שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
466
יואב שואל/ת: מה הקשר בין פסל לבין פָסול (לא תעשה לך פסל וגו') ומה עם הפסולת? הרי אותה משליכים, ואת הפסל שומרים (חזק!) ואף מציגים לראווה?
רוביק עונה:
החוקרים חלוקים בעניין. בשפות שמיות רבות לפַסל פירושו כמו היום לחתוך ולעצב באבן, ובקיצור, ליצור פסלים. המשמעות השנייה היא לזרוק את הבלתי רצוי, ולכן אנחנו פוסלים אדם מלשמש בתפקיד כלשהו, וגם זורקים פסולת. חלק מהחוקרים סבורים שהמשמעות הזו התגלגלה מהפיסול באבן, שם הפסל מסיר חומר מיותר מן האבן. אחרים סבורים שאלה שני שורשים שונים.
467
יוחאי נבו שואל/ת: האם יש קשר בין לחלוט במים רותחים, לביטוי 'לחלוטין'?
רוביק עונה:
לא, אין קשר. מדובר לא רק בשניים אלא בשלושה שורשים שונים. חלט א' הוא מהתנ"ך, והוא עוסק בעניינים ברורים ומגובשים, ומכאן 'החליט' ו"לחלוטין' וגם "פסק דין חלוט", שאין אפשרות לערער עליו. חלט ב' הוא מהתלמוד ואתו מרתיחים תה וביצים. יש גם חלט ג', בשימוש משפטי בלבד, מתייחס להפקעת רכוש (חילוט). זהו פועל ארמי שעבר גיור, ככל הנראה מקבוצת הפעלים חילץ, חילק וכדומה.
468
יוסף בלכר שואל/ת: האם יתכן ששורשה ומוצאה של המילה גולה היא משמו של השליט הזר הראשון בארץ שהוציא חלק מבני עמנו לגלות? הרי שמו הפרטי היה תגלת, הוא תגלת פילאסר המפורסם?
רוביק עונה:
הרעיון מעניין אך לא סביר. "גלה" הוא שורש שמי המצוי בשפות רבות ומשמש גם במשמעות הופיע, (לגלות, התגלות) וגם כיציאה לגלות (להופיע במקום מסוים, בארץ אחרת). לא סביר ששמו של המלך האשורי הוא מקור המילה, למרות שהשפה האשורית היא שפת שמית. תגלת פלאסר השלישי אכן נקט במדיניות של הגליות עמים בכיוונים שונים, אך השם ניתן לו מאבות אבותיו.
469
יוסף כפתורי שואל/ת: הקיצור ז"ל, המתווסף לשמו של נפטר, דומה מאד לשם זליג, המשמש בגרמנית ואצל יהודים אשכנזים. האם לדעתך יש כאן מקור משותף?
רוביק עונה:
השם זליג פירושו בגרמנית מבורך או מאושר. ז"ל הם ראשי תיבות שהונהגו בתלמוד ל"זיכרונו לברכה", ובכל מקרה קשה לראות את היהודים קוראים לרך הנולד בשם המזכיר את המתים. עם זאת, הביטוי הגרמני-יהודי selig en Andenken פירושו זכרונו לברכה.
470
יוסף כפתורי שואל/ת: המילה mores מופיעה במילונים גרמניים ובמילון וובסטר, ופירושה "התנהגות נאותה." כנגד יהודים השתמשו במשפט jud mach mores, כשציוו על היהודים להסיר כובע בפני הנוצרים ולרדת מהמדרכה ולצעוד בבוץ (עמוס אילון: רקוויאם גרמני, עמ' 136). לפי המילונים מקור המלה mores מלטינית דווקא, אך אני בטוח שהמקור במשפט הזה הוא "מורא" מעברית. מה דעתך?
רוביק עונה:
אני נוטה להסכים לדעתו של כפתורי. Mores פירושה בלטינית מנהג, בעוד מורא(ס) ביידיש במשמעות פחד ויראה נראה מקור מתאים יותר למשפט שמצטט יוסף. מילים לא מעטות ביידיש חדרו לשפה הגרמנית, ומשם התגלגלו לאנגלית.
471
ינון שואל/ת: מה ההבדל בין המחרה, תִמחור ותמחיר?
רוביק עונה:
שלושת המושגים מצטופפים באותה משבצת בהוראת קביעת מחיר של מוצר. "המחרה" היא הצורה שהותקנה על ידי האקדמיה, אך הצורה המוקדמת ממנה "תמחור" נפוצה יותר. תמחור הוא שם פעולה, והדגש בו על פעולת קביעת המחיר. הוא נגזר מ"תמחיר", שהוא המונח החשבונאי: לתמחר פירושו לבצע תמחיר.
472
שואל/ת: האם יש קשר בין המילה "שר" לבין המילה האנגלית sir, בעקבות "השר סיר משה מונטיפיורי"?
רוביק עונה:
אין קשר, "סיר" האנגלי מקורו הלטיני ב"סניור", זקן; "שר" היא מילה שמית-מקראית ומשמעותה "בעל שררה". מונטיפיורי זכה לתואר "סיר" עקב היותו ראש עיריית מרכז לונדון, והיהודים יצרו את הקישור התוכני-פונטי ל"שר", ובכך כיבדו את מעמד העל שהיה לו בעולם היהודי.
473
שואל/ת: האם רהט שפירושה שוקת היא המקור לדיבור רהוט, ומה הקשר בינה לבין הריהוט בבית? או כפי שנכתב באחת המודעות: "מצאתי דירה רהוטה"?
רוביק עונה:
הרהט והדיבור הרהוט באים מאותו מקור, זרימה חופשית של מים או של מילים, וקושרים את השורש לשורש הנפוץ יותר רוץ. אין קשר בין הרהט והרהיטות לבין הרהיט המקראי, שפירושה שם קורה המחזיקה את הגג ("רהיטינו ברותים"), וממנה גזר אליעזר בו יהודה את הפועל לרהט.
474
יקיר דלל שואל/ת: כיצד למילה "סגלגל" משמעות של "עגלגל"? ומה הקשר למילה סגול?
רוביק עונה:
אין קשר. "סגלגל" פירושה אליפטי, אם כי אפשר להשתמש בה גם בהוראת "סגול במידת מה" כמו אדמדם וצהבהב. בהוראת אליפטי מקור המילה ארמי, והיא קרובה כנראה למילים "עגול" ו"גלגל", בבניין ספעל, המוכר בשפות השמיות, וממנו התגלגלו בין היתר לחיינו הפעלים "להסתלבט" ו"להסתערב".
475
יקיר דלל שואל/ת: מה בין פיתום ובין "דיבור מהבטן"? האם יש קשר לפיתום המקראית?
רוביק עונה:
פיתום היא מילה משנאית שמקורה יווני, ופירושה בעל אוב המדבר מבטנו, או בלשון המשנה, מבית שחיו. ביוונית פירושה אדם המתנבא מרוחו של האל אפולו. היא נכתבת כמו שמו של הנחש (python). יש טענה שמקורה בשמו של הנחש, שנשחט בידי אפולו. האם יש קשר לכל זה ולעיר המצרים פיתום? מה פיתום!
476
שואל/ת: משתמשים היום רבות בפועל צלח במובן הצליח: "מאמצי לא צלחו". אני עוד מהדור בו צלחו את הכנרת! הפועל "חצה קשור למלה "חצי", כך שמי שכתוב עליו בעיתון שחצה את גיל ארבעים, הוא בוודאי בן עשרים! האם מדובר בטעויות?
רוביק עונה:
הפועל צלח במשמעות הצליח קיים כבר בתנ"ך, כמו בפסוק הידוע מירמיהו "מדוע דרך רשעים צלחה". גם צלח במשמעות חצה או הבקיע מצוי בתנ"ך, בספר שמואל: "וצלחו הירדן לפני המלך". אין קשר בין שני הפעלים האלה, המורכבים מאותם עיצורים. לגבי "חצה", אכן הצגת בשאלה משחק מילים נאה. חצה פירושו ביקע, ומכאן המילה חצי, מה שהובקע לשניים. לכן מי ש"חצה את גיל הארבעים" עבר במעין נהר מטאפורי, הנקרא גיל ארבעים ועכשיו הוא בצד השני; אבל אם אותו אדם הוא מתמטיקאי החוצה את המספר ארבעים לשתיים, התוצאה שתתקבל היא עשרים.
477
מינה שואל/ת: מה הקשר בין "פרשת השבוע" ל"פרשת דרכים"?
רוביק עונה:
'פרשה' על פי התלמוד היא עניין, סוגיה, נושא שבדיון, ומכאן "פרשת השבוע". גם "פרשת דרכים" היא צירוף תלמודי. הקשר נטוע במשמעות הבסיסית של הפועל לפרוש: לחלק, לפצל, ומכאן גם "לפרוש לגימלאות". פרשת השבוע היא החלק או הנתח השבועי של התורה, פרשת דרכים היא הנקודה שבה הדרך מתפצלת.
478
מיקי יודקובסקי שואל/ת: ליולדת פעם ראשונה קוראים מבכירה, ואילו לצאצא של גמל ונאקה, לאו דווקא ראשון, קוראים בכר או בכרה. האם יש קשר בין שני השמות?
רוביק עונה:
המבכירה היא אמו המיועדת של הצאצא הבכור. בכר כצאצא הגמל מופיע במקרא פעם אחת בזכר ופעם אחת בנקבה, אך קיים גם בערבית, ולא ברור הקשר שלו לבכור. בישעיהו נכתב "בכרי מדיין", ולפי הפרשנים הכוונה כאן דווקא לגמלים בחורים או בחירים, באות ח'.
479
מנור שפר שואל/ת: מה בין השורש קר"ב במשמעות "להתקרב", לבין קרב (מלחמה) ותקרובת (כיבוד)? כך גם ביחס למילים נוספות מאזור המטבח, שיש להן דמיון שורשי למילים הקשורות לשדה קרב: לחם ומלחמה, טבח ומטבח?
רוביק עונה:
קרב הוא מצב שבו שני המחנות מתקרבים זה לזה. תקרובת היא מזון שמקרבים או מגישים לקרואים. במטבח ובבית המטבחיים טובחים בבשר החיה, כפי שדמיאן קרליק טבח את משפחת אושרנקו. במקרה של לחם ומלחמה הזהות של השורשים מקרית.
480
שואל/ת: האם יש קשר בין "להתאשפז" ו"אושפיזין"?
רוביק עונה:
יש ויש קשר בין "אושפיז", אורח, לבין "אשפוז". אושפיז התפתחה לאחר התאמות פונטיות מhospition”" היווני שפירושו אירוח. "אשפוז" נגזרה מ"אושפיז" בעברית החדשה ופירושה למעשה, "אירוח בבית חולים". מ"hospition" התפתחו במקביל המלים האנגליות hospitality שפירושה אירוח, וכןhospital : בית חולים. על פי צליל המילה היו שקראו בתקופת ההשכלה לבית החולים "בית אוסף דלים".
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >