שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
91
שולה ברנע שואל/ת: הקשר בין ער"ג - השורש לבין ערוגה בחצר?
רוביק עונה:
לא נראה שיש קשר. הפועל המקראי ערג, כלומר, השתוקק, התגעגע, ויש רואים בו גם את קולו של האייל, נקשר לפעלים קרובים בשפות שמיות. ערוגה, הזכורה לטוב מערוגות הבושם בשיר השירים, היא מילה נטולת שורש שמקורה אינו ברור, אך אין כל סיבה לקשור אותו לפועל ערג.
92
שרה שואל/ת: האם יש קשר בין מעוז, עוז, להעז ועז (בעל החיים), ואם כן מה הקשר, מפני שנראה שהכל שורש אחד.
רוביק עונה:
מעוז, עוז ולהעז, וכן עַז, עזוז, תעוזה ועוד כולן מהשורש עז"ז, הקשור בכוח. לכל אלה אין קשר לעֵז, שהיא מילה נטולת שורש. במילה המקבילה בערבית נמצא נ': ענזה, המסבירה את הדגש בצורות עִזָּה ועִזִּים. מכאן גם האגדה המופרכת שהשפעת - אינפלואנזה - היא גלגול של אִנְף אל עִנְזָה (חוטם העז) בערבית. הפועל להעיז פירושו לכנס ולאסוף, ויתכן שמקורו בכינוס העיזים למרעה או לדיר.
93
עופר שואל/ת: אפרסמון הוא פרי כידוע, אולם לפני כ-2000 שנה המילה שימשה לצמח שממנו יוצר בושם יקר ערך. איך הגיעה אותה מילה לשמש בשתי משמעויות שונות?
רוביק עונה:
הדמיון אכן מקרי. האפרסמון המקראי הוא עץ בושם שעליו נאמר במסכת ברכות "אין מברכין בורא עצי בשמים אלא על אפרסמון של בית רבי, ועל אפרסמון של בית קיסר, ועל ההדס שבכל מקום". על פי אחד מחוקרי העברית הקדומה המילה היא הלחם של מילה יוונית: 'בלסמון', הרחבה של בלסם במשמעות בושם, והמילה הארמית אפורסמא שהיא עץ הבשמים המדובר. עץ הפרי המוכר לנו היום נקרא באנגלית פֶרסימון, בעקבות שמו של העץ בשפות הילידים באמריקה הצפונית. דמיון השם האנגלי לשם התלמודי הדביק לעץ הפרי את השם אפרסמון.
94
שולה ברנע שואל/ת: מה הקשר בין צלילות ל-לצלול.. במים בחומר..
רוביק עונה:
השורש צל"ל מתייחס לשקיעה במים, כבר בשירה המקראית הקדומה, ומכאן גם המילה צלול, המתייחסת למים לאחר שהחומר העכור שקע, והמים נותרו בצורה הזכה והראשונית שלהם. מכאן המשמעויות מתרחבות על דרך הדימוי. קול צלול הוא קול צח וברור, צלילה בחומר הלימוד דומה לצלילה במים. צל"ל הוא שורש הומונימי: צל"ל 2 מתייחס לקול (צליל), צל"ל 3 לצֵל, ולשניהם אין קשר לצל"ל 1.
95
גיורא שנר שואל/ת: בהמשך לשאלה לגבי מקור המילה 'שעשוע', האם יש לה קשר למילה 'צעצוע'?
רוביק עונה:
הדמיון מפתה, אבל לא נראה קשר. שעשוע מתייחס לבילוי, בעוד צעצוע מתייחס למעשה אומנות, וליתר דיוק, פיסול אומנותי, והוא קרוב לפועל הערבי צע'א שפירושו הכנת פסל או קישוט באמצעות התכה.
96
יוחאי ברנאי שואל/ת: מדוע אתה קובע בבטחון שאין קשר בין שעת ערב, ערב רב, שתי וערב, ערבות בנקאית? הנה השערתי: האם "ויהי ערב ויהי בקר באמת מתיחס לחלקי היממה? אולי המשמעות היא שבהתחלה היה ערבוב, לאחר מכן הגיעה הבקורת ואז הושלם התהליך ונוצר יום? ואולי הערב נקרא ערב בשל ערבוב השמש בים? ומכאן שערב רב, הוא ערבוב רב של אנשים (למשל) בשתי וערב, השתי הוא חוטי התשתית. הערב הוא החוט שמעורבב על גבי השתי. והערבות הבנקאית? אם תהיה ערב לי מול הבנק, אתה מעורב בעסקה ועלול להיות מעורבב עם הכספים שלי?
רוביק עונה:
השורש ער"ב נחקר ביסודיות על ידי בלשנים רבים, והאקדמיה ללשון אף פרסמה חוברת שלמה על השורש וכל הופעותיו מאת זאב בן חיים, שקבע ללא ספק שמדובר בשורשים נפרדים. הנטייה למצוא בכל זאת קשר בין שורשים כאלה (הומונימים) היא טבעית, וזכתה לשם אטימולוגיה עממית, אך בדיקה בלשנית במקרה זה מוכיחה שהזהות בשורשים מקרית.
97
אלה זיידנברג שואל/ת: האם הפועל רע"ף - נזל, נטף מלמעלה למטה, ושם העצם רעף - לוח המשמש לכיסוי הגג, מקורם באותו שורש, ואם כן - מה משמעותו, ומה המקור שלו (בערבית נניח)?
רוביק עונה:
אין קשר בין המילים והשורשים שבשאלה. השורש רע"ף פירושו נזל, ומכאן בתהילים "ירעפון נאות מדבר", ובישעיהו "ירעיפו שמים מעל". השורש קרוב לפעלים ולשורשים דומים בערבית. רעף המורכב בגג היא מילה תלמודית שמקורה ארמי, וקרובה לשורש רצ"ף. הן רעף והן רצף מתייחסים למוצר שטוח, ומכאן "עוגת רצפים", עוגה שטוחה, ועוד. חילופי ע-צ מוכרים במעברים בין שפות שמיות, כגון ארץ=ארעא.
98
תומר שואל/ת: האם יש קשר בין חול (ההפך מקודש) וחול (שעל שפת הים)?
רוביק עונה:
אין קשר. 'חול' שהוא ההפך מקודש נגזר מהשורש חל"ל הקשור באיסורים ומכאן חילול הקודש, חולין ועוד. לשורש זה מקבילות בשפות שמיות נוספות, והוא נכתב חֹל. 'חול' במשמעות גרגירי האדמה שעל שפת הים ולא רק שם היא מילה שאינה נקשרת לשורש כלשהו, ויש לה מקבילה בארמית – חולא.
99
יחזקאל ליאור שואל/ת: אל חמדו לאללה...., הערבי, קשור לאל חמדה ליבי וחוסה .....???
רוביק עונה:
'אלחמדולאללה', ובתעתיק מדויק: אִל-חַמְדֻ לִלַּאהּ פירושו השבח לאל. 'אלה חמדה לבי' פירושו: אלה שאני אוהבם. זהו שיבוש מקובל של המקור בפיוט "ידיד נפש": "אנא אלי מחמד לבי, חושה נא ואל תתעלם", וכאן אני הוא זה האוהב את האל. גם 'חוסה' הוא שיבוש של 'חושה'. שיבוש על שיבוש: "עלם חמדה לבי". אין קשר ישיר בין מילות השיר המקוריות לבין הביטוי הערבי, אך הדמיון אינו מקרי. הן השורש חמ"ד והן שם האל דומים בשתי השפות, ומופיעים בשני המקרים.
100
רינה ברוך שואל/ת: אחד מבּנַי דורש ממני בכל תוקף לשאול אותך מה עניין "הקָפָה" לקנייה בּהקָפָה. התוכל להצילני?
רוביק עונה:
הַקָּפָה במשמעות סיבוב והַקָּפָה במשמעות מכירה תוך דחיית התשלום מקורן בתלמוד, מן השורש נק"ף במשמעות סובב, התקדם במעגלים. יש גם שמשייכים את הקיף במשמעות התשלום למילה 'תקופה' ולשורש הנדיר 'קוף', ואז יש לכתוב הֲקָפָה ולא הַקָּפָה. הקשר מורכב אך הגיוני. הקפה במשמעות דחיית התשלום מתייחסת למחזוריות הזמן: אדם קונה בראשית החודש, ומשלם בסוף החודש, קובע תקופת זמן בין הרכישה והתשלום.
101
אברי שון שואל/ת: : המילה "חג" מהשורש ח.ג.ג., ו"חג" משורש ח.ו.ג. -- האם יש קשר אטימולוגי ביניהן?
רוביק עונה:
מקובל לראות קשר קרוב בין חו"ג לבין חג"ג. חגיגה הנקשרת לריקוד, הסתובבות במעגל. הקשר בין התכנסות או חג לבין סיבוב מופיע גם בשורש סב"ב, שממנו נגזרה 'מסיבה'.
102
בצלאל שואל/ת: השורש נ.פ.ח. (לנפח בלון. ברזל) ומה הקשר (סליחה על הבוטות) לנפיחה? להפליץ? כמו כן אדם שנפטר "נפח את נשמתו".
רוביק עונה:
כל שלושת השימושים של השורש נפ"ח קשורים בהזרמת אוויר. או בהזרמה למפוח בעבודת הנפח, או בהוצאת אוויר מפי הטבעת בנפיחה, או בנשימתו האחרונה של המת, שהיא מעין הזרמה של שארית חייו מתוך גופו.
103
שלומית שואל/ת: האם יש קשר בין המילה מלבן והמילה לבן? אם כן - מהו?
רוביק עונה:
ככל הנראה אין קשר. המילה 'מלבן' מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר נחום: " ֹּאִי בַטִּיט וְרִמְסִי בַחֹמֶר, הַחֲזִיקִי מַלְבֵּֽן" (כאן בצורת ההפסק בקמץ). מלבֵן הוא מתקן שבתוכו יוצקים את הטיט המשמש להכנת הלבֵנה. הלבנה מופיעה במקומות שונים במקרא, כמו בסיפור מגדל בבל: הבה נלבָנָה לבֵנים. המתקן מספר נחום שצורתו מלבנית זכה בעברית החדשה לשימוש בתחום הגיאומטריה. מקור המילים לבנה, מלבן ועוד הוא בשפות שמיות שונות כולל האכדית, ולא נראה שיש כאן התייחסות לצבע הלבן.
104
חי שואל/ת: רציתי לדעת אם המושג "שער חליפין" מגיע מהעובדה שבעבר היו מכניסים סחורות לשוק שבעיר המסחר משערים שונים. כלומר, היה שער כניסה לבקר, שער כניסה לתבואה, שער כניסה ליין ושמנים. יכול להיות שהחלוקה של השערים נבעה מאזורי גידול שונים ( הגיוני ששטח המרעה ושטח הגידול של תבואה היו בכיוונים מנוגדים לכרך) ויכול להיות שרצו ליצור הפרדה בין הכנסה של מזון להכנסה של בקר מטעמים הגיינים. אשמח לשמוע את דעתך. אלון ריבק כותב באותו עניין: בהרצאה ששמעתי אמר המרצה כי המלים "שער (חליפין)", "שערוריה" ו-"שעור (בביה"ס)", כולן נגזרו מ-"שער (העיר)", בו התנהלו עיקר חיי העיר בעבר. האמנם כולן נגזרו מאותו שורש?
רוביק עונה:
הקישורים המוצעים בשאלות הם בגדר אטימולוגיה עממית, כלומר, קישור שגוי של מילים דומות בניסיון ליצור ביניהן קשר למרות שהזהות בשורש מקרית. לשורש שער שלושה פירושים שונים. שער א' הוא אומדן, הערכה, ומכאן הפועל לשער, וכן שיעור במשמעות מידה, ומכאן שיעור כחלק של יום הלימודים. ממילה זו נגזרה כבר בתלמוד משמעות 'שער' כערכו של דבר מה, וזה המקור לשער החליפין, שער הדולר וכדומה. הקישור לשערי העיר הוא אגדה אורבנית לשונית. שער ב' נקשר לפריצה ופתיחה, ומכאן שער העיר, ובימינו גם שער הכדורגל והשוער במשחק ובמוסדות למיניהם. בשפות השמיות המקבילות שער א' ושער ב' שונים בעיצוריהם ובמשמעותם. שער ג' קשור באימה ואיום, ומכאן המילה התנ"כית הנדירה שוֹעָר, והמילה התנכית שנקלטה שערוריה.
105
נועה זמשטיין שואל/ת: האם הפועל aggregate בלעז קשור לפועל לאגור בעברית?
רוביק עונה:
אין קשר, למרות שהדמיון בצליל ובמשמעות רב. הפועל האנגלי התגלגל מהפועל הלטיני aggregare, המורכב משני רכיבים לטיניים. אגר הוא פועל מקראי, ויש קושרים אותו לפועל גרר. עם זאת נוצר קשר בין המילים בתחום המחשבים. אגרגטור הוא שירות של שליפת מידע ממקורות שונים כמו אתרי חדשות, בלוגים, פורומים ועוד, ואיסוף והעברה שלו ללקוח באופן מקובץ, על-פי הלקוח. לשירות הזה העניקה האקדמיה ללשון את המונח 'אגרן'.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >