שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
376
הודיה שואל/ת: האם יש קשר בין "הלכך" (המקור הוא בגמרא, עד כמה שידוע לי) לבין "אי לכך", או שהדמיון נובע רק מזה ששני הביטויים נאמרים כיום בצורות שגויות? (הצורות הנכונות הן "אֵי לְכָךְ" ו"הִלְכָּךְ" לפי המילון של מורפיקס).
רוביק עונה:
הִלכּך היא הצורה התלמודית הנפוצה, במשמעות משום כך או לפי כך, ומקבילתה הֵילכך. על פי ארנסט קליין משמעות הֵי או הִ היא קריאה לתשומת לב, ממש כמו היי של ימינו אלה. 'אֵי לכך' היא צורה חדשה לאותו רעיון, ואפשר לראות בה שיבוש מטעמי נוחות של הֵילכך, ובהשפעת הלכך, וכן הצירוף המקראי 'אֵי לזאת' במשמעות דומה מספר ירמיהו.
377
אלמוג שואל/ת: מה הקשר בין המנצח בהתמודדות (ספורט, משחק או קרב) ובין המנצח המוזיקלי, זה שמנחה את נגני התזמורת?
רוביק עונה:
הקשר הוא מקראי, שכן הביטוי "למנצח" מופיע 56 פעם במקרא, פעם בחבקוק והיתר בתהילים, ונקשר תמיד לנגינות בבית המקדש. הפרשנים התחבטו בשאלה ממש כמו אלמוג. אברהם אבן עזרא כותב: "אמר הגאון כי זה המזמור לדוד ונתנו לאחד מן המשוררים לנגן אותו תמיד כמו לַנֶצַח. ואחרים אמרו כי המנצח הוא הפקיד, בשהוא שׂר על המנגנים כמו ומנצחים עליהם, וזהו הנכון, ונפתח למ"ד למנצח, בעבור היותו ידוע וטעם בנגינות". הבלשן נ"ה טור-סיני מקדיש לנושא מאמר נרחב. לטענתו לגרסה שמדובר במפקח או מנהל אין בסיס בשימושים המקראיים של השורש נצ"ח, הקשור בגבורה ותעוזה. לטענתו 'ניצח' פירושו 'הגביר'. המנצח אינו מי שמנהל את התזמורת, אלא המנגן בעצמו, המגביר ומעלה את עוצמת הנגינה.
378
נתנאל אליאש שואל/ת: לשורש פר"ש הרבה שימושים: פרשת השבוע, פירוש רש"י, פרושים וצדוקים ופרישה מהעבודה. מה הקשר ביניהם?
רוביק עונה:
לשורש פר"ש שני מקורות שונים. האחד קשור בביאור וגילוי, מקורו במקרא, וככל הנראה הוא קשור לשורש פש"ר. מכאן 'פרשת השבוע': הפרק המבואר והמוסבר מן התורה, וכמובן פירוש רש"י. השורש האחר קשור בהתבדלות, ומכאן פרישה מן המשרה או מן המירוץ. לגבי הפרושים קיים ויכוח באיזה פר"ש מדובר, האם בפרישה מכלל ישראל, או בפירוש חדש שנתנו לתפיסת היהדות.
379
משה שואל/ת: האם זָקֵן הוא מי שיש לו זָקָן? מה הקשר?
רוביק עונה:
אכן, הזקָן קדם לזקֵן. בימי קדם לוותיקי העדה היו זקָנים שסימלו את מעמדם ולכן 'זקֵן' הוא מי שעוטה זקָן.
380
אילן ירמיהו שואל/ת: מה בין המילים 'חֲבָל' כהבעת בצער, חֶבֶל שמושכים, חובֵל בים ומְחַבֵּל מסוכן?
רוביק עונה:
השורש חב"ל מבלבל מאוד, שכן יש לו משמעויות שונות. חב"ל 1 קשור בהרס והשחתה, ומכאן המילים מְחַבֵּל וחַבָּלָה, והקריאה 'חֲבָל!' חב"ל 2 קשור להתחייבות, ערבות וכדומה, ומוכר רק מכמה הופעות במקרא. חב"ל 3 מתייחס להולדה, ומכאן הביטויים 'חבלי לידה', וגם 'חבלי משיח' ו'חבלי יצריה'. חב"ל 4 מתייחס לקשירה, ומכאן חֶבֶל, רב החובֵל הקושר את ספינתו, והחבילה הקשורה בחבלים. יש קושרים את חב"ל 2 לחב"ל 4, כלומר, מי שלוקח על עצמו התחייבות קושר עצמו לעניין.
381
אבישי טופול שואל/ת: כיצד פרצה המילה אביונה את מעגל העוני?
רוביק עונה:
התשובה ברורה. האֶביוֹן אבה להתעלס עם רעייתו האֶבְיונה וחווה אֲבִיוֹנָה. וזו אינה בדיחה. ככל הנראה שתי המילים התגלגלו מן השורש אב"ה, השתוקק לדבר מה. האביון שואף לרכוש ומזון שאין לו, התשוקה המינית היא שאיפה למימוש המעשה המיני. אביון ואֲבִיוֹנָה הן מילים מן המקרא, אביונה מופיעה פעם אחת, בספר קהלת, במשמעות תאווה מינית, ויש טוענים שהכוונה שם לפרי הצלף, שזרעיו אמורים להגביר את החשק המיני. הפרי מופיע בתלמוד ונהגה על פי המסורת אֶבְיונה. לאורך השנים התקבעה משמעות המילה בהקשר המיני.
382
מיכל שואל/ת: הייתי רוצה לדעת את מקור המילה 'משכן', ולשאול האם יש לה קשר למילה 'משכנתא'?
רוביק עונה:
'משכן' הוא בית המקדש הנייד ששירת את העברים ביציאת מצרים. משכנתא (ובכתיב חלופי משכנתה) היא מילה תלמודית שפירושה היה אז בית או קרקע הניתן כערבון תמורת הלוואה, והיום הלוואה הניתנת לצורך רכישת דירה או קרקע. המשותף למילים אלה הוא כמובן הבית, הדירה, המקום שבו גרים.
383
אלמוג שואל/ת: האם יש קשר בין עמית לבין להתעמת?
רוביק עונה:
לכאורה המילים נשמעות כנגזרות מאותו שורש, אבל משמעותן בשפת היומיום נוטה לכיוונים הפוכים. המשמעות אכן הפוכה, והדמיון בשורשים מקרי. עמית היא מילה מקראית שפירושה חבר או שותף, כמו היום. השורש עמ"ת במשמעות השנייה נגזר מן המילה המקראית 'לעומת', וממנו נגזרו הפעלים עימת ולהתעמת.
384
יעל בדיחי שואל/ת: מה השורש של המילה 'חולין'? האם זה קשור ל'חילוני'? מה השורש של המילה 'מחילה' מלשון סליחה, ואיך היא קשורה למילה 'מחילה' באדמה? האם יש קשר למילים אלה ולשורש חל"ל?
רוביק עונה:
חולין ומחילה הן מן השורש חל"ל, אך חל"ל הוא מימוש של שני שורשים שונים שאינם קשורים זה לזה. חל"ל א' קשור לטומאה, ומכאן חילול הקודש, וכן חולין, כלומר, היעדר קדושה. מכאן גם החילוני, מילה שטבע יוסף קלויזנר, שהוא פיתוח פונטי של 'חֻלּוֹנִי', מי שכופר בקודש. ברקע קיימת גם המילה הארמית חילוני שפירושה בארמית אדם זר, ובמקרה זה אינה קשורה לענייני קודש וטומאה. חל"ל ב' הוא החלל, הריק, וממנו נגזרה המילה מחילה (מנוקדת מְחִלָּה), כיוון שהיא חלל בתוך האדמה. 'מחילה' מלשון סליחה היא מן השורש מח"ל, וברור שאינה שייכת.
385
שלמה קניאל שואל/ת: האם יש קשר בין המילים אשמה, אשמאי, ואולי גם אשמדאי?
רוביק עונה:
'אשמאי' ככל הנראה נגזרת מהשורש אש”ם: 'אשמאי' הוא חוטא, ומכאן נושא אשמה. 'אשמדאי' נגזר משמו של אל פרסי, שכונה בשפת אווסטה, שפת קודש פרסית, אל הזעם. השם הוא הלחם של aesma, זעם, ו-daeva שפירושו שד, מילה שממנה נגזרו מילות קדושה כמו deus ו-divine.
386
יהודה נויפלד שואל/ת: האם לדעתך יש קשר בין המילה הארמית 'דלמא', שפירושה שמא או אולי, ל'דילמה' של ימינו, שבה אנחנו מתלבטים שמא כן לעשות דבר או שמא לא לעשותו?
רוביק עונה:
הדמיון רב אך הוא מקרי בהחלט. דְּלמא מורכב ממילית הזיקה די- ו'למה' במשמעות למה כמילת שאלה. המקבילה העברית 'שמא' נחשבת קיצור של הצירוף המקראי שַלָמה, ש' הזיקה+למה, ויש קושרים אותה ל'דילמא'. דילמה האנגלית היא מילה יוונית במקורה, ופירושה 'שתי טענות'.
387
יונתן קלדרון שואל/ת: האם מקור המונח John Doe, הפלוני אלמוני האנגלי, קשור למונח הארמי 'מאן דהוא'?
רוביק עונה:
לא קשור, אם כי הרעיון מעניין. 'מאן דהוא' פירושו בארמית 'מי שהוא', וספק אם יוצרי האנגלית לדורותיה נחשפו אליו. John doe הוא במקורו מן המאה ה-18 כינוי בדיוני לתובע במשפט, מול Richard roe, שם בדיוני כללי לנתבע.
388
מנחם קוזלובסקי שואל/ת: מה הקשר בין שימושיו השונים של השורש חב"ל: 'חובל' במשמעות פוגע, 'חובל' במשמעות ימאי, 'חבל' במשמעות חוטים שזורים, 'חבל ארץ', 'חבלי לידה', 'חבלי משיח', והאם 'תחבולה' קשורה גם כן?
רוביק עונה:
השורש חב"ל הוא שורש הומונימי, כלומר, שורש זהה ממקורות שונים ובמשמעויות שונות, שבדרך כלל אין ביניהן קשר. חב"ל 1 קשור בהרס, ומכאן 'לחבול' במשמעות לפגוע במישהו, וכן 'מְחַבֵּל' ו'חַבָּלָה'. חב"ל 2 נוגע בענייני קשירה. מכאן כמובן המילה חֶבֶל, אבל גם המונח חֶבֶל ארץ, שנמדד בעבר על ידי מתיחת חבלים. חובל הוא במקורו איש ים הקושר חבלים.יתכן שגם 'תחבולה', קשירת קשרים מטפורית, שייכת לשורש הזה. חב"ל 3 קשור בסבל ובמאמץ, בעבודה קשה המביאה לתוצאות רצויות. מכאן 'חבלי לידה', וגם 'חבלי משיח'.
389
דב שואל/ת: מה הקשר בין 'מעריץ' ל'עריץ'? במילון מצאתי שהמקור לשתי המילים הוא ער"ץ. האם 'מעריץ' הופך את ה'נערץ' ל'עריץ', ואולי להיפך?
רוביק עונה:
השורש ער"ץ קשור לפחד, ומכאן הופעותיו השונות. המילה 'עריץ' מופיעה במקרא 20 פעם במשמעות אכזר, מי שפוחדים ממנו, בעיקר אצל ישעיהו. הפועל 'העריץ' מופיע שלוש פעמים אצל ישעיהו, וכאן מדובר בפחד ויראה מאלוהים.
390
תהלה שואל/ת: נדיר בן החמש וחצי שב ושואל: האם 'עטלף' קשור ל'להתעלף'?
רוביק עונה:
החשיבה של נדיר מוכיחה לנו שילדים שומעים בשפה דברים הנחסמים אצל המבוגר. הפועל 'להתעלף' ושם העצם 'עטלף' אכן נשמעים דומים וקרובים. כאמור, הידע 'המבוגר' אינו מוצא ביניהם קשר, כי הם מגיעים ממקורות שונים ואפילו רחוקים, וגם אין ביניהם קשר של משמעות.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >