שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
136
עופר שואל/ת: האם יש קשר בין המילה "לדינו" ל"לטינית"?
רוביק עונה:
יש קשר ישיר. 'לדינו' היא צורת משנה של 'לטינו'. שפה זו, העברית הספרדית, מבוססת על הספרדית העתיקה, שהיא שפה שהתגלגלה מן הלטינית.
137
רוחי בגון שואל/ת: האם השם גבר לתרנגול קשור לגבורה?
רוביק עונה:
'גבר' הוא כינוי תלמודי לתרנגול, בשל היותו הזכר שבין עופות הלול. המקור הוא 'גבר' במשמעות זכר, המתייחס לכוחו ואומץ לבו של הזכר, מן השורש גב"ר. זהו גם שורש המילה גבורה, וקשר המשמעות.
138
לימור תגר שואל/ת: האם מקור המילה ׳כמות׳ מהמילה באנגלית gamut שלה שורשים לטיניים ומשמעותה כמות או סולם ערכים, מכלול?
רוביק עונה:
אין קשר בין המילים. 'כמות' היא מילה שחודשה בימי הביניים בעקבות המילה כַּמָּה, שהיא חיבור של כ+מה, ובתוספת סיומת המושג –וּת. למילה הלטינית יש דווקא מקור עברי-שמי – האות gamma שהתגלגלה מהאות גימל, והיא נוצרה בימי הביניים בתחום הסולם המוזיקלי, ומשם התרחבה למשמעות סולם ערכים או מכלול.
139
תמיר בלזר שואל/ת: האם המילה מדבב, האיש שנותן את קולו בסרטים המצוירים היא בעברית? או שמקורה במילה האנגלית dubbing?
רוביק עונה:
הפועל לַּדֵּבב הוא שילוב של הפועל העברי העתיק לדוֹבב, והמילה האנגלית dubbing, שבה מדובבים דמויות בסרטי קולנוע וטלוויזיה המדברות בשפה זרה. הוא נולד בתהליך הקרוי תשמו"ץ: דמיון הצליל והמשמעות בין הפועל העברי לפועל האנגלי יצר את הצורה החדשה של דב"ב. יש על כן להבדיל בין דיבּוב בדגש (בסרטים) לדיבוב ללא דגש (למשל, בניסיון להוציא הודעות מחשודים).
140
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין יובל (תאריך עגול), הובלה (מנהיגות), הובלה (של מטענים) ויבלת (על העור)?
רוביק עונה:
הובלת מטענים והובלת מנהיגות הן אותה מילה, במשמעויות בהקשרים שונים. 'יובל' כמועד חגיגי נולד מהצירוף 'קרן היובל' – קרן האיל שבה תקעו כדי להכריז על מועדים חשובים במקרא. יש סברה הגיונית שהאיל נקרא יובל מאחר שהוא מוביל את העדר. אין הסכמה על מקורה של המילה יַבֶּלֶת, אך יש השערה מסופקת שגם היא קשורה לשורש יב"ל, במשמעות 'כאב מתפשט".
141
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין מטבע (לתשלום), טֶבַע (nature) וטביעה (בים)?
רוביק עונה:
לשלוש המילים האלה שורש משותף, טב"ע, הקשור לשקיעה או צלילה. בתנ"ך המשמעות היא צלילה פיזית במים. בלשון חכמים התרחב השימוש ליציקת מטבעות באמצעות השקעת חומר המַטבע בתבנית לשם יצירתו. כך זכה השורש למשמעות של קביעה, יצירת תבנית חוזרת וקבועה. לימים הורחב השימוש גם לכל מה שיש בו כללים ומאפיינים קבועים שנטבעו בו: טבע האדם, טבע הדברים, וטבע בכלל.
142
לידור שואל/ת: האם יש קשר בין המילה "פרטי" בעברית לבין המילה private באנגלית?
רוביק עונה:
אין קשר. פר"ט הוא שורש תלמודי העוסק בחלוקת השלם לחלקים קטנים יותר, אם במטבעות ואם בתחומים מופשטים יותר. אפשר לראות בו חלק מקבוצת שורשים העוסקים בחלוקה כגון פר"ק, פר"ץ ועוד. מכאן נולדה המילה הימי-ביניימית פרטי, מה שהוא חלק מן הכלל. private היא מילה שמקורה לטיני, ופירושה המקורי אדם שהודח מן הציבור, בעקבות privus שפירושה יחיד.
143
רעות ואיל אורבך שואל/ת: האם יש קשר בין המילה עדי (תכשיט) לפועל "לענוד"? העדי מופיע בתנ"ך מספר פעמים, אבל לא עם הפועל, לפחות לא מצאנו. מה שכן מצאנו זה בירמיהו - "לעדות" - תַעְדִּי עֲדִי - שלא ממש בשימוש כיום.
רוביק עונה:
הפועל 'לעדות' קשור בהחלט ל'עדי', ונראה ש'עדה' הוא הבסיס ליצירת המילה עדי. לעומת זאת אין ל'עדי' קשר ל'לענוד', וזאת גם לאור העובדה שאין במילה עֲדִי רמז לנ' חסרה.
144
שולה ברנע שואל/ת: מהו הקשר טרזן למטורזן?
רוביק עונה:
הדמיון מקרי בהחלט. טרזן, אדם המתגנדר בלבושו היא מילה מחודשת על בסיס המילה הארמית-תלמודית טורזינא שפירושה בגדי פאר, והפועל הערבי טַרַז שפירושו קישט את בגדיו. מכאן גם 'מטורזן'. טרזן הוא שם שנתן אדגר רייס ביראוז לגיבורו, כשהוא מסביר שפירוש השם הוא 'עור לבן', אך המילה אינה מופיעה בשפה כלשהי ולביראוז יש עליה זכויות יוצרים.
145
לירון שואל/ת: האם יש קשר בין המילה "קֶרַח" למילה "קרחת"? ומה מקור המילה "קרחת"?
רוביק עונה:
יש ויש קשר. המקור הוא ב'קֶרַח' במשמעות האקולוגית, אדמה קפואה. על דרך הדימוי נקרא גם האדם שראשו חשוף וחלק כקרח קירח (ראו 'עלה קירח!'), ומכאן המילה התלמדית קָרַחַת, המזכירה את גַבַּחַת ופַדַּחַת.
146
שולה ברנע שואל/ת: מה הקשר בין מי קולחין, קולח וקלחי תירס?
רוביק עונה:
מי קולחין והפועל קולח קשורים לזרימת מים. אין השערה ודאית לגבי מקורו של 'קלח', אם כי יש טענה שלא בוססה שהוא גלגול של קל"ח במשמעות הזרימה.
147
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין אחוז (מאית), אחוזה (בית מפואר) והפועל לאחוז (להחזיק)?
רוביק עונה:
אחוז במשמעות 'מאית' קשור בדרך עקיפה לפועל 'לאחוז'. בספר במדבר ל"א נכתב: "וממחצית בני ישראל תקח אחד אחוז מן החמישים, מן האדם, מן הבקר, מן החמורים ומן הצאן ומכל הבהמה ונתת אותה ללוויים". "אחוז" פירושה כאן תפוס. בעקבות הפסוק המקראי קיבלה המילה כבר בימי תחיית הלשון משמעות של חלק המאה מן המכלול. 'אחוזה' המקראית היא הנכסים שבהם אדם אוחז או מחזיק, גם היא כמובן מאותו שורש.
148
יעל שואל/ת: האם יש קשר בין המילה רגע לבין המילה רוגע?
רוביק עונה:
השורש רג"ע הוא על פי רוב החוקרים שורש הומונימי, כלומר, מייצג שני שורשים נפרדים. רג"ע א' קשור במנוחה, רג"ע ב' בתנועה, כמו בפסוק באיוב "בכוחו רגע הים", שפירושו שהים סער. 'רֶגַע' במשמעות פרק זמן קצר מתייחס לרג"ע ב', לתנועה, וליסוד הזמן והחזרתיות שבתנועה.
149
מנשה בן מאיר שואל/ת: האם יש קשר בין המילים צבא, מצביא, מוציא ומביא (תפקיד המנהיג הצבאי בתנך?)
רוביק עונה:
יש קשר ברור בין צבא ומצביא. המצביא הוא מנהיג הצבא, והשורש זהה. אין לאלה קשר עם 'מוציא ומביא' שהוא צירוף. תופעה כזו של הידוק שתי מילים למילה אחת כמעט אינה מוכרת בעברית, ובמקרה זה גם אין קשר לשורשי המילים.
150
רותי שואל/ת: האם יש קשר בין המילים: בריה, בריאה, ובריא? במיוחד רציתי לדעת אם יש ואם כן, מה הקשר בין להיותר בריא ולברוא.
רוביק עונה:
אין קשר בין בריא ובריאות לבין לברוא או בריאה. אלה שני שורשים הומונימיים (בר"א) במשמעות שונה, האחר קשור ליצירה יש מאין, והשני לכוח. בתנ"ך אדם בריא הוא אדם חזק ושמן. ברייה היא צורת משנה של בריאה, יצור שנברא, כפי ש'יצור' נגזרה מן השורש יצ"ר. יש גם בר"א שלישי הקשור לעקירה (בירוא יערות).
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >