבילות בשפות שמיות שונות, ומכאן להתקוטט, להקניט ועוד.
129
חנה לשם שואל/ת: האם יש קשר בין ערום (ללא בגדים) לערמומי?
רוביק עונה:
ער"ם הוא שורש הומונימי משולש. הוא קשור לשלוש משמעויות שאין ביניהן עצמן קשר. משמעות אחת היא לצבור חפצים או חומרים ומכאן 'ערימה'. משמעות שנייה היא לפעול בפיקחות ובתחבולנות, ומכאן 'ערמומי' וכן ערוּם. המשמעות השלישית היא להיות חשוף, ומכאן 'עירוֹם' המוכר מסיפורי בראשית. ערוֹם (ללא בגדים) הוא כנראה צורה משנית של עירוֹם, אבל יש רואים בו הרחבה של השורש ער"ה, שממנה מוכרות גם המילים עריָה וערווה.
130
דורון עד שואל/ת: להזהיר, הזהרה זהירות. מה הקשר ואיך זה עובד?
רוביק עונה:
כולן מן השורש זה"ר, במשמעות הימנעות מפגיעה, קידום פני סכנה אפשרית. השורש מופיע בתנ"ך בבניין הפעיל (הִזְהַרְתָ רָשָע – יחזקאל) וברובדים מאוחרים יותר בהופעל ובנפעל. בלשון חז"ל מופיע שם התואר 'זהיר'. יש טענה שהמקור הוא במשמעות השנייה של זה"ר: הבריק, אף כי זו השערה מרחיקת לכת.
131
צבי מלניק שואל/ת: סברי רבנן ורבותי משמעו למיטב ידיעתי, ברשות רבנן והקהל. האם יש קשר למילה סוברני (מלשון רשאי)?
רוביק עונה:
אין כל קשר. השורש סב"ר מצוי בעומק השפה העברית ושפות שמיות אחרות כמו הארמית שבשאלה ופירושו חשב דבר מה, היה בדעה כלשהי. הביטוי שבשאלה 'סברי מרנן ורבנן ורבותיי' מן המדרש פירושו המילולי: חשבו אדונינו ורבותינו, אבל בפועל הוא משמש כאישור והרשאה, שהרי החכמים הם בעלי הסמכות, ומכאן הכוונה הגלומה: על דעת חכמינו... 'סוברניות' אינה קשורה להרשאה אלא לריבונות, גלגול של המילה הלטינית super שפירושה מֵעַל, המשמשת גם היא בשפות רבות וגם בשיח הישראלי. כשאומרים שמישהו 'סוברני להחליט' פירושו שהוא ריבוני להחליט את החלטותיו, אינו תלוי או כפוף לאחרים.
132
ליטל שואל/ת: האם יש קשר בין לב לבין love?
רוביק עונה:
אין כל קשר. 'לב' היא מילה שמית המופיעה בשפות עתיקות רבות. love האנגלית מקורה גרמני, אף כי יש גם מילים לטיניות כמו ליבידו הקשורות אליה, כולן גלגול של יסודות לשוניים בסנסקריט.
133
משה שואל/ת: האם יש קשר בין עדן, שמו של גן העדן, למילים כמו עדינות ועדין, ולא רק למעדן?
רוביק עונה:
המילים עדינות, עדין, מעדן ועידון גזורות כולן מן השורש עד"ן המופיע בכמה מילים ופעלים בתנ"ך, וקשור לעונג ולהנאה. המשמעות הזו מפתה לחשוב ששם המקום 'עדן' המופיע בבראשית, שבתחומו נמצא גן העדן, קשור בשורש עד"ן, בהיותו מקום מענג. דעה זו מקובלת על חלק מהחוקרים אבל קשה לאשש אותה. הסבר אחר מרחיק את שם המקום מהשורש עד"ן, וקושר אותו למילה האכדית edinu, שמוצאה שומֵרי (שפה לא שמית) ופירושו מדבר או מישור.
134
תמר לוז גרבר שואל/ת: אני חוקרת את מופעי הווסת בספרות העברית, ולצורך כך קוראת הרבה ספרות הלכה בעניין נידה. בסיפור "בית תבנה" של מ"י ברדיצבסקי נתקלתי בביטוי המחבר דמי נדוניה ודמי נידה. לא מצאתי חיבורים נוספים, ואינני יודעת לאתר את שורש המילה נדוניה. האם יש קשר פילולוגי בין המילים?
רוביק עונה:
דומה שברדיצ'בסקי עשה כאן משחק מילים להטוטני, על פי הביטוי התלמודי "דמים תרתי משמע". דמי נדוניה הם כספי נדוניה. דמי נידה הם הדם הזב בזמן הנידה. אין קשר אטימולוגי בין דמים במשמעות כסף (שורש דמ"ה) לדמים במשמעות דם (שורש דמ"ם). כן אין קשר בין נדוניה, מילה ארמית שהתגלגלה ממילים אכדיות העוסקות בנתינה, לבין נידה, הקשורה כנראה לנידוי, ויש קושרים אותה לנדידה.
135
אביב כהן שואל/ת: מתי ואיך נוצר הקשר ל.ע.ז מהגדרת ״אינו יהודי״ להגדרת ״מלעיז״ - דובר רע?
רוביק עונה:
בתנ"ך מופיע הביטוי "עם לועז", והכוונה על פי האטימולוגיה והפרשנות: עם המדבר בלשון זרה או לא מובנת. השימוש בשורש לע"ז במשמעות הוצאת דיבה והכפשה הוא תלמודי, ויתכן שיש כאן מהלך פרשני ומרחיב של המשמעות התנכית. ראשי התיבות "לשון עם זר" אינם מקור המילה או השורש אלא מדרש מאוחר.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >