שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: האם הדמיון בין המילים הנרדפות זעם וזעף הוא מקרי? האם יש דוגמאות נוספות למילים נרדפות עם דמיון כל כך גדול?
רוביק עונה:
ככל הנראה הדמיון אינו מקרי. בעברית קבוצות פעלים לא מעטות שלהן שתי אותיות שורש זהות, וקרבת משמעות. למשל: קצר, קצץ, קצב ועוד; פרץ, פרק, פרט ועוד. התופעה הזו הביאה לגיבוש תיאוריה לפיה בשפות השמיות הקדומות התקיימו שורשים דו עיצוריים, ואלה התפתחו לשלוש במרוצת הדורות ובשפות השונות.
2
ברוך גלטשטיין שואל/ת: לפני שנים רבות התפרסמה בעיתון "הארץ" כתבה על מילים בלועזית שמקורם בשפה העברית. למשל – גרעין – grain, מידת מדידה בחקלאות – acre שנגזרת מאיכר, לחרוש – to plough – לפלח את האדמה. לדעתו גם מטאורולוגיה נגזרת מהמילה מטר. אני חושב שהדברים נכתבו על ידי פרופסור שובל שעסק במטאורולוגיה. אני חושב שהוא כתב ספר בנושא. האם אכן מקור המילה מטאורולוגיה בשפה העברית?
רוביק עונה:
אינני יודע מיהו אותו פרופסור שובל, אבל אלה דברי הבל, וניסיון, לא ראשון, לכפות בכוח מקור עברי למילים לועזיות על פי דמיון צלילי. אם אכן הארץ נתן לכך במה ללא ביקורת יש להצר על כך. grain היא גלגול של המילה הלטינית גראנום. acre התגלגלה דרך הגרמנית מן הסנסקריט ופירושה שדה, ומכאן הקשר לאגרו- במילים שונות, כגון אגרונומיה. plough התגלגלה מהגרמנית העתיקה מן הפועל pflug. למותר לציין שאין כל קשר בין מָטָר למטאורולוגיה.
3
אופיר קיסר שואל/ת: ברצוני לשאול, מה מקור הביטוי "סיחים על האש"? האם יש קשר לפסוק: לשכים בעיניכם - ליתידות המנקרות עיניכם; תרגום של "יתידות" (שמ' לח , כ): "סיכיא"?
רוביק עונה:
המילה המקראית שֹׂךְ מהפסוק שבשאלה קשורה למילים שמיות רבות, ביניהן עבריות כמו 'סיכה'. משותפת להן הכפלה של העיצור כ'. המילה הערבית היא סיח' ומשמעותה שפוד, בח' חוככת וללא הכפלה, כך שקשה להצביע על קשר, אם כי יתכן שבגלגול קדום קשר כזה אפשרי.
4
משה שמואלי שואל/ת: האם עריפת ראש קשורה לעורף?
רוביק עונה:
קשורה גם קשורה. כריתת ראש נעשית באמצעות מכת חרב בעורף.
5
פקי פוקס שואל/ת: האם המילה בארמית "סברי" היא אותו מקור המילה לסבר את האוזן?
רוביק עונה:
זהו אותו שורש, סב"ר, אך הראשון ארמי והשני עברי. סיבֵּר (או שׂיבֵּר) את האוזן: הסביר, הבהיר, גרם לאחרים להבין. סבר פירושו בעברית ובארמית ידע, טען, חשב והבין. סברי מרנן הוא חלק מברכה ימי-ביניימית בעקבות מדרש תנחומא, שפירושו: לידיעת מורינו (ובהמשך רבותינו).
6
שולה ברנע שואל/ת: האם יש קשר בין הכלאת עץ לבין כלא?
רוביק עונה:
אין קשר. כל"א הוא שורש מקראי במשמעות המוכרת לנו עד היום. הכלאה היא גזירה מן המילה המקראית כלאיים, עירוב של שני מינים, בתחום הבוטני או הזואולוגי. היא נגזרת מן הרכיב כיל (kil) שפירושו שניים או צמד בשפות שמיות רבות.
7
עמיהוד סלע שואל/ת: האם הביטוי ביידיש: "אונ זרע" מקורו בתנך מהביטוי "מזרענו"?
רוביק עונה:
אסוציאציה חביבה מאוד, אבל זה אינו המקור. אונזערע פירושו המילולי, ביידיש כמו בגרמנית, שלנו. פון אונזערע – משלנו.
8
אריה שואל/ת: האם יש קשר בין שני אלה : ע(קרב) ו- ס(ק)ו(רפ)יון scorpion ואולי אפילו קשר ל-crab...?
רוביק עונה:
אין קשר. עקרב שייך לשורת בעלי חיים בשפות שמיות שונות ששמם מתחיל בע' וקשה לקשור אותם לשורש כלשהו: עקרב, עטלף, עכבר, עמלץ, עכביש ועוד. scorpion התגלגלה דרך הלטינית מיוונית, קשר העיצורים עם העקרב רופף מאוד ואין גם קו הגיוני של השפעה. crab היא מילה מגרמנית עתיקה, ואין כל קו שקושר אותה לעקרב, מה גם שמדובר בסרטן.
9
ענת שואל/ת: האם קיים קשר בין המילה איחולים למילה הערבית אנשאללה (אשר בספרדית הפכה להיות ה "אוֹחָלָה"- הלוואי)?
רוביק עונה:
אין קשר. השורש אח"ל נגזר ממילה המקראית שלה שתי הופעות בתנ"ך: 'אַחֲלַי' במשמעות הלוואי. בעברית החדשה נוצרה צורת פיעל, איחל, ומכאן איחולים. בימי הביניים נעשה שימוש ב'הֶאֳחִיל', בהפעיל. 'אנשאללה' הוא צירוף ערבי שנקלט בסלנג הישראלי: אִן-שָאא-אָלָאהּ. מילולית: אם ירצה אלוהים.
10
אברהם אריאל שואל/ת: אבי ז”ל – יליד בלארוס שרוסית הייתה שפת אמו, – אמר לי פעם שהמילה tooga ברוסית (אולי רוסית עתיקה/ספרותית) משמעותה תוגה, צער. הידוע לך על זה?
רוביק עונה:
הסופר הכותב רוסית יורי מור מתייחס לשאלה: "אביך ז"ל צדק, אכן יש מילה туга (באותיות לטיניות: tuga) בשפה הסלבית – אך לא דווקא ברוסית אלא באוקראינית – שהיא שפת האחות של הרוסית. וכן, המילה מיושנת, לא משתמשים בה כיום באוקראינית – אך יש שם פועל מהמילה במשמעות 'להיות עצוב' – тужить - שהיא די נפוצה גם בימנו הן באוקראינית, הן ברוסית, כנראה משום שמוזכרת בשיר ישן ידוע. ויש ביטוי נפוץ עם המילה בחרוז שגם שרד מהזמנים העתיקים: жить – не тужить - במשמעות 'לחיות ולא להיות בעצב, ליהנות מהחיים". לדברי יורי יש להוסיף שהדמיון מקרי בהחלט. 'תוגה' העברית היא מן השורש יג"ה, שממנו נגזרות גם המילים יגון ונוגה.
11
מורן צלניק שואל/ת: אני מניח שיש קשר בין שם הפועל העברי "לקבור" וכן לשם העצם קבר לבין שם הפועל הלועזי "to cover". האם אכן כך? אם כן - מה קדם למה?
רוביק עונה:
אין כל קשר. קב"ר הוא שורש עברי-שמי. cover התגלגלה מהפועל היווני cooperire, לכסות דבר מה ביסודיות: co+operire.
12
שדמה שואל/ת: אף סולד הוא אף שסולד ממשהו? יש קשר בין המילים?
רוביק עונה:
יש בהחלט קשר. לסלוד פירושו במקורו להירתע לאחור, ומכאן לבחול בדבר מה. אף סולד הוא ביטוי מן העברית החדשה, ומתאר אף המוגבה מעט, ויש בו אפקט של רתיעה פיזית וגם רתיעה מטפורית, ומכאן הביטוי "הרים את האף".
13
דוד סנש שואל/ת: האם יש קשר בין הכינוי לחיילים בקשר ״גפרורים״ ל״אשרי הגפרור״ של דודתי חנה סנש?
רוביק עונה:
'גפרור' הוא אכן אחד ממונחי הנדב"ר שקשה לדעת מהיכן הגיעו ומדוע נבחרו. מעבר לכך אין לנו מידע. ההסבר הסביר הוא שהכוונה שגפרור הוא חייל אחד בתוך קבוצה, בדומה לגפרור בקופסה.
14
חובב רשלבך שואל/ת: האם למילה העברית סיב, שמבטאת את התאגדות החומר כחוט, יש קשר עקיף כלשהו למילה ceive - בזיקה למילים האנגליות perceive; conceive.
רוביק עונה:
אין קשר. סיב העברית הוא צורת משנה של המילה התלמודית 'ציב', שיש לה מקבילות בשפות שמיות באותה משמעות, אך 'ציב' לא נקלטה בעברית החדשה. המילים הנזכרות באנגלית התגלגלו מפעלים לטיניים שבהם ההברה 'סיב' אינה קיימת: percipere, concipere.
15
טל שואל/ת: מה הקשר בין 'הנחה' במובן 'השערה' לבין 'הנחה' במובן: לשים, להניח חפץ כלשהו? באנגלית לא מצאתי קישור כזה אבל כן בספרדית! Su pongo - פירושו אני מניח, גם במובן אני שם חפץ כלשהו אבל גם משער או מניח הנחה כלשהי.
רוביק עונה:
הפעלים בשאלה נגזרים משורשים שונים. השורש נו"ח בהפעיל מתייחס להשערות: 'אני מֵנִיח שאלו פני הדברים', וכן להרגעה: "מֵנִיח את הדעת". השורש ננ"ח מתייחס להנחת חפצים, מקביל ל'לשים': מַנִּיח את הספר על השולחן. עם זאת רואים קשר קרוב בין השורשים והפעלים. להָניח השערה – להַנּיח את ההשערה על שולחן הדיון.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >