שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
136
משה שואל/ת: האם יש קשר בין עדן, שמו של גן העדן, למילים כמו עדינות ועדין, ולא רק למעדן?
רוביק עונה:
המילים עדינות, עדין, מעדן ועידון גזורות כולן מן השורש עד"ן המופיע בכמה מילים ופעלים בתנ"ך, וקשור לעונג ולהנאה. המשמעות הזו מפתה לחשוב ששם המקום 'עדן' המופיע בבראשית, שבתחומו נמצא גן העדן, קשור בשורש עד"ן, בהיותו מקום מענג. דעה זו מקובלת על חלק מהחוקרים אבל קשה לאשש אותה. הסבר אחר מרחיק את שם המקום מהשורש עד"ן, וקושר אותו למילה האכדית edinu, שמוצאה שומֵרי (שפה לא שמית) ופירושו מדבר או מישור.
137
תמר לוז גרבר שואל/ת: אני חוקרת את מופעי הווסת בספרות העברית, ולצורך כך קוראת הרבה ספרות הלכה בעניין נידה. בסיפור "בית תבנה" של מ"י ברדיצבסקי נתקלתי בביטוי המחבר דמי נדוניה ודמי נידה. לא מצאתי חיבורים נוספים, ואינני יודעת לאתר את שורש המילה נדוניה. האם יש קשר פילולוגי בין המילים?
רוביק עונה:
דומה שברדיצ'בסקי עשה כאן משחק מילים להטוטני, על פי הביטוי התלמודי "דמים תרתי משמע". דמי נדוניה הם כספי נדוניה. דמי נידה הם הדם הזב בזמן הנידה. אין קשר אטימולוגי בין דמים במשמעות כסף (שורש דמ"ה) לדמים במשמעות דם (שורש דמ"ם). כן אין קשר בין נדוניה, מילה ארמית שהתגלגלה ממילים אכדיות העוסקות בנתינה, לבין נידה, הקשורה כנראה לנידוי, ויש קושרים אותה לנדידה.
138
אביב כהן שואל/ת: מתי ואיך נוצר הקשר ל.ע.ז מהגדרת ״אינו יהודי״ להגדרת ״מלעיז״ - דובר רע?
רוביק עונה:
בתנ"ך מופיע הביטוי "עם לועז", והכוונה על פי האטימולוגיה והפרשנות: עם המדבר בלשון זרה או לא מובנת. השימוש בשורש לע"ז במשמעות הוצאת דיבה והכפשה הוא תלמודי, ויתכן שיש כאן מהלך פרשני ומרחיב של המשמעות התנכית. ראשי התיבות "לשון עם זר" אינם מקור המילה או השורש אלא מדרש מאוחר.
139
אבישי לבנה שואל/ת: בעקבות התשובה לשאלה בעניין 'מר מדלי', "מר" הוא אכן מים (טיפת מים היא כבר פרשנות). ברצוני לציין כי בשפות לטיניות אחדות מר הוא ים (מים רבים) mer בצרפתית, meer בגרמנית. האם אפשר להתעלם מן הדמיון?
רוביק עונה:
אין כל בסיס לקביעת קשר בין mer לבין המילה הנדירה מר במשמעות מים או טיפה. קרבה אטימולוגית בין מילים בשפות אירופיות למילים שמיות מן המקרא נדירה מאוד, ואין סיבה להניח קשר כזה כאן. האם אפשר להתעלם מהדמיון? בוודאי שאפשר. ההסתברות לדמיון פונטי בין מילים דו עיצוריות בשפות שונות גבוהה ביותר, בלי קשר למרכיב המשמעות. הרי בעברית עצמה למילה 'מר' שלוש משמעויות שאין ביניהן קשר: אדון, טעם וטיפה.
140
עמרם בלום שואל/ת: המילה הטענה, האם היא קשורה לטענה?
רוביק עונה:
מילים ופעלים רבים עוברים הרחבת משמעות מן הפיזי אל המופשט, וככל הנראה זה מה שאירע גם לשורש טע"ן. בתנ"ך פירושו פיזי: הניח דבר מה על כתפיו, נשא ממקום למקום, ומכאן 'הטעין' בבניין הפעיל המופיע בלשון חכמים, וכן שם הפעולה הטענה. בתלמוד נוספה לשורש ולפועל לטעון משמעות של הצגת רעיון או דעה, ומכאן גם 'טענה'.
141
יוסי ברנע שואל/ת: הייתי בפולין והתברר לי שהמטבע הקטן הוא גרוש (בחולם). היש קשר בינו לבין הגרוש?
רוביק עונה:
יש בהחלט קשר. המטבע הקטנה בכמה מארצות אירופה דומה בהגייתה לגרוש העברי. grosz בפולנית, kurûş בטורקית, שלא לדבר על "אופרה בגרוש" הגרמנית, Die Dreigroschenoper: האופרה בשלושה גרוש. מקור כל אלה בלטינית, denarius grossus: מטבע עבה. השימוש העברי במילה מקורו בטורקית שבה היה המטבע שמיש לאורך מאות שנים באימפריה העותומנית.
142
חנה תדהר שואל/ת: מה מקור המילה ״מהומה״, והאם זה מקרי בלבד שהמילה המקבילה באנגלית - mayhem נשמעת דומה? באנגלית המקור הוא אנגלו-צרפתי בשימוש באנגלית מסוף המאה ה-15, כשהמקור בצרפתית. עברית לדעתי מהתנ"ך.
רוביק עונה:
'מהומה' מופיעה 12 פעמים בתנ"ך. השורש הוא הו"ם, והוא קשור ואולי נובע מאותו מקור של השורשים המ"ה והמ"ם. לגבי mayhem, המילה הצרפתית המקורית קשורה לפצע, ואין לראות כל קשר בינה למילה העברית, שהיא שמית למהדרין.
143
יהודית שואל/ת: מה מקור המלה דקלום והפועל לדקלם, היש קשר אטימולוגי עם המלה האנגלית declaim?
רוביק עונה:
דקלום והפועל לדקלם חודשו בשנות העשרים של המאה הקודמת על ידי הסופר שלמה צמח, בעקבות הפועל הגרמני deklamieren, במשמעות דומה. הפועל האנגלי declaim התגלגל גם הוא מגרמנית.
144
לייב שואל/ת: קראתי במתכון להמבורגר, שאת הקציצה כדאי לקרוץ בעזרת טבעת. מה מקור המילה לקרוץ, ואיך היא קשור לקריצה עינית?
רוביק עונה:
קרץ הוא פועל המופיע במשלי במשמעות עיוות העין: "שונאי חינם יקרצו עין", ובתלמוד במשמעות חתך, ומכאן קריצת הבצק שהיא המקרֶצֶת. זהו אותו שורש ויש לו מקבילות רבות בשפות שמיות שונות.
145
רותי שואל/ת: מה הקשר - אם יש - בין המילים מגרש (כמו מגרש משחקים או מגרש לבנייה), גירושין והטעם גרש וגרשיים.
רוביק עונה:
'מגרש' הוא במקור המילה המרחב או האזור שאליו מוציאים את הבקר למרעה, כלומר 'מגָרשים' אותו למרעה. מכאן שהקשר ל'גירושין' ברור. לעומת זאת אין לנו מקור משכנע להולדתו של הסימן 'גֶרֶש' במערכת הפיסוק, שהתעצבה בימי הביניים.
146
יובל שואל/ת: האם קיים קשר בשימוש בסלנג בין המילה''דפוק'' ל''דפקט''? למשל: ''המכונה הזו דפוקה'', או ''המכונה הזו דפקט". שתי המילים זהות במשמעותן (מקולקל) ודומות באופן מפליא בצלילן.
רוביק עונה:
הדמיון מקרי בהחלט. 'דפוק' הוא מילת סלנג מהשורש העברי הוותיק דפ"ק, ואולי יש במשמעות החדשה השפעה צלילית (אך לא אטימולוגית) של fucked. דֶפֶקְט היא מילה אנגלית שהתגלגלה מצרפתית אך מקורה לטיני: defectus.
147
יוסף שואל/ת: מה הקשר בין אימוץ adopt, אומֶץ bravery, ומאמץ effort?
רוביק עונה:
שלושת המילים באות מאותו שורש, אמ"ץ, הקשור לכוח ולהתגברות. אומץ הוא מעשה גבורה, מאמץ הוא התגברות על קשיים. 'אימוץ' במשמעות המקובלת היום נשען על פסוק בתהלים: "וְכַנָּה אֲשֶׁר־נָטְעָה יְמִינֶךָ, וְעַל־בֵּן אִמַּצְתָּה לָּֽךְ". לפסוק הזה פרשנויות שונות, אך הוא נקשר למעגל המשמעות של אמ"ץ.
148
אבישי אזולאי שואל/ת: מה מקור השורש ש.כ.נ, האם קיים קשר בין המילה "שכן" ל"סחינה" במשמעות של קירבה וחום בין השכנים?
רוביק עונה:
שכ"נ הוא שורש שמי הקיים בגירסאות שונות בשפות השמיות, ביניהם השורש הערבי סכּ"נ. אין לכך קשר לשורש הערבי סח'"נ הקשור לחום, ממנו גם שמו של החמין המרוקאי, סחינה, וכן החום האנושי המוצג בשאלה.
149
אריה קרישק שואל/ת: כיצד קורה/יתכן שיש מילה כמו - פרכוס, והיא גם - עוויתות ובאותו השורש והכיתוב והצליל - התקשטות, איפור...? מבלבל.
רוביק עונה:
אכן מבלבל, וההסבר עשוי לבלבל עוד יותר. הזהות בין 'פרכס' בשני המובנים מקרית בהחלט, למרות ששניהם נוצרו בתקופת לשון חכמים. פרכס במשמעות איפר, צבע מישהו או את עצמו לשם יופי הוא צורה מורחבת של הפועל פקס, צבע או איפר, שהתגלגל מהמילה פיקָס שפירושה ארגמן, שהיא ככל הנראה גלגול של המילה העברית פוך, במשמעות צבע איפור. פרכס במשמעות התעוות קשורה ככל הנראה לפועל היווני פריסֵאין ומילים כמו פריקס ופריקוס במשמעות דומה.
150
ד"ר דפנה קירש שואל/ת: האם יש קשר בין "חץ" ל"חצי"? האם נקרא כך כי הוא חוצה את האוויר במעופו, או שזו אטימולוגיה עממית יפה וממש לא קשורה?
רוביק עונה:
הדעה הרווחת היא שיש קשר ברור בין 'חץ' לבין הפועל חצה, באשר החץ חוצה את האוויר או את המטרה אליה נשלח. פועל זה קשור כמובן ל'חצי', הנוצר על ידי חציה לשניים של חפץ, שטח, עניין וכדומה. אגב, בתנ"ך המילה 'חֵצִי' היא צורת משנה של 'חץ'.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >