שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
391
יוש בר מאיר שואל/ת: האם יש קשר בין להיות נחוש, לבין נחושת? עד כמה שזכור לי, "מצח נחושה" הוא ביטוי המתייחס לעמדות ועקרונות שעומדים עליהם. והרי נחושת היא מתכת רכה וגמישה יחסית, ולכן היא החומר המוליך בחוטי החשמל.
רוביק עונה:
נראה שאבותינו לא הכירו את תכונות הנחושת כמונו, והיא נחשבה מתכת חזקה, ומכאן נחושתיים במשמעות אזיקים כבדים, ומצח נחושה, כלומר, מצח העשוי מנחושת, כדימוי לאדם אגרסיבי וחצוף.
392
ערן רון שואל/ת: הייתי בכניסת הבשורה בנצרת. הם קוראים לכנסיה כך, משום שהמלאך בישר למרים שם, בבית הוריה, שהיא עומדת להיות אימא של ישו. מנגד, מצאתי שם בכנסיה וגם לאחר מכן בהסברים בוויקיפדיה, שיש קשר בכנסיה לא רק לבשורה אלא גם לבשר: "כאן נהיה הדבר לבשר"[12] האם יש קשר בין הבשורה, למילה בשר. אני עיינתי במילון אבן שושן, אך לא מצאתי שום קשר בין שני המושגים. בשר בא מהאכדית bisru ואילו בשורה באה מאכדית bussuru.
רוביק עונה:
תודה על השאלה, והתשובה בגוף השאלה. אין קשר בין בשר ולבשורה, מדובר בדמיון מקרי, תופעה רווחת בעברית כמו בשפות אחרות.
393
סמדר קרקינובסקי שואל/ת: האם יש קשר בין צו, לצַוות ומצווה?
רוביק עונה:
אכן, שלוש המילה הן מן השורש צו"ה, וכולן עוסקות בפקודות והוראות. צַו הוא סוג של פקודה, לצוות פירושו לתת פקודה, ומצווה היא מעשה שיש לעשותו בתוקף פקודה – או ציווי – דתי.
394
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: האם יש קשר בין 'קולר' בעברית לבין collar באנגלית?
רוביק עונה:
יש ויש קשר, ולמעשה מדובר באותה מילה שהתגלגלה מן המילה הלטינית collare, שפירושה שרשרת על הצוואר, אל העברית התלמודית, ואל שפות אירופה השונות.
395
זיו כהן שואל/ת: אני מבקש להבין את פשרו של הפועל 'ההדיר'. האם קיים קשר בינו לבין הפועל 'האדיר'?
רוביק עונה:
אין קשר בין שני הפעלים. 'האדיר' פירושו הילל ושיבח, או העצים דבר מה. 'ההדיר' הוא מי שמתקין מהדורה חדשה לספר, ומכאן 'המהדיר'. מקצוע זה עובר מן העולם כיוון שהוצאות הספרים כמעט שאינן משקיעות במהדורות חדשות. המילה 'מהדורה' נגזרה מן השורש הארמי הד"ר, שפירושו חזר, ומכאן גם 'הדרן'.
396
נוני שואל/ת: ברח' בצלאל בירושלים מתנוסס שלט "בית הכנסת לעדת הג'רמקולים". להר מירון קראו פעם ג'רמק, היש קשר?
רוביק עונה:
לא נראה שיש קשר בין הג'רמקולים לבין הג'רמק. מדובר בעדה ייחודית קטנה שמרכזה בירושלים. ואולם, האתר לא הצליח לתהות על קנקנה של העדה, ונשמח לשתף את הגולשים בכל מידע, רצוי ממקור ראשון.
397
יהושע לניאדו שואל/ת: מהו שורש המילה 'סיכוי'? האם היא היפוכה של המילה 'סיכון'?
רוביק עונה:
שתי המילים תלמודיות, אך אין ביניהן קשר. 'סיכוי' פירושה תקווה, 'סיכון' פירושה העמדה בסכנה. קשה גם לטעון שמדובר בניגודים, אם כי לפעמים אנו רואים בהם אפשרויות לבחירה: סיכויים מול סיכונים. בכל מקרה מקור המילים בשורשים שונים, ואין ביניהן קשר אטימולוגי. סיכוי: סכ"ה, סיכון: סכ"ן.
398
ישראל זיו שואל/ת: אני תוהה מה מקור המילה התפעל במשמעות be amazed of. מה הקשר לשורש פע"ל?
רוביק עונה:
השורש של 'התפעל' במשמעות נדהם או התרגש הוא אכן משורש פע"ל. הוא מופיע במשמעות זו בלשון ימי הביניים. בתקופה זו החל השימוש בבניין התפעל בשורש פע"ל, לציון פעולה היוצרת שינוי, רושם וכדומה על האדם. משמעות נדהם או התרגש, המופיעה אצל אברבנאל, אינה רחוקה אם כן מהמשמעות הבסיסית של 'התפעל'.
399
עופר רוזנברג שואל/ת: האם יש קשר בין state שזו מדינה במהותה, לשטייטל האידישאי? מזכיר לי קצת את משמעות המילה מדינה בעברית וערבית.
רוביק עונה:
יש ויש קשר, וההשוואה לערבית נכונה. המקור הוא בגרמנית, שבה Stadt היא עיר, ו- Staat – מדינה. ביידיש עיר היא שטָאט, ועיירה: שטעטל, עיר קטנה. באנגלית state היא מדינה, וכן מצב עניינים, והמקור לטיני, במילה המוכרת לכולנו בימי הפייסבוק: סטטוס, מצב. גם בשפות השמיות שימשה המילה מדינה הן לעיר והן לחבל ארץ ריבוני, ומכאן השימוש במילה מדינה במגילת אסתר. יש לזכור שערים רבות גם באזור שלנו וגם באירופה היו ריבוניות, ערי מדינה.
400
דרור דרומי שואל/ת: מדוע 'שחר' הוא בוקר? אצלי המילה 'שחר' מתקשרת ל'שחור', שזה יותר לילה מבוקר.
רוביק עונה:
ככל הנראה אין קשר בין שחר במשמעות בוקר לבין שחור, למרות ששחר הוא המעבר מחושך לאור. שפות שמיות שונות מצביעות על כך שמדובר בשורשים שונים, אף כי בעברית הם זהים בעיצוריהם.
401
רפי הירשפלד שואל/ת: אני מלא סיפוק, כי אין לי ספק שהספקתי לספק מספיק. מה הקשר אם יש?
רוביק עונה:
הפעלים להספיק ולהסתפק, תואר הפועל מספיק ותחושת הסיפוק מתייחסים כולם למשמעות קרובה הגלומה בשורש ספ"ק: שלמות, שביעות רצון. המילה התלמודית סָפֵק אינה קשורה למשמעויות אלה, ומקורה אינו ברור. גם כאשר אנחנו סופקים כפיים לנוכח פורענות כלשהי אין לכך קשר לסיפוק, וגם לא להסתפקות במועט.
402
אבי שואל/ת: מה מקור המילה סמכות, ומה הקשר שלה ל'סמיכה' במובן של הישענות?
רוביק עונה:
'סמכות' היא מילה מחודשת, בעקבות הביטוי הארמי-תלמודי 'בר סמכא'. שימושי השורש סמ"ך קשורים ביסודם להישענות על מישהו, אם לצורכי עזרה, תמיכה רוחנית, השראה ולימוד, ומכאן 'סמכות'. כך גם בדקדוק: הנסמך, המילה הראשונה בצירוף, 'נשענת' על הסומך. השורש משמש גם במובן הפיזי הפשוט: הישענות על דבר מה, ובמקרה של שכיבות סמיכה: על הידיים.
403
עקיבא רגן שואל/ת: האם יש קשר בין האלה הכנענית הקרויה 'קדֵשה' לבין המונח קודש ונגזרותיו, הידועים לנו מהתנ"ך העברי?
רוביק עונה:
קדשה אינה אלה כנענית אלא אשה ששירתה את פולחן האלה עשתורת. בעברית, כמו באכדית שקדמה לה, קדשה, וכן בצורת הזכר קָדֵש, היא במקור כוהנת טהורה, ובהתפתחות מאוחרת, בהתייחסות לנוהגי הפולחן, זונה המשמשת בבית אלוהים. מדובר באותו שורש, קד"ש, ובהתפתחות משמעות דומה שלו בעברית ובאכדית.
404
דור שואל/ת: מה מקור המילה 'תחרות'? האם יש קשר כלשהו ל'חרון'?
רוביק עונה:
יש בהחלט קשר בין המילה 'תחרות' לבין 'חרון'. השורש חר"ה פירושו רגז, כעס וכדומה. אחת מההופעות הנדירות שלו במקרא היא בתוספת ת': תחרה, או בבניין התפעל: התחרה, וכאן נשמרת משמעות הכעס: המתחָרֶה או המְתַחֲרֶה גורם רוגז לזה שהוא מנסה להשיג או לנצח. מכאן נוצרה בלשון חז"ל המילה תחרות במשמעות מלחמה כבמובנה השלילי, והמילה התחרות בעברית החדשה, שבה משמעות הרוגז והמלחמה התעדנה.
405
נוני שואל/ת: האם השורש לח"מ הוא גם לשון חיבור?
רוביק עונה:
השורש לח"מ משמש בשלוש משמעויות שהקשר ביניהן מקרי, והוא מוביל לפעלים שונים בשפות שמיות שונות. לח"מ א' קשור במלחמה ובקרבות. לח"מ ב' נגזר מהלחם שאנו אוכלים, ופירושו גם פרנסה או מזון באופן כללי. בערבית משמש אותו שורש למילה קרובה: בשר. לח"מ ג' פירושו חיבור חומרים שונים, בעיקר מתכות, ומכאן הפועל התלמודי להלחים.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >