שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
226
עופר הרטוב שואל/ת: האם 'גב' ו'תגובה' קשורים באותו שורש, מלשון להחזיר או לחזור, מה שנמצא?
רוביק עונה:
אין קשר. 'תגובה' היא מילה חדשה שנגזרה מן השורש הארמי גוב הקשור אכן בהחזרה, בהשבת דברים, ומכאן גם בפועל להגיב. גב היא מילה שאין לה שורש מקורי, אף כי נגזר ממנה בעברית החדשה הפועל לגבות, ויש קושרים אותו לפועל לגבב, לערום ערימות.
227
אהרן גוטהילף שואל/ת: מה הקשר (אם יש) בין 'שריר' בשווא (שְריר הלב), 'שריר' בקמץ (שָריר וקיים) ו'שְרירותי'?
רוביק עונה:
יש ויש קשר. שר"ר הוא שורש מקראי הנקשר לכוח. שריר בגוף, שיש קוראים אותו שָריר מרמז על חוזק, מקורו בהופעה יחידה בספר איוב המרמזת על כוח: "אוני בשרירי בטני". שריר הוא תואר המופיע רק בצירוף 'שָריר וקיים' ופירושו: חזק וקיים. 'שרירות' היא קשיחות לב, שימוש בכוח ללא היגיון, התחשבות או חמלה.
228
יעל שואל/ת: חשבתי לי היום בנסיעה הביתה על זה שהעברית היא שפה בה המילים לא נבחרו באקראי אלא מחוברות זו לזו ויש להן משמעויות רבות וקשר בין המשמעות לשורש המילה. ואז חשבתי על המילה כבוד - שורש כב"ד והמילה קלון - שורש קל. אבל הכבוד הוא לא כבד, להיפך הוא נותן לאדם להרגיש קל וטוב, ואות הקלון היא זו שמכבידה על האדם, אז נשאלת השאלה למה זה נראה הפוך? ואיפה המשמעות?
רוביק עונה:
המחשבה שלך נכונה מאוד, יש קשר בין המילים עליהן חשבת, אך הוא שונה מן הפרשנות שלך. 'כבוד' אכן מגיעה מהמילה כֵבד. הכבוד אולי מעניק הרגשה קלה (לא תמיד, יש כאלה שנושאים אותו בחשיבות רבה) אבל הוא מעיד על כובד משקלו של האדם בחברה שבה הוא חי. המקרה של קל מסובך יותר. קל מן השורש קל"ל פירושה לא כבד, מועט במשקלו. לשורש הזה משמעות נוספת: לגדף, להשמיע דברים קשים. על פי התפיסה המוסרית נוהגים לקשור את הקללה לקַלות, לחוסר ערך ולהיעדר משקל מוסרי, אף כי יתכן שיש כאן זהות מקרית של שורשים. קָלון נגזר מן השורש קל"ה הקשור לביזיון ושפלות, ומכאן גם המילה נקלה. הוא נתפס כצורה משנית של קלל בהיבט השלילי: קלון מעיד על פחיתות או קלות ערך. הקשר בין המילים הוא אם כן במישור המוסרי ולא במישור תחושתו האישית של אדם זה או אחר.
229
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין בשר (שאוכלים) לבין בשורה (הודעה)?
רוביק עונה:
אין כל קשר. אלא שני שורשים זהים (בש"ר) אך הזהות היא מקרית, ואין ביניהם קשר משמעות.
230
דב פוניו שואל/ת: באחד האמשים נתקלנו בדמיון של צילצולי המילים "מדון" ו"זדון". בדיקה יסודית העלתה את דמיון תוכנם של שתי המילים. אנו תוהים האם יתכן מקור משותף שנובע מימי קדם, או שזו סתם מקריות.
רוביק עונה:
המקריות מוחלטת. 'מדון' הוא מן השורש דו"ן, המ' היא חלק מן המשקל ולא מן השורש, בדומה ל'מלון' מן השורש לו"ן. 'זדון' היא משורש זו"ד, ובניגוד למדון, כאן ן' היא של המשקל ולא של השורש.
231
יהודית שואל/ת: האם מבחינה אטימולוגית המילה 'נחשול' קשורה ל'נחש'?
רוביק עונה:
'נחש' ו'נחשול' הן מילים תנכיות עתיקות שאינן קשורות לשורש במקורן, אף כי נגזרו מהן פעלים (התנחשל) ושמות (נחשי) בהמשך חייה של השפה. אין ביניהם קשר אטימולוגי, ובוודאי לא קשר משמעות.
232
קשור לא קשור שואל/ת: מהו הקשר בין המילה מעיין לבין המילה עין? למה המעיין קשור דווקא לראייה, לעין, והאם קשר מעין זה קיים גם בשפות אחרות?
רוביק עונה:
'מעיין' היא צורת משנה של 'עין' במשמעות דומה: נביעת מים. הדעה הרווחת היא שמקורה של המילה הוא דימוי לעין האנושית. העין או המעיין הם 'העין של המים'. המילה מעיין בשפות אחרות אינה קשורה לעיניים, אך דימוי המזכיר זאת במידת מה הוא "בעין הסערה".
233
מירה צוקר שואל/ת: נפגשתי עם שני שימושים של המילה "לקנח": "לקנח" את.... האף, ו"לקנח" ב......עוגה. מה הקשר בין שני ה"קינוחים"?
רוביק עונה:
פירוש הפועל התלמודי 'לקנח' הוא לנקות. לקנח את האף (ובספרות התלמודית גם אזור הפרשה אחר בגוף) פירושו לנקות את האף. 'קינוח סעודה' התלמודי מתייחס לניקוי הצלחת בסוף הסעודה כסימן לשובע.
234
לייב שואל/ת: שאלתי היא מה בין חֵלֶד, חלודה, חולדאי (ש.מ) וחולדות?
רוביק עונה:
חֵלֶד פירושה בתנ"ך היקום במשמעותו המרחבית, לצד עולם המשמש בתנ"ך בעיקר ביחס לזמן. המילה נקשרת לשורש הערבי חַלַד, שפירושו נמשך לנצח. לחלודה מקבילה ארמית, אך מקורה אינו ברור. יש קושרים אותה למילה היוונית kelidos, שפירושה כתם או לכלוך. חולדה קשורה לשורש הארמי-תלמודי חַלַד במשמעות חפר, והיא 'החיה החופרת', ולצידה החולד. את השם חולדאי בחרה לעצמה משפחה שהתיישבה בקבוצת חולדה שבשפלה, ואחד מבניה הוא רון חולדאי. מקור השם הוא בכפר הערבי הקרוב ששכן באזור בעת ייסוד הקיבוץ, ח'ולדה.
235
נאוה ליפשיץ שואל/ת: בסדרה המלבבת בעברית בנוגע לקרבה בין אנשים: אח - איחוי, לא ניתן להפרדה. ידיד - יד, עזרה. חבר - חיבור, רע – רעות. לא מצאתי הסבר או את הקשר לאשכול המשמעויות באותו שורש שהן בכתיב חסר רוע, וגם רועה (צאן). אתה יכול לברר/לבאר לי?
רוביק עונה:
הסדרה מלבבת אבל אינה אחידה. 'חבר' ו'חיבור' קשורים לאותו שורש ולאותה משמעות, וכן 'רֵעַ' ורֵעוּת. לעומת זאת הדמיון בין אח לאיחוי ובין יד לידיד מקרי, ואנו מדמים שיש ביניהן קשר בדיעבד. באשר לרֵעַ ורעיית הצאן, חלק מהחוקרים סבורים שיש קשר, שכן רועה הצאן מחבר ומוביל את הצאן, כפי שהרע מתחבר לסביבתו, אך השערה זו אינה מוסכמת. יש גם אי הסכמה לשורש המילה רֵעַ – רע"ה או רע"ע. לכל אלה אין קשר לרוע, למעשים הרעים, ולרע כהיפוכו של הטוב, שגם הוא מן השורש רע"ע, שמקורו וגלגולו שונה מרע"ע של רֵעַ.
236
נעה זמשטיין שואל/ת: האם הפועל "לשלוק" (לבשל במים חמים) קשור באיזשהו אופן למילה הגרמנית "שלוק"? אם כי שלוק איננו קשור ספציפית למים חמים, נראה שזה קרוב מכדי להיות מקרי...
רוביק עונה:
'שלק' הוא פועל שמקורו ארמי ופירושו בישל. כלומר, הדגש במשמעות הפועל אינו על המים אלא על פעולת הבישול, וכך בשפות שמיות נוספות. Schluck פירושה בגרמנית לגימה, כלומר, הדגש כאן הוא על בליעת נוזל ולא על בישול. לצד הריחוק במשמעות אין כל קו כרונולוגי הגיוני המחבר בין הפועל השמי העתיק לבין המילה הגרמנית ההודו-אירופית.
237
ניצה שואל/ת: האם יש קשר בין חביתה מביצה במחבת, וחבית?
רוביק עונה:
אין כל קשר. המילה מחבת היא מילה מקראית, וקשורה אליה גם המילה המקראית חביתים, ומכאן המילה המחודשת חביתה, ביצה המיטגנת על מחבת. יש קושרים את השורש חב"ת לשורש האתיופי חבז, שפירושו אפה לחם, הקשור למילה הערבית חֻבְּז במשמעות לחם. חבית היא מילה תלמודית. יש קושרים אותה לשורש חב"ה, כלומר, מקום שבו טומנים או מחביאים דבר מה.
238
אלון שוסטר שואל/ת: מה מקור השימוש המשותף למילה עיקול עבור סיבוב ועבור תפיסת נכסים?
רוביק עונה:
עק"ל הוא שורש דו-משמעי כבר בשפת התלמוד. חלק ממימושיו קשורים לסיבוב ופיתול, ומכאן גם הצורה המוכפלת המקראית עקלקלות, וכמובן עיקול הדרך. המימוש השני קשור לתפיסת רכוש על ידי השלטונות. לשני המימושים מקבילות בארמית, ערבית ועוד. החוקרים אינם נוטים לראות קשר בין שתי משמעויות עק"ל, ולראות בהן זהות מקרית, אך לא מן הנמנע שיש לשורשים מקור משותף בדמדומי הלשונות השמיות.
239
יוני שואל/ת: האם יש קשר בין המילים טריז ותריס?
רוביק עונה:
ככל הנראה אין קשר, שכן יש מרחק משמעות רב בין המילים. 'תריס' התגלגלה ממילה יוונית שפירושה חלון, שממנה התגלגלה גם המילה דלת, בגרמנית: Tür ובאנגלית door. 'טריז' היא מילה ארמית-תלמודית שפירושה יתד. אמנם אין רמז למקור ממנו התגלגלה המילה לארמית, אך עקב ריחוק המשמעות אין לקשור בין שתי המילים.
240
אורי לאור שואל/ת: מאיר שלו בספרו "גינת בר" מקשר בין המונח "חקלאות בעל" לשמו של האליל הידוע - בעל. האם יש סימוכין לקשר זה, או שזה רק במסגרת הגיגי הסופר?
רוביק עונה:
ההשקפה הנהוגה במחקר היא שמקור השם תיאולוגי. הבעל היה האל המרכזי והמשפיע בתקופה הקדומה, כולל בארץ ישראל, לצד יהוה שהתחרה בו על הבכורה. הוא נתפס על ידי הסוגדים לו כמביא הגשמים וכמי שיש לפנות אליו כדי שהאדמה תצמיח את גידוליה. לחכמי התלמוד לא היתה נוחה העובדה שהמושג קשור לאל המשוקץ, ולכן יש מדרשים שונים חלופיים, אך לא נראה שהם מקור המונח.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >