שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
אלעד בן יהודה שואל/ת: האם יש קשר בין המילה "קרן" במשמעות פינה לבין corner האנגלית?
רוביק עונה:
הדמיון מקרי בהחלט. מקור המילה האנגלית במילה הלטינית cornu. פירושה קרן, קצה או פינה. גם המילה העברית, שמקורה שמי, מתייחסת הן לקצה או פינה והן לקרן הבהמה. בשפת הכדורגל בעבר נהגו להשתמש במילים באנגלית מנדטורית ולכן אמרו 'קורנֶר', וככל הנראה הקביעה שפינת המגרש תיקרא קרן נובעת מהדמיון הזה.
17
דורון שואל/ת: הם יש קשר בין להקריב קורבן לבין קרוב? אולי באמצעות הקורבן מתקרבים לאלוהים? ואיך התגלגל הקורבן מבית המקדש ל"קורבן למעשה סחיטה"?
רוביק עונה:
הקורבן נקרא כך כי היו מקרבים את העולה אל המזבח. בעברית החדשה המילה משמשת הן לקורבן מתוך אמונה או רצון לתרום מעצמך, והן לקורבן בעל כורחו: קורבן למעשי אלימות, סחיטה וכדומה.
18
מיכאל וולף שואל/ת: האם המילה מהימן נגזרה מאמין או ימין, או שיש קשר בין שלושתן?
רוביק עונה:
מקור המילה מהימן בארמית, והיא מן השורש אמ"ן כאשר א' נבלעת במבנה המילה, ומכאן הקשר למילים קרובות: אמין, נאמן ועוד. אין לכך קשר ל'ימין', שפירושה המקורי דרום, ומכאן יֶמֶן, תימן, ובנימין – בן הדרום.
19
מתן שואל/ת: מה מקור המילה ״שיסוי״/״לשסות״, וכיצד היא קיבלה את משמעותה העדכנית? האם יש קשר לשֹׁסִים, שבטים שנהגו לתקוף ולבזוז את ישראל? בפרק ב׳ בספר שופטים נכתב כי ״ וַיִּחַר-אַף יְהוָה, בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּתְּנֵם בְּיַד-שֹׁסִים, וַיָּשֹׁסּוּ אוֹתָם״.
רוביק עונה:
שיסוי היא מן השורש שס"ה, ופירושה כבר בלשון חז"ל כמו היום, לעורר לתקיפה: "שיסה בו את הכלב, שיסה בו את הנחש" (סנהדרין). שוסים היא מהשורש שס"ס שפירושו בזז, התנפל לצורך ביזה, ואין מדובר בשם פרטי של שבט מסוים. בין שני השורשים יש קרבה ומקורם כנראה בשורש משותף, וגם המשמעות אינה רחוקה.
20
דורון שואל/ת: רציתי לשאול על הקשר בין מגרש (כמו מגרש כדורגל) לבין גירוש. המורה שלנו להתעמלות היה אומר: רק מי שבא עם בגדי ספורט עולה למגרש, מי שלא - מגורש.
רוביק עונה:
מורה יצירתי בהחלט. 'מגרש' מופיעה 110 פעמים בתנ"ך, כחלקת אדמה, ובדרך כלל חלקה למרעה הבהמות. מכאן הקשר: מגרש הוא מקום שאליו מגרשים, או גורשים (שולחים) את הבהמות.
21
מאיר מינדל שואל/ת: השורש רק"ע טורד את מנוחתי. יש רקע, יש רקיע, יש מירקע, יש סוס הרוקע ברגליו ויש גם ריקוע בנחושת. אם יש סדר - שיופיע מיד.
רוביק עונה:
רָקַע פירושו שטח, מתח וכדומה. מכאן רקיע הפרוש על פני היקום, המרקע השטוח של הטלוויזיה, הרקע השטוח וריקוע או שיטוח הנחושת. ככל הנראה זה גם מקור רקיעת הסוס, המשטח בפרסותיו את הקרקע.
22
שדמה שואל/ת: האם יש קשר בין המילה "אומה" למילה "אם"? ומה מקורה?
רוביק עונה:
המילה אומה מופיעה במקרא במשמעות עם או לאום. יש לה מקבילות בשפות שמיות רבות, אך לא נוטים לקשור בינה לבין אֵם.
23
יאיר פטיש שואל/ת: האם לאבן השתיה, ל'תשת כפך עלי' ולשר התשתיות אותו שורש?
רוביק עונה:
התשתיות הן מהשורש שת"ת שפירושו ייסד, כונן. תשתיות: יסודות. 'תָשֶת' בפסוק 'ותשת עלי כפך' מתהילים הוא מן השורש שי"ת, במשמעות לשים, להניח. אבן השתיה נקשרת ל'שָת' במשמעות יסוד או בסיס, וקרובה למשמעות השורש שת"ת.
24
רותי שואל/ת: מה הקשר בין השורש נ.ש.ר כמו במשפט ׳השער נשר’ לנשר (Eagle)?
רוביק עונה:
הנשר הוא מקריח, ועל כן נוהגים לומר ששמו נגזר מנשירת הנוצות שעל ראשו, אבל הטענה הזו שנויה במחלוקת, כיוון שאיננה עומדת במבחן ההשוואתי בשפות השמיות הרבות שבהם המילה מופיעה. עם זאת לא הועלתה הצעה למקור סביר אחר.
25
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין שער כניסה, שער יציג, שיעור בבית-ספר, שיעור אבטלה והשערה מדעית?
רוביק עונה:
שער פירושו מידה, ומכאן 'שער המטבע', 'שיעור' במשמעות מידה או קיצוב כמו ב'תשלומים לשיעורין' או 'בשיעור ניכר', שיעורי האבטלה. מכאן הורחב השימוש לשיעור בבית הספר, זמן קצוב של למידה. שיעֵר נגזר גם הוא מאותו שורש: העריך מידה מסוימת, וכן הפועל המקראי שָעַר במשמעות דימה. לכל אלה אין כל קשר לשַעַר במשמעות פתח.
26
רפאל פרידמן שואל/ת: האם יש קשר בין אופן של אופניים לאופן של "בכל אופן"? בעוד שבאופן של אופניים מטעימים ofan הרי שבאופן של "בכל אופן" הוגים ofen? האמנם? שמעתי כי יש המתעקשים על בכל אופן - בכל ofan.
רוביק עונה:
הן אופַן והן אופֶן הן מילים המוגדרות בין חוקרי השפה כ'בעלי מקור מלא ברור'. יש רואים ב'אופֶן' גלגול של השורש פנ"ה. יש גם טענה שאופֶן התגלגל מאופַן, וזאת על פי הופעות במקרא. אבל כל אלה השערות בלבד.
27
אודי שואל/ת: האם יש קשר בין המילים "לִנְטֹר", "לְנַטֵּר" ו"מוֹנִיטוֹר"?
רוביק עונה:
לנטור ולנטר הם מן השורש נט"ר הקשור בשמירה. הנוטר הוא שומר, ונוטר הטינה – שומר על רגשותיו השליליים. ניטור היא פעולה רפואית של מעקב אחרי חולים באמצעות המוניטור ומכשירים רפואיים שונים. המילה שומרת על משמעות נט"ר, שהרי יש כאן שמירה על החולה, אבל בהחלט מתכתבת עם 'מוניטור'. המילה מוניטור עצמה מקורה בשורש הלטיני monere שפירושו להזהיר, אבל היא הפכה לשם גנרי למכשירים שונים, ביניהם המוניטור הרפואי, צג המחשב, ציוד הגברה ועוד.
28
אלון ריבק שואל/ת: מה הקשר בין שלוש המלים בעלות השורש המשותף: עֵגֶל, עֲגָלָה, עיגול?
רוביק עונה:
ההשערה המקובלת היא שהעגלה קשורה לעיגול ולמעגל, בהתייחסות לגלגלים העגולים. האטימולוג קליין טוען שגם העגל קשור לאותו שורש, אך אינו מצביע על קשר המשמעות.
29
מודה נסים שואל/ת: האם יש קשר בין ספר (קריאה) ספר (במספרה) ומספר (123)?
רוביק עונה:
סֵפֶר ומִסְפָר נובעים משימושי אותו שורש כבר במקרא, ספ"ר, המתייחס גם לכתיבת ספרים ומקצוע הסופר, וגם לספירה. המשותף להם הוא המעמד המשכיל של אותם ימים ולתפקידים שמילאו הספרים. לאלה אין קשר לפועל התלמודי סיפר במשמעות חתך, המושפע מארמית ומכאן גם מספריים, המקצוע התלמודי סַפָּר והמספרה בת ימינו.
30
אביחי שואל/ת: האם יש קשר בין עגבנייה לתיבת פנדורה (בנדורה)?
רוביק עונה:
אין קשר. פנדורה היא דמות יוונית. בנדורה הערבית היא צורת הגייה ערבית של פומודורו, באיטלקית – עגבנייה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >