שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
151
דן ירדני שואל/ת: האם יש קשר בין המילים הקשורות/נרדפות לירח: luna ולבנה? האם גם בשפות הכנעניות הייתה לונה אלת הירח?
רוביק עונה:
הדמיון מקרי בהחלט. 'לבנה' היא מילה שמית הקשורה לצבעו של הירח – לבן. 'לונה' היא אכן אלת הירח במיתולוגיה הרומית. אלת הירח הפיניקית נקראה תנית, ככל הנראה בעקבות האלה הכנענית ענת.
152
שמואל כהן שואל/ת: מה המקור למילה קשיש, ואיך זה מתקשר עם קש וגבבה, אם בכלל?
רוביק עונה:
מקור המילה התלמודית קשיש הוא בארמית, שם פירושה זקן. בערבית קסיס הוא כומר, איש דת, ונראה שיש כאן העברת משמעות: איש הדת הוא האיש הזקן, הוותיק והחכם. על פי אחת ההשערות יש קשר בין קש, שהוא החלק היבש של התבואה הנאסף לאחר הקציר, לבין הפועל הארמי קשש שפירוש הזדקן, ומכאן, אולי, התייבש, נס לחו.
153
תמר הופמן שואל/ת: מה הקשר בין המילה "סימפונות" (bronchi), רבים של "סימפון" (bronchus) והמילה הלועזית סימפוניה?
רוביק עונה:
אין קשר. סימפון היא מילה תלמודית, והיא גירסה עברית מורחבת של המילה היוונית סיפון שפירושה צינור או שפופרת, המוכרת לנו עד היום. סימפוניה, מילה שיש לה גם גירסה ארמית-מקראית ככלי נגינה, היא במקורה מילה יוונית, סומפוניה, חיבור של סון (יחד)+פון (קול, צליל).
154
יוחאי אוזן שואל/ת: האם ל"מחראה" יש קשר לצואה בערבית, חרא?
רוביק עונה:
חר"א הוא שורש עברי, על פי המילה בספר ישעיהו 'חראיהם', שאסורה בקריאה (יש לקרוא צואתם). השורש והמילה בערבית זהים לעברית, והשימוש בסלנג הישראלי ב'חרא' הוא בהשפעת הערבית, אך כאמור יש לכך גם מקור עברי.
155
יוחאי אוזן שואל/ת: לציר ישראל באו"ם אין שום קשר מקצועי לציר דגים או בקר. אז למה הם חולקים מילה משותפת?
רוביק עונה:
המילה 'ציר' היא מילה הומונימית. כלומר, יש לה כמה משמעויות, אך מדובר במילים שונות והזהות ביניהן מקרית. שלוש המשמעויות הן ציר הדלת (ומכאן גם צירי לידה), רוטב ושגריר. ההבדל בולט כשמשווים את המילה למילים קרובות בשפות שמיות אחרות. יש קושרים את המילה 'ציר במשמעות שגריר למילה 'עיר'.
156
אסף מרון שואל/ת: אני מתייחס לפסוק "אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי בַּחַלּוֹן". בסיפורי מילים ל"תקווה" כתבת שהשורש קו"ה בקשר לשאיפה לעתיד טוב אינו קשור לקו"ה בקשר ל"שאיפה" של מים להגיע לנקודה נמוכה ביותר. לאיזה משניהם קשורה תקוות חוט השני? לחילופין - איך ידוע שאין קשר ולו מטפורי בין לקוות ולהקוות?
רוביק עונה:
תקוות חוט השני אינה קשורה לא ל'תקווה' במשמעות ציפייה ולא למקווה מים אלא למילה קו. לגבי השורש קו"ה, כשאנו משווים אותו לשורשים קרובים בשפות שמיות אחרות אנו רואים שמקורם בשורשים שונים. קו"ה א' מתייחס לציפייה, קו"ה ב' להתכנסות, ומכאן להתכנסות מים למקום אחד. אין קשר משמעות בין ציפייה להתכנסות.
157
יוחאי אוזן שואל/ת: קראתי על המושג בתר דוקטורט, זה לא מובן לי שזה מהפועל לבתר.
רוביק עונה:
אין קשר בין ביתור לצורה הנדירה בָּתַר-דוקטורט. בתר-דוקטורט הוא תרגום חצי עברי של פוסט-דוקטורט. בָּתָר פירושו בארמית 'אחרי', ומכאן גם בבא בתרא, השער האחרון. בעברית תופיע בתר רק כתחילית, ולא באופן עצמאי.
158
רותי שואל/ת: האם יש קשר בין המילים ריס, תריס ו-terrace (באנגלית)?
רוביק עונה:
בין שלוש המילים אין קשר ומקורותיהן שונים. 'ריס' היא מילה תלמודית שמית, בהשפעה ארמית (ריסא) ובהקבלה לערבית (ריש, נוצה). 'תריס' היא מילה תלמודית שמקורה יווני, והיא נקשרת למילים ביוונית שמשמעותן מחסה, כיסוי וכדומה. terrace התגלגלה מהמילה הלטינית terra, אדמה.
159
שחר שואל/ת: מה מקור המילה סניקה? השורש ס-נ-ק? האם הוא נגזר מהשורש ינק? שהרי הסניקה הפוכה מפעולת היניקה, ועניין שתיהן בהזרמת חומר בלחץ... ומה לגבי השורשים שנק ו-חנק - להשתנק, נשנק? להיחנק, נחנק? האם יש קשר? השתנקות מתרחשת כאשר ישנה חסימה זמנית שמפריעה לזרימה, ובחניקה החסימה ממושכת ומלאה.
רוביק עונה:
הפעלים 'סנק' וכן 'סינק' פירושם בתלמוד דחף, דחס, ומכאן השימוש המקובל בהם היום בתחום שאיבת הנוזלים. היניקה שואבת, הסניקה דוחסת. לגבי מקור הפועל שנק יש שתי דעות. האחת רואה בו צורת משנה או צורה חלופית של סנק. דעה אחרת רואה בו גלגול של חנק באמצעות הבניין השמי שפעל: שחנק=שאנק=שנק. בין סנק לבין חנק אין קשר אטימולוגי, וכן אין קשר בין ינק לסנק.
160
שרון איציק שואל/ת: יש ברוסית מילה שנהגית kaif ומשמעותה להנות. יתכן שמשם התגלגלה לכייף שלנו?
רוביק עונה:
קרבה מעניינת אך אין סיבה להניח קשר של כֵיף לרוסית. הערבית הפלסטינית היא המשפיעה המרכזית על הסלנג הישראלי, וכאשר יש השפעה רוסית היא בדרך כלל בתיווך היידיש, ו'כיף' אינה מוכרת ביידיש.
161
פרופ' יורם קירש שואל/ת: בתי מעבירה פיילוט לקראת הרצאה. בעקבות כך התעוררה אצלי שאלה: האם יש קשר בין פיילוט במשמעות של תוכנית הרצה, ניסיון לקראת ההמשך (הרצאת פיילוט, פרק פיילוט של סדרה וכו') לטייס באנגלית (pilot)? בנוסף, האם יש קשר לפיילה?
רוביק עונה:
פיילוט הוא טייס, אך המילה התגלגלה משימושים קודמים המתייחסים לאדם המנווט את הספינה. השימוש במילה בתחום הטלוויזיה ובתחומים נוספים הוא העתקה סמנטית של רעיון ההובלה, ההתנסות הראשונית, מהספינה והמטוס אל תחומים אחרים. לאלה אין קשר לפיילה, גיגית, שמקורה בלדינו.
162
חמד בן-זאב שואל/ת: מהיכן ה"בסמטי" באורז הבסמטי הגיע? גיליתי שפירוש המילה הוא "ארומה" בסנסקריט. האם המילה בסמה הסנסקריטית והמילה בושם העברית קשורות? איך נעשה הקישור, דרך הפרסית? אני יודעת שבושם היא מילה עתיקה המופיעה כבר בספר מלכים, אך לא הצלחתי לברר יותר מכך.
רוביק עונה:
אכן המילה בסמטי מקורה בסנסקריט ופירושה בעל ריח נעים והקישור ל'בושם' מתבקש. עם זאת, השורש בש"ם (וכן בס"ם) הוא שורש שמי עתיק שיש לו שורשים באכדית, בערבית ובארמית. אם יש השפעה של הסנסקריט שהיא במקור השפות ההודו-אירופיות לבין השורש הזה, היא התקיימה בדמדומי השפות הקדומות לעברית ולכן מדובר בהשערה קלושה בלבד.
163
מיקה שואל/ת: רציתי לשאול מה מקור המילה סביר? והאם יש קשר בין סבר פנים, סביר, סבור ש..., הסבר, הסתברות..?
רוביק עונה:
סביר, סברה, סבר פנים, הסבר, והפעלים להסביר, להסתבר, סבר וכדומה וכדומה קשורים כולם לאותו שורש ולאותו תחום משמעות: מחשבה, פרשנות, הבעה וכדומה. סביר במקורות היהדות מתייחס לתלמיד חכם שהוא "בעל סברה", בעל ידע וכושר פרשנות. המשמעות העכשווית שונה: דבר מה שיש לו היגיון כלשהו. זאת בהשפעת המילה האנגלית reasonable, מן המילה reason שפירושה מחשבה, היגיון או תבונה, ובמשמעות הגיוני, מתקבל על הדעת. סביר נגזר במשקל קטיל המעיד על פוטנציאל, בדומה למקור האנגלי המסתיים ב-able-.
164
רעיה ירון שואל/ת: לגבי השורש קמ"ץ, קמצוץ, קמצן, קומץ, כולם שייכים לאותו שורש. ומה עם קמץ גדול, שהוא לא כל כך גדול, אלא רק בהשוואה לזה הקטן?
רוביק עונה:
השורש קמ"ץ מתייחס לכיווץ איבר כלשהו בגוף. מי שקומץ את ידו הוא קמצן, ומה שהוא מחזיק בידו הוא קומץ, כמות מעטה. מי שקומץ את פיו יוצר את התנועה קמץ. ההבחנה בין קמץ גדול לקמץ קטן נוצרה בדקדוק ימי הביניים. היום אלה שתי תנועות שונות, כאשר הקמץ הגדול נהגה a, והקטן o, כך שהוא קרוב יותר לרעיון קימוץ הפה.
165
רוני שואל/ת: מה מקור המילה בצורת? האם ייתכן שיש לה קשר לבציר או לנבצרות?
רוביק עונה:
לשורש בצ"ר שלוש משמעויות שונות: ביצורים או הגנה, מצב של חולשה ומחסור, ובציר ענבים. אין קשר אטימולוגי בין שלוש המשמעויות. 'בצורת' קשורות למשמעות השנייה: מצב של חולשה ומחסוור. אפשר לקשור לכאן גם את נבצר ונבצרות, אבל יש רואים בו צורה סבילה של ביצר, כלומר, אינו יכול לעשות דבר מה, הוא חסום.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >