שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
106
תומר שואל/ת: האם יש קשר בין חול (ההפך מקודש) וחול (שעל שפת הים)?
רוביק עונה:
אין קשר. 'חול' שהוא ההפך מקודש נגזר מהשורש חל"ל הקשור באיסורים ומכאן חילול הקודש, חולין ועוד. לשורש זה מקבילות בשפות שמיות נוספות, והוא נכתב חֹל. 'חול' במשמעות גרגירי האדמה שעל שפת הים ולא רק שם היא מילה שאינה נקשרת לשורש כלשהו, ויש לה מקבילה בארמית – חולא.
107
יחזקאל ליאור שואל/ת: אל חמדו לאללה...., הערבי, קשור לאל חמדה ליבי וחוסה .....???
רוביק עונה:
'אלחמדולאללה', ובתעתיק מדויק: אִל-חַמְדֻ לִלַּאהּ פירושו השבח לאל. 'אלה חמדה לבי' פירושו: אלה שאני אוהבם. זהו שיבוש מקובל של המקור בפיוט "ידיד נפש": "אנא אלי מחמד לבי, חושה נא ואל תתעלם", וכאן אני הוא זה האוהב את האל. גם 'חוסה' הוא שיבוש של 'חושה'. שיבוש על שיבוש: "עלם חמדה לבי". אין קשר ישיר בין מילות השיר המקוריות לבין הביטוי הערבי, אך הדמיון אינו מקרי. הן השורש חמ"ד והן שם האל דומים בשתי השפות, ומופיעים בשני המקרים.
108
רינה ברוך שואל/ת: אחד מבּנַי דורש ממני בכל תוקף לשאול אותך מה עניין "הקָפָה" לקנייה בּהקָפָה. התוכל להצילני?
רוביק עונה:
הַקָּפָה במשמעות סיבוב והַקָּפָה במשמעות מכירה תוך דחיית התשלום מקורן בתלמוד, מן השורש נק"ף במשמעות סובב, התקדם במעגלים. יש גם שמשייכים את הקיף במשמעות התשלום למילה 'תקופה' ולשורש הנדיר 'קוף', ואז יש לכתוב הֲקָפָה ולא הַקָּפָה. הקשר מורכב אך הגיוני. הקפה במשמעות דחיית התשלום מתייחסת למחזוריות הזמן: אדם קונה בראשית החודש, ומשלם בסוף החודש, קובע תקופת זמן בין הרכישה והתשלום.
109
אברי שון שואל/ת: : המילה "חג" מהשורש ח.ג.ג., ו"חג" משורש ח.ו.ג. -- האם יש קשר אטימולוגי ביניהן?
רוביק עונה:
מקובל לראות קשר קרוב בין חו"ג לבין חג"ג. חגיגה הנקשרת לריקוד, הסתובבות במעגל. הקשר בין התכנסות או חג לבין סיבוב מופיע גם בשורש סב"ב, שממנו נגזרה 'מסיבה'.
110
בצלאל שואל/ת: השורש נ.פ.ח. (לנפח בלון. ברזל) ומה הקשר (סליחה על הבוטות) לנפיחה? להפליץ? כמו כן אדם שנפטר "נפח את נשמתו".
רוביק עונה:
כל שלושת השימושים של השורש נפ"ח קשורים בהזרמת אוויר. או בהזרמה למפוח בעבודת הנפח, או בהוצאת אוויר מפי הטבעת בנפיחה, או בנשימתו האחרונה של המת, שהיא מעין הזרמה של שארית חייו מתוך גופו.
111
שלומית שואל/ת: האם יש קשר בין המילה מלבן והמילה לבן? אם כן - מהו?
רוביק עונה:
ככל הנראה אין קשר. המילה 'מלבן' מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר נחום: " ֹּאִי בַטִּיט וְרִמְסִי בַחֹמֶר, הַחֲזִיקִי מַלְבֵּֽן" (כאן בצורת ההפסק בקמץ). מלבֵן הוא מתקן שבתוכו יוצקים את הטיט המשמש להכנת הלבֵנה. הלבנה מופיעה במקומות שונים במקרא, כמו בסיפור מגדל בבל: הבה נלבָנָה לבֵנים. המתקן מספר נחום שצורתו מלבנית זכה בעברית החדשה לשימוש בתחום הגיאומטריה. מקור המילים לבנה, מלבן ועוד הוא בשפות שמיות שונות כולל האכדית, ולא נראה שיש כאן התייחסות לצבע הלבן.
112
חי שואל/ת: רציתי לדעת אם המושג "שער חליפין" מגיע מהעובדה שבעבר היו מכניסים סחורות לשוק שבעיר המסחר משערים שונים. כלומר, היה שער כניסה לבקר, שער כניסה לתבואה, שער כניסה ליין ושמנים. יכול להיות שהחלוקה של השערים נבעה מאזורי גידול שונים ( הגיוני ששטח המרעה ושטח הגידול של תבואה היו בכיוונים מנוגדים לכרך) ויכול להיות שרצו ליצור הפרדה בין הכנסה של מזון להכנסה של בקר מטעמים הגיינים. אשמח לשמוע את דעתך. אלון ריבק כותב באותו עניין: בהרצאה ששמעתי אמר המרצה כי המלים "שער (חליפין)", "שערוריה" ו-"שעור (בביה"ס)", כולן נגזרו מ-"שער (העיר)", בו התנהלו עיקר חיי העיר בעבר. האמנם כולן נגזרו מאותו שורש?
רוביק עונה:
הקישורים המוצעים בשאלות הם בגדר אטימולוגיה עממית, כלומר, קישור שגוי של מילים דומות בניסיון ליצור ביניהן קשר למרות שהזהות בשורש מקרית. לשורש שער שלושה פירושים שונים. שער א' הוא אומדן, הערכה, ומכאן הפועל לשער, וכן שיעור במשמעות מידה, ומכאן שיעור כחלק של יום הלימודים. ממילה זו נגזרה כבר בתלמוד משמעות 'שער' כערכו של דבר מה, וזה המקור לשער החליפין, שער הדולר וכדומה. הקישור לשערי העיר הוא אגדה אורבנית לשונית. שער ב' נקשר לפריצה ופתיחה, ומכאן שער העיר, ובימינו גם שער הכדורגל והשוער במשחק ובמוסדות למיניהם. בשפות השמיות המקבילות שער א' ושער ב' שונים בעיצוריהם ובמשמעותם. שער ג' קשור באימה ואיום, ומכאן המילה התנ"כית הנדירה שוֹעָר, והמילה התנכית שנקלטה שערוריה.
113
נועה זמשטיין שואל/ת: האם הפועל aggregate בלעז קשור לפועל לאגור בעברית?
רוביק עונה:
אין קשר, למרות שהדמיון בצליל ובמשמעות רב. הפועל האנגלי התגלגל מהפועל הלטיני aggregare, המורכב משני רכיבים לטיניים. אגר הוא פועל מקראי, ויש קושרים אותו לפועל גרר. עם זאת נוצר קשר בין המילים בתחום המחשבים. אגרגטור הוא שירות של שליפת מידע ממקורות שונים כמו אתרי חדשות, בלוגים, פורומים ועוד, ואיסוף והעברה שלו ללקוח באופן מקובץ, על-פי הלקוח. לשירות הזה העניקה האקדמיה ללשון את המונח 'אגרן'.
114
רותי שואל/ת: האם יש קשר ואם כן מהו בין המילה 'שומע' ו-'משמעות'. שתיהן בעלות אותו שורש ש.מ.ע, אבל קשה לי לראות את הקשר אם הוא קיים.
רוביק עונה:
חושי האדם הם מקור להרחבת משמעות (!) ולמעבר מן הפיזי אל המופשט. 'לראות' פירושו גם להבין. 'לשמוע' פירושו מצד אחד לציית, בעקבות הפסוק "נעשה ונשמע", ומכאן 'משמעת' המופיעה בתנ"ך. כמו כן הוא מתייחס ליסוד המהדהד ממילה או ממעשה, דבר מה שאנו 'שומעים' כשאנו מתוודעים אליהם. המילה התלמודית 'משמעות' התגלגלה מ'משמע' הארמית, כמו בשאלה התלמודית הנפוצה 'מאי קא משמע לן': מה זה משמיע לנו? מה משפט או עניין כלשהו אומר לנו?
115
ד"ר שלמה וולשטיין שואל/ת: מה למרשתת ולאינטרנט?
רוביק עונה:
'מרשתת' היא המילה העברית שקבעה האקדמיה ללשון לאינטרנט. המילה מתייחסת ל-net, שפירושה רשת, ולמשקל מִקְטֶלֶת, המעניק למילה אופי מערכתי (מערכת/מרשתת).
116
אלכס שואל/ת: כתבת פעם שאין קשר בין לחם למלחמה. אבל האם יש למישהו מהם קשר להלחמה (soldering)?
רוביק עונה:
'הלחים' הוא פועל תלמודי שפירושו הדביק. אין קשר בינו לבין השורש לח"ם במשמעות מלחמה או בהקשר ללֶחֶם. מדובר בשורשים הומונימיים (זהים בדרך מקרה).
117
נריה אדלר שואל/ת: רציתי לשאול האם יש קשר בין המילה "נבֵלה" - בעל חיים שמת ללא שחיטה או שמת בגלל שחיטה לא כהלכה: "לא תאכלו כל נבלה" (דברים י"ד, כ"א) והמילה "נבָלָה" שמתארת במקומות מסויימים בתנ"ך מעשים לא ראויים שקשורים לאונס (בראשית ל"ד, ז ועוד).
רוביק עונה:
יש קשר בין המילים אך הוא מורכב. השורש נב"ל והפועל נָבַל פירושו התבלה או כמש, והוא נקשר לשורשים כמו בל"ה או בלל. מכאן 'נבֵלה' – פגר בעל חיים שנבל ונרקב. בהרחבת משמעות נבל הוא מי שמתנהג בגסות ובבוז, אדם ש'נבל והתנוון' במובן המוסרי ומכאן גם מעשה נְבָלָה. השורש נו"ל שממנו גם מנוול וניוול הוא צורת משנה של נבל.
118
עדנה שואל/ת: האם יש קשר בין "פרק" ו"פורקן"? פורקן באה מארמית ומשמעה ישועה, אם כך האם יכול להיות קשר?
רוביק עונה:
אכן יש קשר. המילה הארמית פורקן היא מן השורש פר"ק. פְרַק בארמית פירושו גאל ושחרר. שימושי פרק בעברית ובמקבילות שמיות נקשר לשבירה, שחרור, פריצה וכדומה. פורקן הוא שחרור או גאולה מעול ושעבוד.
119
ליאור שואל/ת: מה מקור המילה בְּרֵכָה? האם יש קשר כלשהו לבְּרָכָה?
רוביק עונה:
בְרֵכָה במשמעות מקווה מים מופיעה 17 פעמים בתנ"ך, לעיתים בצירוף שמה או תכונתה: ברכת השילוח, ברכות בחשבון, הברכה העליונה ועוד. יש לה מקבילות רבות בשורה של שפות שמיות, כולל אוגריתית ואכדית באותה משמעות, אך היא אינה נקשרת לשורש ידוע. ברָכָה מופיעה 69 פעמים בתנ"ך, קשורה לשורש בר"ך. קושרים אותה לאיבר בֶרֶך, שכן הברכות הקדומות היו כרוכות בכריעה על הברך.
120
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין המילים "נקבה" (ההיפך מזכר), "לנקב" (לעשות חור) ו"לנקוב" (בשם של מישהו)?
רוביק עונה:
'נקבה' קשורה לנקב – הנקבה היא אדם השייך למין בעל הנקב, כלומר, איבר המין הנשי. הניב 'נקב בשמו' מקורו בספר במדבר:" "וַיִּקַּח מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֵת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמוֹת" (א 17). הניב מופיע גם בספרות המאוחרת. הכוונה, כפי שטוען גם אבן עזרא, היא ששמותיהם נאמרו באופן מפורש, כדימוי ליצירת נקב בהר, ומכאן גם שם התואר 'נוקב' במשמעות ברור ומפורש.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >