שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
196
גלית דהן-קרליבך שואל/ת: מה מקור המילה חריף?, והאם יש קשר לחירוף ולחרפה?
רוביק עונה:
גם חריף, גם חירוף וגם חרפה הן מאותו שורש, חר"ף, המופיע בשפות שמיות נוספות כמו ארמית. חריף פירודו חד, והפעלים קשורים למעשה או לדיבור חד ודוקר. 'חירוף' הוא הטחה מילולית של דברים קשים באדם או באל. חירף את נפשו מופיע בשירת דבורה: "זְבֻלוּן עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת", כלומר, הטיח את נפשו אל מול המוות. חרפה בתנ"ך היא מצב של סבל קיצוני, פגיעה חדשה שנפגע אדם מן הגורל או מאנשים אחרים. לכל אלה, אגב, אין קשר לחורף כעונת שנה.
197
שרונה אפשטיין שואל/ת: היש קשר בין קריטי לקריטיסיזם ?
רוביק עונה:
יש קשר ומדובר באותה מילה שמקורה יווני – kritikos, והיא התגלגלה מהפועל היווני krinein, לשפוט, לגזור גורלות. קריטיסיזם, ביקורתיות, קשורה בשיפוט. מצב קריטי הוא מצב מכריע, מצב הגוזר גורלות. מהפועל היווני התגלגלה גם המילה crisis, משבר, שהקשר בינה לבין 'מצב קריטי' ברור.
198
מיאה גפן שואל/ת: באנומה אליש מסופר כי האל הבורא הקריש את דמה של מפלצת ויצר מכך אדם. האם יש קשר באכדית בין המילה "דם" ל"אדם"?
רוביק עונה:
הקשר בין דם לאדם נדון גם בהקשר לעברית ולא רק לאכדית. אין ספק ש'דם' נקשר ל'אדום' ול'אדמה' (בעלת הצבע האדום). בעברית יש קשר מדרשי בין אדם ואדמה, אך ספק אם יש ביניהן גם קשר היסטורי של גלגול המילה בשפות שמיות שונות. באשר לאכדית, כאן הקשר אינו סביר. אדם באכדית הוא amelu או awelu. אדמה באכדית היא adnati.
199
ד"ר דפנה קירש שואל/ת: שאלה שעלתה מתלמידת פסיכומטרי שלי: האם יש קשר בין "לבצור" (ענבים) ו"לבצר" (למשל להפוך עיר למבוצרת ומוגנת)? השורש הוא אותו שורש, האם יש קשר בין המשמעויות בבניינים השונים?
רוביק עונה:
יש אפילו שורש בצ"ר שלישי: נבצר ממנו, כלומר, אינו מסוגל לעשות דבר מה. אלה שלושה שורשים הומונימיים, כלומר, זהים באותיות השורש אך אין ביניהם לא קשר אטימולוגי ולא קרבת משמעות. גם השורשים המקבילים בשפות השמיות השונות מעידים על כך.
200
רותי שואל/ת: המילה ’מקור’ פירושה באנגלית source. משמעות נוספת למילה מקור היא ’הפה’ של הציפור. איך מסבירים שלאותה מילה יש משמעויות כל כך שונות?
רוביק עונה:
שתי המילים נשמעות זהות אבל הן שונות בניקוד ולכן יש לראות בהן הומופונים. מַקּוֹר הציפור היא מן השורק נק"ר. מָקוֹר בהקשר למים ובהרחבה למוצא של דבר מה היא מן השורש קו"ר.
201
ד"ר גבי אמיתי שואל/ת: האם יש קשר בין המילה האכדית העתיקה בדֻלֻח לבין המילה בְּדָאלק בשפה העיראקית, שמשמעותו הוא יקירי, חביבי, מחמל נפשי, כפרה עליך. אני ער לכך שהמקור האכדי העתיק קשור למילה בדולח בעברית וגם למילה בדליון ביוונית, שמשמעותה אבן יקרה או תכשיט יקר.
רוביק עונה:
אִבְּדַלֵכּ היא מילה נפוצה בין יהודי עירק, ומשמשת כביטוי של אהבה, בדרך כלל של אם לבנה. זוהי מילה עברית בלבוש עירקי: אִיבָּדֵלְךָ, כלומר, איבדל תחתיך, אקבל עונש במקומך. היא מקבילה למשפט הצפון אפריקאי 'נמשי כפרה עליק' – אלך כפרה עליך, אהיה כפרתך. לכל אלה אין קשר למילה בדולח.
202
מעין שואל/ת: יש שפורפרת למשחה ויש שפורפרת לטלפון, שאלתי היא האם יש קשר בין השניים, ומה מקור המילה?
רוביק עונה:
המילה היא שפופרת, והיא מופיעה בתלמוד במשמעות צינור דק, ויש רואים בה הכפלה של המילה שופר. בעברית החדשה היא משמשת לחפצים בעלי צורה גלילית שיש בתוכם חלל, בדרך כלל המתמלא החומר כלשהו, כמו שפופרת של משחת השיניים. המילה המקבילה לשפופרת היא tube באנגלית ו- Tube בגרמנית, ולכן גם קוראים לרכבת התחתית בלונדון tube על שום הצורה הגלילית המוארכת של המנהרה, ולכלי הנשיפה הגדול טובה. בגרמנית קראו לשפופרת הטלפון Tube, ומכאן התגלגלה המילה גם לתיאור הרכיב בטלפון של פעם.
203
נדב שרי שואל/ת: אני תוהה לגבי הקשר בין השימוש שנעשה במילה האנגלית express ככינוי לקווי האוטובוס שעוצרים בדרכם בתחנות אחדות, לבין המובן של המילה באנגלית - הבעה או להביע.
רוביק עונה:
מקור המילה אקספרס הוא לטיני – החוצה (ex) + ללחוץ (press). מכאן משמעות ההבעה, הדיבור הישיר שבאמצעותו אדם מבטא את עצמו. במאה ה-19 חיפשו שם לרכבת המגיעה באופן ישיר ליעדה בלי לעצור בתחנות ביניים, ונוצר הצירוף 'רכבת אקספרס' - express train - רכבת ישירה. בשירות האוטובוסים הישראלי הבדילו בין אוטובוס ישיר – אקספרס – לבין אוטובוס מאסף. אוטובוס מאסף עוצר בכל התחנות. אוטובוס ישיר עוצר רק בתחנות מעטות ומרכזיות. על כך רווחה בדיחת הקרש הבא. הנוסע שואל את הנהג: "האוטובוס הזה ישיר?" והנהג עונה: "אם מאוד תרצה, הוא גם ירקוד".
204
חגית מאיר שואל/ת: במרוקאית קיים המונח גְזְ'דוּר שמשמעותו לקונן בקול גדול תוך שריטת הפנים עד זוב דם. האם יש קשר לשוני בין מונח זה לבין המונח העברי להתגודד, המתאר מנהג כזה?
רוביק עונה:
הפועל המרוקאי גז'דר נקשר אכן לאבל ומספד, ובסלנג שמקורו צפון אפריקאי אפשר לשמוע את הפועל התגז'דר, להתאבל. מקור הפועל ככל הנראה אינו ערבי, אלא מהשפעות אחרות על השפה המרוקאית, ובוודאי שאינו קשור לפועל להתגודד, שאינו מציין דווקא אבל ומספד.
205
ליאת חפר שואל/ת: האם יש קשר בין המילה "ניר" להילה של הנר? כשקראנו לבנינו ניר ראיתי איפה שהוא שפירוש המילה ניר היא: 1.שדה חרוש, 2. הילה של נר. עברו 13 שנה והיום אני לא מוצאת לכך שום אסמכתא.
רוביק עונה:
המילה ניר מופיעה בתנ"ך כמה פעמים במשמעות שדה חרוש. פעם אחת המשמעות מסופקת: "לִבְנוֹ אֶתֵּן שֵֽׁבֶט־אֶחָד, לְמַעַן הֱיֽוֹת־נִיר לְדָֽוִיד־עַבְדִּי כָּֽל־הַיָּמִים" (מלכים א יד 36). על פי תרגום אונקלוס וכן על פי רד"ק הכוונה היא כאן לנֵר (לאו דווקא להילה של נר). כמו כן המילה נֵר נכתבת בתנ"ך גם בצירה מלא: נֵיר.
206
עודד אב-שלום שואל/ת: מה המקור למילה 'תורני' כמו בחינוך תורני, האם יש קשר בין תורני ותורנות, והאם בתי המרקחת בשבת ובחג הם תורנים או תורניים?
רוביק עונה:
'תורני' הוא שם תואר שנגזר מן המילה תורה. חינוך תורני הוא חינוך המתמקד בלימודי התורה. 'תורנות' היא פיתוח של המילה 'תור' המופיעה במגילת אסתר, ויש קושרים אותה למילה טור. אין כל קשר בין תורני לתורנות. תורן הוא מי שמגיע תורו למלא משמרת או משימה, ומכאן שבתי המרקחת הם תורנים, ממש כמו החניך התורן בצבא, אלא אם כן זהו בית מרקחת המחלק תרופות על פי התורה. בינתיים אין כזה.
207
זהבית זיידנר שואל/ת: האם יש קשר בין המילה העברית איילה למילה הערבית רזאל ולמילה הלטינית גאזל?
רוביק עונה:
המילה האנגלית gazelle התגלגלה מספרדית, והספרדית קיבלה אותה מהמילה הערבית ע'זאל (צבי) וכן ע'זאלה (צבייה), הנשמעות רזאל ורזאלה. רזאלה היא גם כינוי בערבית מדוברת לנערה יפה. איילה היא מילה עברית שאינה קשורה לרזאלה אלא היא נקבת האייל, ובאנגלית doe. יש בלבול בין אייל וצבי ובין איילה לצבייה כבר בתנ"ך אך אלה בעלי חיים שונים.
208
חיים דגן שואל/ת: נשאלתי בקשר למילה "מזוֹר" שעפ"י מילון אבן שושן. יש לה שתי משמעויות הפוכות חולי ומרפא, וגם איזה מכשיר כביסה עתיק.
רוביק עונה:
'מזור' מופיעה בתנ"ך במשמעות מחלה וכאב, וגם במשמעות המקובלת היום – תרופה, בעקבות השימוש של המילה בירמיהו במשמעות רטייה על פצע. לכאורה זו משמעות הפוכה אבל למעשה זו אותה מילה הקשורה בדרכים שונות לרפואה ולחולי. עמנואל הרומי כותב במחברת השמינית: "וְאֵין מָזוֹר לרַפֹּאת אֶת מְזוֹרָה". 'מזור' מן התנ"ך קשורה לשורש זו"ר שפירושו לסחוט וללחוץ, ולכן כשנכתב בישעיה "לא זוֹרוּ ולא חובָשו" הכוונה שהפצע לא עבר טיפול של סחיטת נוזלים מבד וחבישה. מכאן שייתכן קשר של המילה מזור למילים הארמיות מזור וזיירא המופיעות במסכת שבת, שהם משטחי כביסה לצורך לחיצה וסחיטה של הבד. המילה 'מזור' במשמעות משטח סחיטה מופיעה במילון אבן שושן אבל היא אינה משמשת בפועל בשפה, והמילון גם אינו מביא שימוש שנעשה בה בעברית החדשה.
209
מאיה שואל/ת: כיצד גם המילה קש בעברית, וגם המילה straw באנגלית, קבלו את אותה כפל משמעות (קש במובן תבן, וקש ששמים במשקה)?
רוביק עונה:
'קש' היא דוגמה למה שקרוי שאילת משמעות. כאשר מילה כלשהי מרחיבה את המשמעות בשפה אחת, נוהגים בשפה אחרת להרחיב את משמעות המילה המקבילה. יש לכך דוגמאות לאין ספור בעברית, ו'קש' היא אחת מהן. באנגלית הרחיבו את straw מהחקלאות לשתייה בעקבות צורת הקשית, בעברית 'קש' הורחבה בהתאם. כדי ליצור בידול נהוג לומר היום 'קשית' ולא 'קש'.
210
גיורא שנר שואל/ת: האם יש קשר בין המילה 'חבורה' (בי"ת דגושה) ובין המילה 'חברבורה'? הדעת נותנת שכן, באשר שתיהן נראות כמעין כתם.
רוביק עונה:
הדעה המקובלת היא אכן ש'חברבורה' היא צורה מוכפלת של 'חַבּוּרָה'. הכפלות כאלה מוכרות היטב מהעברית הקדומה: נפתל/פתלתל, ירוק/ירקרק, ומילים רבות נוספות.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >