שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
436
עדו שואל/ת: המילה 'דודך' בשיר השירים, מופיעה במובן אהובך. האם ואיך מתחבר לשימוש במילה כשיוך משפחתי?
רוביק עונה:
כפי ש'אח' הוא גם בן לאותו אב או אם וגם חבר, כך 'דוד' הוא גם בן משפחה וגם אדם אהוב. במקרא השימוש ב'דוד' כבן משפחה (אחי האב או האם) הוא השימוש המוקדם, ואילו השימוש כ'אהוב' בלעדי לספר המאוחר יותר, שיר השירים. המילה 'דודים' במשמעות אהבים מופיע גם ביחזקאל ובמשלי. יש רואים גם בשם דָוִד נגזרת של המילה, במשמעות אהוב. המשמעות הכפולה והקשורה זו בזו במילה זאת אופיינית למילים מקבילות שפות שמיות רבות. ובאשר לבני המשפחה, בעברית החדשה 'דוד' הוא גם מי שנישא לאחי או אחות האב או האם.
437
דליה גנור שואל/ת: אני מבקשת הסבר לפועל לתרגם. אחרי ששמטתי את האות תו נשארתי עם השורש רגם ואני מתקשה, למרות שפע האבנים, למצוא קשר.
רוביק עונה:
לא, אין קשר בין הפועל 'לתרגם' לבין הפועל 'לרגום' במשמעות לסקול באבנים. הפועל לתרגם, כמו גם בעל המקצוע 'תורגמן' מופיעים בתלמוד, ולצד העברית בשפות רבות, וביניהן ערבית בכמה דיאלקטים, יוונית עתיקה וארמית, שהיא מקור הפועל והשם בלשון חז"ל. כל השפות האלה ניזונות ישירות או בעקיפין מן האכדית, שם בעל המקצוע נקרא תְרְגֻמַנֻ, במשמעות פרשן, שממנו נגזר הפועל. תְרְגֻמַנֻ הוא הרחבה של הפועל האכדי רג'ם שפירושו לצעוק, ולכן יש שקושרים אותו גם למילה רעם, וכן למילה המקראית הנדירה רִגְמָה.
438
אורי בית אור שואל/ת: אהיל, אוהל, להאהיל על עיניי; הילה של אור, תהלי מאורך כי רב, אורו יהל לי. האם מדובר באותו שורש? האם אין פירושו להטיל צל/אור?
רוביק עונה:
מדובר בשני שורשים שונים. אוהל הוא מקום מגורים, ובמקורותיו הקודמים: בני משפחה, שהאוהל הוא מקום מגוריהם המשותף. מן המילה אוהל נגזר השורש אה"ל ומילים כמו אהיל, הדומה לאוהל, להאהיל – להגן על העיניים מפני השמש בפעולת המזכירה נטיית אוהל. בערבית מברכים ב'אהלן': בוא והיכנס לאוהלי. הילה ויהל הם מן השורש הל"ל הקשור באור. יש אכן קשר סמנטי בין שני השורשים, אבל הוא קשר של ניגוד: צל לעומת אור.
439
גלעד אשבל שואל/ת: אבי הוא יליד העיר העתיקה. הוא נולד ב-1889, וחי הרבה שנים שם. שפתו העיקרית הייתה אידיש, שפה שדיברנו בבית והייתה מתובלת במילים בערבית, אנגלית וטורקית. המילה 'חקורה' הייתה מקובלת בביתנו, וכוונתה הייתה למקום ששם זורקים את האשפה. במעקב אחרי המלה הזאת מצאתי שלושה פירושים. חצר אחורית, אדמה לגידול ירקות, ובערבית סתם אדמה. אני מנסה לקשור מלה זו עם החקרה, המצודה היוונית שנתגלתה לאחרונה. היא נמצאת ליד שער האשפות ליד עיר דוד. האם אין לקשור בין מצודת החקרה לבין המילה חקורה?
רוביק עונה:
הקישור מעניין אבל כנראה שאין קשר. 'חקורה' היא אכן מילה בערבית, ופירושה חצר. חקרה היא הצורה הארמית של המילה היוונית אקרה, שהיא שמה המקורי של המצודה ופירושה המילולי מצודה. לא נראה שיש קשר בין המילים, לא ברמת המשמעות, ולא בהיבט של גלגולי מילים בין שפה לשפה.
440
נעה זמשטיין שואל/ת: מה הקשר בין יחס מתמטי (מנה של שני מספרים), לבין יחס במובן של תשומת לב או התנהגות?
רוביק עונה:
המילה 'יחס' התגלגלה ממילה יחידאית במקרא, בספר נחמיה, שם מוזכר "ספר היחשׂ" של העולים, במשמעות תולדותיו של אדם, כלומר מוצאו המשפחתי. שין שמאלית הומרה בלשון חכמים לס', ובמשמעות קרובה: קשר משפחתי בין אנשים, ומכאן גם ייחוס ואילן יוחסין. בימי הביניים התרחבה משמעות המילה לזיקה או קשר בכלל, בדרך כלל במסגרת טענות לוגיות, ומכאן גם הביטוי הוותיק 'מילת יחס', המייצג קשר בין שתי מילים במשפט. בעברית החדשה אומצה ההרחבה לתחומים נוספים, ומכאן קשר נפשי או התנהגותי ("היחס שלו לעובדים מחפיר"), וכן במתמטיקה ועוד.
441
תבור רוזנר שואל/ת: מה מקור המילה 'ניצחון'? אני יודע שהיא הופיעה לראשונה בספרות התלמודית, אבל אני לא מצליח למצוא מתי הופיעה לראשונה, ומה מקורה. האם היא קשורה למילה 'נֶצַח', או שאין שום קשר ביניהן?
רוביק עונה:
המילה ניצחון היא מלשון חכמים, ומופיעה בעיקר במדרשים. המילה נצח היא מילה מקראית שפירושה גם תהילה וגם התמשכות, עמידה מול כוחות המנסים להשמיד אותך. מקורן באותו שורש, המייצג תהילה ושליטה: הזוכה בניצחון זוכה בחיי נצח.
442
הודיה שואל/ת: האם יש קשר בין "הלכך" (המקור הוא בגמרא, עד כמה שידוע לי) לבין "אי לכך", או שהדמיון נובע רק מזה ששני הביטויים נאמרים כיום בצורות שגויות? (הצורות הנכונות הן "אֵי לְכָךְ" ו"הִלְכָּךְ" לפי המילון של מורפיקס).
רוביק עונה:
הִלכּך היא הצורה התלמודית הנפוצה, במשמעות משום כך או לפי כך, ומקבילתה הֵילכך. על פי ארנסט קליין משמעות הֵי או הִ היא קריאה לתשומת לב, ממש כמו היי של ימינו אלה. 'אֵי לכך' היא צורה חדשה לאותו רעיון, ואפשר לראות בה שיבוש מטעמי נוחות של הֵילכך, ובהשפעת הלכך, וכן הצירוף המקראי 'אֵי לזאת' במשמעות דומה מספר ירמיהו.
443
אלמוג שואל/ת: מה הקשר בין המנצח בהתמודדות (ספורט, משחק או קרב) ובין המנצח המוזיקלי, זה שמנחה את נגני התזמורת?
רוביק עונה:
הקשר הוא מקראי, שכן הביטוי "למנצח" מופיע 56 פעם במקרא, פעם בחבקוק והיתר בתהילים, ונקשר תמיד לנגינות בבית המקדש. הפרשנים התחבטו בשאלה ממש כמו אלמוג. אברהם אבן עזרא כותב: "אמר הגאון כי זה המזמור לדוד ונתנו לאחד מן המשוררים לנגן אותו תמיד כמו לַנֶצַח. ואחרים אמרו כי המנצח הוא הפקיד, בשהוא שׂר על המנגנים כמו ומנצחים עליהם, וזהו הנכון, ונפתח למ"ד למנצח, בעבור היותו ידוע וטעם בנגינות". הבלשן נ"ה טור-סיני מקדיש לנושא מאמר נרחב. לטענתו לגרסה שמדובר במפקח או מנהל אין בסיס בשימושים המקראיים של השורש נצ"ח, הקשור בגבורה ותעוזה. לטענתו 'ניצח' פירושו 'הגביר'. המנצח אינו מי שמנהל את התזמורת, אלא המנגן בעצמו, המגביר ומעלה את עוצמת הנגינה.
444
נתנאל אליאש שואל/ת: לשורש פר"ש הרבה שימושים: פרשת השבוע, פירוש רש"י, פרושים וצדוקים ופרישה מהעבודה. מה הקשר ביניהם?
רוביק עונה:
לשורש פר"ש שני מקורות שונים. האחד קשור בביאור וגילוי, מקורו במקרא, וככל הנראה הוא קשור לשורש פש"ר. מכאן 'פרשת השבוע': הפרק המבואר והמוסבר מן התורה, וכמובן פירוש רש"י. השורש האחר קשור בהתבדלות, ומכאן פרישה מן המשרה או מן המירוץ. לגבי הפרושים קיים ויכוח באיזה פר"ש מדובר, האם בפרישה מכלל ישראל, או בפירוש חדש שנתנו לתפיסת היהדות.
445
משה שואל/ת: האם זָקֵן הוא מי שיש לו זָקָן? מה הקשר?
רוביק עונה:
אכן, הזקָן קדם לזקֵן. בימי קדם לוותיקי העדה היו זקָנים שסימלו את מעמדם ולכן 'זקֵן' הוא מי שעוטה זקָן.
446
אילן ירמיהו שואל/ת: מה בין המילים 'חֲבָל' כהבעת בצער, חֶבֶל שמושכים, חובֵל בים ומְחַבֵּל מסוכן?
רוביק עונה:
השורש חב"ל מבלבל מאוד, שכן יש לו משמעויות שונות. חב"ל 1 קשור בהרס והשחתה, ומכאן המילים מְחַבֵּל וחַבָּלָה, והקריאה 'חֲבָל!' חב"ל 2 קשור להתחייבות, ערבות וכדומה, ומוכר רק מכמה הופעות במקרא. חב"ל 3 מתייחס להולדה, ומכאן הביטויים 'חבלי לידה', וגם 'חבלי משיח' ו'חבלי יצריה'. חב"ל 4 מתייחס לקשירה, ומכאן חֶבֶל, רב החובֵל הקושר את ספינתו, והחבילה הקשורה בחבלים. יש קושרים את חב"ל 2 לחב"ל 4, כלומר, מי שלוקח על עצמו התחייבות קושר עצמו לעניין.
447
אבישי טופול שואל/ת: כיצד פרצה המילה אביונה את מעגל העוני?
רוביק עונה:
התשובה ברורה. האֶביוֹן אבה להתעלס עם רעייתו האֶבְיונה וחווה אֲבִיוֹנָה. וזו אינה בדיחה. ככל הנראה שתי המילים התגלגלו מן השורש אב"ה, השתוקק לדבר מה. האביון שואף לרכוש ומזון שאין לו, התשוקה המינית היא שאיפה למימוש המעשה המיני. אביון ואֲבִיוֹנָה הן מילים מן המקרא, אביונה מופיעה פעם אחת, בספר קהלת, במשמעות תאווה מינית, ויש טוענים שהכוונה שם לפרי הצלף, שזרעיו אמורים להגביר את החשק המיני. הפרי מופיע בתלמוד ונהגה על פי המסורת אֶבְיונה. לאורך השנים התקבעה משמעות המילה בהקשר המיני.
448
מיכל שואל/ת: הייתי רוצה לדעת את מקור המילה 'משכן', ולשאול האם יש לה קשר למילה 'משכנתא'?
רוביק עונה:
'משכן' הוא בית המקדש הנייד ששירת את העברים ביציאת מצרים. משכנתא (ובכתיב חלופי משכנתה) היא מילה תלמודית שפירושה היה אז בית או קרקע הניתן כערבון תמורת הלוואה, והיום הלוואה הניתנת לצורך רכישת דירה או קרקע. המשותף למילים אלה הוא כמובן הבית, הדירה, המקום שבו גרים.
449
אלמוג שואל/ת: האם יש קשר בין עמית לבין להתעמת?
רוביק עונה:
לכאורה המילים נשמעות כנגזרות מאותו שורש, אבל משמעותן בשפת היומיום נוטה לכיוונים הפוכים. המשמעות אכן הפוכה, והדמיון בשורשים מקרי. עמית היא מילה מקראית שפירושה חבר או שותף, כמו היום. השורש עמ"ת במשמעות השנייה נגזר מן המילה המקראית 'לעומת', וממנו נגזרו הפעלים עימת ולהתעמת.
450
יעל בדיחי שואל/ת: מה השורש של המילה 'חולין'? האם זה קשור ל'חילוני'? מה השורש של המילה 'מחילה' מלשון סליחה, ואיך היא קשורה למילה 'מחילה' באדמה? האם יש קשר למילים אלה ולשורש חל"ל?
רוביק עונה:
חולין ומחילה הן מן השורש חל"ל, אך חל"ל הוא מימוש של שני שורשים שונים שאינם קשורים זה לזה. חל"ל א' קשור לטומאה, ומכאן חילול הקודש, וכן חולין, כלומר, היעדר קדושה. מכאן גם החילוני, מילה שטבע יוסף קלויזנר, שהוא פיתוח פונטי של 'חֻלּוֹנִי', מי שכופר בקודש. ברקע קיימת גם המילה הארמית חילוני שפירושה בארמית אדם זר, ובמקרה זה אינה קשורה לענייני קודש וטומאה. חל"ל ב' הוא החלל, הריק, וממנו נגזרה המילה מחילה (מנוקדת מְחִלָּה), כיוון שהיא חלל בתוך האדמה. 'מחילה' מלשון סליחה היא מן השורש מח"ל, וברור שאינה שייכת.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >