שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
עמית ניב שואל/ת: האם יש קשר אטימולוגי בין המילה חתול למילים שאומרות חתול בשפות ההודו-אירופאיות? ואם כן מהיכן הוא נובע?
רוביק עונה:
מקור המילה המקובלת בשפות אירופה הוא בגרמנית - Katze ובהולנדית kat. חתול העברית מקבילה ואולי מושפעת מהמילה הארמית חתולא. אין סיבה להניח קשר, לא בתהליך ההשפעה בין השפות וגם לא בעיצורים.
17
שולה ברנע שואל/ת: האם יש קשר בין כלב לכלוב?
רוביק עונה:
אין כל קשר, וגם אין סיבה לקשר. כלבים היו בעבר חיות לא מאולפות שחיו בחוצות ובטבע, והיום יש להם מאורות ולא כלובים. כלב היא מילה שמית המקובלת בשפות רבות. כלוב היא מילה מקראית הנקשרת לשורש כל"ב ולהכלבה, תפירה ואריגה של חוטים גסים, ומכאן מתקן ארוג להחזקת בעלי חיים. היא נקשרת גם למילה היוונית קלובוֹס.
18
דליה שואל/ת: מתלבטת לגבי שורש או מקור המלה שטר. תמיד אני מחפשת מלים נוספות לשורש המדובר, והפעם מצאתי רק את "שוטר" וכמובן לשטר..... יכול להיות קשר?
רוביק עונה:
המילים משטר, שוטר ומשטרה קשורות זו בזו. 'שוטר' הוא במקרא הממונה על הסדר. התפקיד ניתן לכותב השטרות, כלומר, זה שידע קרוא וכתוב. המילה 'משטר' מופיעה בתנ”ך פעם אחת, בספר איוב: "הֲיָדַעְתָּ חֻקּוֹת שָׁמָיִם, אִם־תָּשִׂים מִשְׁטָרוֹ בָאָֽרֶץ" (לח 33), ופירושה חוק. את המילה 'משטרה' חידש אליעזר בן יהודה.
19
הגר שואל/ת: האם יש קשר בין שם הצבע ׳ורוד׳ בעברית ל verda (ירוק) באיטלקית, ספרדית, צרפתית ושאר הנגזרות מלטינית?
רוביק עונה:
אין כל קשר, ומדובר בצבעים שונים שאינם קשורים זה בזה. 'ורוד' חודשה על ידי אליעזר בן יהודה כגזירה של שם הפרח ורד, על פי צבעו. המקור הלטיני הוא viridis, שפירושו ירוק. שם הפרח התגלגל לעברית ללשון חז"ל מן הארמית, שאליה הגיע מן הפרסית: ורדא. בגלגול המילה ללטינית נשמט העיצור הפותח, וכך נוצר המילה רוזה, ומכאן rose בשפות אירופה.
20
מיכאל שואל/ת: האם המילה 'חֶלֶד' במשמעות של "עולם" והמילה 'חלודה' באים ממקור זהה?
רוביק עונה:
הקשר מקרי. חֶלֶד פירושו עפר, אדמה, ובהרחבה העולם שבו אנו חיים וגם חיי האדם. מכאן גם שם בעל החיים חולדה, החופרת באדמה. חלודה מקורה יווני, והגיעה לעברית כנראה בתיווך הארמית. ביוונית kelidos פירושה כתם.
21
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין גִמְלה (שמשלמים) לבין שם האות ג'?
רוביק עונה:
אין קשר. גִמלה היא מן השורש גמ"ל הקשור לשכר ממשי או מטפורי. האות גימל מיוחסת לצורת הגמל, בעל חיים שאין לו במקורות שורש, אבל ממנו נגזרו מילים כמו גַמֶּלֶת (שיירת גמלים) וגַמלוני. גמ"ל הוא גם שורש הקשור להבשלה, למעבר לשלב נוסף בהתפתחות: גמולי שדיים, להיגמל המעישון.
22
דניאל שואל/ת: איכשהו הגעתי לדבר עם הבן שלי (6) על השאול (עולם המתים), והוא העלה את הנקודה הבאה: האם השם "שאול" קשור למילה "שאלה"?
רוביק עונה:
שאלה שאלתית. אין קשר בין המילים. 'שאל' הוא פועל המופיע בשפות שמיות רבות וגם בעברית. 'שאול' היא מילה שיש לה מקבילה ארמית בלבד, ומקורה לא ברור. בכל מקרה דבר אינו מצביע על קשר שלה ל'שאלה'.
23
ליאוניד שטיינברג שואל/ת: האם יש קשר בין הפועל לרעות (לרעות כבשים, למשל) למילה רעיון?
רוביק עונה:
אין קשר. רעה כבשים הוא מן השורש רע"ה. רעיון הוא הרחבה של 'רֵעַ' במשמעות מחשבה או הלך רוח (הבין לרעו), השורש הוא רע"ע. אין לכך קשר ל'רֵעַ' במשמעות חבר.
24
אודי שואל/ת: באחת מתשובותיך לא מזמן קישרת את המילה 'דוּדה' במובן של חשק למילה הערבית לתולעת. אני שמעתי ממורה לשל"ח פעם כי מקור הביטוי 'דוּדה' הוא בצמח הדודא, אשר מיוחסות לו סגולות של הגברת החשק המיני וטיפול בבעיות פריון. אשמח שתסביר את הקשר בין החשק לתולעת כפי שהצעת, וכן אשמח כי תאושש או תפריך את דברי המורה.
רוביק עונה:
אין כל קשר בין הדודאים ל'דודא' במשמעות התאווה לסם. שם צמח הדודאים אכן קשור כנראה לצמד העיצורים ד"ד שאליו קשורים גם דוד - אהוב, דד ועוד. 'דודה' פירושה בערבית תולעת, והקישור לתאווה לסם הוא מטפורי.
25
אפרת שמחי אלוני שואל/ת: מה הקשר האטימולוגי בין המילה השפעה לבין המילה שפע?
רוביק עונה:
שתי המילים גזורות מן השורש שפ"ע, המתייחס לכמות רבה. שפע היא כמות רבה של דבר מה. 'השפיע' פירושו גם העניק דבר מה בכמות רבה (השפיע עליו מחמאות), וגם בלשון ימי הביניים יצר רושם רב, שינה את מחשבתו של אדם.
26
כפיר פסקין שואל/ת: האם יתכן כי מקור המילה "ספק" הוא במילה הלועזית suspicion? הרי המילה הופיעה לראשונה בלשון חז"ל, ובאותה תקופה כבר הייתה השפעה של יוונית ולטינית על העברית.
רוביק עונה:
'ספק' היא מילה תלמודית שיש לה גם מקבילה ארמית, ספֵקא, אך מקורה אינו ידוע. עם זאת קשה מאוד לראות השפעה יוונית או לטינית במקרה זה. הפועל הלטיני שממנו התגלגלה המילה לצרפתית ולאנגלית הוא suspicere, ולא מוכר גלגול מסוג זה מלטינית לעברית. נוסף לכך משמעות המילה האנגלית היא חשד ולא ספק.
27
מיכאל רונן שואל/ת: תהיתי מדוע למילה "מטיל" יש כל כך הרבה פירושים והאם יש קשר (מטיל זהב, מטיל ביצה, מטיל ספק וכו'). אפרת שמחי אלוני שואלת באותו עניין: מתי משתמשים בפועל הטיל משורש נ-ט-ל ( חסרי פ״נ)? ומתי הטיל מהשורש ט-ו-ל ע״י/ו)? הטיל כידון? התרנגולת הטילה ביצים? מה יהיה הניקוד?
רוביק עונה:
השורשים טו"ל ונט"ל קרובים ויתכן שהתגלגלו משורש דו עיצורי משותף. נט"ל פירושו בעיקר שָׂם או הניח, ובהפעיל הִטִּיל משימה, הִטִּיל אימה, הִטִּיל ספק. טו"ל פירושו השליך, פלט וכדומה: הֵטיל כידון, הֵטיל חכה, הֵטילה ביצה. המילה 'מְטיל' במשמעות מוט, המופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר איוב, אינה קשורה לשורשים אלה, ועל פי שפות מקבילות יש בה מ' שורשית.
28
סמי ארגון שואל/ת: תהיתי אם יש קשר אטימולוגי כלשהו בין המילים: חמוץ, החמצה, חמצן, או שמא זו רק קרבה פונטית?
רוביק עונה:
יש בהחלט קשר. 'חמוץ' הוא טעמו של החומץ, המוצר המשני של גידולי היין, והוא נקשר לטעמו של השאור התוסס בבצק החמץ. 'החמצה' היא אי ניצול הזדמנות. מקורה בלשון חכמים, במכילתא: "אל תקרא כן (המצוות) אלא ושמרתם את המצוות. כדרך שאין מחמיצין את המצה, כך אין מחמצין את המצווה", וכאן החמיץ בהוראת השהה, דחה. הקשר של כל אלה ליסוד חמצן מורכב יותר. המילה המדעית לחמצן היא אוקסיגן. אוקסיגן היא במקורה מילה צרפתית שפירושה 'הרכיב החומצתי', acidifying constituent. אסיד הוא חומצה, מוצר כימי שטעמו חמוץ. פירושו בלטינית (אסידוס): חמוץ. האסיד הוא הבסיס ליצירת סם הל.ס.ד. וגם שם נרדף של הסם. החמצן עצמו, ללא תרכובות, הוא חסר ריח ושקוף, אבל לתרכובות שלו עם חומרים אחרים אנו קוראים תחמוצות. בן יהודה הציע לקרוא לחמצן אַבְחֶמֶץ, אך הצעה זו נדחתה.
29
שואל/ת: מבקש להבין את המקור למלים 'מאמין' ו'מין', וכן: כיצד בהשמטת שתי האותיות הראשונות של 'מאמין' הוא הופך לכופר (מין). האם ישנן עוד מילים כך שמשמעותן מתהפכת באופן דומה?
רוביק עונה:
הדמיון בין 'מאמין' ל'מין' מקרי לחלוטין. 'מאמין' נגזר מהשורש הפורה אמ"ן ממנו נגזרו גם נאמנות, אמת, אמונה וכדומה. 'מין' במשמעות כופר היא מילה שמית עתיקה נטול שורש.
30
איתן בהט שואל/ת: איך זה אין קשר בין המילה עץ למילה עציץ. נראה שהעציץ בא מרעיון העץ.
רוביק עונה:
הדמיון מפתה, אבל המחקר הלשוני אינו מצביע על קשר. 'עץ' היא מילה מקראית שלה מקורות שמיים עתיקים, עציץ היא מילה תלמודית הקרובה למילה ערבית דומה באותה משמעות. העיצור המקורי שממנו התפתח העיצור העברי צ' בשני המקרים שונה בתכלית.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >